שלום וברכה האם צריך להפריש תרומות ומעשרות בכל פעם שקוטפים מהעץ ובכל כמות? (קטפתי מנגו/לימונים לפני כמה ימים והפרשתי וקוטפת שוב…) תודה

הפירות מתחייבים בתרומות ומעשרות רק לאחר שנקטפים מהעץ, לכן אין אפשרות להפריש תרומות ומעשרות על פירות שעדיין מחוברים לעץ, אלא כל פעם לאחר שנקטפו הפירות והוכנסו לבית יש להפריש מחדש.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-06 08:45:19

שלום וברכה, בפניני הלכה כשרות ב, לגבי טריפות (כ) בסעיף ג', מופיע בהתחלה הדין של בהמה שנותחה באיבר שוודאי מטריף, ואח"כ מופיע הדין בבהמה שנותחה באיבר שיש ספק אם מטריף, שם מופיעה המחלוקת לגבי השאלה האם מספיקה חזקה ששאר הבהמות שעברו את הניתוח חיו, או לא. ושאלתי היא א. האם המחלוקת הזאת היא גם בבהמה שנותחה באיבר שוודאי מטריף? ב. במחלוקת שהצגתי, מופיעה הדיעה המחמירה שטוענת שבכל מקרה הבהמה אסורה כי הולכים לפי כללי הפסיקה אפילו כאשר יש ספק, ושאלתי היא, למה? הרי יש כאן ספק ספיקא, שהרי יש ספק אם האיבר הזה מטריף וגם אם כן יש ספק האם הולכים על פי כללי הפסיקה או לפי המציאות? תודה רבה מראש

איני יכול לעיין לפנות זמן כדי לעיין בזה. אם היתה זו שאלה מעשית, הייתי משתדל יותר. מחילה. אולי יעזור מעט שאשלח לך את הפרק מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

כ – טריפות

כללי טריפות

א. בעל חיים שמת או נשחט שלא כהלכה, הרי הוא נבילה (דברים יד, כא). ובעל חיים שיש בו פגם או מכה שיגרמו למיתתו, הרי הוא טריפה ואין השחיטה מתירה את בשרו לאכילה, אך מותר ליהנות מבשרו, כגון לתת אותו לכלבו (שמות כב, ל).

ב. בעל חיים שנוטה למות מחמת זקנה או מפני שתש כוחו, אינו טריפה, ועל ידי שחיטה יהיה בשרו מותר באכילה. ואפילו בעל חיים שחלה ונמצא במצב מסוכן, אינו נחשב טריפה, אמנם מנהג חסידות שלא לאכול מבשרו.

ג. כאשר ברור על פי כללי הטריפות שמנו חכמים (חולין מב, א; שו"ע יו"ד סימנים כט-ס) שאירע בבעל החיים פגם שמטריף אותו – דינו כטריפה, וכאשר ברור שהפגם אינו מטריף – אינו טרף. וכאשר יש ספק, בודקים האם בעל החיים יכול לחיות יותר מי"ב חודש, או האם הנקבה תתעבר ותמליט או תטען ביצים ותטילן – אם כן, סימן שאין בעל החיים טריפה.

ד. ביצע וטרינר ניתוח שבמהלכו חתך במקום שמטריף, ותפר באופן שלא ייגרם לבעל החיים שום נזק, נחלקו הפוסקים האם הוא טריפה. וכאשר החתך היה במקום שנחלקו הפוסקים אם הוא מטריף, אם בפועל בעל החיים המשיך לחיות י"ב חודש או שהנקבה נכנסה להיריון והמליטה – אינה טריפה. וכאשר יודעים מניסיון של אלפי בעלי חיים שלאחר ניתוח כזה הם ממשיכים לחיות י"ב חודש או מתעברים וממליטים, אין צורך לבדוק גם את בעל החיים שלפנינו.

לכן בעל חיים שעבר ניתוח קיסרי, או ניקוב הכרס להוצאת גזים, או תפירת קיבה שהתהפכה – אינו טריפה. כמו כן, מותר לחסן את החיות והעופות מפני מחלות בלא לחשוש שדקירת המחט תטריפם.

בדיקת טריפות ובדיקת הריאות

ה. כל בעל חיים שנשחט כהלכה, הרי הוא בחזקת היתר ומותר לאכול את בשרו לכתחילה, בלא לבדוק אם יש בו אחד ממיני הטריפות שמנו חכמים, הואיל וברובם המוחלט של בעלי החיים אין פגמים שמטריפים. אבל אם התעורר חשש באיבר מסוים, צריך לבדוק אותו, כגון בעל חיים שפגע בו חץ או שנפל באופן שעלול להיגרם לו נזק שמטריפו. וכן אם תוך כדי חיתוך הבשר התגלה בו פגם, יש לבדוק אם הוא מטריף.

אמנם את הריאות של כל הבהמות והחיות צריך לבדוק לאחר השחיטה שמא יש בהן סירכות, כלומר גידולים שנסרכים ומתפשטים על דופן הריאה, ועלולים להצביע על נקב בריאה שנמצא מתחתם או שייגרם בעקבותיהם, ויגרום למותה של הבהמה. ואף שרוב ניכר של הבהמות אינן טריפות, כיוון שבעיה זו יותר מצויה, וכיוון שהסירכות ניכרות ובולטות, אם לא יבדקו אותן ייראו כמעלימים עין מן האיסור. אמנם בדיעבד שזרקו את הריאות בטעות לפני בדיקתן, הבשר כשר (ויש מקילים רק במקום הפסד גדול), ואם זרקו אותן בזדון, הבשר אסור.

דין סירכת הריאות

ו. מחלוקת גדולה נחלקו הפוסקים במקרה שנמצאה סירכא בריאות: יש אומרים שאם יסירו אותה ויבדקו שאין תחתיה נקב, בעל החיים יהיה כשר. ויש אומרים שבעל החיים טרף גם אם לא יימצא נקב. במשך הדורות נהגו בקהילות רבות להקל, כיוון שבפועל נוכחו לדעת שרוב הסירכות אינן גורמות למיתת הבהמות (מנהג תימן, פרס, מרוקו, ורבים מתוניס לוב ואשכנז). ומאידך בקהילות רבות נהגו להחמיר, שכן מה שנקבע כמטריף, מטריף גם אם יתברר שהבהמות אינן מתות ממנו (מנהג ארץ ישראל, סוריה, עירק, מצרים, אלג'יר, ג'רבה, ולכך נטו חלק מרבני אשכנז).

ז. למעשה, העיקר על פי כללי ההלכה כדעת המקילים, ולכן הרוצה להקל רשאי, ונוהגים כיום לכתוב על בשר זה 'כשר'. ולכתחילה טוב להחמיר, מפני שהידור זה הוא החשוב ביותר בהלכות כשרות, והרגיל להחמיר בו בדרך כלל ניצל מספקות רבים, שכן בכל מערכות הכשרות ההקפדה על דין זה פירושה השגחה רצינית בכל התחומים. במיוחד ראוי למי שבני עדתו או הוריו נהגו להחמיר, שימשיך במנהגם. נוהגים לכתוב על בשר זה 'חלק' או 'גלאט' (שפירושו חלק ביידיש).

הנוהג להחמיר, מתי יכול להקל

ח. מי שנהג להחמיר לאכול 'חלק', רשאי להחליט לנהוג מעתה כדעת המקילים, וטוב שיעשה התרת נדרים. והרוצה להתחיל להחמיר בלא לקבל על עצמו לנהוג כך תמיד, רשאי לאכול 'כשר' כאשר הוא מתארח. אבל אם מקבל על עצמו להקפיד לאכול 'חלק', צריך לשמור על מנהגו בכל מקום, כגון בצבא. אמנם כאשר הוא מתארח, רשאי לאכול את הבשר בלא לשאול האם הוא 'חלק' מפני אי הנעימות שבדבר.

ט. נשוי שמקפיד לאכול 'חלק' שמתארח אצל הוריו שלא מקפידים לאכול 'חלק', אם הקפדתו תגרום להם עגמת נפש גדולה, יאכל אצלם 'כשר'. ובחורי ישיבה רווקים שמגיעים לביתם אצל הוריהם באופן קבוע, יכולים יותר להקל.

י. כשרות 'חלק' של הרבנויות השונות כוללת את חומרות הרמ"א והשו"ע, כך שגם המחמירים מעדות שונות יכולים לאכול בשר זה. אבל יש כשרויות של בד"צים שנוהגים להחמיר רק לפי שיטת הרמ"א או רק לפי שיטת השו"ע, ובשעת הצורך, כגון כשמתארחים אצל אחרים, גם המקפידים לאכול 'חלק' כאחת השיטות, רשאים לסמוך על השיטה השנייה.

בדיקת עופות

יא. גם בעופות יש לעיתים בעיה בריאות, ולכן נכון להסתכל לאחר השחיטה באופן מדגמי על הריאות של חלק מהעופות שבלהקה, ואם מראיהן השתנה, יש לבדוק את כולן.

יב. כמו כן, מחשש של קריעת גיד בצומת הגידים שנמשכים משרירי השוק לחלק התחתון של הרגל, נכון לבדוק לאחר השחיטה כל להקת עופות באופן מדגמי, ואם ימצאו בה עופות עם גידים קרועים, יבדקו את כולם. הבדיקה נעשית על ידי הבטה ומישוש של המקום מבחוץ, ואם נראה שהתעבה, מסתבר שיש בו גידים קרועים.

יג. את רגלי העופות אין צורך לבדוק מחשש שנפרקו ממקומם, כיוון שבעיה זו נדירה, ורק אם במשך הטיפול בעופות ראו עוף שנפגע באופן זה, יש להטריפו.

הובלת העופות

יד. בהמה או עוף שנפלו מגובה של עשרה טפחים (76 ס"מ), או הוטחו בהפתעה מגובה נמוך יותר, יש חשש שאחד מאיבריהם נפגע ונעשו טריפה. אם הם הולכים מעצמם הליכה יפה, סימן שהם כשרים. אבל אם רק עמדו או שחיו עשרים וארבע שעות ולא מתו, יש לבדוק את כל איבריהם לאחר השחיטה. ואם שחטום לפני שעמדו או חיו יממה, אינם כשרים.

לכן כאשר מעבירים את העופות מהלול למשחטה על ידי משאית, צריך לבצע זאת בנחת, וככל שההשגחה טובה יותר, כך מקפידים יותר על הפועלים שינהגו במתינות, וייזהרו בעת העמסת הכלובים ופריקתם שלא ייפלו.

טו. הקונה עוף עם הכשר ורואה באחת מעצמותיו שבר – העוף כשר, כיוון שרבים מהשברים נגרמים לאחר השחיטה. אבל לעיתים נדירות המקום שסביבות השבר נראה שחור מאוד או אדום מאוד מחמת דם רב שנצרר שם, ואזי יש חשש שהשבר נוצר בעוד העוף היה חי, ולכן אין להכשירו בלא שאלת חכם שמצוי בדינים אלו.

טז. הקונה עוף שנמלח והוכשר ומצא בבשרו מקום שצרור בו ממש דם, לכתחילה צריך לחתוך מקום זה ולזורקו, ובדיעבד שבישלו כך – העוף כשר. ואם יש ספק אם יש שם ממש צרירות דם או רק צבע אדום שנותר אחר המליחה, אין צריך לחותכו.

בדיקת הסכין וקצב השחיטה

יז. לפני השחיטה ולאחריה צריך כל שוחט לבדוק את סכינו שלא נפגמה (לעיל יח, י-יא). בשחיטה תעשייתית של עופות, שוחטים ברצף עופות רבים, ובודקים את הסכין כל כחצי שעה, ודואגים לשמור בנפרד את העופות שכל שוחט שחט, כדי שאם הסכין במקרה תימצא פגומה, ידעו לזרוק את העופות שנטרפו על ידה.

יח. שחיטה מהירה מפחיתה בעלות העוף לצרכן, ומאידך עלולה לגרום לכך שהשוחט ילחץ את הסכין לצוואר העוף ויטריפו ('דריסה'. לעיל יח, ד), וגם מקשה על השוחט לבדוק ששחט כל עוף כהלכה (לעיל יח, ב).

יט. מרכיבים אלו הינם בכלל השיקולים המבדילים בין רמות ההידורים השונים, כולל זמן העבודה והמנוחה שנותנים לשוחטים. ולמעשה, ניתן לסמוך על השגחה של כל רבנות מוסמכת, שכן כל זמן שהשוחט נאמן, אין לחשוש שהעוף נטרף, כיוון שכיום סכיני השחיטה חדים וחזקים מאוד, כך שאין כל כך חשש שייפגמו, או שהשוחט לא יחתוך את הסימנים כראוי, או שילחץ את הסכין בזמן השחיטה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-06 08:03:21

שמעתי ממישהו שיש היתר מספר דעת קדושים להוציא שז"ל בבחורים או מי שאין לו פת בסלו, האם זה אמת?

אין שום היתר להוציא זרע לבטלה, וגם אם היה מישהו שסובר כך נגד כל הפוסקים, לא היה ניתן לסמוך עליו אפילו בשעת הדחק.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-05 18:12:53

שלום לרב. חייל שבטעות עשה הבדלה ואמר את ברכת המבדיל עם שם ומלכות , בלי יין, כי לא היה לו יין. האם בדיעבד הברכה שלו ברכה לבטלה? יש דעות שניתן לברך בלי יין כמו המהר"ם מרוטנבורג ועוד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-05 08:20:53

שלום רב , האם ניתן לאכול בשר שהוכן לשבת בתשעת הימים לאחר י באב למנהג הספרדים? או שאין קשר בין הדברים

אין שום מניעה לאכול בשר זה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-05 02:25:08

כבוד הרבנים אני אברך צעיר רציתי לשאול משהו בענין שלום בית, האם יש זכות לאשתי להתנגד בדברים שלא שייכה כלל לחייה הפרטי למשל אני רוצה לקנות הרבהספרים והיא טוענה מנגדי שאינה רוצה שיהיה בבית כ"כ ספרים וגם אינה רוצה שאני יפספס הרבה ממון ע"ז האם יש לה זכות לטעון כך? ועוד שנית על הצד שאין לה זכות הלכתית לטעון ככה, באיזה אופן אני חייב להתנהג מצד המוסר ושלום בתי, סליחה על צחות לשוני אם אינו טוב, ויישר כח ותודה רבה.

כיום שגם הנשים מפרנסות יש להן בהחלט אמירה לגבי מה שקונים ומה לא. וגם זוג שהחליטו ביניהם שהבעל יפרנס והאישה תגדל את הילדים, יש לאישה בהחלט מקום לדבר על מה קונים ומה לא, שכן גם במקרה כזה הם בעצם החליטו על הסכם שותפות כלכלי מסוים. הדבר בא לידי ביטוי חזק מאוד כאשר זוג מתגרש שעל פי החוק מתחלקים כיום חצי חצי בממון. לכן הדיון כאן אינו הלכתי אלא עניין של דרך ארץ ובין אדם לחברו. לכן בהחלט מן הראוי לדבר על כל הוצאה ולהסכים יחד מה קונים ומה לא. לגבי ספרי קודש, שמתי לב שבחורי ישיבה צעירים מתלהבים לקנות הרבה ספרים (כך גם אני הייתי ולאחרונה מסרתי חצי מהספרייה!) מתוך צדיקות ורצון ללמוד הרבה תורה ורצון שהבית יהיה בית של תורה וכו', ובגיל מבוגר יותר הם מבינים שכבר לא יספיקו ללמוד הכל ושהרבה מאוד ספרים שצריך מדי פעם לעיין בהם, אפשר לעשות זאת דרך האינטרנט, וממילא לאט לאט הם ממעטים מאוד בקניית ספרים. לכן אני חושב שיש בהחלט מקום לשיקול דעת בכובד ראש לגבי קניית ספרים, לא להתלהב, אלא לקנות רק מה שאתה באמת רוצה ללמוד עכשיו, או מה שבאמת נחוץ (כמו למשל ספרי פניני הלכה… או ספר הקיצור לפניני הלכה 🙂 ). לא ספרים יפים שהיית רוצה ללמוד, אלא רק מה שאתה באמת תלמד בזמן הקרוב בפועל ממש. הספרים בחנויות לא יברחו לשום מקום, רק ישתפרו עם הזמן, לכן אין שום בעיה לדחות את קנייתם. יש חשיבות גדולה מאוד לחסוך הרבה כסף כבר מגיל צעיר. לא מאתיים שקל בחודש, אלא הרבה יותר. הוצאות החיים גדולות, ומי שחוסך מרוויח.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-04 21:43:24

האם אומרים תחנון בעשרה באב

כן

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-04 16:50:27

שני אנשים מתחרים במכרז שני אנשים קנו הגרלת לוטו אחד עני השני עשיר האם מותר לייחל שהעני יזכה כי הוא זקוק יותר ויש פה רצון שיוטב לו אן להגיד הכל משמיים וזהו. תודה דני

בוודאי שאפשר להתפלל על העני שיזכה, הרי אנו מתפללים שלוש פעמים ביום בתפילת עמידה ברכות רבות שאנו מקווים שיתממשו, ולא אומרים לא נבקש שהרי הכל משמיים. הקב"ה ברא את העולם עבור בני האדם כדי שיהיה יחס בינו לבינם, וכמו שהאומר ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו צדקת הצדיק – לא תבקש לא תקבל ! כך קבע הקב"ה בטבע העולם – הברכה האלוקית תבוא דרך ההשתדלות שלו, וההשתדלות שלו צריכה להיות מקסימלית כפי דרך בני אדם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-04 08:56:28

שלום כבוד הרב, 1. בעבר הרב כתב במילים אלו בעניין הר הבית: "ברגע שרבנים גדולים פוסקים שמותר לעלות, מותר לעלות גם אם רבנים רבים מהם אומרים שאסור". אני שואל מדוע זה כך מצד ההיגיון ? כלומר האם לא נכון יותר שבעניינים הקשורים לכלל ישראל נחיל את הכלל של "רוב מניין ורוב בניין", ואז גם אם יהיו רבנים שיחשבו אחרת, הם יבטלו את דעתם לטובת הכלל הזה עד שייווצר רוב ? 2. בעניין התכלת, הרב מלמד כן התייחס לכלל של "רוב מניין ורוב בניין" – "למעשה, בלא הוראה מוסכמת של רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל, אין חובה לשלב פתילי תכלת בציצית". מדוע זה שונה מהר הבית ? 3. בעניין תפילים של רבינו תם, מה פירוש הביטוי "מי שמפורסם ומוחזק בחסידות" בימינו ? אם אני רוצה להיות כזה, מהם הקריטריונים להגיע לכך ? 4. האם מותר ללמוד הלכות בית הבחירה לרמב"ם ודומיהן בתשעה באב ?

1. אז אך איך דברים יתקדמו?! הרי אנו רואים במציאות שדברים מתקדמים לאט, רבנים מעטים מתחילים משהו, ואם זה דבר אמיתי, במשך הזמן מצטרפים אליהם. כך קורה לגבי הר הבית וכך קורה לגבי תכלת, וכך ללא ספק יקרה לגבי בליעה בכלי מתכת וזכוכית למשל. ויש דברים שפחות תופסים, כמו תפילין ר"ת. המציאות היא שקשה לרבנים האמונים על מסורת התורה לשנות דברים, והרבנים שפחות קשה להם מתחילים בשינוי יחד עם חלק מהעם שדוחף לכך, ורק כך דברים משתנים. בסופו של דבר הלכות מתקבעות על פי העם כפי שכותב הרב קוק בלנבוכי הדור ו, 1 עמ' 48 .
2. זה לא שונה. כשם שאין חובה עדיין לעלות להר בגלל אין חובה ללבוש תכלת עדיין. זה בדיוק אותו עניין – יש תהליך בפסיקת הלכה. זה לא סנהדרין שקובעת וכולם מחוייבים לדבריהם. העניין מתחיל מיחידים שחושבים שגילו את התכלת, ועוד יחידים שחושבים שאותם יחידים טעו והם עצמם גילו באמת את התכלת, והעניין מתברר ומתברר במשך השנים, עד שכיום כבר אלפים לובשים תכלת (גם הרב מלמד שם תכלת בטלית אחת בינתיים). וכן לגבי הר הבית, יחידים חושבים שצריך לעלות ועשו בירור של המקומות המותרים בעלייה, ובמשך השנים הדבר מתברר באומה, עד שכיום כבר אלפים עולים. אבל גם לגבי התכלת וגם לגבי הר הבית, לא ניתן לומר שהדבר חובה עד שלפי כללי ההלכה הוא ייחשב כחובה. כללי ההלכה הם מנהג ישראל או הכרעת רוב מניין ובניין של החכמים, ופעמים רבות זה נעשה בהדרגה וביחד, כלומר כאשר הדבר יהפוך למנהג ישראל, גם רוב מניין ובניין של החכמים יסכימו לקיים שתי מצוות אלו, ופעמים בודדות באלפיים השנים האחרונות זה נעשה הפוך שרוב מניין ובניין של החכמים חושבים משהו והעם מיד מקבל.
3. מי שמקיים את פרק יט במסילת ישרים הוא מפורסם בחסידות, היינו שכולם יודעים שהוא אדם שעושה לפנים משורת הדין גם בדינים שבין אדם למקום וגם בדינים שבין אדם לחברו. כדי להיות אדם כזה צריך להיות אדם מיוחד. ההדרכה לרוב האנשים היא לעשות לפי שורת הדין, לא חסידות.
4. לא. מותר רק דברים עצובים. לכן כל השאלות ששאלת חוץ משאלה זו, היה אסור לך לשאול אותן בתשעה באב עצמו, ולי היה אסור לענות לך עליהן, כי לימוד תורה, בין בלשון שאלה ובין בלשון תשובה, הוא משמח.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-03 14:43:53

שלום, אני שוכר יחידת דיור. בעל הבית התקשר אלי פעמיים בשעות הבוקר ולא עניתי מפני שזה תשעה באב ולא רציתי להתעסק בעניינים אחרים. ואז הוא התקשר שוב פעם בשתיים בצהריים וחשבתי שאם הוא מתקשר 3 פעמים תוך מספר שעות אולי יש כאן משהו חשוב. אז חזרתי אליו בשתיים ועשרים והוא שאל אותי אם אני רוצה לחדש חוזה כי החוזה נגמר עוד חודש וחצי. עניתי שכן וזה פחות או יותר היה השיחה. האם בדיעבד זה בסדר שככה אישרתי חידוש חוזה בתשעה באב? נראה לי ברור שלכתחילה זה לא בסדר, אבל בדיעבד האם זה בסדר? תודה רבה

רק לומר כן, זה בסדר גמור בדיעבד שהוא כבר התקשר ושאל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-03 11:44:12

כבוד הרב שלום! אני יכולה ללכת לאישה קשישה לשבת אתה, לעזור במה שצריך מותר בזמן צום תשע באב?

כן. מצווה גדולה. למה שיהיה אסור ?

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-03 07:28:42

האם חובה/ ראוי לבעל לעלות לתורה אחרי לידה ושהאישה תשמע ותענה אמן. לפני יום 40 לזכר. אחרי יום 40. תודה

לא חובה ולא ראוי, כך נוהגים בלידת בת שעולים לתורה וקוראים לה בשם. אין צורך שהאישה תהיה שם.

כמו כן, נוהגים שהאישה מגיעה לבית הכנסת כדי לברך 'הגומל', אך אין לזה קשר לעלייה לתורה של הבעל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-02 22:16:25

בס"ד מהו הטעם שתיקנו לומר "יזכור" ביום טוב אחרי קריאת התורה ולפני מוסף?

בגלל שאלו ימי דין לכל הברואים, אנו מתפללים על המתים שתהיה להם עליית נשמה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-01 03:56:49

שלום וברכה יש לי 2 שאלות לקראת ט באב תשפה 1. ראיתי שיש בעיתיות לשטוף כלים בשבת ערב ט באב בכל שבת לאחר סעודת יום שבת אני ממלא את המשיח בכלים משום צער שבת(אימא שלי לא אוהבת כלים בכיור) ומפעיל במוצ"ש האם אני צריך לשנות ולפעיל רק אחרי חצות היום של יום ראשון? 2. מתי ניתן להתגלח השנה?

1. מכיוון שרק מדובר על לחיצת כפתור – מותר.
2. אחרי חצות היום של יום שני. בערך בשעה אחת בצהריים.
   ספר הקיצור לפניני הלכה:מד. התענית נקבעה ליום ט' באב מפני שאז החלה שריפת בית המקדש, אך כיוון שבפועל רובו נשרף בי' באב, נהגו רוב ישראל להמשיך את מנהגי האבלות גם ליום זה עד חצות היום. לכן אין לכבס וללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ולשמוע מוזיקה משמחת, ואין לרחוץ בחמים וללכת לבריכה, ואין לברך 'שהחיינו'. ובשעת הדחק אפשר להקל. לגבי בשר ויין, יש מיוצאי ספרד שנהגו להחמיר כל היום (שו"ע), ויש שלא נהגו כלל להחמיר בזה (מנהג תימן, ג'רבה ולוב).

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-31 18:26:53

האם אפשר לשים את הטלפון מכובה בתיק בשבת (כדי לפתוח אותו במוצש) וללכת איתו במקום עם עירוב? אם זה משנה אז גם בתיק יהיה טלית וספרי קודש

במקום צורך גדול מותר

קיצור פניני הלכה –

הנסיעה לבית החולים

י. אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-31 18:22:34

לצערי, השבוע אובחנתי עם מחלת הסוכרת. הרופא התרשם לרעה מהערכים הגבוהים ושלח אותי בדחיפות לקבל זריקות אינסולין. רכשתי חיישן ליברה המוצמד לזרוע ומשדר נתוני סוכר לטלפון הנייד כל 5 דקות. נפגשתי עם אחות סוכרת מומחית מאזור הדרום, שהסבירה כי אסור לי לצום בתשעה באב, הן בשל חוסר יציבות בנתוני הסוכר והן משום שהאינסולין עלול לגרום להתייבשות ואף להתעלפות. שאלתי אם עליי לבדוק את ערכי הסוכר בשבת, והיא השיבה שיש לבדוק לפחות 2-3 פעמים ביום. שאלותיי: לגבי צום תשעה באב – האם עליי לאכול פחות מהרגיל או כרגיל? אם לא ניתן להשאיר את מסך הטלפון דלוק כל השבת, האם מותר להדליק את הטלפון כדי לצפות בתוצאות המגיעות אוטומטית לאפליקציה?

תחילה נתייחס לעניין הצומות – מותר לאכול ולשתות כרגיל אבל לא להתענג במאכלי מותרות.

לגבי יום כיפור בעוד חודשיים, אפשר לאכול ולשתות לשיעורין – עדיף, אבל אם יש חשש להתרשלות מצד החולה, יש לאכול ולשתות כפי הצורך.

הדברים מבוארים בפניני הלכה. אביא לך את מסקנת ההלכה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

ט' באב

אדם חלש שיודע שיש חשש סביר שהצום יגרום לו לחלות, פטור מהצום. לכן הסובל מאולקוס פעיל או מיגרנה חזקה, והצום עלול לעורר את מחלתו, ואין תרופה שתוכל למנוע זאת, פטור מהצום. וכן דין חולה סכרת שנאלץ לקחת אינסולין, או הסובל מאבנים בכליות שצריך לשתות הרבה מים. אמנם מי שסובל מלחץ דם, אינו נחשב חולה ויכול להתענות אם לא קיבל הוראה רפואית אחרת. ובכל מקרה של ספק, יש לשאול רופא ירא שמיים.

יום כיפור

כאשר יש חשש שהשתייה והאכילה לשיעורים תגרום להתרשלות כלשהי בחיזוקו של החולה המסוכן, עליו לשתות ולאכול כרגיל. לכן כאשר היולדת עייפה, מוטב שתשתה כרגיל כדי שתוכל לישון ברציפות, ולא תצטרך להישאר ערה על מנת שתספיק לשתות כפי צורכה לשיעורים.

גם חולי סכרת שלא נמצא למצבם פתרון יציב, צריכים להיזהר בזה מאוד, ואם יש חשש שבעקבות האכילה לשיעורים יתרשלו ולא יאכלו כפי צורכם, יאכלו ברציפות. ועדיף שיתפללו במניין בבית הכנסת ויאכלו כל כמה שעות יותר מ'כשיעור', מאשר יהדרו באכילה לשיעורים ולא יבואו לבית הכנסת. גם ילדים שלא צמים, יאכלו וישתו כרגיל.

לגבי שבת – מותר לעשות כל מה שצריך, שכן מדובר על ספק פיקוח נפש. כמובן שיש ללחוץ על מכשיר הטלפון בשינוי, שכן כל מה שאפשר לעשות בשינוי יש לעשות.

מן הסתם יש באתרים השונים עצות טובות, והטוב ביותר למצוא חבר או מישהו מהקהילה שיש לו סכרת והוא כבר בקיא בפרטים. אם יש צורך, יש לי חבר טוב שיש לו סכרת והוא ישמח לעזור לך.

שיהיו בשורות טובות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-31 12:57:59

אני מניקה באופן מלא וחוששת מצום תשעה באב הקרוב שישפיע על החלב מתוך ניסיון עם הילד הקודם. האם יש מקום להקל?

אין להקל מלכתחילה אם לא קורא משהו מיוחד במהלך הצום. בדרך כלל אישה שמכינה את עצמה יפה לצום על ידי שינה ושתייה מרובים שלושה ימים קודם הצום, כלומר ממחר, המציאות היא שהצום לא פוגם בהנקתה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מינקת חייבת בצום תשעה באב, אלא אם כן תרגיש חולשה גדולה. ומינקת שהחלב שלה מתמעט בצום, תיתן לתינוק תחליפים, ורק אם אינו מוכן לשתותם, תפסיק את תעניתה כדי להניקו כראוי. וכן כאשר יש חשש סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק ולא תוכל להניק יותר, לא תצום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-30 12:12:25

בדרך כלל נפשית צומות קשים לי מאוד ואני אף עובד בצום בלית ברירה כי אם לא יש חשש שיפטרו. האם אני חייב לצום את צום תשעה באב הקרוב?

אין כלל מקום לעבוד בצום מחשש פיטורין. עליך לדבר עם האחראי על כך. באופן פשוט גם מי שקשה לו מאוד לצום, צריך לצום אלא אם כן הגיע למדרגת חולה. אביא לך את מסקנת הדברים בעניין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

חולים

ו.  חולה שסובל עד שנחלש מאוד ונצרך למנוחה משמעותית מחמת מחלתו, פטור מהצום. אבל מי שאינו חולה, אף שהצום גורם לו לחולשה כזו שנצרך לשכב על מיטתו, צריך לצום, שהרי תחושה זו תחלוף תוך שעות ספורות לאחר הצום. ורק מי שנחלש כל כך מחמת הצום, עד שהתחיל להיות ממש חולה, פטור מהצום.

ז. אדם חלש שיודע שיש חשש סביר שהצום יגרום לו לחלות, פטור מהצום. לכן הסובל מאולקוס פעיל או מיגרנה חזקה, והצום עלול לעורר את מחלתו, ואין תרופה שתוכל למנוע זאת, פטור מהצום. וכן דין חולה סוכרת שנאלץ לקחת אינסולין, או הסובל מאבנים בכליות שצריך לשתות הרבה מים. אמנם מי שסובל מלחץ דם, אינו נחשב חולה ויכול להתענות אם לא קיבל הוראה רפואית אחרת. ובכל מקרה של ספק, יש לשאול רופא ירא שמיים.

ח. הפטור מהצום יכול לאכול ולשתות כהרגלו, אבל לא יתענג במאכלי מותרות.

ט. הנצרך ליטול תרופה, מותר לקחתה בצום. וכן מי שהצום עלול לגרום לו צער, מותר לבלוע גלולות שאין להן טעם טוב, כדי להקל מצערו. אם יכול, יבלע או ילעס את הגלולה בלא מים, ואם לא יכול, יערב במעט מים טיפת סבון שיפגום מאוד את טעמם עד שלא יהיו ראויים לשתייה, ובעזרתם יבלע את הגלולה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-30 11:46:01

שלום יש לי 2 שאלות בקשר לשבת הנוכחית ח' באב: 1. האם מותר לגזור ציפורניים לקראת השבת?(אני אשכנזי אז אני לא גוזר במהלך השבוע.) 2. מה הדין לגבי לימוד תורה? האם מותר לי עד בין השקיעה ללמוד את מה שאני רגיל? תודה רבה.

1. מותר. קיצור פניני הלכה הלכות שלושת השבועות – "מותר לגזוז ציפורניים בשלושת השבועות, ובשעת הצורך גם בשבוע שחל בו תשעה באב".
2. מותר. אין אבלות בשבת.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-30 06:45:26

שלום וברכה האם מותר לקחת ילדים למתחם טרמפולינות/גימבורי שפותח גם בשבת?

תמיד טוב ונכון לחזק שומרי שבת, ולכן אם יש מתחם שלא פתוח בשבת, נכון ללכת אליו, אבל מצד הדין מותר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-29 19:31:17