חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

בארות השפע – לפרשת תולדות

בפרשת השבוע 'תולדות' אנו פוגשים באופן נרחב יותר את דמותו של יצחק ומעשיו, והתורה מספרת לנו שאחרי שיצחק מתעשר מאוד, כפי שכתוב "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר…" כפי שאנו מכירים בהיסטוריה, העשירות היהודית גוררת אחריה שנאה וקנאה "ויקנאו אותו פלשתים". ואז מספרת התורה פרשיה מוזרה ותמוהה "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר" ומיד לאחר מכן מגרש אבימלך את יצחק ובלי להתבייש הוא מציין את הנימוק "לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד", ואז מנסה יצחק לשוב ולחפור את הבארות הסתומים ולקרוא להן בשמות שקרא להן אברהם אביו. וכך הוא חופר את עשֹק ושטנה, שכשמן כן הן – מקור למריבות. ולכן יצחק נוטש את שתי הבארות. לאחר מכן הוא חופר באר נוספת ששמה 'רחובות' ובה אין מריבה, ועליה אומר יצחק "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". אחר כך עולה יצחק לבאר שבע וה' מתגלה אליו ומבטיח לו ברכה וריבוי ואז חל המהפך ואבימלך עולה עם אחוזת מרעהו ופיכול שר צבאו ומבקש לכרות ברית עם יצחק. חלק זה של התורה מסתיים בפסוק "ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה".

מה שבולט מאוד בכל העניין הוא המקום המרכזי של הבארות. כאשר נסתמים הבארות מגרש אבימלך את יצחק וכאשר יצחק מצליח לכרות באר ולשמור עליה פתאום חוזר אליו דבר ה' ואבימלך מבקש לחדש את הברית עמו, ובעקבות חידוש הברית מתגלית עוד באר. ויש לעיין ולהסביר מה עניינן של הבארות ומדוע הן דבר כל כך מרכזי ומשמעותי?

יישובו של עולם

חז"ל במדרש החפץ כותבים על הפסוק "וישוב יצחק ויחפור את בארות המים"- ש"גדולים הצדיקים שהם עוסקים ביישוב העולם". כלומר, עניינם של הבארות הוא יישוב העולם. הם מביאים מים – המים שהחל מהזמן העתיק ועד ימינו מהווים מקור לחיים, לחקלאות, לפריחה ויצירה ואפילו בימינו ניתן לשרטט את אזורי ההתיישבות של האנשים בעולם על פי מקורות המים.

אבות העולם, אברהם יצחק ויעקב, עוסקים ביישובו של עולם לא רק במובן הרוחני אלא גם במובן הממשי.

ואם נסתכל באופן עמוק, נראה שהדברים מתחברים אחד לשני. במקום בו מופיע המוסר האלוקי, הטוב והצדק העליון, שם גם תסודר הכלכלה הנכונה, הנבונה והמצליחה. הרי, כפי שיצחק הוכיח בחייו, מי שמחובר לקב"ה מצליח גם בעולם הזה, "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".

הבארות גם רומזים למים החיים, הרוחניים, המוזרמים לעולם על ידי האבות, כפי שכותב מדרש 'אור האפלה' על הפסוק "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו סתמום פלשתים", ש"אלו שבע מצוות בני נח שזרזם אברהם על עשייתן ושכחו אותם".

לכן יצחק חופר את הבארות שחפר אביו, שהרי עניינו של יצחק הינה המשכת הדרך של אברהם, הפצתה והשרשתה בעולם.

ברגע שהפלשתים סותמים את הבארות וממלאים אותם עפר מאבד יצחק את יכולתו להשפיע לעולם, וכיוון שעניינם של ישראל בכלל, ושל האבות בפרט, הוא להשפיע לעולם, ברגע שיצחק לא מצליח לעשות זאת, אבימלך חש שהוא לא רוצה עימו קשר, וגם דבר ה' מפסיק להתגלות אליו.

תורת חיים

ונבאר יותר, תורת ישראל לא די שתהיה אמיתית ונכונה אלא היא חייבת להיות גם נותנת חיים בעולם הזה. כפי שמעידה התורה על עצמה, שיאמרו הגויים "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם-חכם ונבון הגוי הגדול הזה", החוכמה האלוקית הישראלית חייבת להיות כבאר, נובעת ומחייה, כל צמא יכול לשלוח את דליו ולשתות, יצחק ברגע שהוא לא מצליח להשפיע, ברגע שהברכה האלוקית לא נכרת בו מאבד את יכולתו, ואבימלך מנתק עימו את הברית, והדבר נלמד מסופה של הפרשייה אבימלך שמבטא באופן ישיר וברור את הדברים:" ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי, ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם, ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך", יצחק שמטבעו שרוי בעולמות עליונים ונשגבים, חייב לרדת לעולם המעשה, ולגלות את עוצמתו ואת ה' בעולם, לכן הבאר שבה הוא פורץ היא רחובות, יש התרחבות אדירה, כבר לא גילוי מצומצם, אלא התרחבות כלשונו של יצחק אבינו:"עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ", עכשיו אנו זוכים להתגלות בארץ!

ומתוך היכולת הזאת להתחבר לעולם ולמציאות, ממשיך יצחק להשפיע לעולם, ועבדיו באים ומבשרים מצאנו מים, תחילת מציאת המים החיים הייתה על ידי התבודדות והסתגרות, יצחק הולך ומתרחק כדי להצליח להגיע לעומקים כאלה שיהיה בכוחם להשפיע על הארץ, כי כפי שידוע ככל שיש חושך גדול יותר יש צורך באור גדול יותר להאירו, אך מתוך הגילוי הנפלא הזה, יודעים גם עבדיו מתוך החיבור לארץ ולעולם, לציבור ולאנושות להמשיך למצוא מים, לא מתוך התבודדות אלא מתוך חיבור, והבאר הזאת נקראת באר שבע, על שם החיבור והשבועה.

קיבלנו אתמול את חודש כסלו, החודש שעניינו גילוי האור מתוך החושך, כמו השמן הטהור המתגלה מתוך הלחץ והכתישה, כפי שהמקבים הגיבורים והקדושים התגלו מתוך הגזירות והמצוקה.

נסיים באיחולים לחיילנו האמיצים, שמתוך המצוקה והלחץ יצאו להלחם ברשעים ולהגן על מדינת ישראל, שה' יצליח דרכם, וישמרם מכל צרה וצוקה, ויחזרו ועטרת ניצחון על ראשם, ויזכו להכות באויבנו מכה ניצחת, ולא יחסמו ע"י אנשים שלא מבינים שברגע שנגלה את אורנו יתחננו אומות העולם לכרות עימנו ברית, וכל זמן שלא נגלה את האור והטוב האלוקי של עם ישראל, יאמרו לנו ל'לך מעמנו'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן