חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

לימוד כל התורה כולה

שלום רב, יש לי שאיפה להקיף את כל התורה כולה לפני גיל ה40 (אני בן 32). עשיתי את כל הבדיקות לפי הלו"ז היומי שלי (לקחתי הכל החשבון : תפילות, עבודה, ילדים, אשתי, קניות, ספורט, שינה וכו'), ואני יכול לקדש שעתיים ביום ללימוד, לא פחות ולא יותר. האם יש לכם תוכנית מסודרת כדי שאוכל לגמור את כל התורה – גם אם זה יהיה בבקיאות כמובן – תוך 8 שנים ? אני חשבתי לעשות 40 דקות של תנ"ך (כך אני מקיף כל התורה שבכתב), 40 דקות של משנה תורה (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה ההלכתית), ו40 דקות של ספרי מחשבה, מוסר, חסידות וקבלה יסודיים (כך אני מקיף את כל התורה שבעל פה הרעיונית. יש כ-30 כאלה בגדול לפי מה שראיתי : אמונות ודעות, כוזרי, מורה נבוכים, ספר העיקרים, ספרי רמח"ל המרכזיים, ספרי מהר"ל המרכזיים, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, תניא, ליקטוי מוהר"ן, ספרי הרב קוק המרכזיים, ספרי הרב סולובייציק המרכזיים, ספרי מבוא לתורת הקבלה). התוכנית הזה יהיה מיום ראשון עד חמישי. בימי שישי חזרות, ובשבתות עמוד גמרא אחד, כדי לא לאבד את לימוד הגמרא בכל זאת. האם זה נראה לכם תכנית טוב או שלדעתכם אפשר לשפר את זה ? אני אשמח לקבל הערותיכם על זה בתודה רבה מראש כל טוב

קודם כל אין גבול לשמחה ששמחת אותי ברגע זה שאני רואה את השאלה. ירבו כמותך בישראל.

אומר כמה נקודות:

  1. באופן טבעי יש הבדל בין הרצוי למצוי. שעתיים ביום זה בהחלט יכול להיות מעשי, אבל תלוי מאוד מהי עבודתך ועבודת אשתך וכמה צריך אותך לעזרה בבית ולשמח את אשתך. לכן אם תראה ששעתיים זה לפעמים יותר מדי, לדעתי אפשר בהחלט ללמוד את יסודות כל התורה גם בשעה וחצי ביום במשך שמונה שנים. שכן מעבר לחשיבות העצומה של לימוד התורה, יש חשיבות עצומה לגדל בית טוב ושמח.
  2. לא הזכרת את שעות השבת החשובות והמרובות מאוד שאפשר ללמוד בהן הרבה מעבר לעמוד גמרא.
  3. לא הזכרת לימוד הלכה למעשה מספר בן דורנו. לדעתי זה הרבה יותר חשוב מלימוד רמב"ם, שכן אמנם הרמב"ם כתב על כל התורה, אבל זו רק דעת הרמב"ם, ועוד שבימינו נתרבו המקרים החדשים שאין ברמב"ם. לכן אני חושב שכדאי לך במקום רמב"ם ללמוד פניני הלכה. התועלת העצומה שתראה מלימוד ספרים אלו, אין לה שיעור. לידיעתך הוצאנו כעת ספר קיצור נפלא שמביא בספר אחד את כל הפסקים שיש ב 15 כרכים של פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k).
    אם תגיע לספרי זוגיות ומשפחה של פניני הלכה ועדיין לא יצא הקיצור על זה, אשלח לך בשמחה את הקובץ של קיצור משפחה, שמחת הבית וברכתו, טהרת המשפחה שאני כותב כעת.
    כשתסיים את כל ספרי פניני הלכה, נחשוב יחד אלו ספרים כדאי ללמוד כדי לדעת את יסודות דיני ממונות ושאר הדינים שתרם הובאו בפניני הלכה.
  4. לגבי ספרי מחשבה, אני חושב שכדאי להקדים את העיקרים שבהם: את הכוזרי ללמוד היטב (יצא כעת ספר מצוין של הישיבה שלנו עם הסבר של הרב זאב סולטנוביץ), וכן את שלושת הקדמות הרמב"ם הידועות, רמח"ל – דעת תבונות ודרך ה' ומסל"ש, ספרי הרב קוק. עד כאן לדעתי אלו היסודות. אחר כך או תוך כדי, אני רואה חשיבות גדולה לספרים של בני דורנו. אחד הטובים ביותר לדעתי הוא הסט של 'טללי חיים'. קראתי את כולו, הוא מעולה, ואפשר בהחלט להשתמש בו גם כספר מבוא לקבלה. היתרון הגדול שלו מלבד שהוא מסוגנן היטב בשפה בהירה, זה שהוא מחולק לנושאים ומביא הרבה מאוד את האר"י, הרחמ"ל ויחד איתם את הרב קוק, שזה שילוב מצוין.
  5. שוב יישר כח גדול ובהצלחה רבה.

    אתן לך טעימה הקשורה לנושא זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

    ערך לימוד התורה

    א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:

    ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".

    שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.

    מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.

    חובת הלימוד

    ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

    ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

    אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

    ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).

    דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.

    ידיעת יסודות התורה

    ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

    על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

    ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

    לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-02 07:23:31

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר לתכנן איי רובוט ששואב ושוטף את הריצפה לפני שבת כדי שיפעל בשבת? תודה

לכתחילה אין זה מכבוד השבת שיפעל כשיש אנשים בסביבה. לכן אם מפעילים אותו בזמן שאין אנשים בבית, או באמצע הלילה כשכולם ישנים, או במקום צורך גדול – אפשר להקל בזה לכתחילה. והרוצה לסמוך ולהקל גם שלא במקום צורך גדול וכשיש אנשים בסביבה, רשאי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-06 12:51:20

שבת

שלום וברכה פנה"ל שבת ב,ד: "היינו שהבגדים העליונים יהיו מיוחדים לשבת וחגים, ואת הלבנים יחליף לקראת השבת בלבנים נקיים ומכובסים" 1.לבנים הכוונה לתחתונים? 2.ובפשטות הוא הדין לגופיה שמתחת לחולצה ולגרביים?

  1. כן. הם קרויים לבנים משום שבעבר לא היה עניין להשקיע בצבע שלהם, ולכן תמיד עשו אותם מצבע הבד הפשוט יותר שהוא לבן.
  2. אכן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-05 06:28:11

שבע ברכות כשחתן וכלה מתארחים בסעודת בת מצווה

אנו עורכים מסיבת בת מצווה לבתנו, ואחד מזוגות המוזמנים הם חתן וכלה בשבעת ימי המשתה. האם אסור / רשות / חובה לברך שבע ברכות? תודה

עורכים שבע ברכות בסעודת בר מצוה, ויש להקפיד ששמחת החתן והכלה תהיה ניכרת, או בהוספת אורחים לכבודם (כגון ההורים או האחים של החתן/הכלה מהצד שאינו קשור לבר המצווה), או בהוספת שמחה לכבודם (כגון ריקודים עם שיר חתונה), או בהוספת דבר מאכל באופן שניכר שהוא לכבודם (שו”ת בצל החכמה ה, י).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-04 08:04:25

לפרך בפני אישה שלא מכנה את הזרוע או השוק

שלום קראתי בלימוד פניני הלכה של היום שאין לברך בפני אישה שהשוק או הזרוע שלה אינם מכוסים האם הכוונה שאסור לברך מעצם זה שהאישה בטווח ראייה שלי, אפילו במצב בו אני לא רואה את החלק החשוף בגופה?

נכון, כל עוד אתה מולה אסור לברך, אלא יש להפנות עצמך לכיוון אחר. ואם לא ניתן להסתובב, כגון אורחת שיושבת בשולחן השבת, אפשר להסתפק בהבטה בסידור או עצימת העיניים בעת ברכת המזון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-03 20:09:58

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שבת הגדול

אמר הרבי מקוצק: טעמים רבים נתנו למה נקראת שבת זו בשם "שבת הגדול". בוודאי אמת שהוא שבת גדול מטעם הפשוט – משום שהיו נמשכים בשבת ובעשור מן העבודה זרה – וזה נקרא "גדול", על דרך שנאמר אצל יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלוקים".
ששבת זו יש בה כח למשוך עצמו מעבודה זרה ומכל אבייזריהו דעבודה זרה, מה שנקרא עבודה זרה, כמו גאווה וכעס וכו'.
ואצל הגדול נקרא עבודה זרה כל מה שהוא משועבד לדבר אחר חוץ ממלכות שמים, כמו שהיה אומר הבעש"ט "וסרתם" "ועבדתם".
שבכל שבת הוא עומד להפריש עצמו מששת ימי החול, רק שבשבת הגדול, שמשכו ידיהם מעבודה זרה, יש בו כח יותר לזה, ובזה שמשכו ידיהם מעבודה זרה בעשור ובשבת הגדול פעלו שנשאר הכח לדורי דורות. שכל מעשי הצדיקים פועל לדורי דורות, קל וחומר מחטא אדם הראשון – שזה שחטא וקלקל נשאר לדורות שלא נתקן עוד, ומדה טובה מכל שכן על אחת כמה וכמה שפועל לדורי דורות לעולם.

דבר "גדול" מאד קרה בעשור לחודש ניסן. על כל יהודי היה להחליט בנפשו למי נתונה נאמנותו המוחלטת. הכרעה לא פשוטה היא לאדם לומר בפה מלא קבל עם ועדה מיהו ומי אדוניו. לקיחת השה, קשירתו למטה, שחיטתו, צלייתו, צביעת המשקופים, אכילתו בחיפזון תוך הכנות אחרונות ליציאה לדרך – כל אלו הן החלטות אמיצות של כל אדם, בוודאי לעבד מסכן ומסובל ביסורים. מה יאמרו המצרים? למה להעלות את זעמם? לשם מה כל ניקור העיניים הזה? האם לא כדאי היה לפעול עד כמה שניתן להנמיך את הלהבות, להראות את המחבר שבין בני האדם ולא את המפריד ביניהם? קל יותר "לפסוח על שתי הסעיפים" ולקבל את "האמת" שיש בכל רעיון ובכל שיטה ובכל תרבות.

אכן, בכל תפיסת עולם יש ניצוץ אלוקי חיובי חשוב ומועיל לעולם בכללותו ולנפש הפרטית, אך ברגעי האמת ייבחן האדם. מה יכריע האדם בעת שנוצרת סתירה בין השעבוד למלכות שמים לבין השעבוד לתרבות אחרת. תירוצים ורעיונות של פשרה ויכולת הכלה וכבוד הדדי עלולים להשתקלל ולקבל מעמד חשוב יותר מהמגיע להם, ובעת מבחן – לא תגיע מסירות הנפש הדרושה להעמיד את התורה על תלה.

ביום זה, תוך לקיחת סיכון רב, החליט עם ישראל "להמר על כל הקופה" ולהחליט "אם ה' האלוקים – לכו אחריו, ואם הבעל – לכו אחריו". הבחירה של ישראל בה' כלל איננה מובנת מאיליה. העבד היהודי נצרך היה להתמודד במסירות נפש לא רק אל מול השוטר המצרי שרואה את המרידה המתרקמת בימים אלו בבתי היהודים, אלא , לא פחות מכך, היה צריך היהודי להתכנס עם עצמו ולהכריע מהי אמונתו והאם הוא מוכן לשינוי קיצוני כל כך בהליכות חייו. לנו, שמתרחבים בהסבה סביב שלחן הסדר, שיודעים כבר את סופו של הסיפור, נראה המהלך המופלא הזה כצפוי ומובן. אך האם אנו מוכנים לעשות שינויים, אפילו קלים יותר ופשוטים יותר בחיינו, על מנת לקדש את שמו?

שבת זו היא "גדולה" כיוון שהיא מבטאת את לקיחת האחריות ובחירה מוחלטת בתפיסת העולם, ללא בלבלולים, ללא שיקולים זרים. רק מתוקף בחירה זו של עם ישראל בריבונו של עולם יכול היה הקב"ה "לפסוח" על בתי אבותינו, לבחור בנו מכל העמים, להוציאנו ממצרים ולתת לנו את התורה. שבת הגדול מבטאת את הברית הכרותה בינינו לבין הקב"ה – ברית שמתחילה קודם כל בהחלטה שלנו, היהודים הפשוטים, לקבל את ה' כאלוקים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן