שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שחייה בשלושת השבועות

רווחה במשפחתנו הידיעה/מנהג שאם שוחים לפני 3 השבועות, אפשר גם אח"כ, אימי אשה מבוגרת, ורוצה קצת להינפש, ולא שחתה קודם, האם יכולה? מבקש תשובה מהירה, משפיע על תכנון קרוב, תודה רבה

שלחת את השאלה בטעות עשר פעמים…

ידיעה/מנהג זה שרווח במשפחתכם אינו נכון. אמנם אין בו צורך שכן עד חודש אב מותר להינפש וללכת לבריכה, כפי שמובא בפניני הלכה זמנים פרק ח.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ח – מנהגי שלושת השבועות

ימי בין המצרים

א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.

בילוי ונופש

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-15 06:08:32

מנהגי האבלות בתשעת הימים

אני משתתף בתשעת הימים בקייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים וחונך ילד עם שיתוק cp רציתי לדעת מה הן המגבלות שחלות עליי בתשעת הימים לא משום הנאה אלא רק מהמחוייבות לחניך לדוגמא: החניך חייב שאני אכנס איתו לבריכה אבל אני לא נכנס ושוחה להנאתי אלא משיט אותו במים חוץ מזה בקייטנה יש גם הרבה מוזיקה שמחה אציין שהקייטנה מתקיימת במושב דתי וכבר הרבה מאוד שנים פועלת במתכונת הזאת של תשעת הימים תודה רבה

להכנס איתו למים באופן שתארת ודאי שמותר, שכן כפי שאמרת אין לך בכך הנאה. הרבה מוזיקה שמחה – כנראה שסברתם היא שלא ניתן לקיים את הקייטנה אלא בתשעת הימים, ולא ניתן לקיימה ללא מוזיקה שמחה שנועדה עבור הילידים הללו שאין עליהם חובת קיום מנהגי תשעת הימים.

אשריך שזכית לקיים מצווה גדולה זו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-15 05:29:42

שלושת השבועות

האם מותר לעשות חור באוזן בשלושת השבועות?

עד ר"ח אב מותר לעשו חור באוזן כי זה לא משהו שמברכים עליו שהחיינו. אבל על עגילים חדשות מברכים שהחיינו. מראש חודש אב על לאחר תשעה באב עדיף לוותר על עשיית דברים מיוחדים/משמחים, במיוחד כאלו שאפשר לדחות אותם בקלות לאחר תשעה באב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-14 10:10:42

תספורת בבין המצרים

שלום בזמנים (ח,ח) הרב כתב שלנשים מותר להסתפר רק לצורך צניעות. ובהערה הביא שיש מיקלים לאישה לגמרי בתספורת. מה ההכרעה? (המיקלה יש לה על מה לסמוך?)

אם היה סובר כך למעשה, כמובן שהיה מביא זאת למעלה ולא בהערה. כאשר אתה מסופק במשהו בפניני הלכה, הפתרון הוא לראות את ספר הקיצור.

האם למקלה יעמל"ס – לא ניתן לומר שאין על מי לסמוך כאשר יש פוסקים שאומרים זאת, השאלה אם כך ראוי לנהוג. התשובה היא שמכיוון שכל אישה יודעת מתי יחולו שלושת השבועות, היא יכולה להתכונן כראוי, לכן מכיוון שלדעה העיקרית אין הבדל בין גברים לנשים, כך ראוי לעשות אלא אם כן מדובר על שעת הדחק, לכן דעה זו הובאה בהערה ללא הסבר כדי לומר שיש מקום לדעה זו במקרים מסוימים או לאישה שיודעת שכך מנהג משפחתה באופן מובהק.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-13 16:08:43

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

למי יש יותר כבוד – לפרשת בהעלותך

פעם אחת נסע ר' משה צבי מסיווראן לאיזו עיר אחת
ועשו לו כבוד גדול מאד ושלחו לפניו מרכבה רתומה לסוסים דוהרים.
כשישב על המרכבה רצה למאוס בכבוד המדומה הזה
והתחיל לחשוב: הנה מאין נלקח כל הכבוד הזה? מהמרכבה שהסוסים מושכים אותה.
והסוס הרי הוא דבר טמא ומאוס ובעת שפושטין נבלתו היא מסרחת מאד.
והמשיך לחשוב בגנאי ומאיסות הדבר עד שהתעורר בו הקאה,
והתחיל להקיא.

כאשר שמע זאת מרן הריז'ינאי זי"ע אמר: "נעבך נעבך" – לא היה לו להרב מסיווראן עצה אחרת להרחיק הכבוד מדעתו רק בדרך כזה? הלא יש דרך ישר לקבל את כל הכבוד ואעפ"כ לא יתפעל כלל –
וישא משלו ויאמר: פעם אחת היה שר גדול וגבוה מכל שרי המלך שהיו כולם כורעים ומשתחווים לפניו ומכבדים אותו בכבוד גדול.
פעם אחת הלך השר הנ"ל ביחד עם המלך לטייל, וכל שרי המלך הקטנים לא היו מכירים את המלך וכאשר ראו שהשר הגדול הולך עם עוד איש אחד, מיד כרעו והשתחוו בכבוד גדול לפני השר כדרכם. השר הזה לא ניחא לו בכבוד שעשו לו מעת שהלך עם המלך בעצמו. ומתבייש מאד מהמלך מזה הכבוד שנותנים לו.
והמבין יבין.

המבין – יבין היטב שאין צורך להקיא. ר' ישראל מרוז'ין עולה למרכבה, יושב בנינוחות על המושב המרופד, מפריח עשן ממקטרתו, מסתכל על הנוף, ותוך כדי הפעולות הללו עצמן, הוא יודע היטב "מיהו מלך הכבוד" ולמי באמת יש יותר כבוד.

אנחנו השרים, הלבלרים, הפקידים, הפועלים – של המלך. אנו מעריכים ומכבדים כל אדם שהצליח להתקרב אל המלך. ממש לראות אותו. לכן אנחנו מכבדים בעליית "שלישי" רבנים חשובים, מוסיפים להם תארים מתארים שונים, שותים בצמא את דבריהם, מתפלפלים בדבריהם, מתפעלים מהם, עומדים לפניהם. אבל בואו ונחשוב לרגע כיצד מרגיש הרב לנוכח הכבוד הרב שאנו מעטירים עליו? מה יעשה הרב ולא יחטא בכבוד מדומה? מה יעשה? הם יסרב לכבוד הזה? שיסיר את בגדי כהונתו? הלא חלק אנטגרלי מהיותו רב כלול בלבושו. ב"פוזה" החיצונית הזו של הרב.

עצה אחת היא להגעל. יותר נכון לומר – להתגעל. לגרום לעצמו גועל נפשי עמוק. להקיא מעצמך. אלא מאי? אדם לא נגעל מעצמו! מה עושה ר' מ"צ מסווראן? נגעל מהסוס שסוחב אותו, מנבלתו, מסרחונו. ואז מקיא. מה השיג האדמו"ר בהקאתו? האם נגעל באמת ובתמים מכבודו המדומה? הלא גם ההקאה הזאת עצמה היא מלאכותית ונבעה ממניעים חיצוניים?

הרב מסיווארן "רצה למאוס בכבוד המדומה" – הוא לא "מאס". הוא החליט שכבוד זה שמכבדים אותו ההמון איננו נכון, וכעת עליו לתכנן כיצד למאוס בו. לבסוף הצליח להגעיל את עצמו עד ש"התעורר בו הקאה"… האם המטרה היא ההקאה? כך אתה מראה לעולם את אי שביעות רצונך מהכבוד שעושים לך!

ר' ישראל מרוזי'ן לא מסוגל לקבל מהלך שכזה. אם אתה מואס בכבוד, ואתה מבין באמת מי אתה לעומת "המלך", ומתמלא בושה מהכבוד שנותנים לך, כשהמלך, הפוסע איתך, איננו מוכר ואיננו מכובד כפי שהיה ראוי שיהיה, אם אתה מסמיק מבושה על עצם ההשוואה שבין המלך שהכל שלו, לבין תלמידי החכמים: "ויראת את ה' אלוקיך" – "את" – לרבות תלמידי חכמים – הרי ששר כזה יכול לשבת במרכבה.

עולמנו בנוי מדרגות מדרגות, צריכים אנחנו לכבד את רבנינו, צדיקינו, שמקרבים אותנו אל אבינו שבשמים. ומנגד, תלמידי החכמים, שבכל עת הולכים יחד עם "המלך" – אינם "רוצים למאוס בכבוד" – הם פשוט כאלה. מואסים בכבוד. תחושת אי-נוחות תמידית מלווה אותם עם כל כבוד חיצוני שמנשאים אותם המון העם.

משה רבנו, למרות גדולתו-ענקיותו, היה עניו מאד מכל האדם, ואמר על כך הרבי מקוצק: אין זו רבותא להיות שפל רוח כשאתה נמצא בעמק, בדיוטא התחתונה. החכמה היא להיות עומד על ההר, במדרגה עליונה, ואף על פי כן להיות עניו – זוהי רבותא.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן