שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

קו התאריך בספירת העומר

האם מותר לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס בספירת העומר ואם כן מה סופרים ומתי חוגגים את השבועות והאם הדין קל יותר שחוגגגים שבועות בירושלים ולא בארהב בתודה רבה מראש

האם מותר? כן.

איך יספור? הואיל ונוסף לו יום אחד – ביום שבו הוא מגיע ללוס אנג'לס יספור בלי ברכה עוד הפעם את הספירה שספר אתמול באוסטרליה ואנשי לוס אנג'לס סופרים היום, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום.

לגבי חג השבועות – בכל מקרה חוגג כפי המקום שנמצא שם באותו זמן, לא משנה אם הוא בארה"ב או בירושלים.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 21:51:19

הוא למעלה והיא וכו'

הוא למטה והיא למעלה. מה ההלכה? ראיתי דעות שונות בעניין.

יש דין ויש חומרה או הידור. חשוב בהלכה לדעת את הדין ולהחליט האם להחמיר או לא לפי המצב. למשל אם שמחת הזוג תהיה דווקא באופן שהאישה למעלה, הדין הופך להיות הידור, שהרי עיקר העניין הוא שמחת הזוג יחד.

את פירוט הסוגיה והסברתה אתה יכול לראות בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב דרך האתר, שם אפשר לקרוא מכל הספרים, כולל ספר ההרחבות לשמחת הבית.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא (סעיף לט):

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שלא כדרכה

לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.

לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).

לט. יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.

ראייה ונישוק

מ. מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה (ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו היריון). וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 19:56:06

כיסוי ראש מלא אל מול פאה

שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.

המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 11:24:46

יש לך שאלה?

האם מחויב ש"סופם יבואו לידי קיומם"?

תוכן עניינים

בשבוע שעבר הגיב הרב שמואל אליהו שליט"א בגיליון עיתון "בשבע" (987), לטור "רביבים" שפרסם מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א על סוגיית קבלת המצוות בגיור.

בדבריו כתב הרב שמואל אליהו כך:

"… אני לא מאמין שהרב אליעזר מלמד חושב שאפשר לקבל אדם על דעת שהוא לא ילמד ולא יקיים מצוות בעתיד. זה ממש הפך הגמרא שאמרה כי אם גר אמר שהוא לא מקבל עליו הלכה קטנה מדברי סופרים – לא מקבלים אותו… כך כותב הרה"ג עוזיאל: "מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות, משום שסופם יבואו לידי קיומם…

הרב עוזיאל אומר מה שההלכה אומרת: בכל גיור לא מלמדים את המתגייר את כל המצוות, ובוודאי יעברו המתגיירים על חלק מהמצוות מחוסר ידע. עם זאת ברור שמגיירים אותם על דעת שבמשך הזמן הם ילמדו ויקיימו את כל המצוות "שסופם יבואו לידי קיומם". אין בדבריו שום רמז של היתר לקבל גר שלא מתכוון לקבל חלק מהמצוות – זה נגד הגמרא ונגד כל ספרי הפוסקים. ואין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

הרב אליהו מעלה כאן שתי טענות: האחת, חלילה מלקבל גר שלא קיבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, וכדברי הגמרא בבכורות שמוסכמת להלכה. השנייה, כשהרב עוזיאל כותב שניתן לקבל גרים "שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות" כוונתו שכעת הם אינם מקיימים כל המצוות הואיל ו"מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", אך "סופם יבואו לידי קיומם". ועל כן "אין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

באשר לטענתו הראשונה של הרב אליהו, אכן מעולם לא עלה על הדעת לחלוק על דברי הגמרא בבכורות שניתן לקבל גר שאומר שלא יקבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, והרב עוזיאל אף הדגיש זאת בתשובותיו. אולם בנידון שלפנינו לא מדובר על מקרה כזה, אלא על מקרה שבו הגר מקבל עליו בלב שלם להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם ישראל שכרתו ברית עם ה' על תרי"ג המצוות והשמיעה בקול דברי חכמים, אלא שאומדן הדיינים הוא שעל פי הניסיון וההיכרות עם הגר, כפי הנראה הוא לא יקיים את המצוות כראוי, אלא כמסורתי שמאמין בה' ואוהבו, ומקיים מצוות בסיסיות כמו ברית מילה, צום יום הכיפורים וזהירות מחמץ בפסח. אך על מצוות רבות אינו מקפיד. השאלה היא, אם עובדה זו מונעת מלקבל את הגר במקרה של שעת הדחק. בעניין זה פסק הרב עוזיאל שניתן לקבל גר כזה, ולדעת הרב מלמד בית הדין יכול להסתמך על דעת הראשון לציון בשעת הדחק.

הרב עוזיאל חוזר על יסוד זה פעמים רבות, למשל בשורות הבאות הלקוחות מתשובתו ב'פסקי עוזיאל' סה:

"אבל גוי שבא להתגייר, אפילו אם נדע שלא מקים מצות התורה – טבילתו לשם גרות, הרי היא כמפרש שקבל עליו, אם לא שפירש 'חוץ מדבר זה'… מכאן מפורש יוצא, שאין דורשין ממנו לקיים המצות, ואף לא צריך שבית דין ידעו שיקיים אותן, דאם לא כן לא יתקבלו גרים בישראל, דמי יערוב שגוי זה יהיה נאמן לכל מצות התורה? אלא מה שמודיעין לו מקצת מצות הוא כדי שאם ירצה יפרוש, וכדי שלא יוכל לומר אח"כ: 'אילו ידעתי – לא הייתי מתגייר'. וזהו לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא הודיעוהו אינו מעכב. מכל האמור למדנו, שאין תנאי קיום המצות מעכב את הגרות אפילו לכתחלה".

באשר למשפט "סופם יבואו לידי קיומם", המעיין בתשובותיו הרבות של הרב עוזיאל בעניין, יוכל להסיק הן מן השאלות והן מן התשובות כי לא מדובר במתגייר שמתחיל תהליך של לימוד ושמירת מצוות, היוצר הערכה מעשית שהמתגייר אכן יגיע בעתיד הנראה לעין לשמירת מצוות. המדובר הוא בבני זוג של אנשים מתבוללים שהם עצמם עזבו את שמירת המצוות ("שאינם שומרי דת, שבתות וימים טובים ומאכלות אסורות, ומצות עשה ולא תעשה"). דברי הרב עוזיאל נאמרו כתקווה וכאמונה שסופם של היהודי ושל בן זוגו המתגייר לחזור לשמירת מצוות. וכבר התבאר בהרחבה במאמר "דעת הרב עוזיאל בעניין קבלת מצוות בגיור" (שפורסם באתר ישיבת הר ברכה), שמכלל תשובותיו של הרב עוזיאל מוכח שאין הוא מתנה את הגיור בהערכה סבירה שהגר יבוא לידי קיום המצוות בעתיד באופן מלא, אלא די בכך שיש אפשרות כלשהי כזו, גם אם מרב הסיכויים שימשיך לחיות כמסורתי. לכך צורף (שם) מאמר נוסף בשם "כיצד הבינו הפוסקים ודייני הגיור את דברי הרב עוזיאל", שהראה שכך הבינו הרבנים ודייני הגיור לדורותיהם את דעת הרב עוזיאל, ומאמר תמציתי על כך, הנושא את אותה כותרת, פורסם בערוץ 7.

לסיכום, דעת הרב עוזיאל שאכן צריך קבלת מצוות שלמה, אלא שאין צריך ידיעה של בית הדין שהגר יקיים את המצוות במלואן וכהלכתן בפועל. משום כך אין בדבריו סתירה לדברי הגמרא, הראשונים והשו"ע, וגם אין הוא כותב דברים ללא נימוק, אלא מנמק היטב את ההבדל בין 'קבלת המצוות' שנדרשת ללא ספק בתהליך הגיור, ל'קיום המצוות' שאינו מעכב את הגיור, ולכן בשעת הדחק גם אינו נדרש. ובהיות כן, הרב מלמד סבור שבשעת הדחק, כאשר עומדת לנגד עיני הדיינים סכנת נישואי תערובת, יוכלו לסמוך על שיטת הרב עוזיאל ואחרים, כפי שנתבאר בהרחבה במאמרו.

אולי יעניין אותך

רביבים 1173 - מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?

מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?

לדעת רבים חובת המצווה לגברים מהתורה להניח תפילין בכל יום למשך רגע אחד • מנגד, יש אומרים שחובה להניח תפילין כל היום, כפי שהיה נהוג בימי המשנה והגמרא • מתקופת המשנה ועד הראשונים היו רבים שלא הניחו תפילין כלל • למעשה מנהג רוב ככל ישראל, מתקופת הראשונים ועד ימינו, להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד • על ידי מצוות תפילין נוכל להתקשר אל יסוד האמונה
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן