ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה טז
בתהליך התשובה ישנו פרדוקס פנימי: לפני שאדם עושה תשובה, הוא
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה טו
בפסקה זו הרב קוק מנתח את הייאוש, אחד הרגשות העמוקים
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה יד
הנושא העיקרי ברוב הפסקאות בספר הוא עניין התשובה כמובן, ואילו
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה יג
אדם הוא הוויה אחדותית, הרמונית. פניו, סגנון הדיבור, העיניים ותנועות
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה יב
ישנה אמירה מפורסמת, שבעיקרה יש מן האמת, אך היא מוצגת
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה יא
הרב קוק מחלק בין היגון עצמו לבין הרגשת היגון. מתוך
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה י
הרב קוק ראה חשיבות רבה בכך שיהיה חיבור בין אמונת
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה ט
על פי מושג התשובה המוּכּר, אדם היה במצב מסוים, ובתהליך
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה ח
אנו תופסים את החיים כתהליכים של סיבה ותוצאה, פעולות ותגובות.
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה ז
בהוויה כולה יש התאמה, שילוב ואיזון בין הכוחות והחלקים השונים,
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה ו
מגמתו של צדיק ששב בתשובה היא כללית ועמוקה יותר מאשר
י״ג באלול תשפ״ג
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה ה
בפסקה זו הרב קוק מאפיין את מהותו של הצדיק: הצדיק
י״ג באלול תשפ״ג