שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מיני מיקסר צריך טבילה

שלום, יש לי מיני מיקסר כמו בתמונה כאן: 17651836460109015190298533695177 הוא עובד על בטריות. האם הוא צריך טבילה? אי אפשר לפרק את המתכת מהגוף. אני לא רוצה להכניס את הכל להטבלה ואז לחכות שיתייבש כי למרות שאחכה אני מפחד שייהרס. תודה

מה רע במה שכתוב בפניני הלכה או בספר הקיצור לפניני הלכה ?

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).

כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 08:50:51

בל תשחית

אם יש שאריות של מאכל אחרי האכילה על מה סמכו רוב העולם לזורקם באשפה בלי שקית נפרדה שהרי ראינו בכל הספרים האחרונים שלא חילקו בין לחם לשאר מאכלים ופסקו שבכולם יש להניחם בשקית נפרדת וכמעט אין אף אחד נזהר בשאר מאכלים לזורקם בשקית נפרדת

אין צורך בשקית נפרדת לאוכל שנזרק לפח. רק לגבי לחם בשיעור 'כזית' נאמר הידור זה בגלל חשיבותו, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות פרק יג .  אפשר לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בל תשחית במאכלים

טו. כל המשחית 'כזית' מאכל, עובר באיסור 'בל תשחית'. לפיכך, אסור לזרוק אל חברו מאכלים שעלולים להימאס אם יפלו לארץ, או להעביר כוס מלאה מעל מאכל שיימאס אם יישפך מהמשקה עליו. מפני חשיבות הלחם, אסור לזורקו לחברו גם אם אין חשש שיימאס, אמנם מותר להשתמש בו ככף כדי לאכול דבר אחר, ובתנאי שיאכל גם את הלחם.

טז. אסור לשבת על תרמיל שיש בו מאכלים שעלולים להימעך ולהימאס. וכן הרואה מאכל במקום שאנשים הולכים, צריך להגביהו על סלע או להניחו בצד הדרך, באופן שלא יתבזה בדריכה עליו.

יז. צריך אדם להיזהר לא לשים יותר מדי מאכלים בצלחתו, שלא לגרום להשחתתם. אמנם אם שבע, לא ימשיך לאכול את המאכלים שבצלחתו, שבריאות הגוף חשובה יותר. כמו כן, מותר לאדם לזרוק מביתו מאכלים שהוא או בני ביתו עלולים להתפתות לאוכלם למרות שאינם בריאים להם.

יח. צריך להשתדל שלא להשחית את שיירי המאכלים, וכל זמן שעוד אפשר יש להגישם בארוחות הבאות. העורך סעודה גדולה במקום שהכבוד מחייב להגיש בשפע, מותר להכין כמויות שחלקן ייזרקו, ולכתחילה ישתדל לתכנן מה לעשות בשיירי המאכלים, אך כאשר הטורח בשמירתם או חלוקתם מרובה על ערכם, מותר לזורקם, ולחם בשיעור 'כזית' יעטוף לפני זריקתו.

יט. כאשר פירורי האוכל קטנים מ'כזית', אין בהם איסור 'בל תשחית', אך ראוי שלא לבזותם כגון לדרוך עליהם בעודם על הרצפה, אלא לאוספם ולהניחם אחר כבוד בפח האשפה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 17:54:51

פרשת וישב

בפרשה כתוב "..והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו .." מדוע לא מוזכרים בני לאה ?

רש"י – לפי שהיו אחיו מבזין אותן בתור בני השפחות ולכן מתוך צדיקות היה מקרבן

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 06:07:25

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשות ויקהל פקודי – בין בריאת העולם להקמת המשכן

בפרשת פקודי סוף סוף מלאכת המשכן הסתיימה, והקב"ה השרה את שכינתו, כפי שנאמר: "… וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן". מעניין לראות כי חז"ל השוו בין מעשה הבריאה לבין הקמת המשכן, כך שכל יום הושווה כנגד מלאכה אחרת, וכך נאמר:

"אמר ר' יעקב בר אסי: למה הוא אומר: "ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך" – בשביל ששקול כנגד בריאת העולם". בראשון כתיב: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" וכתיב "נוטה שמים כיריעה" ובמשכן – "ועשית יריעות עיזים". בשני "יהי רקיע" ואמור בהם הבדלה שנאמר: "ויהי מבדיל בין מים למים" ובמשכן כתיב: "והבדילה הפרוכת לכם". בשלישי כתיב מים, ובמשכן – "ועשית כיור… ונתת שמה מים". ברביעי – מאורות ובמשכן מנורה…. וכן בסוף הבריאה – "ויכולו השמים והארץ" ובמשכן "ויהי ביום כלות" "ויקדש אותו" – "ויקדש אותו".: (תנחומא פקודי)

כמובן עולה השאלה – מדוע בכלל להשוות בין שני הסיפורים?

דירה בתחתונים

יצירת השוואה מבקשת למצוא את הדומה והשונה בין שני עניינים לצורך הסקת מסקנה. חכמים מלמדים אותנו כי הרעיון והתכלית שעומדים מאחורי בריאת העולם הם בעצם מה שהביאו לידי הקמת המשכן.

אחת משאלות היסוד בבריאת העולם היא: מדוע בכלל נברא העולם? מה היה חסר לרבש"ע? וחז"ל מתרצים כי תכלית הבריאה היא "שהקב"ה התאווה לעשות לו דירה בתחתונים" (תנחומא נשא). כלומר, הקב"ה רצה לברוא עולם שמבחינה חיצונית הנוכחות האלוקית מוסתרת, ועל הברואים לחשוף את היסוד הרוחני בעולם, ולגלות את מציאות הבורא שקיימת תמיד.

באופן עמוק, יתברר כי קיימת אחדות אלוקית בעולם. אם חשבנו כי קיימים שני צדדים מפרדים שמנוגדים זה לזה – החומר והרוח, יש לחשוף כי הרוחניות הנסתרת קיימת בעומק החומריות, ואדרבא! החומר הוא הוא המרכבה לשכינה, באמצעותו היסוד הרוחני יכול להתגלות בעולם. כשם שנשמה ללא גוף אינה יכולה להתקיים בעולם הזה, כך כל דבר רוחני שאינו מתחבר לחומר אינו יכול בכלל להתקיים בעולם. כך גם המשכן וכליו שבנויים מחומר, כדוגמת: יריעות עיזים, כסף וזהב – משמשים כבסיס לגילוי הצד הרוחני בעולם.

יוצא למעשה, שיסוד בריאת העולם והמשכן חד הוא: לגלות שכינה בעולם. העולם נברא על מנת להתחיל את התהליך הרוחני של  "לעשות דירה בתחתונים", לגלות את הרוחניות בחומריות. והקמת המשכן מוציא לפועל את תכלית הבריאה. דבר זה מוסבר בחז"ל במדרש הבא:

"מן היום הראשון שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים, ראה היאך כתיב בברית יום ראשון (בראשית א, ה): ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, יום ראשון אינו אומר, אלא יום אחד, וכשם שאמר יום אחד יאמר יום שנים יום שלשה, אלא למה אמר יום אחד, שעד שהקדוש ברוך הוא היה יחידי בעולמו נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים, לא עשה כן אלא כיון שהוקם המשכן והשרה בו הקדוש ברוך הוא שכינתו". (פסיקתא רבתי ז)

שתי ידיים מול יד אחת

חז"ל לא רק משווים את הבריאה למשכן, אלא גם מציינים כי מעלת המקדש היא יותר גבוהה ממעשה הבריאה! וכך נאמר:

רש"י (שירת הים) –  "חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ" ומקדש בשתי ידיים ("כוננו ידיך"). ואימתי יבנה בשתי ידיים? בזמן שה' ימלוך לעולם ועד – לעתיד לבא, שכל המלוכה שלו".

כלומר, קיימת מעלה אצל המקדש יותר מהבריאה כיוון שהפסוק מציין שהעולם נברא ביד אחת, ואילו המקדש (העתידי) יבנה בשתי ידיים. בכדי שנבין את עומק המדרש, שמציין את כמות הידיים, נביא את המדרש הבא:

"דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים", ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב: "מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך" כתובות (ה'.)

גם במדרש הזה אנו נתקלים בציון הידיים אודות מעלתם של הצדיקים יותר ממעשה הבריאה בשימוש באותם פסוקים של השוואת המקדש והבריאה שראינו קודם לכן (!)

מכאן ניתן לגזור כי המקדש שראינו קודם לכן הוא בעצם מלאכת הצדיקים. והשימוש ב"יד אחת" מבטא את הפעולה משמיים לארץ, הקב"ה פועל בעולם – בבריאת העולם. ואילו השימוש "ב"שתי ידיים" הכוונה  – פעולה שלנו, בני האדם – המכונים צדיקים כיוון שמבקשים לחשוף את הרוחניות שבחול –  יחד עם הקב"ה ! שתי ידיים משולבות – האדם עם בוראו! "כוננו ידיך – ידך מלמעלה יחד עם ידך מלמטה – בנ"א האדם.

ברגע שהנבראים הם אלו שמקדמים את תכלית בריאת העולם, והם שותפים פעילים לעשות דירה לקב"ה בתחתונים – זוהי אכן מעלה יותר גבוהה מבריאת העולם שרק התחילה את התהליך.

יהי רצון שנזכה להיות מאותם הצדיקים שמשלבים פעולה עם הקב"ה להשגת תכלית העולם

שבת שלום

 

 

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן