חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת ויקרא – אדם כי יקריב

בשעה טובה מתחילים אנו חומש חדש, שכבר בתחילתו מעלה תמיהה גדולה, וכך נאמר בפסוק ב:

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"

שאלה ראשונה: נקודת המוצא – למה התורה לא מצווה להקריב כפי שמצווה בשאר המצוות? אם אדם לא מצווה, למה שבכלל ירצה להקריב קורבן לה'??

שאלה שנייה: נוסח – למה התורה לא משתמשת במילה 'איש' כפי שמצוי בד"כ ברחבי התורה, ובחרה דווקא את המילה 'אדם'?

שאיפה לקרבת אלוקים

בכדי לענות על שאלות אלו, נתבונן בקרבן הראשון בהיסטוריה האנושית של קין והבל. לאחר שגורשו אדם וחווה מגן העדן, נולדו להם קין והבל וכשהם גדלו הם בחרו להביא קורבן.

וכמובן שעולה השאלה: מדוע?? מי ציווה אותם לעשות זאת?

מכאן צריכים אנו להבין כי התורה אינה מספרת סיפורים בעלמא, אלא משקפת את יסודות המציאות ואת הלכי הרוח האנושיים. אכן, קין והבל לא צוו להקריב – אלא הביאו מעצמם, מנטייתם הטבעית להביא קרבן לאלוקים. יש בנו, בני האדם שאיפה טבעית מעצם טבענו להתקרב לבורא, והבאת הקרבן היא ביטוי מובהק לכך.

מאחורי הדברים עומדת ההנחה כי האדם מורכב מחומר ורוח, גוף ונשמה. האדם קרוץ החומר קיבל את חיותו מנשמה אלוקית שהיא רוצה לחזור למקורה. השאיפות הרוחניות קיימות – אך השאלה הגדולה האם האדם מכירם ומבטא אותם כראוי.

לפי זה, מובן מדוע התורה משתמש דווקא במילה 'אדם כי יקריב', בכדי שנזכר בבריאת האדם שמורכב מעפר ורוח, ונבין את נקודת המוצא הבסיסית כי קיימת בו שאיפה לקרבת אלוקים.

מחשבה ראויה

נחזור לקין והבל, אם שניהם הביאו מעצמם את הקרבן מדוע הקב"ה קיבל את של הבל ודחה את של קין?

על כך אומר שפת האמת:

"ויש לומר עוד כי עיקר הקרבן הוא שיסמוך האדם עצמו על הקרבן, ושעל ידי זה ידבק עצמו בהשי"ת, כי אין הקרבן עיקר המכוון, רק שהוא גורם התדבקות לקונו, וזה שכתב "הביא גם הוא", גם את עצמו עם הקרבן, ולכן נתקבל לפני השי"ת"

(בראשית תרל"ה)

נלמד מכאן יסוד חשוב, הקרבן אינו טקס טכני, אלא הוא בראש ובראשונה ביטוי לתנועה נפשית שהאדם צריך לעבור. התורה מתארת כי "הבל הביא גם הוא" קרבן, והכוונה שהוא הביא את עצמו לכך, כל כולו היה בתוך תהליך התקרבות לה', לעומת קין שרק 'סימן וי' וניסה להשקיט את ההשתוקקות הטבעית. בהלכות הקרבנות אפילו המחשבה היא קריטית, ומחשבה שאינה מענייני הקרבן פסלת את הקרבן והופכת אותו לפיגול. זאת, כיוון שההבאה היא תהליך רוחני ולא צד טקסי חיצוני.

קרבנות בימינו

לצערנו, אין היום ביהמ"ק להבאת קרבנות, אבל העיקרון הרוחני שלהם עוד רלוונטי בימינו. גם כיום, אנו עדיין מורכבים מגוף ורוח, וקיימת בנו שאיפה רוחנית לקרבת אלוקים. את הביטוי לשאיפות רוחניות עלינו לבטא בתפילות שתוקנו זכר לקרבנות. שהרי בתפילה האדם עומד לפני ה', וצריך לעבור תהליך רוחני כפי שהיה עובר בהבאת הקרבן. וכן, כל מעשה שהאדם מביא את עצמו עבור הקודש הוא בבחינת קרבן.

יהי רצון שנזכה לבטא כראוי את ההשתוקקות הרוחנית שלנו כבני אדם לקרבת אלוקים

שבת שלום

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן