חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
תקיעות בשופר
האם אדם חרש יכול לתקוע בשופר עבור הציבור?
מכיוון שהמצווה היא לשמוע קול שופר, כפי נוסח הברכה, ולא לתקוע בשופר, ממילא אדם חרש פטור מן המצווה, ואדם שפטור ממצווה אינה יכול להוציא אחרים.
התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה ימים נוראים הלכות שופר. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור של פניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
החייבים והפטורים מהמצווה
ח. חרש פטור מהמצווה למרות שהוא מסוגל לתקוע. ומי ששמיעתו לקויה אבל הוא יכול לשמוע את קול התקיעות, חייב במצווה, ואף יכול להוציא אחרים ידי חובתם. המשתמש במכשיר שמיעה חשמלי, עליו להוציאו כדי שישמע את קול השופר עצמו. ואם אינו שומע בלא המכשיר, ישמע בעזרתו, אבל לא יוציא אחרים. וכן מי שהוכנס לאוזנו 'שתל קוכליארי', לא יוציא אחרים כל עוד אינו שומע בו באיכות של שמיעה טבעית.
ט. אילם חייב במצווה ויכול להוציא אחרים ידי חובתם, ואחד מהשומעים יברך את הברכות.
י. שוטה פטור מכל המצוות ובכלל זה ממצוות השופר.
יא. קטן שהגיע לגיל שבו הוא מבין שמצווה לשמוע תשר"ת, תש"ת, תר"ת שלוש פעמים, יש לחנכו לקיים את המצווה. ולפני שהוא מבין זאת, אם הוא מסוגל להיות בשקט, טוב להביאו לבית הכנסת לשמוע את התקיעות כדי שיספוג זיכרונות של קדושה. אבל אם הוא מתקשה להיות בשקט, אסור להביאו בעת התקיעות או התפילה, שלא יפריע למתפללים.
יב. לנשים תקיעת שופר היא מצווה ולא חובה, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, ומנהג רוב הנשים לקיימה. יוצאי ספרד לא מברכים על תקיעה לנשים, ויוצאי אשכנז מברכים.
2024-09-23 13:53:26
אבלות
שלום כבוד הרב, האם לאישה בתוך 30 על אביה מותר לשים לק בציפורני הרגליים וכן לק ג'ל לציפורני הידיים בערב ראש השנה. תודה רבה ושנה טובה.
הרוצה להקל רשאית, שכן יסוד ההיתר להתאפר הוא כדי שלא תתגנה על בעלה בלי קשר להכנה לחגים.
2024-09-21 19:16:48
אבלות
האם מותר לבעל לקנות לאשתו תכשיט ליום הולדתה כאשר היא בשנת אבל על אביה?
הרוצה להקל לאחר שלושים רשאי. אפשר לנצל את העובדה שראש השנה וסוכות לפנינו, ולתת גם ליום ההולדת וגם לכבוד החג ואז זה יותר קל גם בתוך השלושים.
2024-09-21 18:01:45
תפילת שחרית
אני מתפלל שחרית במנין מהיר.משום כך אני מתפלל ביחידות עד סוף ישתבח ואז עונה אמנים על קדיש על ישראל שאחרי רבי ישמעל. ממשיך עד הבוחר בעמו ישראל באהבה ועונה על חצי קדיש שאחר ישתבח ועל ברכו וממשיך קריאת שמע עד שמונה עשרה יחד עם הציבור. האם אני נוהג נכון?
עדיף לא להפסיק בין הברכה לקריאת שמע, כפי שמובא בפניני הלכה תפילה. אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
עניית אמן על ברכות ק"ש
ז. מנהג יוצאי ספרד שלא לענות 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע שאומר החזן בקול, ולכתחילה ראוי לסיים את הברכה עם החזן או מעט אחריו. ומנהג יוצאי אשכנז לענות 'אמן' אחר ברכת 'יוצר המאורות' בשחרית, ואחר ברכות 'המעריב ערבים', 'גאל ישראל' ו'השכיבנו' בערבית, ואילו את הברכה הסמוכה לקריאת שמע משתדלים לסיים עם החזן או מעט אחריו, כדי שלא יצטרכו לענות 'אמן' ויפסיקו בכך בין הברכה לקריאת שמע. אמנם מי שסיים את הברכה לפני החזן, יענה 'אמן'.
עניית דברים שבקדושה
ח. רשאי אדם להפסיק באמצע קריאת שמע או ברכותיה כדי לענות על הדברים שבקדושה החשובים ביותר: בקדושה יעמוד ויאמר את הפסוקים 'קדוש' ו'ברוך', והמנהג הרווח לומר גם 'ימלוך'. ב'מודים' ישתחווה בעמידה ויאמר "מודים אנחנו לך" ולא יותר. בברכת כהנים יענה 'אמן' על הפסוקים. למנהג יוצאי אשכנז עונים 'אמן' גם על ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'.
בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל. 'אשר יצר' יברך לאחר תפילת שמונה עשרה. קראו לו לעלות לתורה, למנהג יוצאי אשכנז יעלה.
אין הבדל בדין זה בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק, או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. אבל לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימתה, לא יענה לשום דבר. וכן לא יענה באמצע הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', או כשסיים 'גאל ישראל' בתפילת שחרית, או כשנמצא באמצע תפילת עמידה.
2024-09-19 13:25:43
כשרות – ארגון כושרות הספר החדש
שלום וברכה כבוד הרב, יצא לאחרונה ספר מדריך הלכתי חדש של ארגון כושרות. שמעתי שהארגון ככלל הוא מאמץ עמדות הלכתיות מחמירות. האם הספר מומלץ ותואם את הגישה ההלכתית יחסית של הרב מלמד שליט"א או שכן יחסית יש המון פערים בין הפסיקות של הרב מלמד לספר הנ"ל. מה עמדתכם ביחס לספר הזה? האם אתם יכולים לציין באילו מקומות עיקריים יש לכם מחלוקות כדי שאדע איפה לנהוג כמוכם ?אני מקבל עליי את פסיקות הרב מלמד
לא למדתי את הספר כושרות. ברוך ה' יש פניני הלכה כשרות, ויש אפילו ספר קיצור מעולה לפניני הלכה, כך שאם אתה מקבל את פיסיקותיו של הרב מלמד, ההמלצה שלי היא ללמוד או מפניני הלכה או מספר הקיצור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
2024-09-18 12:39:44
זרע על המיטה לאחר תשמיש
לרב שלום. לאחר שקיימתי עם אשתי יחסי אישות ראינו כתם רטוב על המיטה (ככל הנראה של זרע). הכתם עבר דרך הסדין אל המזרון. אפשר לכבס את הסדין אבל לא את המזרון. ניקינו בעזרת מגבון עם סודה לשתייה ונתנו לזה להתייבש אך אין ודאות שניקינו את זה לגמרי. השאלה שלי היא האם כעת המזרון הזה הוא ספק טמא? האם מותר לישון על המיטה הזו בליל יום הכיפורים למשל, וללכת לבית הכנסת ביום ולעשות ברכת הכהנים מבלי לטבול? בתודה מראש,
אין כיום דיני טומאה וטהרה מלבד איסור נידה. לכן כמו שאתה לא צריך לטבול במקווה לאחר שהיית עם אשתך, כך גם הסדינים והמזרן אינם צריכים טהרה. כאשר נבנה בעזרת ה' את בית המקדש, דברים טמאים יישארו טמאים עד שייטבלו אותם במקווה, ולא יעזור רק לנקות אותם. דרך אגב, כדאי תמיד לשים מתחת האישה מגבת לפני הוצאת הזרע, כדי שהמיטה לא תתלכלך.
2024-09-18 11:39:31
האם חובה ללמד את הערבים שבע מצוות
הרב כתב כאן במאמר על הציווי לא ישבו בארצך
רעיון גר תושב – המניעות והשאיפה
שעלינו להשתדל לקיים ציווי זה – בהרבה דרכים.
רציתי לשאול האם כאשר אין לנו אפשרות להוציא את הערבים מהארץ משום דרכי שלום, חובה עלינו להשתדל להקים מסגרות ללמד אותם את שבע המצוות, כך שיהיה מותר להם לגור בארץ.
וחובה על המדינה להשקיע בכך, לא פחות מאשר העלות של טיל החץ לדוגמא.
וכן מצווה גדולה על כל אדם להשתדל בדבר וללמד את הגויים כאן בארץ את שבע מצוות בני נח.
בוודאי שאנו צריכים לנסות בכל הדרכים שהם לא יהיו אויבים. אני רק מזכיר שכדי שהם ייחשבו כגר תושב, לא מספיק שיקיימו באופן יבש את שבע המצוות, אלא הם צריכים לקבל אותם מתוך אמונה בה' אלוקי ישראל, ובנוסף לכך לקבל אותנו כריבונים על הארץ ולהיות שותפים באתגרייה, כפי שמובא בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה כדי שיהיו ממוקדים יותר (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :
ה – שמירת הארץ
מגורי נכרים בארץ ישראל
א. החזון של עם ישראל בארצו, הוא להקים חברה שכולה שותפה באידיאלים הגדולים של התורה. לכן רק גויים שחפצים להיות שותפים לחזון, יכולים להישאר בארץ, וגויים שאינם מעוניינים בכך, אנו מצווים לגרש כדי שלא יפריעו להתממשותו.
שני איסורים נזכרו בתורה ביחס למגורי נכרים בארץ ישראל: א – "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ…" (שמות כג, לג), כלומר באחריות המדינה לגרשם. ב – "… וְלֹא תְחָנֵּם" (שמות ז, ב), היינו שאסור למכור קרקע או בית לגוי, כדי שלא לתת לו חניה בארץ.
איסורים אלו אינם חלים על גויים שעונים על הגדרת 'גר תושב', היינו ששומרים את שבע מצוות בני נח מתוך אמונה בה' אלוקי ישראל, ומקבלים את הריבונות של עם ישראל על ארצו כציווי התורה, ונושאים בעול האתגרים הלאומיים.
ב. אלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גניבה וגזלה, איסור קללת ה', איסור אכילת אבר מן החי, והחיוב למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחברו.
ג. כיום שאין היובל נוהג (עי' בהלכות שביעית ויובל י, ה), אין לבתי הדין סמכות לקבל 'גר תושב'. אמנם בשעת הדחק איננו מצווים לגרש כל מי שעונה על הגדרת 'גר תושב', כמו למשל רוב בני העדה הדרוזית, וכן ערבים הגונים וטובים. אבל את אלו שאינם עונים על הגדרה זו, ובוודאי את אלו שעוינים אותנו, אנו מצווים לגרש כאשר אין בדבר חילול ה' לעיני העמים, או לפחות לנסות לעודדם בדרכי שלום ובאופן יזום לעזוב את ארצנו, תוך מתן עזרה כלכלית עבור כך. ואת אלו שאינם עוינים אותנו, יש לכבד ולאהוב כמו כל גוי.
2024-09-18 00:52:51
ברכת הטוב והמטיב על פעולת נצחון\חיסול מחבלים וכו'…
האם לברך הטוב והמטיב על חיסול מחבלים\ שחרור חטופים\או כל שמועה על פעולה כללית שעשתה טוב לכלל עם ישראל במלחמה? והאם לברך ברוך דין האמת על שמועה של הריגת חטוף\ חיל\משפחה, וכו'…?
בפועל אנו לא רואים שהרבנים נוהגים לברך, אף שמצד הדין השמח מדבר מסוים שאינו נוגע אליו אישית, יברך 'שהחיינו', שכן ברכה זו נתקנה גם על שמחה שאין בה הנאה מוחשית. ויש לומר שכדי לברך צריך שהדבר יהיה קרוב אליו יותר. דין זה מובא בפניני הלכה ברכות יז, ח (ניתן לקרוא דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
כד. מכיוון שמברכים 'שהחיינו' גם כשאין הנאה מוחשית, אם שמע שמישהו שקרוב אליו מאוד הרוויח רווח גדול במיוחד, והוא שמח בזה – יברך. ואם שמע שהפסיד הפסד גדול מאוד, והוא עצוב מזה – יברך 'דיין האמת'. וכן השומע על אדם כשר שנפטר, והוא מצטער מכך מאוד, אף שאינו משבעת קרוביו, יברך 'דיין האמת'.
כו. שכח לברך בעת ששמע את השמועה הטובה או הרעה, יכול לברך כל עוד הוא שמח מאוד או עצוב מאוד ממנה.
2024-09-17 17:00:56
סליחות ולימוד להצלחה
כבוד הרב, 1. האם מותר לומר נוסח סליחות ארץ-ישראל (המערב נוסחי כל העדות)? 2. אני לא מצליח. האם זה בסדר אם אלמד תורה להצלחתי-שלי? האם יש זמן מינימלי של לימוד, או לימוד מועדף (הלכה, משנה, תלמוד וכד׳)? האם ה׳ יכעס עלי שאני עושה בתורתו כלי להיטיב עם עצמי (מעין סוג של קרדום לחפור בה או עטרה להתעטר בה)? 3. האם יעזור לניצחוננו אם אלמד לניצחון ישראל במלחמה הנוכחית? כל טוב, שנה טובה ובשורות טובות!
- כן
- אם תלמד תורה לשמה ולא בשביל הצלחתך, ההשפעה של התורה על הצלחתך תהיה יותר גדולה, שהרי לימוד תורה לשמה גדול יותר מלימוד תורה שלא לשמה. אמנם אם אין זה משכנע אותך, זה בסדר ללמוד תורה להצלחתך, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ובוודאי שה' לא יכעס עליך אם אתה עושה מה שאתה יכול לעשות במצבך הנכחי.
- זה בוודאי מעלה יותר גבוה, אבל הכוונה המעולה היא שאנחנו לומדים את התורה הקדושה כדי להבין את דבר ה' לעולם וכדי ליישם את הדברים כראוי, וכיוון שאנחנו עושים את הדבר הנכון, בוודאי שהוא פועל ישועות.
אביא לך בהקשר זה מהמובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :
ערך לימוד התורה
א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:
ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.
מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.
חובת הלימוד
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ידיעת יסודות התורה
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
2024-09-16 10:58:39
תפילת תשלומין לנשים
בוקר טוב הרב רציתי לשאול האם יש דין של תפילת תשלומין לנשים? ואם כן אז מה פרטיו. לדוג׳ אישה שמתפללת כל יום שחרית ומנחה, גם אם הרב יגיד שהיא יכולה להשלים מנחה בערבית, האם היא צריכה להתפלל ערבית פעמיים? והאם יש הבדל בין אישה שמתפללת 3 תפילות לאישה שלא? תודה
יש דין תפילת תשלומין לנשים. דין זה מבואר בפניני הלכה תפילת נשים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא כתובה בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
תפילת תשלומין לנשים
כב. הנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, ושכחה או נאנסה ולא התפללה תפילת שחרית, תשלים אותה לאחר תפילת מנחה. אבל אם שכחה להתפלל מנחה ואינה רגילה להתפלל ערבית, אינה יכולה להתפלל תפילת עמידה אחת בזמן ערבית רק לשם תשלומי מנחה, אמנם יכולה להתנדב ולהתפלל ערבית ולאחר מכן להשלים את תפילת מנחה (ועי' להלן כז, א).
כז – תפילת נשים
החובה והרשות בתפילה
נשים חייבות במצוות התפילה למרות שהיא מצווה שהזמן גרמא, משום שכל יהודי צריך לפנות אל ה' בתפילה בכל יום ולבקש רחמים על עצמו ועל עם ישראל. אלא שיש הבדל בין תפילת שמונה עשרה וברכות השחר, לבין שאר חלקי התפילה:
א. תפילת שמונה עשרה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים (ועי' לעיל יח, כב). והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית – תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה – תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.
בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית ואין לה פנאי להתפלל תפילת עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, בגילם ובאופיים, וכן האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שלאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.
ב. שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמיים (זמן ק"ש מבואר בפרק יא). והרוצה להדר ולומר חלקים נוספים בתפילה, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתזכיר את יציאת מצרים על ידי אמירת ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי קריאת שמע וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסוקי דזמרה והמזמורים המובאים בסוף התפילה.
ג. במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה (בפסוקי דזמרה ניתן להסתפק במובא לעיל), ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות שרוצות לקצר לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.
ד. מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, יא-טו).
ה. קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת.
ו. קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה (ועי' לעיל פרק כו). וטוב שיכוונו לשם מצוות קריאת שמע של לילה.
2024-09-16 07:17:16
תפילת מנין
האם חייבים 6מתפללים במנין
אם יש שישה שעומדים יחד להתפלל תפילת עמידה ועוד ארבעה נמצאים באותו מקום, יש אומרים שתפילתם נחשבת כתפילה במניין, ויש אומרים שתפילתם במדרגה יותר גבוה מתפילת יחיד אבל תפילה במניין זה רק אם עשרה מתחילים להתפלל יחד תפילת עמידה. פניני הלכה תפילה פרק ב הערה 2.
ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): מי שאינו יכול להתפלל במניין, ישתדל להתפלל שמונה עשרה בשעה שציבור מסוים מתפלל תפילת שמונה עשרה, או לפחות יכוון להתפלל עם מניין כלשהו שמתפלל כעת בעולם. ואם יש עמו עוד חמישה שלא התפללו, ישתדלו להתפלל במקום שיש בו עוד ארבעה גברים, כדי שייחשב להם במידה מסוימת כמניין.
2024-09-16 04:03:15
חלוקת ירושה בין הילדים בימינו
שלום אבי ערך צוואה שבה חילק את רכושו בין הילדים בצורה שיוויונית. האם בימינו כשאדם עורך צוואה ומחלק את רכושו בצורה שווה בין ילדיו, האם עשויה להיות בכך בעייה הלכתית של גזל הבכור, או בעייה אחרת?
שטר צוואה שנעשה על פי החוק תופס בדיעבד גם על פי ההלכה (שו"ת אחיעזר חלק ג סימן לד, ושו"ת אג"מ אבן העזר חלק א סימן קד). אמנם לכתחילה יש לערוך צוואה לפי כללי ההלכה. שטר צוואה הלכתי לדוגמא כאן – https://www.dintora.org/Show_article/28
יש הידור להפריש סכום מסוים שיחולק על פי דין תורה, כלומר לבכור פי שניים ממנו, ולא יחולק לבנות.
אם האב נפטר לפני האם וכל הנכסים עברו אליה, לא חל עליה דין בכור ואין הידור לתת לו יותר.
2024-09-14 19:24:58
שבת
אם יש חיוב לאכול בשר בשבת
לא. החיוב הוא להתענג. ומי שבשר מענג אותו, שיקנה בשר, ומי שאינו אוהב בשר שיקנה מה שהוא אוהב.
2024-09-13 10:39:09
שער חשמלי בשבת
שלום, אני עומד לעבור ליחידת דיור שנמצאת בתוך מרתף של בית פרטי. כדי להכנס לבית צריך להכנס דרך שער חשמלי שאפשר לפתוח בצורה חשמלית או עם מפתח. השאלה מה אני עושה בשבת? האם אני יכול פשוט לפתוח עם המפתח ולסגור אחריי, או שאני צריך להתחיל לברר אם הפתיחה עם המפתח והסגירה של השער אחריי עושים איזה משהו חשמלי. ואם כן – מה אני צריך לברר ומה לעשות בכל אפשרות? תודה רבה
אם אין שם שוב דבר בולט, כגון אור שנדלק, אין צורך לבדוק כלום.
2024-09-12 19:13:46
מנהג אבות
שלום רב! אני ממוצא אתיופי ומפני חוסר במסורת אבות ע"פ המקובל בארץ ישראל, קיבלתי על עצמי את הלכות הספרדים. האם מחוייב אני גם למנהגים שנהגו (כגון לקום סליחות 40 יום) או רק להלכות שיסודן בדין?
אינך מחויב, שכן גם לספרדי אין חיוב גמור לומר סליחות, ואכן רבים לא אומרים מטעמים שונים כפי שמובא בפניני הלכה ימים נוראים.
לגבי המושג 'הלכות הספרדים', בפועל יש מחלוקות רבות גם בתוך הספרדים וגם בתוך האשכנזים וגם בתוך התימנים, כך שאני מציע לנהוג כפי רב מסויים, כגון פניני הלכה, ובמקום שהספר מדגיש מנהג מובהק בין ספרדים לאשכנזים, תעשה כספרדים, אבל במקום שאין מנהג מובהק, כמו ברוב המקרים, תעשה כפי פסיקת הרב.
היתרון הגדול של פניני הלכה זה שהוא מסביר היטב את הדינים השונים, הוא עדכני, ולא מרבה במחלוקות בין העדות, כי בפועל על פי לימוד בעיון של הסוגיות מסתבר שברוב המחלוקות אין מנהגים ברורים של ספרדים-אשכנזים כפי שעשו חלקי מספרי דורנו, אלא מדובר על מחלוקת הפוסקים רגילה ולא מחלוקת מנהגים. מלבד זאת, יצא כעת ספר קיצור מעולה לכל ספרי פניני הלכה, כך שיקל עליך לחזור על הדברים כראוי (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
בהצלחה רבה
2024-09-11 19:42:44
כשרות בסדנא ביתית
שלום וברכה! האם מותר להשתתף בסדנת אפייה במרחב ביתי, כאשר מעביר הסדנא לא מחזיק תעודה אך מצהיר שהבית דתי שומר כשרות?
כיוון שמדובר על אדם שזו עבודתו, צריך מישהו שיעיד עליו שאפשר לסמוך עליו לגמרי לגמרי שכל מוצריו כשרים ושהוא יודע הלכה, כגון להפריש חלה אם צריך, או להטביל את הכלים.
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק לח, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
2024-09-11 10:34:46
כתיבה בשבת בעזרת משחקים
א. האם מותר לכתוב בעזרת אותיות ממגנטים בשבת? ב. האם מותר לכתוב בעזרת קפלות בשבת? אשמח גם למקורות
א. כן
ב. כן
דינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. ניתן לקרוא מהספרים דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :
מותר להניח חוט בצורה של אות, וכן מותר להניח קוביות או קלפים זה ליד זה וליצור מילה או אות או ציור, וכן מותר לשנות את מקומן של אותיות הקבועות בלוח, כגון במשחק חמש עשרה ובמנעול מספרים, מפני שהכל היה כתוב מתחילה ורק קרבם זה לזה. וילדים רשאים להקל גם כאשר החלקים מתחברים זה לזה או ללוח, כגון להרכיב פאזל או לנעוץ אותיות בלוח, אבל למבוגרים נכון להחמיר בזה. ולכולם אסור לחבר החלקים כדי לקובעם כתמונה.
2024-09-11 08:50:22
הסתכלות בנידה
טהרת המשפחה ג,ג: "יש מקילים וסוברים, שהאיסור הוא להסתכל על חלקי הגוף שהאשה רגילה לכסות בעת שהיא מהלכת בביתה בימי טהרתה". מה הכוונה רגילה לכסות? האם אצל כל אחת זה נקבע באופן אישי?
כן. נשים רבות רגילות ללכת בביתן גם בימי טהרתן עם שרוול שמכסה את המרפק ועם חצאית או מכנס ביתי שמכסה את הרגל. ורק לפני השינה הן מחליפות לבגד אחר. ויש נשים שהולכות בביתן עם חולצה קצרה ומכנסיים קצרים בלי קשר לשינה.
אביא לך את הדברים בתמצות מעשי כפי שכתבתי אותן כעת בספר הקיצור הבא של פניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
הסתכלות (מתוך הקיצור לטהרת המשפחה)
ה. מותר לאיש ליהנות מיופייה של אשתו ולשמוע אותה שרה גם בימי האיסור, אבל ייזהר מהרהורים השייכים למצוות עונה, וכן מהסתכלות בחלקי הגוף שאשתו רגילה לכסות גם כשהיא בביתה בימי טהרתה. ולכתחילה טוב להחמיר ולא להביט במקומות שהאישה צריכה לכסות כשיוצאת מביתה, וגם האישה תשתדל לכסותם בתוך ביתה, כולל כיסוי הראש.
אמירת דברים שבקדושה (מתוך הקיצור לפנה"ל 'משפחה')
יד. אסור לומר דברים שבקדושה מול ערווה, כגון לברך, להתפלל או לומר קריאת שמע. כאשר גבר רואה גבר אחר, או אישה רואה אישה אחרת, רק אם מקום הערווה עצמו גלוי, אסור לומר מולו דברים שבקדושה. אבל כאשר גבר רואה אישה שמגלה טפח (7.6 ס"מ) מעל מקום הברך או המרפק, אסור לו לומר מולה דברים שבקדושה אלא אם כן יפנה עצמו לכיוון אחר, ואם אינו יכול להסתובב, יביט בסידור או יעצום את עיניו.
טו. במקום הצורך ניתן להקל ולומר דבר שבקדושה מול אישה נשואה שמגלה את שיער ראשה, או בשעה ששומע אישה שרה דרך מכשיר חשמלי ואינו רואה אותה.
2024-09-10 05:11:37
דיני ראיית דם על נייר טואלט לאחר ניגוב
מה הדין במקרה שניגבתי בנייר טואלט לבן מייד אחרי התפנות. האם יש להתייחס לזה כמראה/כתם או לחלופין יש פה דין שונה. תודה רבה!
כתם שאינו אוסר, שכן הנייר טואלט הוא דבר שאינו מקבל טומאה, ולכן גם אם הכתם לא קטן, זה בסדר.
דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה בפרק העוסק בכתמים (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה על נושאי 'זוגיות ומשפחה' שיצא בעזרת ה' לאור כספר המשך של ספר הקיצור שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
דבר שאינו מקבל טומאה: כלים שאינם מחוברים לבית מקבלים טומאה, ולכן הרואה עליהם דם, טמאה. אבל אם נמצא הכתם על אסלת השירותים או האמבטיה, אינה טמאה. וכן בגדים מקבלים טומאה, אבל אם נמצא הכתם על דברים שנועדו לשימוש חד פעמי כתחתונית, תחבושת הגיינית (פד), צמר גפן ונייר טואלט – אינו מטמא גם אם הם לבנים והכתם גדול משני ס"מ. לכן אישה שניגבה את עצמה לאחר שהתפנתה, ומצאה על נייר הטואלט דם – טהורה.
רבים נוהגים להחמיר בכתם גדול מאוד (כ- 7 על 7 ס"מ), שאף אם נמצא על דבר שאינו מקבל טומאה או בגד צבעוני, אוסר את האישה (במיוחד בז' נקיים), שמא יצא בהרגשה ולא נתנה דעתה על כך. והרוצים להקל רשאים כל זמן שברור שהדם לא יצא במסגרת וסת.
2024-09-09 19:09:04
כבד
שלום כבוד הרב, האם מותר לבשל כבד לפני צליה? והאם צריך לצלות עד שהכבד מתייבש? ספרדי אם זה משנה
דיני הכבד מבוארים בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את תמצית הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :
דין הכבד
כו. הכבד מלא בדם ואין בכוח המליחה להוציא את כל דמו אלא בצלייה בלבד, ואחר שצלוהו מותר לבשלו. ואם שהה שלושה ימים לפני צלייתו (לא בהקפאה), נחלקו האם מותר לכתחילה לבשלו אחר הצלייה, והרוצה להקל רשאי. ואם כבר בישלו אותו, מוסכם שמותר לאוכלו.
כז. כיוון שחותכים את המרה הדבוקה לכבד, וכבד בהמה נוהגים לפרוס לפרוסות, הרי שנוצר הפתח הנדרש ליציאת כל הדם, ולכן אין חובה לחתוך עוד בכבד לפני הצלייה. לכתחילה כאשר צולים כבד עם חתיכה של בשר רגיל, אין להניח את הכבד על הבשר.
2024-09-09 09:51:53