חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
קריאת ספרים
האם לדעת הרב מותר/ראוי לקרוא ספרים כמו הארי פוטר ופרסי ג'קסון ודומיהם? (אשמח אם השאלה תופנה לרב מלמד, וכן אם אפשר שיהיה מצוין מי הרב העונה, והאם אפשר להפיץ את התשובה?) בתודה
אין ראוי לאדם לבזבז את זמנו לריק בדברים שאין בהם שום תועלת של מסרים חיוביים או מידע חיובי, כמו ספרי הארי פוטר, גם אם הדבר גורם לו נחת, שכן אפשר לגרום לעצמו נחת גם מספרים שיש בהם תועלת. אם בכל זאת אדם רוצה לקרוא בספרים שאין בהם תועלת כי זו מנוחת הנפש שלו ואין הוא מעוניין לקרוא ספרים אחרים, ישתדל למעט כמה שיותר, ובטח שלא לעשות זאת בשבת שנועדה לקדושה ולימוד תורה. יסוד זה מבואר בדברי חכמים על הפסוק 'ודברת בם' – ולא בדברים אחרים. הדעה המקלה ביותר בהלכה לגבי סוגיה זו של ביטול תורה, אומרת שאף שחובה על אדם ללמוד תורה כמה שהוא יכול, מותר לו גם לעשות דברים מועילים אחרים, אלא שגם לדברים מועילים יש גבול, שכן אדם יכול לעשות כושר שעות מרובות באופן מוגזם מעבר לנצרך לגוף בריאותו, ויכול לטייל שעות וימים מרובים מעבר לנצרך לשם הכרת הארץ או מנוחת נפשו. כל אחד צריך לשקול בעצמו את הדברים כאשר הכלל המנחה הוא – השקעה מרובה בלימוד תורה, במיוחד בשבת (לפחות 6 שעות. פניני הלכה שבת), ועשיית דברים בעלי ערך. עניין ביטול תורה מובא בפניני הלכה ליקוטים א פרק א – המאבד את זמנו לבטלה מעבר למה שכל אדם צריך לנוח ולהינפש, הרי הוא עובר על איסור ביטול תורה. וכפי שאמרו חכמים (יומא יט, ב): "וְדִבַּרְתָּ בָּם- בם ולא בדברים אחרים". וגם אם עושה דברים שיש בהם צורך, מכל מקום חייב ללמוד זמן חשוב כל יום (זו הדעה הכי מקילה בגדר ביטול תורה!).
לפי זה, כיון שאין בקריאת ספר עב כרס זה שום ערך, ממילא אין בו צורך, וממילא קריאתו שעות על גבי שעות הינה דבר בעייתי. וגם אם יאמר אדם שבכל מקרה לא ילמד תורה בזמן הזה (או משום שרוצה להנות מעט וכד' או משום שמדובר על אישה שאינה מצווה בגדרי לימוד תורה כגבר), נאמר לו שלפחות יקרא ספר שיש ממנו תועלת. ברוך ה' יש כיום ספרים רבים שיש בהם תועלת, או תועלת של מידע, או של הסטוריה, או של שאר רוח ומידות וכד', ולכן אין זה נכון וראוי לקרוא ספר שאין בו שום תועלת, גם כשאין בדבר איסור.
אביא לך את תמצות הלכות תלמוד תורה כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
א – תלמוד תורה
ערך לימוד התורה
א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:
ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.
מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.
חובת הלימוד
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ידיעת יסודות התורה
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
לימוד תורה מול מצוות אחרות
ז. מצד אחד מצוות לימוד התורה היא המצווה החשובה ביותר, ומצד שני מגמתה של התורה להדריך את חיינו ולשם כך ניתנו כל המצוות. לכן, כל מצווה שיש חיוב אישי לקיימה, כגון תפילה וסוכה – חייב כל אחד לקיימה, גם אם הדבר יבוא על חשבון זמן לימוד התורה.
אבל מצווה שאינה חיוב אישי, ואנשים שאינם לומדים תורה יכולים לקיימה, כגון עזרה לזולת – אין ראוי לאדם לבטל תורה עבורה. ואם אין אחרים שיכולים לקיימה – חובה עליו לקיימה על חשבון זמן לימוד התורה. וכן הדין לגבי מי שצריך עזרה מחברו, שמתחילה עליו לפנות למי שאינו לומד תורה באותה שעה, ורק אם לא מצא, יכול לפנות למי שלומד תורה.
ח. בחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה במשך כמה שנים, כדי לדעת את יסודות התורה – אם עשייתם את המצוות שאין אחרים יכולים לקיימן, תפגע בידיעתם את יסודות התורה, או שתפגע בהתקשרותם לתורה, כגון כאשר מדובר בהתנדבויות שדורשות זמן רב – מצוות הלימוד גוברת, והמצווה האחרת תידחה מפניה (מצוות הגיוס לצבא, מובאת בהלכות העם והארץ ד, ד) .
ט. גם מצוות הנישואין נדחית מפני חובת לימוד יסודות התורה. לשם כך רשאים הבחורים לדחות את נישואיהם לכל היותר עד גיל עשרים וארבע (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ט).
2025-11-02 21:34:02
כמה פרטים קטנים בנושא תפילה
שלום הרב, יש לי כמה פרטים קטנים בדיני תפילה שאף פעם לא התחוורו לי מה באמת הדרך הנכונה לעשות אותם. (אני אשכנזי מתפלל נוסח ספרד..) א. בואי בשלום – לאיזה כיוון מסתובבים (לכיוון מערב, אך האם זה משנה ימינה שמאלה וכן בחזרה), וכן מתי כורעים, לאיזה כיוון קודם וכיצד? ב. האם עומדים או יושבים בקטעים הבאים: נשמת כל חי, שיר של יום, אין כאלוקינו. ג. אם אני מגיע מאוחר לתפילה ונאלץ לדלג ולומר רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח, האם רלוונטי אחרי התפילה להשלים קרבנות ופסוקי דזמרה (כל מה שדילגתי)? תודה מראש!
א. אם הסיבוב שווה, פונים דרך ימין. כלומר אם אתה לכיוון מערב וחוזר למזרח, הסיבוב שווה. אבל אם אתה לכיוון מערב וחוזר לדרום (במקום שארון הקדוש לכיוון דרום, כמו אצלנו בהר ברכה), אפשר לחזור דרך כיוון שמאל. הנוהגים לכרוע, נחלקו המנהגים כך שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. היעב"ץ כתב בשם אביו החכם צבי שפונה לשמאלו תחילה כנגד ימין השכינה. ואילו בבא"ח שנה ב וירא ב ובכה"ח רסא, כח כתב שפונים לימין תחילה.
ב. כך אחד עושה מה שנוח לו. אפשר לשבת לכתחילה.
ג. יש שכתבו שטוב להשלים אחרי התפילה את המזמורים והקורבנות שהחסיר, אך אין בזה חובה, והמנהג הרווח להקל בזה, שכן הם נועדו כהכנה לתפילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-02 06:49:49
גניזה
בעבר נהגתי לחתוך את העמודים של דברי התורה שאני קורא מעיתון "בשבע" ולשים בגניזה, אבל בערב ראש השנה הזכרתי את הנושא בהתרה שלי, היות שהדבר דורש ממני יותר מדי זמן וקראתי את הפסק מהרב מלמד שלא צריכים לשים את אלה בגניזה. אחד מהחבורה בה עשיתי את ההתרה היה רב והוא אמר שהוא מסתפק עם ההתרה על זה טופס. מה דעת הרב ?
כפי שכתוב בדיני התרת נדרים שבפניני הלכה ימים נוראים פרק ה, מראש אין זה צריך התרה לזה, שכן בראש השנה ובכל נדרי לפני שהתחלת את העניין הזה מן הסתם אמרת שכל מה שתעשה יהיה בלי נדר, כך שמראש אין זה נחשב נדר.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
התרת נדרים
כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.
כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.
מודעה לביטול הנדרים לעתיד
כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.
ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו)
2025-11-01 19:28:20
ברכת כהנים
אני כהן, ושאלתי היא אם נטלו לי הלויים ידיים בשחרית ושרוכי הנעלים שלי פתוחים, מדוע ליטול שוב ידיים לברכת כהנים במוסף, האם לא עדיף שאשאר בבית הכנסת ואענה אמן בחזרת הש"ץ, האם חייבים ליטול ידיים שוב. תודה, שתזכו למצוות
טעם הנטילה אינו רק משום נקיות אלא גם משום תוספת מעלה לקראת הברכה החשובה. לכן נוטלים גם לפני מוסף למרות שזה לפעמים בא על חשבון עניית אמן לחזרת השץ.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-31 06:54:08
כשרות
שלום הרב. יש לי שאלה, חברה של אישתי מהעבודה ששומרת בבית על מטבח כשר, והיא צמחונית, לא מכינה בשר בבית. במקור מבית דתי, אז היא מכירה את הכללים. היא רוצה להכין לאשתי עוגה ליומולדת. העניין היחיד, שהיא מבשלת גם בשבת (באופן כללי, לא את העוגה). האם זה בעייתי או שאפשר לאכול את העוגה?
אמנם לדעת רבים כלים שאדם בישל בהם בשבת, נאסרו עליו לעולם עד שיכשירם, ואמנם מן הסתם הכלים שלה גם לא טבולים, אבל אפשר להקל אם תכין את העוגה בתבנית חד פעמית (לא עוגה עם פירות, כדי שלא תהיה בעיה של קניה במקום שלא הפרישו תרו"מ).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-30 10:02:13
תפילין שאולות
שלום הרב אני בדרך כלל מתפלל בנץ, אבל היום שכחתי את התפילין שלי, האם עדיף להתפלל בנץ מתפילין שאולות {גמ"ח תפילין} או להתפלל מאוחר יותר עם התפילין שלי, תודה רבה
אין הבדל אם אתה מניח תפילין שלך או של מישהו אחר, לכן ודאי עדיף להתפלל בנץ במניין עם תפילין של מישהו אחר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-29 16:49:03
מסכת כריתות
האם מי שעבר על אחד משלושת איסורים שבתורה שייהרג ולא יעבור אין לו כפרה כי אין באפשרותנו להביא קורבן לבית המקדש? מנסה להבין את מסכת כריתות האם יש לו דרך כל שהיא לכפר היום על מה שעשה?
התשובה כיום אינה תלויה בקורבן, שכן מה שאנחנו יכולים לעשות אנו עושים, ולכן על כל חטא שאדם עשה הוא צריך להתוודות לפני בורא עולם שחטא, לומר שהוא מתחרט על כך, ולקבל על עצמו שלא ישוב לעשות חטא זה לעולם. נא לעיין ברמב"ם הלכות תשובה פרק א.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-29 16:23:07
לביקת ציצית לאחר מקלחת
שלום האם לאחר שמתקלחים לפני השקיעה ולובשים ציצית, יש לברך ברכת על מצוות ציצית? וכנ״ל לגבי הורדת ציצית בבריכה או ים האם יש חילוק אם לובשים את אותו ציצית שלבשנו קודם או אחר? אם צריך לברך, איך אפשר לברך אם אני לובש את הציצית בחדר מקלחת שיש בו שירותים? האם ניתן לסגור את מכסה האסלה ולברך שם? או האם ניתן לברך מחוץ למקלחת לאחר לבישת הציצית?
רק על הפסק של זמן רב צריך לברך שוב. יש ספק מהו זמן רב. בינתיים ההוראה היא שספק ברכות להקל ולכן רק אם הוריד לשעה יחזור לברך, וכן אם התכוון להוריד לשעה – אף אם החזירה מיד, צריך לברך. יתכן שבספר שנכתב כעת ויצא בסוף השנה, הזמן יעבור לחצי שעה. החליף ציצית – צריך לברך שוב. אין לברך בחדר מקלחת גם אם אין בו שירותים, לכן הטוב ביותר לשים אותה מחוץ למקלחת ואז לברך וללבוש, אבל אם אין הדבר אפשרי, ילבש אותה וכשיצא יברך.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-29 15:53:32
ברכות
שלום, לגבי ברכה ראשונה על מאכלים, אם ברכתי ברכה ראשונה על מאכל והתכוונתי לפטור את כל סוגי המאכלים שבביתי שנפטרים באותה ברכה, האם הברכה פוטרת גם מאכלים שכרגע אינם רואים לאכילה כמו שניצל קפוא, עוף במקרר או לדוגמה כוס תה שאני אכין בהמשך? תודה רבה
כן
מתוך ספר הקיצור לפנינ הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
עד כמה ברכה פוטרת
יא. בירך על מאכל או משקה, פטר את כל המאכלים והמשקים שברכתם זהה ויש סבירות שיאכל או ישתה גם מהם. לכן כאשר המאכלים והמשקים לפניו על השולחן, פטרם אף שלא כיוון עליהם במפורש בשעת הברכה. וכן הדין לגבי מאכלים ומשקים הנמצאים בביתו ואינם לפניו ולפעמים אוכל או שותה גם מהם, וכגון הרגיל לשתות לאחר שאוכל. וכן בשעת הארוחה, פטר את כל המאכלים והמשקים שבביתו שברכתם זהה.
יב. הטוב ביותר לכוון תמיד בכל ברכה שמברכים לפטור את כל המאכלים והמשקים שנמצאים בבית וברכתם זהה. ומי שהתרגל לחשוב כך, גם בפעמים ששכח לכוון במפורש, פטרם, שמן הסתם לכך התכוון.
יג. האוכל מאכל ונפל מידו ונמאס עד שאינו ראוי לאכילה, או שתה משקה ונשפך לו, יכול לאכול ולשתות על סמך ברכתו הראשונה רק אם היתה סבירות שירצה לאכול או לשתות עוד מהם.
יד. המסופק האם פטר מאכלים או משקים נוספים בברכה ראשונה, אם אלו מאכלים שברכתם האחרונה 'בורא נפשות', יצא מביתו, וכיוון ששינה מקומו, כשיחזור יתחייב לברך ברכה ראשונה על מה שירצה לטעום (להלן, יט-כ).
2025-10-29 09:51:09
כשרות
שלום, אני הולך על פי הרב אליעזר מלמד ואני רוצה לדעת, האם בארצות הברית או באירופה, מותר לשתות קפה בבית קפה עם חלב?
אם אתה בטוח שהקפה 100% קפה ללא תוספות ובלי טעמים, וכן אם אתה בטוח שמדובר על חלב פרה רגיל – מותר לשתות בכוס חד פעמית, ואם אין – אפשר להכשיר בקלות במקום כוס רגילה על ידי שפיכה של מים רותחים לתוכה.
איך תהיה בטוח ? תבקש לראות את האריזה של הקפה ושל החלב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-29 09:09:43
כשרות
שלום כבוד הרב, יש לי שאלה לגבי ערבוב בשר ודג. ידוע לי שאסור לערבב בשר ודג. אבל כמו שאסור לערבב עוף וחלב אבל מותר ביצה וחלב, רציתי לדעת אם מותר לערבב ביצה של דג עם בשר. תודה
יש אמנם שחששו להחמיר, אך מכיוון שערבוב בשר ודג זו חומרה שנוהגים בה כיום למרות שאנו יודעים שאין בה סכנה, כמבואר בפניני הלכה כשרות פרק לז, אין לנו להחמיר יותר מכך, ולכן מותר לאכול ביצי דגים עם בשר.
אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.
אביא לך את מסקנת הדבירם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
אכילת דגים עם בשר או חלב
ה. כיום מוסכם על הרפואה שאין באכילת דגים עם בשר או חלב כל סכנה. לכן מותר לבני כל העדות לבשל ולאכול דגים עם חלב. אבל לגבי דגים עם בשר, אף שמעיקר הדין הדבר מותר, כיוון שמדורי דורות נהגו להיזהר בזה, גם כיום הנוהג המקובל להקפיד שלא לבשלם או לאוכלם יחד. ואף כשרוצים לאוכלם בזה אחר זה, שותים כדי לנקות את הפה, ואם נותר על האצבעות רוטב ממין אחד, מנגבים אותן במפית. כמו כן, מכינים מזלג, סכין וצלחת נפרדים לכל מנה, ובשעת הצורך, אפשר לקנח אותם במפית או בלחם, או לנקות את המזלג והסכין בעזרת הפה.
2025-10-29 06:59:49
פתח הצוואר בהלכה
שלום הרב, רציתי לשאול מה ההלכה לגבי פתח הצוואר בבגדים? האם יש דעות שאפשר לגלות מעבר לעצמות הבריח? אני מנסה להקפיד בזה אבל זה מאד קשה ואין הרבה בגדים בחנויות שפתח הצוואר שלהם סגור ברמה הזאת.. אשמח לדעת אם אפשר להקל בנושא הזה במידה מסוימת. תודה רבה
אפשר להקל בזה כל עוד לא מדובר על פתח שנחשב לא צנוע. איך קובעים מה נחשב לא צנוע, כלומר מה הגבול ? מסתכלים איך נוהגות נשים צנועות ייראות שמיים. כל עוד הולכים עם פתח שגם חלק מהנשים הללו הולכות כך, זה בסדר. כך הדין גם לגבי בגד צמוד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-28 19:31:58
שבת
ראיתי שיש שינוי קטן בספר שבת ב' פרק י"ז בפניני הלכה באחד כתוב אסור ליהנות מהחשמל עד צאת השבת. ובשני אסור להנות עד כשעה אחר שבת. רציתי לדעת מה הנכון?
הנכון הוא שאסור ליהנות עד צאת השבת, שכן מעשה שבת של יהודי מותר מיד בצאת השבת, ומעשה שבת של גוי מותר במוצאי שבת רק לאחר זמן שהיה אפשר לעשות את פעולת האיסור. וכפי שכתוב בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
שימוש בחשמל המיוצר בשבת
א. מותר להשתמש בחשמל המיוצר בשבת על ידי חברת החשמל. ואם אירעה תקלה באספקת החשמל במקום שיתכן שיש שם אדם שעלול להסתכן בלא החשמל, צריך לתקנה בשבת. וכיוון שמותר לתקנה, מותר לכל הגרים שם ליהנות מהחשמל שחודש בשבת. ורק אם התקלה אירעה במקום קטן שידוע בוודאות שאין בו צורך של פיקוח נפש, אסור לתקנה בשבת, ואם תקנו אותה יהודים, אסור ליהנות מהחשמל בשבת.
2025-10-28 14:56:34
הצמדת מכונת גילוח לפנים
האם לדעת הרב אליעזר מלמד שליט״א מותר להצמיד את מכונת הגילוח לפנים ולמתוח את העור בזמן הגילוח. אני שואל על הדין, ולא על מידת חסידות. כמו״כ אם אני רוצה לקנות מכונת גילוח חדשה, האם צריך הכשר למכונת הגילוח או שכל מכונות הגילוח כשרות. תודה רבה.
הרוצה להקל להשתמש בכל מכונות הגילוח רשאי תוך הצמדתם לפנים, מפני שהעיקר כסברת המקילים, וכפי שנוהגים רבים. אולם כיוון שמדובר באיסור תורה, לכתחילה טוב לחשוש לסברת המחמירים, ולקנות מכונות עם כשרות שהתקינו בהן רשת עבה יותר (כ-0.4 מילמטר), ועוד פתרונות מסוג זה, כדי שגם אחר הגילוח ניתן יהיה להרגיש מעט בזיפי הזקן.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-27 14:09:14
שידוך
בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?
מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.
שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.
2025-10-26 07:23:52
ברכת המזון ללא נעליים
שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?
אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
דרך אמירת ברכת המזון
יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-25 17:58:13
ברכות קריאת ק"ש
אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?
א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.
ב. אין עניין.
הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה
ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-25 16:59:30
עבודה בהפצה בחברת אנרגיה
היי, אני חוזר שוב על השאלה כדי לחדד את הנתונים, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת דלק? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק ביום חול לתחנות הדלק, הנהגים עצמם לא נוסעים בשבת, ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות דלק בשבת, ומי שלא שומר שבת מגיע למלא דלק בשבת ברכב הפרטי שלו כדי לנסוע בשבת, למרות שכמובן יש עוד תחנות דלק שפתוחות בשבת אבל יכול להיות מצב שאדם גר במושב מסויים ובגלל שאנחנו זולים יותר (בכמה אגורות לליטר) הוא יסע אלינו עוד 2 ק"מ כדי למלא אצלנו והוא נסע יותר בגללנו. האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.
זו שאלה לגמרי אחרת מהקודמת. אם הבנתי נכון, אין לך שום קשר, אפילו לא עקיף, לבנאדם שמגיע למלא דלק. כך שאינני מבין איך יכול להיות כאן לפני עיוור שקשור אליך בתור אחראי שיבוץ?
2025-10-23 17:50:13
עבודה בהפצה בחברת אנרגיה
היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.
אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.
עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-10-23 16:34:17