חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בעל כבלן לאשתו

שלום באזור שלנו אין כרגע אשה שנעים לאשתי שתהיה לה בלנית במקווה, האם מותר באופן זה לבעל להיות בלן לאשתו? תודה רבה

תחליטו יחד לפי מה שכתוב בפניני הלכה:

ח – הבלנית

כיוון שהאשה אינה רואה את עצמה בטבילתה, יש לחשוש שאולי שערה אחת משערות ראשה נשארה לצוף על פני המים וטבילתה פסולה. לפיכך, צריך שאשה אחראית תעמוד ותראה שכל גופה ושערותיה של הטובלת נכנסו לתוך המים (שו"ע קצח, מ). כיוון שכך, היו שנהגו לבקש מאותה אשה שגם תסייע להן לבדוק שאין דבר חוצץ על גופן במקומות שאינן יכולות לראות. מתוך כך נוסד המנהג, שבכל מקווה ישנה בלנית שמדריכה טובלות חדשות ומסייעת לוותיקות לטבול כהלכה בלא חציצה.

בפועל יש מקוואות שבהם מקובל שלפני הטבילה הבלנית חוזרת עם הטובלת על פרטי ההכנות הנדרשות כדי לוודא שלא שכחה דבר, ויש מקוואות שבהם הבלנית אף מסייעת בבדיקת הגוף והציפורניים מכל שמץ חציצה. ויש מקוואות שבהם הבלנית רק רואה שכל השערות נכנסו למים. והנכון, שבעת כניסתה של הטובלת למקווה, בעודה לבושה, הבלנית תשאל באיזה סיוע היא מעוניינת, ולא תכפה עליה סיוע שאינה מעוניינת בו, מפני שיש נשים שנפגעות מאוד מהתערבות שאינה לרצונן. בנוסף, על הבלניות להימנע מלכפות על הטובלות חומרות ומנהגי חסידות, כדוגמת הסרת איפור טוב או צבע שאין בו ממש (להלן הלכה יב), או גזיזת ציפורניים שעשויות היטב או הסרת עור קשה שברגליים וכדומה (להלן הלכה יג).

אשה שנמצאת במקום שאין בו אשה שיכולה ללוות את טבילתה, אם שערה קצר, תטבול לבדה. ואם שערה ארוך, תבקש מבעלה שיראה שבטבילתה כל שערותיה נכנסו למים (מהר"ם מרוטנבורג, נו"ב תנינא יו"ד קכב). אפשרות נוספת, שתעטוף את שערה בבד או תכרוך אותו בסרט, ותקפיד שיהיו רפויים, וכך תבטיח שכל שערותיה יהיו בתוך המים (שו"ע קצח, מ).[1]

[1]. יסוד מנהג הבלנית: כתבו כמה ראשונים שצריך שאשה אחרת תעמוד ותראה שכל שערות הטובלת יהיו בתוך המים (רא"ש). ואם אין אשה, תבקש זאת מבעלה (מהר"ם מרוטנבורג, אורחות חיים). ויש שהוסיפו שאם כרכה בד על שערה עלתה לה טבילה (רשב"א, מאירי, שו"ע קצח, מ). ויש שכתבו זאת כשתי אפשרויות שוות, שתיעזר בחברתה או תכרוך בד (ראב"ד). בכל אופן, יש למנהג הבלנית חשיבות מרובה, שכן הניסיון מראה, שבלא נוכחות של בלנית טובה בטבילה, יש טובלות שטועות בהלכה ואין מי שיעמיד אותן על טעותן. אמנם אשה שמתביישת שבלנית תראה אותה או שמסיבה אחרת אינה רוצה להיעזר בבלנית, אינה חייבת לקיים את המנהג, ותוכל לטבול לבדה תוך הקפדה שכל שערהּ יהיה בתוך המים. ראשית, מפני שיש ראשונים שלא כתבו שצריך שאשה אחרת תפקח על טבילתה (רי"ף, רמב"ם ועוד). שנית, גם הסוברים שיש להיעזר באשה, מסכימים שאם הטובלת דאגה לכך בעצמה, עלתה לה טבילתה. אמנם במקום שבו הציבור מקפיד על מנהג הבלנית ורוצה לחזקו כנורמה, ניתן לקבוע שבמקווה שלהם טובלים רק עם בלנית כמקובל, ובלבד שיש פתרון סביר למי שאינה מעוניינת לטבול עם בלנית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-11 16:47:22

שבת

שלום אני אשכנזי הולך על פי הרב אליעזר מלמד ויש לי 2 שאלות: 1. אם נפל לי משהו על החולצה בשבת מותר לי לנער את זה מהחולצה? 2. אני גר בירושלים ונניח שרשום ששבת נכנסת ב 5 ועשרה, האם אני יכול לעשות מלאכה עד 20 דק אחרי זה?(יש גם מקומות שרשום זמן כניסת שבת בירושלים ב5 וחצי) תודה רבה.

  1. אם הדבר דורש רק ניעור מהחולצה, כגון שנפלה שערה או קשקשים על החולצה – מותר, שכן למרות שהם מוקצה מחמת גופו, כל עוד הם על החולצה הם טפלים אליה. אם מדובר על דבר שייצור כתם ולא מספיק לו רק ניעור, כאן כבר שייכים דיני כיבוס המבוארים בפניני הלכה.
  2. אתה צריך פשוט לפתוח באתר הזה ולראות מתי השקיעה. עד כמה דקות לפני השקיעה שאז חובה על כל אחד לקבל תוספת שבת, מותר לעשות מלאכה.  https://skyview2020.co.il/%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-10 09:46:29

מלאכה בשבת על עדי תינוק

שלום (שאלת המשך לתשובה שקיבלתי) בספר פניני הלכה מבואר שקטן כבן שנה שלא מבין את ההשלכות של מעשיו מותר להעמידו ליד מתג שידליק את האור. רציתי לשאול האם צריך תינוק שלא מבין שעל ידי הלחיצה במתג נדלק האור או שדי שאינו מבין מה המשמעות של אסור ומותר בשבת? תודה רבה

אין סיכוי שילד בן שנה מבין את המשמעות של אסור ומותר בשבת. ואף שהוא מבין שלחיצה על המתג מדליקה או מכבה את האור, שהרי אחרי פעם אחת שהוא עשה את זה או ראה מישהו שעשה את זה, הוא מבין מה המתג עושה, מכל מקום מכיוון שאינו מבין את משמעות הדבר עבור הגדול, האם הוא מועיל או מזיק במעשיו, הוא נחשב כ'מתעסק' וממילא מותר במקום הצורך לעשות זאת. אביא לך את הפסקה המלאה מתוך פניני הלכה:

כבה האור בשבת במקום שצריכים לו. אם יש שם תינוק קטן כבן שנה שעדיין לא מבין שההורים רוצים שידליק את האור, וכאשר מעמידים אותו ליד מתג החשמל הוא משחק בו בלי להבין שהוא מועיל או מזיק, בשעת הצורך מותר להניחו ליד המתג, ומיד לאחר שידליק את האור יקחוהו משם. שהואיל ואינו מבין את משמעות ההדלקה והכיבוי, אין למעשה שלו חשיבות של איסור, אלא הרי הוא כ'מתעסק'

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 18:16:45

ללכת לרופאה/ תינוק בשבת

שלום 1. האם מותר לגבר ללכת לרופאה לצורך טיפול ברגל (פדיקור), אין באזור שלנו גבר שעושה טיפולים כאלה? 2. בעניין אחר האם מותר להעמיד ילד קטן בן שנתיים שלוש ליד המתג בשבת והוא מעצמו ידליק או יכבה את האור?

  1. מותר, מפני שהיא עסוקה במלאכתה, ומגעה מקצועי לצורך רפואה. יש להקפיד שהחדר לא יהיה נעול כדי להימנע מאיסור ייחוד. דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה), וכן יובא בספר הקיצור לפניני הלכה על ענייני זוגיות ומשפחה שיצא בעז"ה לאור בקרוב.
  2. גם דין זה מבואר בפניני הלכה שבת, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "בשעת הצורך ניתן לגרום לקטן כבן שנה שאינו מבין את השלכת מעשיו, לעשות אפילו איסור תורה עבור הגדול, כגון להעמידו ליד מתג החשמל כדי שישחק בו, וברגע שידליקו או יכבהו, ייקחו אותו משם."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 14:14:17

כשרות

יש לי כלמיני קערות מקרמיקה שבהן אנחנו מכינים טחינה, לפעמים קרה שחתכנו לימון ושום עם סכין בשרית וערבבנו בתוך הטחינה עם כף נקייה. האם זה הופך את הטחינה לבשרית? ויותר חשוב את הכלי לבשרי? כל הכלים היו נקיים כמובן.

אמנם לכתחילה אין לערבב, אלא מאכל שמתכננים לאכול עם בשר, יכינו בכלי בשר, ומאכל שמתכננים לאוכלו עם שני המינים, יכינו בכלי פרווה. אבל בדיעבד או כאשר על מדובר על כלי שהוא ספק בשרי, כגון סכין חיתוך, שבבתים רבים לא חתכו איתה מעולם מאכל בשרי רותח, כך שלא בלעה מעולם בשר, וגם אם פעם חתכו איתה בשר רותח, היא אינה בת יומה – אפשר להקל ולאכול את הטחינה עם בשר ועם חלב, ובוודאי שהקערות לא נעשו בשריות.

דינים אלו מבוארים באר היטב בפניני הלכה כשרות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וכעת גם בספר הקיצור לפניני שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 11:58:26

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

הרב ישראלי: "נפגשים עם כל יהודי"

האיסור על מפגשים עם מנהיגים רפורמים נתפר למידותיו של הרב אליעזר מלמד. תגובה למאמרו השני של הרב יהושע ון דייק באתר "ערוץ 7"

במאמרו האחרון הבהיר הרב יהושע ון דייק את גדרי איסור המפגש עם הרפורמים. לדבריו כעת, מה שנאסר הוא: מפגש, מתוקשר, בין רב ורבאיי, ללא נושא קונקרטי. ממאמרו עולה כי על מנת שיחול איסור, חייבים ארבעת התנאים להתקיים יחדיו. כך למשל מפגש פומבי בין רב ורבה למאבק באנטישמיות, או מפגש פרטי גם אם בנושאים דתיים, יהיו מותרים.

אמנם כשנשאל הרב שאול ישראלי אם יאות למפגש עם רבנים רפורמים ודיון על מעמדם בארץ, לצד שלילה נחרצת של הכרה הלכתית, ענה בפשטות "פגישות עמהם? אף פעם אין למנוע פגישות. נפגשים עם כל יהודי. פגישות – כן" (ספר פרסומיו "הרבנות והמדינה"). אולם הרב ון דייק יאמר שאין זה מפגש מתוקשר.

ואמנם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג השתתף באירוע מתוקשר של המגבית היהודית המאוחדת, בו נוכחו מאות מתורמיה המרכזיים שרובם היו רפורמים, ונכנס אל האולם כשלצידו פוסע ד"ר אבא הלל סילבר, רב רפורמי מקליבלנד ומנהיג ציוני ("שנה בשנה", תשל"ט). אולם הרב ון דייק יאמר כי זה מפגש קונקרטי.

ואמנם הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו הזמין בקיץ תרצ"ז את סטפן וייז, רב רפורמי ומנהיג ציוני נוסף שהוחרם בידי אנשי אגודת ישראל, לשבות בישיבת "עץ חיים" במונטרה ואף העלה אותו לתורה לאחר שבעת הקרואים (מנובהרדוק דרך מונטרה לירושלים, עמ' קעה). אולם הרב ון דייק יאמר שאין זה מפגש אישי.

ואמנם ר' מאיר בר אילן אף הוא נפגש עם וייז, והשניים התחבקו ונשקו ושוחחו ארוכות בחמימות (אילן ונופו, עמ' 390). ר' אריה ליב גלמן ור' דניאל סירקיס כתבו ופרסמו הספדים ושבחים על סילבר ווייז. אולם הרב ון דייק יאמר שאין אלו רבנים.

ואמנם הרב אהרן קוטלר, שנים קודם שחתם על איסור שיתופי הפעולה בין הזרמים, הגיע למפגש בזמן השואה עם וייז, ובעקבות רינונים בקרב קנאי וילאמסבורג, הגיב מייד: "אילו ידעתי שאני מסוגל להציל בזה ציפורנו של תינוק יהודי אחד, הייתי מוכן להשתטח אפילו לפני האפיפיור הנוצרי בעצמו!" (אש התורה א, עמ' שע). אולם הרב ון דייק יאמר שאין דנין מימות השואה לדורנו.

הרב ון דייק לא ציין סמוכין הלכתיים או אפילו מחשבתיים לגדרי האיסור, וקבע הגדרה כללית ומעומעמת ממנה הוא גוזר את פרטי התקנה: "שדר של הכרה דתית ולגיטימציה". כך נתפר אפוא בדייקנות מרשימה וללא סימוכין במקורותינו, במאמרים שפורסמו לאחר מעשה ובדיעבד בכלי תקשורת, איסור חדש המתאים להפליא למידותיו הרב אליעזר מלמד.

ואף על פי כן ולמרות זאת, קוראים סקרנים מוזמנים לצפות בעצמם במפגש בין הרב מלמד ודלפין הורווילר בוועידת התפוצות של העיתון "מקור ראשון". חצי שעה של מפגש אחד מתוך חמישה ימים של כנס מלא וגדוש. שמץ של הכרה דתית לא יימצא שם אלא אך הכרה באחווה משותפת. במאמריו אף הבהיר הרב מלמד שאין זו הכרה ביהדותה של התנועה הרפורמית, אלא ביהדותם של הרפורמים.

אפילו באתר התנועה הרפורמית בישראל, שהרב ון דייק ציפה שיראו במפגש שדר של הכרה דתית, כתבו ביושר כי "הכנס לא עסק באופן ישיר ביחסים בין הזרמים בכלל וביחס לתנועה הרפורמית בפרט", הדגישו שהסכמת הרב מלמד למפגש נבעה בשל "אהבת ישראל", ואף הוסיפו קישור והזמינו את הגולש לעיין במאמר בו התבטא הרב מלמד נחרצות כנגד התנועה הרפורמית כזרם ביהדות.

שיתופי פעולה בין זרמים

מלבד סוגיית המפגשים, בתווך שבין שני מאמרי הרב ון דייק ניכרת נסיגה משמעותית בסוגיית שיתופי פעולה בין הזרמים. בראשון נקבע כי אף ש"רצוי וטוב לשתף פעולה עם יהודים רפורמים" בענייני הכלל, עם זאת "בשום אופן אי אפשר לשתף פעולה עם תנועות אלו עצמן". ואילו בשני נעלם איסור השותפות עם התנועות, ועל סמך דברי הרב סולובייצ'יק שהבאנו הובהר כי הדבר אפשרי "כלפי חוץ אך לא כלפי פנים".

יש להזכיר אפוא כי שיתופי פעולה הקיימים ברצף עשרות שנים ובתחומים רבים בין הציבור הדתי (להבדיל מן הציבור החרדי) והזרמים היהודיים בחו"ל, יהיה זה לצורך הלגיטימי ביותר בעיני הרב ון דייק, הם הכרה בעצם קיומה של תנועה רפורמית בעולם, כלומר הכרה בעצם קיומם של יהודים רפורמיים. שיתוף פעולה רציף ופורה עשרות שנים אינו שונה באופן מהותי ממפגש, אף שהאחרון הוסרט ותוקשר.

כשרבנים פסעו בתווך לצד ראביים רפורמים וקונסרבטיבים בהפגנות למען יהודי ברית המועצות, לא הייתה בכך אלא הכרה באחווה המשותפת לכולנו. וכשהרב ד"ר שמואל בלקין, מי שעמד לצדו של הרב סולובייצ'יק בראשות "ישיבה אוניברסיטה", נאם בתוקף כנגד הביקורת החרדית שעה שהשתתף באירוע מתוקשר של "ארגון בתי הכנסיות" (SCA), הייתה זו עמידה עצמאית על יהדותם של כל בני יעקב אבינו.

המפגש בין הרב אליעזר מלמד והרבה הרפורמית נועד בדיוק למטרה זו. כך כתב בעצמו בטורו בעיתון "בשבע": "דווקא מפני שיש לנו עימם ויכוח נוקב ביסודות האמונה והתורה, חובה עלינו לאזן את התוכחה בביטויי אחווה פומביים". המטרה היא אהבת ישראל והדבר ניכר לאורך כל המפגש. אף אדם לא אמור להצטדק על שהוא נפגש עם אחיו.

השיבה אל הלאום קודמת לשיבה אל הדת

ראויים להיזכר כאן דברי הרצי"ה בכרוזו ביחס לזרמים שיצאו ממסורת התורה. לצד ביקורת חריפה כנגד הרפורמה, התבטא בחיוב ביחס לשיבת חלקים מן התנועה אל האומה ובעיקר אל הציונות. בהקשר זה לא נמנע מלציין לשבח מנהיגים רפורמים דוגמת וייז, סילבר ומגנס (שייסד בירושלים מניין מעורב). וחתם את הכרוז בתקווה שבעקבות שיבת התנועה אל הלאום, תשוב גם אל תורת ה'.

בשיעור לתלמידיו בתשובה לשאלה אם יש לדחות את הרפורמים, השיב הרצי"ה: "לדחות? אין לדחות מישהו השייך למשפחת היהודים ולעם ישראל. יש מקום לבירור ולתיקון. הרפורמים מקולקלים והאגודה [=אגודת ישראל] מקולקלת, וצריך לקוות שנמצא דרכים לתקן את אלה וגם את אלה" (שיחות הרצי"ה: עם ישראל).

במאמרו האחרון ציטט הרב אליעזר מלמד את עדותו של הרב אליעזר ולדמן, מתלמידי הרצי"ה המובהקים, לפיה הרצי"ה הנחה אותו להשתתף בפאנלים עם רפורמים, והבהיר כי אם הם מעוניינים בקשר בוודאי שעלינו לעודד אותו.

כאשר מנהיגות רפורמית מבקשת לעמוד בקשר עם רב ארץ ישראלי, ללא תנאים מוקדמים וללא ציפייה ואף ללא מצג שוא לאחר מעשה של לגיטימציה, ברור שיש בכך הכרה בסיסית באחווה המשותפת לכולנו. סירוב לקשר על בסיס לאומי, הוא דחייה בשתי ידיים גם של האפשרות לשיבת היהדות הרפורמית אל מסורת התורה.

על השימוש במקורות

בשולי הדברים לא אמנע מלהעיר על השימוש במקורות. בהיעדר סימוכין לאיסור, הזכיר הרב ון דייק במאמרו הראשון את התנגדות הרצי"ה ל"הפרדת הקהילות". יש לציין כי אף שהראי"ה קוק תמך בהפרדה בפרנקפורט של רש"ר הירש והתנגד לה בארץ ישראל, הוא הבהיר כי הרפורמים דאז ביקשו לפורר את האומה, ולשם כך השתמשו בדת. ההיפרדות הייתה חיונית לשלמות האומה (מאמרי הראיה, עמ' 58). כיום הרפורמה היא ששומרת על הגחלת הלאומית שנותרה.

במאמרו הראשון הביא הרב ון דייק מעשה ברב משולם ראטה, שסירב לקבל את פרס הרב קוק של עיריית תל אביב לספרות תורנית, כול עוד אחד ממקבלי הפרס היה ר' שאול ליברמן, שהיה מראשי הסמינר הקונסרביטיבי בניו יורק. ראשית יש להעיר כי הרב משולם ראטה שהיה מגדולי הדור, כפי הנראה לא הכיר את הרב ליברמן וכינה אותו "רבני עדה ריפורמית". ייתכן שהיכרות מקדימה הייתה מונעת את יחסו זה, וכפי שהתייחסו לרש"ל גדולי תורה אחרים. אך גם לפי דבריו, וכי מה יש להשוות בין מתן פרס תורני ע"ש הרב קוק ובין מפגשים בין נציגים.

עוד במאמרו השני מבקש הרב ון דייק ללמוד מסירובו של הראי"ה קוק להיכנס לבית כנסת אורתודוכסי שעוצב בתבנית רפורמית, על הזהירות במראית העין ללגיטימציה. הקורא תמה, מה בדיוק ניתן ללמוד מאירוע זה לשאלתנו, ומה בין עמידה על תוקף מנהגי האומה ובין שאלת המפגשים בין מנהיגים.

עוד הזכיר הרב ון דייק את מאבקם של הרבנים הראשיים בשנות החמישים כנגד הקמת בית הכנסת הרפורמי הראשון בירושלים. אף כאן יתמה הקורא, מה מוסיף אירוע זה לדיון סביב שאלת המפגש בין נציגי זרמים, ומה בין עמידה כנגד פריצת גדר ובין מפגש של שותפות ואחווה.

על כל אלה יש לציין את הלימוד מן השתיקה. הרב ון דייק כתב ביחס לגדולי התורה כי "מעולם לא עלה בדעתו של אף אחד מהם להיפגש בפגישה רשמית עם ראביי רפורמי". אולם ההנחה – הזוקקת אישוש בפני עצמה – שגדולים אלה לא ערכו מפגש כלשהו, אינה מלמדת מה העלו בדעתם.

למען האמת, בסיקור נרחב של ביקורם בארה"ב בשנת ציין כתב לפי תומו "אבן-בוחן משמעותית היא יחסם לקהילה הרפורמית. נכונותם להיפגש עם ציבור זה היא אות חיובי… הרב שפירא אמר, שאם יוותרו הרפורמים על אותו אחוז קטן של מתגיירים שלא על-פי דת משה וישראל, הם יתקבלו בברכה" (דבר, י"ז כסלו תשמ"ד).

עיסוק בשאלות הליבה של המפגש עם נציגי התנועה הרפורמית, ללא הטלת איסורים שאינם מוסמכים, ללא שימוש שאינו מבוסס במקורות, וללא הצגת רק עמדה אחת כעמדת התורה, הוא דיון לגיטימי וחשוב. יש לקוות שיתעצם, ישתבח ויעמיק שורשים בשיח הרבני והציבורי. ואת והב בסופה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן