חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
אבק לשון הרע
בס״ד שלום כבוד הרב , אשמח לשאול לפעמים אני רוצה להגיד לאדם מסוים משהו על מישהו אחר שהוא לא דבר רע או פוגע אבל לא יודעת אם בעקבות דבריי האדם שאני מספרת לו יגיד לשון הרע עליו , כמובן מנקודת הנחה שהשומע הוא לא שונא אותו או שאני לא יודעת מה דעתו עליו עד שאני מדברת על הבן אדם או מספרת משהו עליו אשמח לשאול האם זה אבק לשון הרע? תודה
אם לא מדובר על משהו אישי – מותר. אם זה משהו אישי שיש סיכוי שאינו מעוניין שיאמרו עליו, יש בעיה של רכילות.
אבק לשון הרע זה אמירה שבאופן בולט אפשר להבין ממנה דבר גנאי אף שהוא לא נאמר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-09 22:25:14
דחיית אזכרה שנתית ביום לראש חודש
האם ניתן לדחות אזכרה שנתית מיום חמישי ליום שישי כאשר יום שישי הוא ראש חודש. הסיבה שאחד הבנים יוכל להגיע ביום שישי מחו"ל. האם ניתן לדחות את האזכרה. מכיון שעברו כמה שנים מהמוות לא בוכים או מספידים באזכרה. המשפחה הינה חילונית. תודה רבה
עדיף לקיים את האזכרה ביום חמישי, אלא אם כן חשוב למשפחה לחכות לבן.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-09 07:58:58
טעימה דברים שאינם ממש כשרים בשביל מסחר
עניין טעימת דבר שנעשה מחומרים כשרים אך ללא השגחת כשרות: המטרה בטעימה היא לבדוק אם מדובר במאכל הראוי למסחר, כלומר אם טעמו טוב ויכול למשוך קונים. לאחר הטעימה אפשר לירוק את המאכל מהפה ולא לבלוע אותו
הלכה למעשה לכתחילה אין לחלק בין טעימה לאכילה. מאכל כשר מותר ומאכל לא כשר אסור. לכן אם אתה בטוח שמה שאתה טועם כשר – מותר, אם אינך בטוח – אסור. בפועל המציאות כיום היא שאם לא מדובר על מאכל חי שלא עבר שום תהליך (ואינו ערלה והופרשו ממנו תרו"מ), קשה מאוד להיות בטוח שהוא כשר ללא בדיקה של איש מקצוע שמבין בכל המרכיבים ודרכי ההכנה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-08 17:09:55
הדלקת נרות בברכה לפני פלג המנחה
שלום כבוד הרב, פניני הלכה שבת ג, ב "הרוצה להקדים ולקבל את השבת לפני כן תבא עליו ברכה, ובלבד שיקבל את השבת בתוך כשעה ורבע מהשקיעה, אבל לפני כן, לדעת רבים לא ניתן לקבל את השבת (שו"ע רסג, ד, מ"ב יח).[2] [2]. לדעת רבים אפשר להקדים ולקבל את השבת מפלג המנחה, היינו שעה ורבע זמנית לפני סוף היום. ואז אפשר להדליק נרות בברכה ולהתפלל תפילה של שבת (כדעת ר' יהודה) ולקדש (תוס', רא"ש ותר"י לברכות כז, א, שו"ע רסז, ב; רמ"א רסא, ב). לעומתם, יש סוברים שאפשר לקבל את השבת זמן רב לפני כניסתה, ובלבד שיהיה ניכר שהדליקו את הנרות לכבוד שבת (רבנו אשר מלוניל, וכ"כ פר"ח ופמ"ג. ור' אברהם בן עזריאל סובר שאפשר לקבלה שעתיים קודם). לאור האמור ועוד מקורות, האם ניתן להדליק נרות בברכה לפני פלג המנחה ? אם לא, האם יש בכך ברכה לבטלה ? תודה רבה
ספק האם קיים את המצווה וממילא יש כאן ספק ברכה לבטלה, לכן אין לעשות כן.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-08 09:51:50
כשרות בכוסות זכוכית
שלום, בעז"ה אני מתחתנת בחודש אלול הבא. החתונה מתקיימת במקום שלא מגיש את הקייטרינג עצמו. אנחנו מביאים קייטרינג חיצוני, כשר כמובן, שמביא איתו רק צלחות. לקנות כוסות וסכום יעלה לנו מאוד יקר אז רצינו להשכיר כוסות זכוכית לשתייה וסכו"ם ממתכת, אבל חברת ההשכרה לא מתחייבת ששימשו רק באירועים כשרים. אציין כי בקשר לכוסות – מדובר בכוסות לשתייה קלה ויין, כך שבכל אופן הסיכוי שהיה בהן משהו חם ולא כשר הוא קטן מאוד. ראיתי שיש מחלוקת בנושא אבל שקיימת אפשרות להכשיר כלי זכוכית ומתכת במים רותחים ובסבון?
אני חושב שזה בסדר, שהרי הסכו"ם נועד רק לארוחה עצמה, ולא מגישים את האוכל רותח, אלא מקפידים שיהיה מוכן לאכילה מיד. וגם אם היה מקום לחשש שאיזו מזלג אולי נטרפה, היא בטלה ברוב.
אבל מה עם טבילת כלים, הרי הם חייבים בטבילה ?
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-08 04:47:07
קטיף פירות לעניין תולעים
מה דעת הרב לעניין קטיף פירות של תותי עץ ופטל אדום לעניין חרקים. חשוב לציין שמדובר במצב שמשלמים לבעל המטע עבור אכילה במקום של בני המשפחה.
חרקים – בעייתי מאוד בפירות אלו. אני בעצמי הייתי בקטיף כזה וראיתי בעיניי את החרקים בהמוניהם, צריך לרק להתבונן היטב ורואים. לכן אי אפשר לאכול בלי שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה. אפשר להגיע מוכנים עם כלי גדול וסבון, ולעשות את השטיפה במקום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מה עם תרומות ומעשרות?
עיין כאן –
https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%A2-%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99/
2025-06-07 22:06:38
מריחת גבינת שמנת על העור בשבת
שלום רב, בשבת כשאני מכין אוכל (ובעיקר בהאכלת פעוט) יוצא שיש קצת גבינה או גבינת שמנת (שאינה נוזלית) שנדבקת ליד. האם מותר למרוח את הגבינה על היד? יש בזה תועלת ללחות בערך כמו שמן. עיקר הסיבה היא במקום שאין נייר או כיור ואיני רוצה ללכלך את הבגדים. בתודה,
כיוון שכל כוונתך להבליע את הגבינה בעור שלא תלכלך, ואינך מעוניין שיישאר ממנה שום רושם על הגוף, מותר.
גבינה לבנה רגילה היא רכה מאוד ולכן ודאי דינה קל יותר, אבל במקרה הנכחי אפשר להקל גם לגבי גבינת שמנת מהטעם הנ"ל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-07 18:36:11
ברכות מציב גבול אלמה על מאחזים וחוות
האם צריך לברך "מציב גבול אלמנה" על מאחז, חווה ומה שביניהם בעומדם ו"דיין האמת" בהריסותם? יש מאחזים/חוות שהם כמעט כמו ישוב, עם בתי קבע שעומדים כבר עשרות שנים ועשרות תושבים(כדוגמת גבעות עולם)
אם הם מאושרים על פי החוק, ואכן יש שם עשרות תושבי קבע (לא נראה לי שזו המציאות בגבעות עולם. יש שם הרבה אנשים שאינם בני המקום באופן קבוע, אלא צעירים שנמצאים שם כמה חודשים), אין סיבה לא לברך עליהם. אם אינם מאושרים, הסיכוי שלהם להישאר על תילם הרבה פחות מיישוב מאושר, ולכן נראה שאין עליהם שם 'יציבים' וממילא לא ניתן לברך עליהם עכ"פ בשם ומלכות. זו המציאות בדרך כלל לגבי מקומות אלו.
אם כבר שאלת, אז אביא לך את כללי הברכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
מציב גבול אלמנה
מד. הרואה בארץ ישראל שרידי בתים של יהודים שנחרבו והצער על חורבנם עדיין מוחשי, מברך "ברוך… דיין האמת". והרואה בתי ישראל ביישובם, מברך "ברוך… מציב גבול אלמנה", כדי להודות לה' על חזרת ישראל לארצם באופן יציב לאחר שהיו כאלמנה בארצות נכר. לכתחילה יברך כאשר יראה את בית הכנסת שבמקום היישוב.
מה. יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על כל יישוב יהודי שנמצא באזור שעדיין לא מיושב כראוי, וצריך עוד להתאמץ לקיים בו את מצוות ישוב הארץ, כדי שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה. בכלל אזורים אלו: יהודה ושומרון, הגולן, וחלקים בנגב ובגליל.
מו. רק מי שמתרגש מעט מראיית היישוב יכול לברך בפעם הראשונה שרואה אותו. ובפעמים הבאות שרואה את אותו היישוב, רק אם יעברו שלושים יום ויתרגש מאוד מיישובו, יברך. ואם כשיבוא בפעמים הבאות יראה שבנו שם שכונה נוספת, יברך אף אם מתרגש מעט. ככל שהיישוב יותר חדש, מצוי יותר שמתרגשים בראייתו, ובמיוחד אם בנו שם בתים נוספים.
מז. בכל האזורים המיושבים כראוי, ככל הערים והיישובים הסמוכים להם, נשכח צער הגלות, ולכן לא מברכים עליהם. אמנם אם ילך שם לסיור מודרך כדי להתבונן בתהליך חזרתם של ישראל לארצם, ובתוך כך יראה את בתי ישראל ביישובם ויתרגש מכך – יברך.
וכן יהודי הבא מחוץ לארץ ורואה לראשונה את הערים הגדולות, אם יתפעל מחזרת ישראל לארצם – יברך. וכן הרואה לראשונה עיר חדשה שנבנתה, אם יתפעל מעוצמת ההתיישבות שבה – יברך. ובירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, נכון למי שהולך לראות שכונה חדשה שבנו בה, ומתרגש מחזרת ישראל לירושלים, שיברך עליה. ואפילו על מספר בניינים חדשים שבנו בה, אם עושים טקס לכבוד יישובם, ראוי לברך.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-05 17:15:35
כיבוד הורים
שלום וברכה, אמא שתחיה אמרה לי שאם בשבתות כאשר אני הולך עם חולצה מכופתרת היא אמרה לי שעם אני הולך עם חולצה בחוץ ולא בפנים היא מברכת ברכת המזון בשבת. עכשיו האם מותר לי בבית כנסת להיות עם חולצה בפנים וכשאני מגיע לבית להיות עם חולצה בחוץ או שזה גזל של גניבת דעת ואני חייב להיות עם חולצה בחוץ?
אני מבין שלמרות שלא סיכמתם באופן ברור שאתה תלך לכל מקום עם חולצה בחוץ, ברור לשניכם שכך היה הסיכום, וממילא אם תלך עם חולצה בפנים בבית הכנסת, אתה מפר את הסיכום, ואם כך אז זה יהיה גניבת דעת.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-05 14:56:30
שבת כיבוס
כתוב בספר הקיצור לפניני הלכה שכתם שמקפיד עליו ההסרה בשבת בשינוי גמור ושאינו מקפיד עליו-בשינוי קל. 1. האם הסיבה היא שהקפדת האדם היא הקובעת אם ההסרה דומה לכיבוס? 2. אותו כתם יהיה מותר להסירו באופן שונה אצל אנשים שהקפדתם שונה כן? 3. אותו כתם אצל אותו אדם בתקופות שונות של חייו או בהימצאו בסביבות שונות – יהיה מותר להסירו באופן שונה, כן?
- כן
- כן
- תקופות שונות – כן. סביבות שונות – לא. לכן כתוב 'שמקפיד תמיד'.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-06-05 04:10:56
ההבדל בין לחם לפהב"כ
לכאורה יש בספר שתי הגדרות שונות לחילוק בין לחם לפהב"כ (ברכות ו): לפי סעיף ב אם זה אחד משלושה סוגי מאפים זה פהב"כ ואחרת לחם, ולפי סעיף ו אם רגילים לקבוע עליו סעודה זה לחם ואם רגילים לאוכלו בין הארוחות למתיקה או להרגעה מסוימת של הרעב זה פהב"כ. מה היחס בין ההגדרות? מה הדין אם לפי אחת ההגדרות זה לחם ולפי השניה פהב"כ?
אין סתירה בין שלושת ההגדרות של סעיף ב לבין ההגדרה היסודית יותר של סעיף ו, שהיא בעצם הסבר של שלושת ההגדרות, כפי שכתוב בסעיף ב עצמו ובהערה. בפועל אין מקרה שבו נברך על לחם מזונות והוא עונה על אחת משלושת ההגדרות, שכן בפועל חלה מתוקה אינה באמת מתוקה כפהב"כ, ההוכחה לכך היא שקובעים עליה סעודה כלחם רגיל ואוכלים אותה עם חומוס וטחינה, מה שכמובן לא היו עושים אם היתה באמת מתוקה כעוגה. וכן אין מקרה שבו נברך על מאפה מזונות לפי אחת משלושת ההגדרות שבסעיף ב' והוא באמת לחם לפי ההגדרה של סעיף ו. כלומר סעיף ב וסעיף ו משלמים זה את זה. סעיף ו הוא הרחבת היסוד המובא בסעיף ב. וכן הסעיפים הבאים. לחם הוא מאפה שנועד לקביעות סעודה, ופהב"כ הוא מאפה שנועד גם לאכילה ארעית. ההגדות רק נועדו להסביר לנו את המציאות וכדי לעזור לנו להחליט במקרים של ספק.
2025-06-04 05:22:05
מעשרות
שלום שואל לגביי מעשר כספים.האם תשלום מזונות לילדיי זה חלק ממעשר כספים תודה.
עניין זה מבואר בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בצדקה סעיפים יג-יד.
https://ph.yhb.org.il/category/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91/06-%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94/
2025-06-03 16:06:31
פת חלבית
אשתי הכינה לחמניות ממולאות בגבינה לכבוד שבועות ( הכינה בשפע לכבוד החג) ונשאר לנו עוד לחמניות שלא נאכלו בחג, האם הם מותרות באכילה?
אם יש במראה שלו מיוחדות שגורמת לבני הבית דעת שהוא חלבי או לפחות לשאול – מותר.
דין לחם חלבי מבואר בפניני הלכה כשרות פרק כה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
לחם חלבי או בשרי
ה. גזרו חכמים שלא ללוש בצק של לחם בחלב או בשומן בשר בהמה, חיה ועוף, שמא יבואו בטעות לאוכלו עם המין השני. אמנם מותר לעשות כן בכמות שתיגמר בסעודה הסמוכה, או בכמות שתיגמר בסעודות שבת ויום טוב. הכינו יותר – רשאים לאכול רק את הכמות שהיה מותר להכין, ולדעת רוב הפוסקים אסור לחלק את הנותר לאנשים רבים כשיעור סעודה, אך מותר למכור לגוי.
ו. אם משנים את צורת הלחם לפני האפייה באופן שבני הבית יבררו אם הוא חלבי או בשרי, מותר להכינו. ואם הלחם נועד למכירה, מותר להכינו רק אם עושים לפני אפייתו סימן מובהק שהכל מבינים ממנו שלחם זה חלבי או בשרי, כגון שיש עליו גבינה צהובה או רצועת בשר.
ז. האיסור הוא דווקא בלחם, משום שרגילים לאוכלו עם מאכלים חלביים ובשריים. וכן יש להחמיר לגבי קרקרים. אבל עוגות ושאר מאפים מותר להכין חלביים או בשריים, הואיל ובדרך כלל אין אוכלים את אותם המאפים גם עם חלב וגם עם בשר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-03 12:11:10
נפקדת כסף לילדים בחשבון פיקדון נושא ריבית שהוא בבנק שלי
שלום האם מותר לי להפקיד לילדיי כסף בפיקדון נושא ריבית בבנק שלי? האם זה עשוי להיחשב שאני זה שנותן להם את הריבית?
מותר. לבנקים בישראל יש היתר עסקה. אתה יכול לבקש מהבנק לראות אותו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-02 18:16:15
עשיית פתח בנייר טישו בשבת בקו החיתוך
שלום האם מותר לעשות בשבת פתח בחבילת טישו במקום המנוקב שנועד לשם כך?
עדיף שלא
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-02 18:13:24
דין טעות בסרכה
שלום לרבנים. מה הדין אם אדם בירך מזונות על דבר שהכל (למשל מזונות על שוקולד/במבה) צריך לחזור לברך או שיצא ידי חובתו? ( השאלה נשאלת מכיוון שבפרק יב סעיף יג "דין הטועה בברכתו" הרב מביא את העניין של ברכת הגפן על מים השאלה האם דינים אלו מוסבים על כל טעות בברכה או רק על מים ויין?) תודה רבה.
המברך מזונות על כל מאכל חוץ ממים ומלח, יצא (בה"ל קסז, י 'במקום'; בא"ח שנה א' פרשת בלק אות יג; הליכות עולם חלק ב' עמוד צב).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-06-02 17:58:46
חג שבועות
שלום וברכה המ"ב פוסק (תצד,א): "וצריכין ליזהר אותם הנעורים כל הלילה שלא לברך על נטילת ידים בבוקר רק אחר שעשה צרכיו קודם התפלה ואז מברך על נט"י ואשר יצר" 1.לפי זה צריך להיזהר לאחר שמתפנה שלא לרחוץ ידיים כמו שעושים בכללי לאחר שמתפנה כיוון שצריך שהידיים יהיו מלוכלכות מהנגיעה במקום המכוסה? או שאם רוצה לחרוץ קודם אז יגע אחרי זה שוב במקום מכוסה ואז יטול? 2.צריך לגעת עם 2 הידיים וכל כף היד במקום מכוסה כשמפנה?
- אכן אם ישטוף וינגב נראה שהפסיד את הברכה ולא יועיל שייגע במקום מכוסה בלי התפנות, שאם לא כן מדוע אמרו בעניין זה שיתפנה לפני התפילה ולא הסתפקו בנגיעה במקום מכוסה. ולכן או שישטוף ולפני הניגוב ייטול ואזי הנטילה היא המשך של השטיפה וזה בסדר, או ייטול ואז ישטוף ובמקרה זה יכול כמובן לברך ולנגב לפני השטיפה.
- מספיק אצבעות של יד אחת.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-05-31 21:58:26
ברכה על מקרא מגילת רות לפני עלות השחר
שלום וברכה, לשיטת הגאון מוילנא, שקוראים מגילת רות מקלף עם ברכה, האם ניתן לקרוא את המגילה עם ברכה לפני הנץ החמה ולאחר עמוד השחר? האם זה לכתחילה או בדיעבד כאשר הציבור עייף מכיוון שנשאר ער כל הלילה? תודה רבה ושבת שלום!
אם אין אפשרות לקרוא לאחר הנץ, כגון אחרי מנחה, כמו שעושים אצלנו בישיבה, אפשר להקל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-30 13:00:54
ברכות
האם יש בעיה להציע אוכל לאדם שאני יודעת שלא יברך, והאם יש הבדל בין סתם אוכל לאוכל שמברכים עליו "המוציא"? אם יתכן שאם אני לא יציע הם יעלבו זה משנה?
דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות פרק יב. אביך לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
נתינת מאכל לחילוני
יט. אדם שמכבד את חברו במאכל, מוטל עליו לדאוג שיברך. אבל אם יש חשש סביר שהחבר ייעלב מבקשתו שיברך, יכבד אותו במאכל ומשקה בלא לבקש ממנו לברך. ואם אפשר, יברך בקול והחבר יענה 'אמן', וכך ייחשב כשותף במידת מה בברכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-30 12:34:17
לוחות הברית הראשונות
באיזה תאריך לוחות הברית הראשונות היו ?
לוחות הברית זה סיפור אחר (לוחות ראשונים נשתברו בי"ז בתמוז, ומשה ירד עם הלוחות השניים ביום הכיפורים). אתה ודאי שואל לגבי יום מתן תורה שאנו מזכירים אותו בחג השבועות. עניין זה מבואר בפניני הלכה מועדים פרק יג:
ג – זמן מתן התורה
מראשית הבריאה היתה הארץ יראה, "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח, א). זהו שנאמר (בראשית א, לא): "וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי", נוספה 'ה' ליום השישי, ללמד שכל קיומו של העולם תלוי באותו יום שישי בסיוון שבו יגיעו ישראל להר סיני ויקבלו את התורה.
בפועל התורה נתנה לנו ביום החמישים ואחד לספירת העומר, שחל בשביעי בסיוון, שכן כאשר ציווה ה' את משה להודיע לבני ישראל שיתקדשו במשך יומיים לקראת מתן תורה שיהיה ביום שישי בשבוע, הוסיף משה רבנו יום אחד, והורה להתקדש במשך שלושה ימים, והסכים הקב"ה עמו ונגלה על הר סיני ביום השבת (שבת פו, ב – פז, א). מתוך עובדה מופלאה זו למדנו על מעמדה של התורה שבעל פה, שאין התורה שבכתב יכולה להתגלות בלעדיה, שהיא המתווכת בין התורה שבכתב העליונה אלינו, ולכן אפילו מתן תורה נדחה ביום על פי תורה שבעל פה, היינו על פי פרשנותו של משה רבנו.
אלא שלכאורה קשה, אם כן מדוע אנחנו אומרים בתפילה שחג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" (שו"ע תצד, א), והלא חג השבועות הוא ביום החמישים לספירת העומר, ואילו אנו קיבלנו את התורה ביום החמישים ואחד לספירת העומר? אלא שבאמת, לאחר שנשלמה ספירת העומר, הגיע היום המקודש שבו זיכה אותנו ה' בתורה, וכך היה בשמיים, שכבר ביום החמישים התורה ניתנה לנו, אלא שאנחנו נזקקנו לעוד יום כדי לקבל אותה בפועל. אבל לדורות נקבע יום מתן תורה לפי היום שאותו קידש הקב"ה למתן תורה, ובו נִתנה לנו התורה בכוח (מהר"ל תפארת ישראל פרק כז).[1]
[1]. הדעה הרווחת שהציווי על לקיחת השה לקרבן הפסח היה בשבת י' ניסן, יציאת מצרים ביום חמישי, ומתן תורה ביום החמישים ואחד, שהוא יום שבת ז' בסיוון. וזוהי דעת ר' יוסי בשבת פו, ב, וכדעתו נפסק בשו"ע יו"ד קצו, יא. וכך כתב מהר"ל בתפארת ישראל כז. וכך כתבתי למעלה. אמנם יש עוד שתי דעות: למסקנת הגמרא (שבת פח, א) דעת חכמים שהתורה ניתנה בשבת שחלה ביום החמישים הוא ו' סיוון, ויצאו ממצרים ביום שישי. ולדעת מ"א בריש סימן תצד, אפשר שעל פי דעתם אומרים "זמן מתן תורתנו". ולירושלמי שבת פ"ט ה"ג, ופרקי דרבי אליעזר מה, יצאו ממצרים ביום חמישי, והתורה ניתנה ביום שישי ו' סיוון שהיה היום החמישים לספירה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-30 07:23:03