חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת ויחי – ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה

אפרים ומנשה כבנים ליעקב

התורה מתארת לנו כיצד כשמספרים ליוסף שאביו חולה הוא לוקח את שני בניו, מנשה ואפרים, ליעקב כדי להתברך. ואין זו ברכה סתמית לשניים מתוך עשרות נכדיו וניניו של יעקב, אלא יש כאן אמירה יסודית "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי".

כלומר, יעקב קובע לדורות שאפרים ומנשה אינם במעמד של נכדים אלא במעמד של בנים. והביטוי הבולט ביותר לכך הוא שהם מקבלים נחלות כשני שבטים. ונראה שזהו ביטוי לכך שיש כאן שני נכדים שערכם הרוחני, עוצמתם הרוחנית ותרומתם הייחודית שווה לעוצמה של השבטים, בני יעקב.

ברכת הבנים

אפרים ומנשה זוכים במעמד זה לתהילת עולם, שכל אב ואם יהודים, במהלך אלפי השנים שלאחר מכן ועד ימינו אנו, מברכים את ילדיהם ומתפללים לקב"ה שיזכו להיות כאפרים וכמנשה. "ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה", כשאליה אנו רגילים לצרף את התפילה "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ".

מדוע דווקא כאפרים ומנשה?

ויש להתבונן מדוע זכו אפרים ומנשה, שאנחנו כל כך מתפללים ומייחלים שבנינו ובנותינו יהיו כמותם.

ונראה לי שיש כאן עומקים נפלאים. אומר התרגום יונתן:" וּבָרֵיכִינוּן בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בָּךְ יוֹסֵף בְּרִי יְבָרְכוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל יַת יְנוּקָא בְּיוֹמָא דִמְהוּלְתָּא לְמֵימָר יְשַׁוִינָךְ יְיָ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶׁה וּבְמִנְיַן שִׁבְטַיָא יִתְמַנֵי רַבָּא דְאֶפְרַיִם קֳדָם רַבָּא דִמְנַשֶׁה וּמַנֵי יַת אֶפְרַיִם דִיהֵי קֳדָם מְנַשֶׁה". כלומר, ברכה זו תהיה בברית המילה, בשעה שאנחנו מכניסים את הילד בבריתו של אברהם אבינו. ומוסיף לנו מחבר תרגום יונתן שחלק מהותי מהברכה היא הקדמת אפרים למנשה.

המשכת שלשלת הדורות

בפרשה גם רואים שיעקב מדגיש שמי שזכאי לקבל הברכות המופלאות הללו ובהם יברכו לדורות זה אותם הילדים שנולדו לפני בואו של יעקב למצרים. "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי", הסיבה לכך היא שכאשר אנו מגיעים לברית המילה ליבנו מתמלא רצון אדיר שהבן הנולד יוכל להיות ממשיך של האבות, להיכנס לבריתו של אברהם אבינו, ואנו עומדים בפני בעיה הנה עוד דור התרחק מן האבות ואז בעצם גם עולה השאלה האם ממרחק הדורות ניתן לגדל בנים שיהיו המשך של אברהם אבינו?

והתשובה היא שהדבר אפשרי שהרי אם יוסף שהיה במצרים, בהיותו מנותק ממשפחתו הצליח לגדל בנם שיהיו כראובן ושמעון קרובים ושייכים לסבא הגדול וזכו בשמירה אלוקית 'המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים', והצליחו שיקרא עליהם שם הסבא והסבא רבה עד אברהם אבינו 'ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק', ושזה קרה לא מתוך הסתגרות, לא מתוך אי עשייה, לא מתוך אי שותפות בבניין העולם, אלא להיפך למרות שהם יפתחו ויגדלו, יפרו, וירבו, יתרמו ויתקדמו, אעפ"כ יקרא בהם שם אבותינו – 'וידגו לרב בקרב הארץ'.

מי אלה? בני אלה!

הדבר מודגש באופן מופלא בכך שיעקב שואל רגע לפני הברכה את יוסף 'מי אלה?', מהי השאלה המופלאה הזאת? אלא שיעקב רואה את אפרים ומנשה, שכנראה נראו כמי שגדלו במצרים ומשכך הם נראים אחרת, לבושים אחרת, והשאלה היא 'מי אלה?'- האם השנויים החיצוניים, נגעו בקודש, נגעו במהות, נגעו בנשמה, בדבקות?

ויוסף עונה 'בני אלה'- הם בני, הם ההמשך שלי, של מי שיכול להיות משנה למלך ויחד עם זאת להמשיך להיות דבוק בה', של מי שאולי נראה חיצונית שהתרחק אך הוא הכי קרוב. וזו הברכה שיברכו ישראל- שגם כשהנכד יראה רחוק מן הסבא, והסבא יתפלא: מי אלה? התשובה תהיה כאפרים וכמנשה, הם שייכם וממשיכים הם שייכם לאבות אך פועלים להמשיך, הם מחדשים מכוח האבות.

אפרים לפני מנשה כי הקודש קודם

וכל זה יוכל לקרות רק אם אפרים יקדם למנשה. הנצי"ב מבאר ש "אפרים ומנשה כל אחד גדולתו משונה מחברו, אפרים היה גדול בתורה ודבק באלוקיו, ומנשה בהליכות עולם ועוסק בצרכי ישראל", היכולת לשמור את הדבקות ודרך האבות, שיודעים להקדים ולהעמיד בראש את העניינים הרוחניים, ולכן זה חלק מהותי מן הברכה, כפי שדייקנו בתרגום יונתן.

יהי רצון שנזכה שבנינו יהיו המשך דרך ישראל סבא כאפרים וכמנשה, שנזכה שיהיו מלאים קדושת אבות ומתוך כך עשיית בנים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן