"ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ואלה מוסיף על הראשונים שכ' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. ועתה ניתוסף קיום בעולם בבחי' יצחק כמ"ש ז"ל שאברהם תיקן את העולם בבחי' אהבה וחסד. ויצחק בבחי' יראה ומדה"ד. וראינו שעיקר הבירור נעשה ע"י יצחק שממנו נבררו יעקב ועשו כל אחד להיות בפ"ע. למדנו שהיראה היא העיקר. אמנם עיקר היראה היא הבאה ע"י אהבה. ומזה נולד נקודה של אמת. וז"ש אברהם הוליד את יצחק. כלומר שע"י שיראת יצחק באה מכללות אהבה של אביו. עי"ז נולד ממנו יעקב. וכל אלה העניינים צריך כל איש ישראל בפרט ג"כ לתקן עצמו שהוא עולם קטן בכל המידות". (תרל"ב)
הפסוק הראשון בפרשתנו מדגיש את היחס בין אברהם לבנו יצחק. כבר בתחילה נאמר "אלה תולדות יצחק בן אברהם" והפסוק ממשיך וחוזר "אברהם הוליד את יצחק". וכמובן מתבקש לשאול:
- מאי האי?? וכי איננו יודעים כי יצחק בנו של אברהם?
- ומה התורה באה ללמדנו בחזרתה על נושא התולדות?
תולדות משפחה מתארים תנועה שנוצרה אמנם בעבר, אך רישומה ממשיך לתת את אותותיו בהווה, ופניו מועדות לעתיד. כל דור מהווה חוליה משמעותית בשלשלת הדורות, ועל כתפו מוטלת אחריות לדאוג לקיום המשך המשפחה. התולדות מעידים כי העבר אינו נעצר בפטירת המייסדים, אלא זרעם משמש עדות חיה למפעלם ולזכרם.
השפת אמת מביא את מדרש חז"ל כי תולדות השמים והארץ, קרי הבריאה כולה, התחילו את פועלם מתוך הרעיון שהביא אברהם לעולם בחייו, והיא מידת האהבה והחסד. אברהם אהב את בוראו ואת ברואיו. מסר את נפשו בקריאת שם ה' בתרבות בה האליליות שלטה בעולם, והכניס אורחים מתוך מגמה להיטיב עם האנשים בגופם ובנפשם. מידת האהבה היא המידה הבסיסית בה האדם נדרש לדבוק בחייו. דבקות בקב"ה ובמצוותיו "למען שמו", ולא על מנת לקבל פרס.
בניגוד לאברהם, יצחק מבטא את מידת הדין והיראה. הירא עומד בחרדת קודש מול הבורא במסכת חייו, ועושה את המוטל עליו בדייקנות ללא חריגה מן הכללים. כך גם היא מידת הדין, שבוחנת את מצב האדם אל מול ייעודו, ודורשת מהמציאות שתבטא נאמנה את האמת האלוקית בה.
בעקבות השוני הזה, אומרת התורה כי "אברהם הוליד את יצחק", כלומר היראה ומידת הדין של יצחק צמחה דווקא מתוך מידת האהבה של אברהם. כלומר, אין כאן ניגודיות, אלא השלמה לעולם. עד כה העולם התחיל והתקיים מכח מידת האהבה, כיוון שהיא היסוד שקדם למלאכת הבריאה – אהבת הקב"ה לברואיו, ואהבת הנבראים לבוראם. אולם, אהבה ללא גבולות יכולה היא 'לקלקל את השורה'. פרץ של שמחה ורגשות ללא מסגרת ועמידה בכללים יכולה יותר לפגוע מאשר להיטיב. כמו גם, מידת יראה לבדה בעלת חסרון משמעותי. לחיות במסגרת מצומצמת של ככלים וציות יביא להשגת הייעוד, אך יוצר מתח תמידי. ללא יראה בסיסית אין תוכן לאהבה, ולכן דווקא מיצחק נוצר הבירור בין יעקב לעשיו.
לכן מדגישה התורה כי יצחק נולד מאברהם, מידת היראה צמחה ממידת האהבה. היראה לא באה לצמצמם ולהפחית מחשיבותה של האהבה, אלא דווקא יצירת המסגרת מאפשר לאהבה לבטא נאמנה את תכליתה. מסביר השפת אמת כי יעקב אבינו היה בעל שתי תכונות מכח מעשה אבותיו. תכונות אלו של יעקב צריכות להיות לנו לחזון בחיינו האישים, לבנות את קומת האהבה לבורא וליצור מסגרת מתוך מידת היראה.
שבת שלום
