חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
בקשות בראש השנה
כבוד הרב, למדתי בפניני הלכה שבראש השנה מתמקדים בהמלכת ה׳ עלינו, ולא מוסיפים בתפילות בקשות אישיות. אולם מה הדין לגבי בקשות פרטיות שלא בשעת מעריב, שחרית-מוסף ומנחה? 1. האם מותר/רצוי שלא בשעת התפילה לבקש בקשות פרטיות מה׳ יתברך? 2. האם מותר/רצוי שלא בשעת התפילה להגיד תפילה לשלום המדינה, מי שברך לחיילי צה״ל וכוחות הביטחון, שיר למעלות, אחינו כל בית ישראל ושמע ישראל? 3. האם נכון אחרי התפילות שאדם פרטי יוסיף פרקי תהילים ואחינו כל בית ישראל? תודה רבה כתיבה וחתימה טובה
- האמת היא שאין צורך ביום הגדול והכללי הזה שבו כל ישראל ממליכים יחד את הקב"ה על עולמו, שאדם יבליט את עצמו על ידי בקשות פרטיות, שכן מלבד אי ההתאמה ביום כללי כזה לבקש על עצמי, אם אדם מכוון את כולו למען הכלל, אין לו מה לדאוג לעצמו, שהרי ככל שכוונתו תהיה יותר זכה בתפילה שהיא כולה על הכלל, כיוון שהוא חלק מהכלל הזה, הוא יזכה לשנה טובה. ומי שבכל זאת קשה לו לוותר על עצמו, אז אפשר ביום השני בסוף תפילת עמידה להוסיף משהו קטן לפני ה'יהיו לרצון השני' לפני שפוסע לאחור.
- בקשות כלליות זה תמיד טוב
- אם זה נעשה כתרוץ כדי לבקש על עצמו, אין צורך. אם נעשה כדי להדגיש שהכלל הוא העיקר, זה יפה. לכן כפי שאמרתי הטוב ביותר למי שקשה לו שלא לבקש על בקשה פרטית, שיעשה זאת בסוף תפילת עמידה.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-09-22 07:00:15
סדר הבוקר.
אני קמה בלילה מספר פעמים להתפנות בשירותים. בד"כ חשה צמאה ושותה מים. מאחר ואני ישנה עם פיג'מה קצרה בקיץ ואינני מכוסה בודאי לא בגדרי הצניעות. איך עליי לנהוג מבחינת ברכה? האם עליי לברך אשר יצר בכל פעם שאני קמה? האם עליי לברך שהכל נהיה בדברו לפני כל שתיית מים? בנוסף אני שותה לאורך כל היום מים? איך נכון לנהוג מבחינת ברכה? לפני שתיית מים ואחריה? כשאני קמה בבוקר בד"כ דבר ראשון הולכת לשירותים. מברכת אשר יצר? או שבתפילה שמיד אני אומרת ברכות השחר ברכת אשר יצר פוטרת את הברכה?
מותר לברך עם פיג'מה קצרה.
צריך לבר אחר כל פעם אשר יצר כמו ביום. לגבי ברכת אשר יצר בבוקר כשאת קמה – לאחר נטילת הידיים שלוש פעמים שאת עושה לאחר השירותים, את מברכת על הנטילה, אשר יצר, ואלוהי נשמה. אם את רוצה לאחר מעט את אשר יצר ואלוהי נשמה עד לאחר שתתלבשי – אפשרי. אבל אם זה ייקח זמן, יש לברך מיד ולא לברך שוב אותה ברכה בשעה שאת אומרת לאחר מכן את שאר ברכות השחר.
צריך לברך שהכל לפני כל שתייה, כי השינה מהווה הפסק בין השתיות.
לגבי שתייה ביום, אביא לך את המבואר בפניני הלכה ברכות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
האוכל ושותה בהפסקות
כה. היושב במקום אחד ומתכוון לאכול במשך השעות הקרובות פירות או מיני מזונות, או לשתות כמה כוסות; אם יודע מראש שלא תהיה הפסקה של יותר מחצי שעה בין אכילתו או שתייתו, נכון שיברך בתחילה ברכה ראשונה על כל מה שיאכל וישתה, וכשמסיים לאכול ולשתות יברך ברכה אחרונה.
כו. הניח לפניו צלחת מאכלים או קנקן שתייה כדי לטעום מהם מדי פעם, הרי שכל מה שהוא אוכל ושותה נחשב כהמשך אחד, ולכן גם אם יודע שלפעמים יפסיק יותר מחצי שעה, יברך ברכה אחת בתחילה וברכה אחת בסוף. אבל אם הוא יודע שיפסיק יותר מ-72 דקות, יברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל אכילה ושתייה.
2025-09-22 03:44:06
מעוברת ביום כיפור
אני בהריון בחודש התשיעי, אבל אני לא אמורה ללדת ביום כיפור לפי מספר השבועות. בדרך כלל אני יולדת סביב התאריך המשוער, ויום כיפור יוצא כשבועיים לפני התאריך המשוער. רציתי לשאול מה אני עושה במידה ויהיו לי צירי דמה (ברקסטון) בגלל הצום? האם להמשיך לצום למרות שיכול להיות שבגלל זה תתפתח לידה מוקדמת יותר? האם במידה ויתחילו צירי דמה לאכול ולשתות לשיעורין כדי למנוע התפתחות לידה? או לאכול ולשתות כרגיל?
עניין זה מבואר בפניני הלכה בהלכות יום הכיפורים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים בקצרה הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה. תחילה אקדים שגם שתייה ואכילה לשיעורין אסורה מהתורה, כך שרק אם מדובר על ספק פיקוח נפש, כגון שלידה שבועיים לפני הזמן עלולה לגרום לחסרון בהתפתחות הוולד במקרה שלך, יש מקום להקל. אמנם כפי הנראה מהנסיון של נשים רבות שנמצאות בהריון בחודש התשיעי ביום כיפור, אין שום סכנה עבורן לצום ואף ללדת בחודש התשיעי ביום כיפור. ואם הן מכינות את עצמן כראוי על ידי שתיית מים ראויה ואכילה בריאה כבר שלושה ימים מראש, הסיכוי ללידה מוקדמת מזערי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מעוברת
טו. מעוברת חייבת לצום ביום הכיפורים, כיוון שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה, ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ואין בכך סכנת נפשות. ואף אם המעוברת סובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין נמוך ומיחושים שונים – חייבת לצום, ואסור לה גם לאכול ולשתות לשיעורים.
אבל אם באמצע הצום המעוברת תרגיש שהיא נכנסת למצב של סכנת חיים – תשתה ותאכל כפי צורכה. כמו כן, במקרים מיוחדים של היריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להיריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים.
יולדת
יז. משעה שאחזו באישה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית החולים, היא נחשבת כחולה מסוכנת שצריכה לשתות ולאכול כפי צורכה. וכך הוא דינה עד שיעברו 72 שעות מרגע הלידה, ואם הן מסתיימות באמצע יום הכיפורים, תוכל לשתות ולאכול כפי צורכה עד לסיומן. ב-96 השעות הבאות יש לדון במצבה: אם ברור לה ולרופא שאין במצבה סכנה – תצום. ואם אין להם וודאות בכך – לא תצום, ואם הדבר אינו מכביד עליה, עדיף שתשתה לשיעורים (לעיל ח-ט).
אם את חושבת שיש לך מקרה מיוחד שלא קיבל מענה מהמבואר, אני יכול לתת לך מספר של רופא ירא שמים שאפשר להתייעץ איתו בווצאפ. הוא הולך לפי המבואר כאן, כך שאם לא מדובר על מקרה מיוחד אין מה לשאול אותו.
2025-09-21 19:43:46
שעון שבת ויו"ט
האם מותר להרים מתג של מנורה כבויה, כשהשעון שבת כיבה את התאורה של הבית, על מנת שכששעון השבת ידליק-תדלק גם המנורה שהיתה כבויה?
כן. במקום הצורך גרם הבערה מותר כפי שמובא בפניני הלכה מועדים.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
הבערה וכיבוי בגרמא
ז. אף שבשבת השימוש ב'גרמא' מותר רק במקום מצווה או צורך גדול (שבת ט, ג), ביום טוב מותר במקום הצורך להבעיר ולכבות בגרמא. לכן אף שבשבת מותר רק להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת, ביום טוב מותר במקום הצורך אף לשנות את זמן ההדלקה או הכיבוי בדרך של 'גרמא'.
2025-09-21 19:19:49
צום בערב ראש השנה
מה היחס לגבי מנהג הצום בערב ראש השנה? האם מי שצם יכול ללכת לסעודת סיום מסכת ולא לאכול?
1. פניני הלכה ימים נוראים סוף פרק ב: כיוון שאמרו חכמים שהצום שלפני ראש השנה מועיל מאוד, נהגו רוב ישראל בימי הראשונים לצום בו. אמנם צום זה אינו חמור כצומות שאנו צמים לזכר החורבן, ולכן רבים נהגו לצום בו עד חצות היום או עד פלג המנחה, ובכל אופן נהגו שלא לצום עד סוף היום, כדי שלא יכנסו לחג כשהם מעונים (רמ"א שם; מ"ב תקסב, י). בדורות האחרונים נתמעטו מאוד האנשים שנוהגים במנהגי התעניות, ואפילו בערב ראש השנה רוב ישראל אינם נוהגים לצום. יש סוברים שירדה חולשה לעולם והאנשים נעשו מפונקים, ואין לדרוש מהם לצער עצמם במנהגי חסידות (ח"א קלח, א). וגדולי תנועת החסידות סברו שעיקר העבודה בדורות הללו צריכה להיות בשמחה, ולכן יש להימנע ממנהגים שפוגמים בשמחה. ומי שרוצה לקיים את המנהג אבל הצום קשה לו, טוב שיפדה את התענית בצדקה, כפי השווי שהיה מוכן לשלם כדי שלא יצטרך לצום, או לכל הפחות כפי שווי המאכלים שהוא רגיל לאכול ביום.
2. מי שצם עדיף שלא ילך לסעודת הסיום, שכן סעודת סיום מסכת היא סעודת מצווה, ואין זה ראוי להיות בסעודת מצווה ולא לאכול. כמו כן, אין זה ראוי שכולם אוכלים ואתה מהדר בפניהם וצם. זה נקרא – מחזי כיוהרא, כלומר נראה הדבר כגאווה ולכן אינו ראוי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-21 16:28:45
סבון באסלה האם מותר או אסור מדין צובע
שלום וברכה האם מותר לשים באסלה סבון צבעוני בשבת? תודה אבה ושנה טובה ומבורכת
דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק יח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך אותו הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
יב. לכתחילה עדיף להשתמש בסבון חיטוי שאינו צובע את המים שבשירותים, והנקלע למקום שיש באסלה סבון חיטוי צבעוני, רשאי להוריד את המים. אמנם במאכלים ומשקים אין איסור צביעה (לעיל יב, כג).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-21 10:13:07
שירות לאומי
שלום הרב! אני עושה שירות לאומי במשטרה ויש לנו יום גיבוש של האגף בים עם כל מיני פעילויות כמו יוגה וכזה. הרגיש לי שזה לא מתאים ללכת במעורב לים עם שוטרים מבוגרים כשאני בת שירות ולעשות כל מיני פעילויות בסגנון אז לא הלכתי אבל אשמח לדעת מה מבחינה הלכתית הייתי צריכה לעשות. תודה רבה!
עשית את הדבר הנכון מבחינה הלכתית, שהרי הליכה לים מעורב אסורה. כל הכבוד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-21 06:15:33
הדלקת נרות שבת
שלום וברכה, ב"ה אני נשואה ואמא לילדים. אמי ע"ה נפטרה לפני מס' שנים, ויש לי אחים שעדיין רווקים. אחרי פטירתה אבי הדליק נרות שבת, וכמובן – הדליק גם נר עבור כל ילד. ב"ה הוא נישא בשנית, והיום אשתו החדשה מדליקה 2 נרות שבת – עבורה ועבורו. והוא (אבי) אינו מדליק נרות שבת יותר.. נוצר מצב שאין מי שמדליק נר עבור אחיי הרווקים. מה יש לעשות במקרה כזה? האם עליהם להדליק בעצמם? יש הבדל בין אח רווק לאחות רווקה? האם עלי להדליק גם עבורם? תודה רבה ושנה טובה
גם אשתי מדליקה שתי נרות שבת בלבד למרות שיש לנו ב"ה שמונה ילדים. שתי הנרות אינם עבורה ועבורי אלא עבור כולנו, שכן מצוות הנרות נועדה כדי להאיר את הבית ואין הבדל בזה במספר בני הבית. לכן אין שום סיבה לחשוב ששתי הנרות שאשתו מדליקה הם רק עבורם, אלא הם עבור כל הגרים בבית. הוספת נרות כנגד מספר הילדים הוא מנהג ולא חיוב כלל.
לגבי השאלה האם על אדם שאינו נשוי להדליק נרות שבת? אם הוא גר בדירה לבד – כן. אביא לך בעניין זה את ההלכה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מספר הנרות
ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.
גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם
יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.
יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.
אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה
טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.
2025-09-20 20:35:38
מלאכה ביום טוב
האם יש בעיה להכין דברים ביום הראשון של ראש השנה עבור היום השני? מהן המלאכות המותרות ביום טוב?
- אסור.
- בישול, העברה מאש לאש, בורר, לש, טוחן, הוצאה.
לפירוט הדברים אפשר ללמוד את הדברים מתוך פניני הלכה מועדים, או בקצרה בספר הקיצור לפניני הלכה:
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-09-20 16:42:02
הלוואה ללא עדים
בספר ליקוטים ב' בהלכות הלוואה כתוב שאסור להלוות כסף בלא עדים או שטר. האם ניתן לחלופין להשתמש בדברים אחרים שמהווים ראייה להלוואה, כמו למשל שהלווה ישלח למלווה הודאה שבו הוא מודה שהוא לוה כך וכך כסף, או למשל להעביר כסף דרך אפליקציה כמו ביט או פייבוקס שבה יש תיעוד של ההעברה? שאלה נוספת באותו עניין- עוד כתוב שם עצה למי שרוצה להלוות בלי עדים, שיתנה מראש שאם הלווה ישכח את החוב שלו הוא מוחל לו על הכסף. האם ניתן לחלופין להתנות שהמעות יהיו מתנה רק אם הלווה יכחיש את ההלוואה, וכך גם אם הלווה שכח ואח"כ המלווה הזכיר לו (דבר שקורה לעיתים קרובות) המלווה לא יפסיד את כספו. אמנם דרך זו לא מועילה למנוע מצב שבו הלווה יכפור במזיד, אבל משמע מדברי הרב שם שהחשש הוא שישכח ולא שיכפור במזיד, במיוחד התלמיד חכם
- כל דבר שמתעד את ההלוואה וברור ממנו מי הלווה ומי המלווה ובאיזה סכום מדובר, והלווה לא יכול למחוק אותו, זה בסדר. כמו כן, אם הולכים על הודעה, אזי כאשר הוא מחזיר את ההלוואה הוא צריך לוודא שההודעה נמחקה מהפלאפון שלך, שלא יקרה מצב שלא מחקת וששכחת שהוא החזיר ותדרוש את הכסף שהלוותה לו.
- קודם כל יש לציין שפתרון זה נאמר בכוונה לגבי הלוואות קטנות, כדי שהפתרון אכן יהיה אמיתי. בקשר לשאלה – לא ירדתי לסוף דעתך, שהרי מה שהצעת זה לכאורה אותו דבר, שכן ברור שגם באופן שכתוב בפניני הלכה מדובר על כך שהמלווה מזכיר ללווה את ההלוואה אלא שהלווה שכח ממנה ולא רוצה להחזיר, ולא כפי שאולי הבנת שאם הלווה שכח להחזיר, המלווה מוחל בלי להזכיר לו. אולי מה שהטעה אותך זה מה שכתבת כאן בשם הפניני הלכה "שיתנה מראש", ואילו בספר לא מדובר על תנאי שעושה מראש אלא כוונה בינו לבין עצמו -"עומדות בפני המלווה שתי אפשרויות, או לכתוב שטר כפי שכתוב ב'שולחן-ערוך', או להחליט בליבו, שאם הלווה ישכח את ההלוואה, אזי הוא מוותר לו בלב שלם, וההלוואה תיהפך למתנה."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-19 06:39:55
הכנת גלידה בשבת
מה הדעות לגבי הכנת גלידה בשבת ומה פוסק הרב מלמד. מדובר על ערבוב יוגורט דבש ואולי עוד חומרים בתוך כלי קר שבזמן הערבוב מקרר ומקפיא את הבלילה. או בערבוב והקפאה במקפיא.
צריך לבדוק אם אין בערבוב החומרים שאמרת בעיה של לישה חוץ מעניין הדבש כמבואר להלן. כשפתרנו בעיית לישה, אזי לדעת המקלים להכין קרח בשבת, מותר להפוך נוזל למוצק גם בגלידה. ואם הגלידה נשארת מוצקה גם בלי המקרר יש מי שמחמיר יותר מקרח.
דוגמאות לאיסור לש מפניני שעלולות להיות דומות למקרה שלנו – "אסור לערב חמאה, קקאו וסוכר, הואיל והם נעשים עיסה עבה", "הסתפקו האחרונים בשאלה, האם מותר לערב שתי עיסות זו בזו, כדוגמת גבינה לבנה בדבש. יש אומרים שהואיל והם מתגבשים לעיסה עבה, הרי שהוא לש (שש"כ ח, טז), ויש אומרים שרק כאשר מערבים חומר יבש בנוזל יש איסור לש, אבל עירוב שני מרכיבים שיש בהם משקים – מותר (אג"מ או"ח ד, עד). למעשה, מותר לערבם בשינוי." "אסור לעשות פודינג שעיסתו עבה, היינו שאינו נשפך. אבל פודינג שעיסתו רכה ונשפכת מותר לעשות בשינוי, וכפי שלמדנו (בהלכה ד), יתן תחילה את החומר ועליו את הנוזל, ויערב אותם בשינוי (אג"מ או"ח ד, עד, לש, ז). ונזכיר שוב כי השינוי הוא, שבמקום לערבב בסיבוב, ימשוך את הכף בקווים ישרים הלוך וחזור או שתי וערב, ואם אין ניכר בזה השינוי, יוציא את הכף מהעיסה בין משיכה למשיכה. אסור להכין ג'לי על ידי עירוב אבקת ג'לי במים, ואף שבתחילה התערובת נוזלית, כיוון שלבסוף היא מתקשה, הרי שהמערב את המים באבקת הג'לי עובר על מלאכת לש (הערה 6)."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-19 05:30:17
ראש השנה
בספר הקיצור לפניני הלכה בהלכות ראש השנה כתוב שמברכים 'שהחיינו' גם בקידוש של הלילה השני, וטוב ללבוש לקראתו בגד חדש או להביא לשולחן פרי חדש ולכוון גם עליו. איך זה מתבצע? אם בבגד מברכים בשעת לבישה אז איך זה עוזר לשהחיינו בקידוש? (זה אומר שצריך ללבוש ממש בקידוש בגד חדש וגם אז הוא כבר לובשו..) וכן לגבי פרי – בדכ מברכים בשעת האכילה לא על הראייה שלו..?
אפשר לדחות את הברכה מעט עד הסעודה. המהדרים ילבשו אותו לקראת הסעודה, ומי שרוצה ילבש אותו לתפילה וידחה את הברכה בשעתיים עד הסעודה.
וכן לגבי פרי – כשהוא על השולחן ומתכוונים לאוכלו, אפשר לכוון על אכילתו בעוד כמה דקות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-18 02:42:14
ערוב תחומין
שני ישובים מוקפי גדר שהמרחק בינהם 1700 מטר. האם יש דרך ללכת בשבת לבית כנסת בישוב השכן ולחזור אנחנו 3 אנשים. תודה רבה
כן. אם תהיו כל זמן בית השמשות או שתניחו אוכל סגור היטב בין שני היישובים כמו שאפרט (להלן סעיף ז), יהיה מותר לכם ללכת מהגדר של היישוב שאתם נמצאים בו – 2,253 מטר (גם אם תכנסו לתוך היישוב השני, יש לכם רק 2,253 מטר מגדר היישוב שלכם. להלן סעיף א וסעיף ח). לכן אם בית הכנסת נמצא במרחק זה מגדר היישוב שלכם, אפשר ללכת לשם.
הדברים מבוארים בפניני הלכה שבת פרק ל. אפשר לקרוא ולראות שם ציורים דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים בקצרה הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה. כדי להיות בטוח שאתה מבין, אביא לך את כל הפרק, הוא לא ארוך כך שכדאי לך כבר לשבת חצי שעה ולקיים מצוות לימוד תורה…
לפני כן רק אומר שיתכן מאוד שיש שם איזה רב או מישהו צדיק שארגן עירוב בין שני היישובים על ידי חוטי החשמל כדי שאנשים לא ייכשלו. כדאי לברר. קרה לי בדיוק אותו דבר שהשקעתי ללא צורך.
ל – תחומי שבת
מצוות תחומין
א. גם כאשר אדם לא מטלטל שום דבר, אסור לו לצאת ממקומו יותר מאלפיים אמה (912 מטר. בסעיף ח מבואר שלמעשה זה יותר) לכל צד. אם הוא נמצא במקום יישוב המוקף בעירוב (מחיצות או צורת הפתח), אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מחוץ למחיצות. ואם הוא נמצא במקום ללא מחיצות וללא בתים הסמוכים זה לזה (עי' בפניני הלכה סעיף ח), אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מעבר לד' אמותיו (1.82 מטר), ואפילו נסתיימו אלפיים האמה בתוך מקום המוקף בעירוב, אסור לו ללכת יותר (ועי' להלן, ג). מי שלא יודע היכן מסתיימים אלפיים האמה שלו, מותר לו ללכת לצורך מצווה אלפיים פסיעות בינוניות (דרכי חישוב אלפיים אמה, מבוארים בפניני הלכה ב-י).
היוצא מחוץ לתחומו
ב. מי שיצא בשוגג או במזיד מחוץ לאלפיים אמה, מותר לו לזוז רק בתוך ד' אמותיו. ואם צריך לנקביו, ילך למקום שיוכל להתפנות בצניעות, ואחר כך יתרחק משם מעט עד שלא יגיע אליו ריח רע כדי שיוכל לומר דברים שבקדושה, ומשם לא ילך יותר מד' אמות. יצא כדי להציל נפשות, כאשר יגמור את פעולת ההצלה, יש לו אלפיים אמה לכל רוח (ופעמים שמותר לו לחזור למקומו, כמבואר בפרק כז, יד-יז).
ג. יצא בשוגג או בעל כורחו מחוץ לאלפיים אמה, והגיע לתוך מקום המוקף במחיצות או צורת הפתח, רשאי להלך בכל המקום המוקף. ואם יצא במזיד, אין לו אלא ד' אמות, אפילו אם נמצא בתוך בית. אמנם אם חזר לעירו המוקפת עירוב, מותר לו להלך בה בלא לצאת ממנה כלל.
ד. מי שהגיע בספינה לנמל בשבת, רק כשירד ליבשה נקבע תחומו, ומותר לו ללכת אלפיים אמה לכל צד. ואם הנמל מוקף בעירוב, יכול ללכת בכולו, ויש לו אלפיים אמה מחוץ לעירוב.
וכן דין מי שאירעה לו תקלה ונחת בנמל התעופה אחר כניסת השבת. אמנם אם אין המקום מוקף בעירוב, כיוון שמרגע נגיעת רגלי המטוס בקרקע נסע על המסלול יותר מאלפיים אמה, אסור לו ללכת יותר מד' אמות מחוץ למטוס. ואם דורשים ממנו לצאת, יצא, ואם יגיע למקום שמוקף בעירוב, יוכל ללכת בכל התחום המוקף. ואם טיסתו היתה לצורך מצווה, למרות שהמטוס נסע על המסלול אלפיים אמה ואותו שטח אינו מוקף בעירוב, מותר לו ללכת אלפיים אמה מפתח המטוס.
דברים הבאים מחוץ לתחום
ה. גם על חפציו של אדם חלים דיני תחומין, אפילו הוא גוי. לכן אדם אחר הרוצה לשאול ממנו חפץ, כגון בגד או שעון, יכול לטלטלו רק בתוך התחום של בעליו.
ו. ישראל שהוציא דבר מחוץ לתחום בשוגג, מותר להשתמש בו בתוך ד' אמות, ואם הוציאו במזיד, אסור להשתמש בו (לעיל כו, ב). ואם גוי הוציא דבר מחוץ לתחום עבור ישראל, אסור לו ולכל בני ביתו להשתמש בו עד שיגיע זמן שיוכל להביאו במוצאי שבת. ואם הגוי הוציאו בשביל עצמו או בשביל גוי אחר, מותר לכל ישראל להשתמש בו, אלא שאסור לטלטלו מחוץ לד' אמות. ואם הניחו הגוי בתוך בית או מקום מוקף בעירוב, מותר לטלטלו בכל השטח המוקף (עי' לעיל כה, י-יד).
עירוב תחומין
ז. הרוצה ללכת בשבת למקום שנמצא יותר מאלפיים אמה מתחום השבת שלו, יעשה אחת משתיים: א – ישהה כל בין השמשות בקצה אלפיים האמה שיש לו כעת, כדי לקבוע שם את מקומו החדש, ומשם יהיו לו אלפיים אמה נוספות. ב – יניח מזון שיהיה שם לפני השקיעה (להלן, ט-יב).
יש לסייג, שבכך שהרוויח אלפיים אמה נוספות לצד אחד, הפסיד אלפיים אמה לצד השני שהיו לו לפני שקבע את מקומו החדש. לכן אם הניח את העירוב אלפיים אמה לכיוון מזרח, מותר לו ללכת ממקומו ארבעת אלפים אמה לכיוון מזרח, אבל לכיוון מערב אסור לו ללכת אפילו אמה אחת. טעה בחישוב ועמד או הניח את מזון העירוב רחוק יותר מאלפיים אמה, העירוב בטל.
ח. הואיל ושביתתו במקום הנחת העירוב ארעית, הוא יכול לקבוע בדעתו שהריבוע שיש לו במקום העירוב יעמוד באלכסון לכיוון שאליו הוא רוצה ללכת, וכך יוכל ללכת חמשת אלפים ושש מאות אמה (2,253 מטר. איור מובא בפניני הלכה).
מזון העירוב
ט. אם מניח לחם, צריך שיהיה בו כשיעור נפח של שמונה ביצים לכל אחד מהנצרכים לעירוב. ואם מניח שמן זית או ממרח, די שיהיה בו כשיעור שרגילים ללפת בו לחם בשיעור שמונה ביצים לכל אחד. ובמשקה השיעור לכל אחד הוא 150 מ"ל. ואין מערבים במים ומלח.
י. צריך שהמזון יהיה שייך לזה ש'העירוב' מועיל לו. וכאשר העירוב עבור כמה אנשים, צריך בעליו להקנותו להם על ידי אחד מהם או אדם אחר שיגביה אותו ויתכוון לקנותו עבור כולם, כדי שיהיו שותפים בו.
יא. נאכל העירוב לפני השקיעה – נפסל, ולאחר צאת הכוכבים מותר לאוכלו. הניחו במקום שאיסור תורה מונע מלקחתו בבין השמשות, כגון שצריך לפקח את הגל כדי להוציאו, העירוב פסול.
יב. פתרון הנחת מזון לעירוב נועד לצורך מצווה, כגון לשמוע שיעור או להשתתף בשמחת מצווה, ובדיעבד שעשה כן שלא לצורך מצווה, הועיל עירובו.
הברכה
יג. כאשר הוא עצמו שוהה שם כדי ליצור את העירוב – לא יברך, אבל לפני שמניח מזון לעירוב יברך "על מצוות עירוב", ויאמר "בזה העירוב יהיה מותר לי (ולפלוני) לילך ממקום זה אלפיים אמה לכל רוח (אם רוצה אותו לשבתות רבות, יוסיף – בכל שבתות השנה)", ובדיעבד ניתן לומר "זה יהיה עירוב". לא אמר כלום, העירוב פסול.
יד. אפשר לקבוע את ה'עירוב' על ידי שליח שהגיע לגיל מצוות ומאמין במצוות העירוב. השליח יאמר את הברכה והנוסח, ובמקום הצורך יכול בעל העירוב לומר: "בזה העירוב שמניח שלוחי, אהיה מותר להלך ממקום העירוב אלפיים אמה לכל רוח".
עירוב עבור הרבים
טו. הרוצה להניח עירוב עבור כל תושבי המקום (בעזרת אדם אחר. לעיל, י), יאמר "בזה העירוב יהיה מותר לכל בני המקום ואורחיהם, לילך ממקום זה אלפיים אמה לכל רוח". כל מי שידע על קיומו של העירוב לפני כניסת השבת, אם יחליט במשך השבת שהוא רוצה ללכת לאותו צד, יוכל לסמוך עליו. אבל מי שלא ידע על העירוב לפני כניסת השבת, לא יכול להשתמש בו.
טז. היו בני המקום מרובים ואין ביכולתו להניח מזון עבור כל אחד מהם, אבל הוא יודע שלכל היותר ירצו עשרים אנשים לסמוך על העירוב, יכול להניח שיעור המספיק לעשרים אנשים, ויאמר "בזה העירוב יהיה מותר לכל מי שירצה לילך ממקום זה אלפיים אמה לכל רוח במשך כל שבתות השנה". ויברך עליו רק אם ברור שיהיה מי שייעזר בעירוב שעשה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-17 21:13:29
ברכת אשר יצר
אם שכח לברך ברכת אשר יצר. תוך כמה זמן מותר לברכה
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ברכת 'אשר יצר'
יא. שכח לברך מיד כשסיים לעשות צרכיו, יברך כל עוד לא נצרך להתפנות שוב, ורבים מיוצאי ספרד נוהגים לברך רק עד חצי שעה או 72 דקות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-17 17:12:20
יו״ט שני של גויות
שלום, אני גר עם הסבים שלי שיש להם בתים בארה”ב ובישראל. בדרך כלל אני מבלה פסח וסוכות בישראל, שבועות בארה”ב, ורוב השנה בארה”ב. השנה אני בישראל מאז הקיץ ואחגוג כאן את סוכות. אני רווק ולא יודע היכן אתגור כשאתחתן אבל מקוה שיהיה בארץ הקודש. האם עליי לשמור יום אחד או יומיים של חג השנה?
כפי הנראה גם אתה וגם הסבים שלך אינם מחויבים ביום טוב שני של גלויות.
סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה מועדים פרק ט. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה כדי שתוכל לבחון בעצמך (שים לב בעיקר לסעיף ז):
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ט – יום טוב שני של גלויות
עיקר הדין
א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.
ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).
דין היוצא לחוץ לארץ
ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:
איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.
מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.
תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.
אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.
היוצא לזמן רב ודעתו לחזור
ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.
ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.
ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
2025-09-16 08:47:37
אבלות שלושים
שלום. מה ההלכה לגבי גזירת ציפורניים באבלות שלושים, לא מצאתי התייחסות בפניני הלכה. תודה רבה, ושנה טובה ומתוקה.
אסור, אלא אם כן עבור טבילת אישה להטהרתה או גזיזה בידיו או בשיניו ולא בעזרת כלי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-15 16:11:35
ברכות
שלום הרב. האם הענבים מגדלים באזור לכיש ראש הר גידולי קרקעות אם קיים באזור הזה, הדין שלהם הוא גידולי ארץ ישראל לעניין ברכה אחרונה וכן לשאר הדינים והלכה? באופן כללי האם מופיע אצל הרב בספרים באפליקציה בירור לגבי אזורים איזה מהן הם בוודאי ארץ ישראל ואיזה לא? תודה רבה
סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה כשרות פרק יב.
הלכה למעשה – כל השטחים כיום תחת שלטון מדינת ישראל, נחשבים ארץ ישראל לכל דבר ועניין.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
גבולות הארץ
ד. ארבעה גבולות ישנם לארץ ישראל:
א – גבולות ההבטחה לאבות, מנהר מצרים עד נהר פרת (עי' בהלכות העם והארץ ג, יח).
ב – גבול עולי מצרים בימי יהושע בן נון, שכולל את כל עבר הירדן המערבי וחלקם של שניים וחצי השבטים בעבר הירדן המזרחי. בגבולות אלו התחייבו ישראל במצוות התלויות בארץ, עד הגלות וחורבן בית המקדש הראשון. בגבולות ההבטחה שמחוץ לגבול עולי מצרים, לא התחייבו במצוות התלויות בארץ כל זמן שלא נכבשו על ידי כלל ישראל (להלן ד). את סוריה כבש דוד המלך ככיבוש יחיד, ולכן התחייבו שם במצוות התלויות בארץ מדברי חכמים.
ג – גבול עולי בבל, אלו המקומות שבהם התיישבו ישראל בימי בית המקדש השני, בתחילה ביהודה ובנימין בימי עזרא הסופר, ובמשך הזמן ההתיישבות התרחבה לשומרון, למישור החוף מאשקלון ועד עכו, לגליל, לגולן ולעבר הירדן המזרחי. גבול זה כולל שטחים מצומצמים יותר מגבול עולי מצרים. בגבולות אלו התחייבו ישראל במצוות התלויות בארץ מהתורה כשחזרו מגלות בבל. מעבר לגבולות אלו – בגבול עולי מצרים (כולל סוריה), התחייבו מדברי חכמים.
ד – הגבולות שתחת שלטון מדינת ישראל כיום, שכוללים את כל גבול עולי בבל ואת רוב גבול עולי מצרים מהצד המזרחי (לא כולל עבר הירדן המזרחי), ויותר ממנו מצד דרום (כולל אילת). הכלל לגבי שטחים אלו הוא, שכיוון שנכבשו על ידי כלל ישראל, חלים עליהם כל המצוות התלויות בארץ באופן מלא, ויסוד חיובם מהתורה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-15 15:26:03
הפסק באלוקי נצור
הגעתי לתחילת א-לוקי נצור כשהציבור הגיע לקדושה(אמרתי את 'יהו לרצון' הראשון, כשנגמרה אמירת הקדושה וברכת הא-ל הקדוש ברגע של היסח הדעת ניתקתי רגליים וישבתי מבלי להגיד א-לוקי נצור ועושה שלום. האם עלי לחזור לראש התפילה? ואם לא, מה עלי לעשות במקרה כזה?
אין צורך לחזור לראש התפילה. קמים ואומרים אלוקי נצור ועושה שלום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-14 15:43:46