שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שלא שינו לבושם – לפרשת שמות

שאל פעם אחד המשכילים, שהתלבש כאחד מנכבדי הגויים, את רבי שמחה בונים מפשיסחה: באיזה בגד, לדעת הרבי, היה לבוש אברהם אבינו עליו השלום?
הביט רבי שמחה בונים בבגדיו של היהודי העומד לפניו, וענה: אברהם אבינו הביט וראה באלו בגדים הולכים הגויים, ולבש בדיוק הפוך…

כוונתו של המשכיל ברורה – הלא ממילא אין אנו לובשים את מלבושי האבות, שהרי אברהם אבינו לא חבש שטריימל ולא לבש קפוטה, אפילו אם כך מציירים אותו בחיידר, כך שאין שום סיבה להתעקש כל כך על הלבוש היהודי המסורתי. על כך ענה לו רבי שמחה בונים: יחודיותו של אברהם אבינו נעוצה בהדגשת השונוּת שלו מהתרבות הסובבת אותו. הוא "אברהם העברי" – שכל העולם כולו מעבר אחד והוא, בדווקא, מן העבר השני.

תאמרו, מה עניין הדווקאות היהודית הזאת? למה לעשות דווקא? ומדוע להיות הפוכים מכולם?

כנראה שאין ברירה, ודווקא הסממנים החיצוניים, ויהיו אלו זקן, פיאות, ציצית, כיפה או שטריימל וקפוטה, יוצרים את החיץ ולא נותנים לתרבות השלטת לחדור אל חיינו ללא כל סייגים, סינונים ובירורים קודמים. רק כאשר אנחנו מגדירים את עצמינו כאחרים מהסביבה, ומבדילים בין ישראל לעמים ובין תרבות יהודית לתרבות נכרית, אנו יכולים לערוך דיון פנימי עמוק וחשוב, שאינו תלוי בדעה הפופולרית השלטת, לחדד את הרעיונות, ולהחליט אילו תכנים יש לקבל ואילו לדחות.

קורטוב לא מועט של התנשאות ליווה את גזירת המלבושים במזרח אירופה, בה ניסו גויים ויהודים משכילים "לתרבת" את היהודים המיושנים. ודווקא התנשאות זו היא שגרמה, כתנועת מטוטלת, לדווקאות יהודית נוקשה עוד יותר ולשמירה קפדנית על כל כפתור ובדל של מעיל יהודי. את רבי שמחה בונים כלל לא עניין לבושו של אברהם אבינו. הוא התעסק ביחודיות הלבוש היהודי של קהילתו. כרבים מהאדמורי"ם שבאותם הדורות, הוא הבין היטב, שאפילו שינוי של כפתור אחד, פותח את הפתח הראשון לקבלת ערכים שונים ולבסוף יביא את היהודי לטמיעה מוחלטת במרחב הגויי.

כך הסביר ר' שמחה בונים גם את מדרש חכמים על בני ישראל המשועבדים בארץ ובתרבות לא להם. היכולת שלהם להיגאל מתוך המיצרים, מיצרי הגוף, הנפש והאמונה, נעוצה בכך שלא שינו את לבושם. אכן, לא היה לבוש יהודי מיוחד, טוען רבי שמחה בונים. כל שהיה להם הוא כבוד עצמי, הבנה שהם אחרים, ושנאת המשעבדים. אשר על כן, כאשר הטעם האופנתי של נשות מצרים קבע, למשל, שסגול הוא צבע העונה, נתעטפו בנות ישראל בכל הבדים כולם, מלבד בבגדים סגולים… אפשר לטעון נגדן שהן לא אופנתיות, אפשר לטעון נגדן שאין להן טעם, ושהן מיושנות, ושהן לא מבינות, ושאדרבה, דווקא מתוך הזדהות עם התרבות השלטת ניתן להשפיע עוד יותר. אפשר לטעון טענות רבות. אבל למעשה, רק כך הצליחו יראי ה' לשרוד ולדבוק בערכיהם.

הבגד הוא חיצוני לגמרי, ואינו מעיד דבר על פנימיותו של אדם. ובכל זאת, הוא מגדיר השתייכות ומייצר שונוּת שכל כך חשובים, הן מצד גאוות היחידה, והן מצד השמירה מכניסת ערכים פסולים והיטמעות בתרבות הפופולארית.

הענין איננו בספודיק או בגלביה עצמם. אין שום קדושה בכובע עשוי זנבות שועלים. הרעיון הוא להיות אחר, ומתוך כך עצמאי בדרכך.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן