האם מחויב ש"סופם יבואו לידי קיומם"?

בשבוע שעבר הגיב הרב שמואל אליהו שליט"א בגיליון עיתון "בשבע" (987), לטור "רביבים" שפרסם מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א על סוגיית קבלת המצוות בגיור.

בדבריו כתב הרב שמואל אליהו כך:

"… אני לא מאמין שהרב אליעזר מלמד חושב שאפשר לקבל אדם על דעת שהוא לא ילמד ולא יקיים מצוות בעתיד. זה ממש הפך הגמרא שאמרה כי אם גר אמר שהוא לא מקבל עליו הלכה קטנה מדברי סופרים – לא מקבלים אותו… כך כותב הרה"ג עוזיאל: "מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות, משום שסופם יבואו לידי קיומם…

הרב עוזיאל אומר מה שההלכה אומרת: בכל גיור לא מלמדים את המתגייר את כל המצוות, ובוודאי יעברו המתגיירים על חלק מהמצוות מחוסר ידע. עם זאת ברור שמגיירים אותם על דעת שבמשך הזמן הם ילמדו ויקיימו את כל המצוות "שסופם יבואו לידי קיומם". אין בדבריו שום רמז של היתר לקבל גר שלא מתכוון לקבל חלק מהמצוות – זה נגד הגמרא ונגד כל ספרי הפוסקים. ואין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

הרב אליהו מעלה כאן שתי טענות: האחת, חלילה מלקבל גר שלא קיבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, וכדברי הגמרא בבכורות שמוסכמת להלכה. השנייה, כשהרב עוזיאל כותב שניתן לקבל גרים "שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות" כוונתו שכעת הם אינם מקיימים כל המצוות הואיל ו"מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", אך "סופם יבואו לידי קיומם". ועל כן "אין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

באשר לטענתו הראשונה של הרב אליהו, אכן מעולם לא עלה על הדעת לחלוק על דברי הגמרא בבכורות שניתן לקבל גר שאומר שלא יקבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, והרב עוזיאל אף הדגיש זאת בתשובותיו. אולם בנידון שלפנינו לא מדובר על מקרה כזה, אלא על מקרה שבו הגר מקבל עליו בלב שלם להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם ישראל שכרתו ברית עם ה' על תרי"ג המצוות והשמיעה בקול דברי חכמים, אלא שאומדן הדיינים הוא שעל פי הניסיון וההיכרות עם הגר, כפי הנראה הוא לא יקיים את המצוות כראוי, אלא כמסורתי שמאמין בה' ואוהבו, ומקיים מצוות בסיסיות כמו ברית מילה, צום יום הכיפורים וזהירות מחמץ בפסח. אך על מצוות רבות אינו מקפיד. השאלה היא, אם עובדה זו מונעת מלקבל את הגר במקרה של שעת הדחק. בעניין זה פסק הרב עוזיאל שניתן לקבל גר כזה, ולדעת הרב מלמד בית הדין יכול להסתמך על דעת הראשון לציון בשעת הדחק.

הרב עוזיאל חוזר על יסוד זה פעמים רבות, למשל בשורות הבאות הלקוחות מתשובתו ב'פסקי עוזיאל' סה:

"אבל גוי שבא להתגייר, אפילו אם נדע שלא מקים מצות התורה – טבילתו לשם גרות, הרי היא כמפרש שקבל עליו, אם לא שפירש 'חוץ מדבר זה'… מכאן מפורש יוצא, שאין דורשין ממנו לקיים המצות, ואף לא צריך שבית דין ידעו שיקיים אותן, דאם לא כן לא יתקבלו גרים בישראל, דמי יערוב שגוי זה יהיה נאמן לכל מצות התורה? אלא מה שמודיעין לו מקצת מצות הוא כדי שאם ירצה יפרוש, וכדי שלא יוכל לומר אח"כ: 'אילו ידעתי – לא הייתי מתגייר'. וזהו לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא הודיעוהו אינו מעכב. מכל האמור למדנו, שאין תנאי קיום המצות מעכב את הגרות אפילו לכתחלה".

באשר למשפט "סופם יבואו לידי קיומם", המעיין בתשובותיו הרבות של הרב עוזיאל בעניין, יוכל להסיק הן מן השאלות והן מן התשובות כי לא מדובר במתגייר שמתחיל תהליך של לימוד ושמירת מצוות, היוצר הערכה מעשית שהמתגייר אכן יגיע בעתיד הנראה לעין לשמירת מצוות. המדובר הוא בבני זוג של אנשים מתבוללים שהם עצמם עזבו את שמירת המצוות ("שאינם שומרי דת, שבתות וימים טובים ומאכלות אסורות, ומצות עשה ולא תעשה"). דברי הרב עוזיאל נאמרו כתקווה וכאמונה שסופם של היהודי ושל בן זוגו המתגייר לחזור לשמירת מצוות. וכבר התבאר בהרחבה במאמר "דעת הרב עוזיאל בעניין קבלת מצוות בגיור" (שפורסם באתר ישיבת הר ברכה), שמכלל תשובותיו של הרב עוזיאל מוכח שאין הוא מתנה את הגיור בהערכה סבירה שהגר יבוא לידי קיום המצוות בעתיד באופן מלא, אלא די בכך שיש אפשרות כלשהי כזו, גם אם מרב הסיכויים שימשיך לחיות כמסורתי. לכך צורף (שם) מאמר נוסף בשם "כיצד הבינו הפוסקים ודייני הגיור את דברי הרב עוזיאל", שהראה שכך הבינו הרבנים ודייני הגיור לדורותיהם את דעת הרב עוזיאל, ומאמר תמציתי על כך, הנושא את אותה כותרת, פורסם בערוץ 7.

לסיכום, דעת הרב עוזיאל שאכן צריך קבלת מצוות שלמה, אלא שאין צריך ידיעה של בית הדין שהגר יקיים את המצוות במלואן וכהלכתן בפועל. משום כך אין בדבריו סתירה לדברי הגמרא, הראשונים והשו"ע, וגם אין הוא כותב דברים ללא נימוק, אלא מנמק היטב את ההבדל בין 'קבלת המצוות' שנדרשת ללא ספק בתהליך הגיור, ל'קיום המצוות' שאינו מעכב את הגיור, ולכן בשעת הדחק גם אינו נדרש. ובהיות כן, הרב מלמד סבור שבשעת הדחק, כאשר עומדת לנגד עיני הדיינים סכנת נישואי תערובת, יוכלו לסמוך על שיטת הרב עוזיאל ואחרים, כפי שנתבאר בהרחבה במאמרו.

אולי יעניין אותך

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן