חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויצא

הפרשת מתחילה ביציאתו של יעקב לחרן, כשבדרכו הוא זוכה למראה נבואה שע"פ הרמב"ן "הינו כברית בין הבתרים". וננסה להבין מעט מה מלמדנו מראה זה לדורות, ונביא תחילה את לשון הכתוב שם: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ… והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האמה הזאת…"

כשיעקב קם ממראה הנבואה הוא אומר את עיקר החידוש שהתחדש לו במראה, "ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי". וננסה להבין מה התגלה ליעקב שכל כך הפליא אותו.

המדרש הגדול מבאר "ידע שכל מה שבעליונים ושבתחתונים הוא בגופו של אדם והוא עולם בפני עצמו, לכך נאמר 'ואנוכי לא ידעתי'". כלומר, מה שהתגלה ליעקב הוא עד כמה האדם משפיע על כל העולמות, שהרי האדם כלול מכל העולמות, וכל מה שבעליונים ובתחתונים מושפע ממעשיו. וכך בעצם ראה יעקב בחלומו, שהוא שוכב וממנו יוצא סולם, וכל מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, כלומר, בסולם שיוצא ממנו, וכפי שביאר זאת ר' חיים מוולוז'ין, "והנה לפי מה שכתבנו האדם דומה לסולם המוצב ארצה ומגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, רוצה לומר, מקבלים ממנו עליה וירידה". וכן מבאר גם את הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה"- שהאדם הפך להיות לנפש של כל העולמות. ועל כך ממשיך "'והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו'- כמו שכתבתי לעיל באורך, שהיא הנפש חיה של העולמות והכוחות ומלאכי עליון, שכל עליתם וירידתם וכל סדרי הנהגתם כל רגע תלוי רק כפי נטיית מעשיה, דיבורה ומחשבתה (של נשמת האדם) בגוף האדם כל רגע".

וזו המשמעות העמוקה בדברי חז"ל שהאדם הוא עולם קטן, לומר, שהאדם הוא דגם מוקטן של העולם, והוא מעין המוח של העולם, הכנסת של העולם, שכל הכוחות מיוצגים בו ועל פי קביעתו יתנהגו כל העולמות. אלא שיש עוד להרחיב מה נוגע הדבר לנו. לענ"ד ניתן ללמוד מכאן שני לקחים מרכזיים:

א. כמה גדולים, חשובים ומשמעותיים מעשי האדם. כמה על האדם לדקדק במעשיו וכמה גדול כוחו לבנות את העולם כולו.

ב. ההסתכלות על האדם כעולם שלם מחייבת אותנו להתייחס באופן אחר לכל אדם שאנו פוגשים. כיוון שלפנינו לא עומד אדם חסר כוחות, נטול השפעה וללא ערך, אלא כל אדם שעומד לפנינו הינו עולם מלא, שבו כל הכוחות, כל היכולות, וביכולתו להשפיע על העולם כולו. עוד יש לומר שכפי שהעולם חלקו מואר באור השמש וחלקו חשוך, כך האדם שלפנינו, יש לו חלק שאנו רואים ופוגשים ויש לו חלק נסתר. אבל צריך לדעת שהכל בו.

יהי רצון שנזכה להתייחס אל עצמינו כעולם מלא, ומתוך כך להתייחס לכל אחד ואחד כעולם מלא, ומתוך הכבוד שנכבד את עצמינו ואת אחרים נוכל להתייחס בכובד ראש ובחשיבות הראויה לכל מעשינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן