שלום כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה: אני שומע מוזיקת רוק, ויש לי פוסטר של להקה שאני אוהב. בפוסטר מופיע צלב כחלק מהעיצוב. רציתי לדעת האם מותר לתלות את הפוסטר עם הצלב בחדר, או שיש בכך בעיה הלכתית? תודה רבה.

מצד הדין מותר, אבל לא ראוי לתת מקום לצלב על פוסטר קבוע בתוך הבית, אין זה מכובד ליהודי שהוא בן של מלך לתת מקום מכובד כזה למה שסימל במשך 2000 שנים את שנאת ישראל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-10 10:44:31

כיצד יש לנהוג בספר תורה שניתן לבית הכנסת לפני עשרות שנים ללא תנאי, התורמים נפטרו, וכעת באים היורשים ומבקשים את ספר התורה. יצויין שזה אינו ספר התורה היחיד בבית הכנסת. תזכו למצוות

ספק. הטוב ביותר ללכת לדין תורה כדי שהדיינים ישמעו היטב את פרטי המקרה והאם באמת לא ניתן לאמוד בדעת בעל הספר שלא התכוון לתיתו במתנה, שהרי כל אדם יודע שאם הוא כותב ספר תורה ונותן אותו לבית הכנסת במתנה, הוא מאבד את המצווה של כתיבת ספר תורה, ולכן ההוראה היא לתת אותו בהשאלה.

עיין למשל כאן

https://www.psakim.org/Psakim/File/907?highlight=

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-09 21:26:17

אני גננת, האם אני יכולה להדליק חנוכיה בגן לצורך למידה לילדים? כמובן בלי ברכה? או שזה עושה צחוק מהמצווה?

יכולה בהחלט. אפשר גם לברך עם אמירת 'השם' במקום שם השם לאחר שתסבירי לילדים שרק בהדלקה בבית אומרים את שם השם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-09 21:18:41

שלום רב, סוודר שאין עליו תווית. האם אפשר ללבוש?

כן

פניני הלכה ליקוטים א פרק יג (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר)

ח – הזהירות משעטנז למעשה

ברוב מוחלט של הבגדים שקונים כיום אין חשש שעטנז, מפני שהם עשויים מחומרים סינטטיים או מכותנה. לפיכך, כל אימת שכתוב על הבגד שעיקרו מחומרים סינטטיים או מכותנה או משאר חומרים שאינם צמר או פשתן, אין לחשוש שמא יש בהם שעטנז. אמנם במקרים נדירים יתכן שיחברו לבגדים קישוט מצמר או פשתים, או יתפרו את הבגד בחוטי פשתן, ובמקרים נדירים ביותר יצא שיהיו מחוברים לבגד גם חוטים מפשתן וגם קישוט מצמר. אולם כיוון שמדובר בחשש רחוק מאוד, אין לחשוש לו. מה עוד שלדעת רוב הפוסקים, כל זמן שאין חיבור בין הצמר והפשתן, אין איסור (לעיל ו). לפיכך יש לקרוא את התווית שעל הבגד, ואם אין כתוב שהוא מצמר או פשתן, אין לחשוש לשעטנז.

גם בבגדי צמר או בבגדי פשתן די בכך שהקונה יסתכל על תווית הבגד, אם כתוב שהוא עשוי מצמר (Wool) או מפשתן (Linen) עם מינים נוספים בלא עירוב של צמר ופשתן, אין צורך לבודקו. אמנם לפעמים התווית אינה מדויקת, או מפני שאם יש בו פשתן או צמר בכמות של אחוז או שניים אין חובה לציינו, או מפני שלעיתים רחוקות טועים ומדביקים על הבגד תווית של בגד אחר. אולם למעשה, כל עוד לא כתוב על התווית שיש בבגד צמר ופשתן, הסיכוי שיהיה בו שעטנז הוא נמוך בהרבה מ'מיעוט המצוי', ולכן אין צורך לבודקו. גם בחליפות ובמעילים רגילים מצמר, הסיכוי שיערבו פשתן רחוק עד שאין צריך לחשוש לו.

החשש משעטנז יכול להיות בחליפות ובמעילים יוקרתיים מצמר, שמחירם גבוה מאוד, שלעיתים רחוקות תופרים אותם בתפירת יד בחוטי פשתן. ולעיתים מחזקים את הצווארון וסביבות הכפתורים בבדים חזקים מפשתן, ולעיתים מכניסים בכתפיים ובחזית בטנה מבד פשתן. לפיכך, הקונה חליפה או מעיל יקרים מאוד מצמר, הואיל וב'מיעוט המצוי' שלהם מערבים פשתן, חובה עליו לבודקם. וכן ראוי שהקונה חליפה מפשתן יבדוק אותה, הואיל ויש חשש מסוים שהניחו בצווארון שלה צמר.

מקום הבדיקה במעבדה לבדיקת שעטנז, שבה נעזרים במיקרוסקופ, שעל ידו ניתן לראות את הסיבים שמהם החוט עשוי, וכיוון שלכל חוט צורה משלו, המכיר את צורת החוטים יכול להבחין בין צמר לפשתים, וביניהם לחוטים מסוגים נוספים. ככלל, עמדתם של הבודקים במעבדות נוטה לחשוש לשיטות היחידים המחמירים, הן בדיני השעטנז והן בחובת הבדיקה.

כל מה שלמדנו עד כה נוגע לקונים, אולם על בעלי חנויות הבגדים מוטלת אחריות גדולה יותר, ועליהם להיזהר מכל ספק, כדי שלא יכשילו את הרבים באיסור שעטנז. וכל אימת שהם מקבלים בגדים של צמר או פשתן שלפי היכרותם יש לגביהם חשש מסוים, אף שהוא פחות מ'מיעוט המצוי', יתנו מדגם מהבגדים לבדיקה, ואם המדגם יצא נקי, אינם צריכים לבדוק את שאר הבגדים שמאותה סדרה. וכאשר לפי ניסיונם אין בהם חשש, אין צורך ליתנם לבדיקה. ומאידך, כאשר החשש גדול, כגון בחליפות ובמעילים יקרים, יתנו את כולם לבדיקה.

ראוי לקונים להעדיף לקנות בגדי צמר או פשתים אצל מוכרים יראי שמיים שנזהרים שלא להכשיל את הקונים באיסור שעטנז. אלא שאם קנו בחנות רגילה, חובה עליהם לבדוק רק חליפות ומעילי צמר יקרים במיוחד וחליפות פשתן.[1]

[1]. במשנה כלאים ט, ז, מובאים סוגים של בגדים שקונים מגויים וצריך לבודקם, כי לעיתים הגויים מערבים בהם שעטנז, ובגדים שאין בהם חשש כזה, כי החוט שבו תופרים את הצמר הוא מקנבוס ולא מפשתן. הוסיף הירושלמי, שמעת שהפשתן נעשה מצוי בכל מקום, יש לבדוק את כל בגדי הצמר. וכן נפסק בשו"ע שב, ב, שהקונה בגד צמר מגוי צריך לבודקו שמא תפרו אותו בחוטי פשתן, והוסיף שבמקומות שבהם הפשתן יקר מקנבוס, אין צריך לבדוק, כי מן הסתם תפר בקנבוס. בדורות האחרונים תעשיית הבגדים השתכללה והתגוונה לאין שיעור, והמסחר הסתעף בין כל המדינות והיבשות, עד שכבר לא ניתן לקבוע כללים מוגדרים עבור הבגדים השונים. ולכן הורו פוסקי זמננו לבחון כל סוג של בגד לפי כללי רוב ומיעוט (ראו אג"מ יו"ד א, סו"ס עב; השעטנז להלכה ז, ב-ג). שאם החשש הוא של 'מיעוט המצוי' חובה לבדוק מדרבנן, ורק בשעת הדחק כשאין שום אפשרות לבדוק – אפשר להקל. ואם החשש הוא של פחות מ'מיעוט המצוי', מותר ואין חובה לבדוק. בפנה"ל כשרות כג, ה, 6, מבואר שיש אומרים שמיעוט המצוי הוא בין כ-25%-ל49%, ופחות מזה מיעוט שאינו מצוי (ריב"ש). ויש אומרים שרק פחות מעשרה אחוז נחשב מיעוט שאינו מצוי (משכנות יעקב), וכן נוהגים להורות. נראה שלחשבון האחוזים אין לכלול את כלל הבגדים, אלא כל סוג בנפרד, מעילי צמר לחוד ומעילים מבדים אחרים לחוד, חליפות צמר רגילות לחוד וחליפות צמר יוקרתיות לחוד וחליפות מבדים אחרים לחוד, וכן סוודרים מצמר לחוד וכל כיוצא בזה.

אמנם נראה שעל בעלי חנויות יש חובה גדולה יותר, וכמה טעמים לכך: א) הואיל ומדובר בהכשלת הרבים, יש להיזהר יותר, וכפי שלמדנו לגבי מקווה, שהואיל והוא נועד לרבים, מחמירים ככל השיטות (עי' יביע אומר ו, יו"ד טו). ב) כיוון שהדבר בידם, שהם מבינים יותר אימתי יש חשש, וקל להם לברר אצל היצרן ממה עשוי הבגד, ויש ביכולתם לבדוק מדגם, חובת הבדיקה עליהם גדולה יותר. שכן יסוד ההיתר שלא לבדוק פחות ממיעוט המצוי, מפני הטורח שבדבר (עי' פנה"ל כשרות כ, ד; לח, ט, 8). ג) הטורח נמדד יחסית לדבר שבו עוסקים, שאין להטריח שוחט לבדוק במשך כמה שעות בהמה אחת, אבל אם כמה שעות יועילו לבהמות רבות, חובה היתה עליו לבודקם גם מחששות רחוקים, וכן לגבי שעטנז.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-09 09:23:13

שאלה. אני מתפללת שחרית בדרך, במכונית, לפני העבודה בבוקר, ורציתי לדעת מתי הזמנים שהכי מתאים לעצור בהם, אם אני צריכה לעצור. האם עדיף לא להגיד את כל ברכות קריאת שמע וברכותיה בזמנה מאשר לעצור באמצע בין הברכות לבין קריאת שמע ובין ברכת גאל ישראל לעמידה?

אני מבין שאת מתכוונת שאת מתפללת תוך כדי נהיגה שלך ולא רק יושבת ליד הנהג. אם את מצליחה באמת להיות מרוכזת, אז אפשר לומר הכל חוץ מתפילת שמונה עשרה, שכדי לומר אתה אותה, אם את הנהגת, את צריכה לעצור. אבל אם אינך יכולה גם לנהוג כראוי בריכוז הנצרך לנהיגה וגם להתפלל בריכוז, אז תסתפקי בברכות השחר בנהיגה. לגבי תפילת שמונה עשרה – אם אין לך חמש דקות בכל משך זמן התפילה, לא שחרית ולא מנחה, אזי אם יש לך ילדים קטנים, את יכולה לנהוג כרוב הנשים שיש להן ילדים קטנים, שמסתפקות בשנים אלו רק בברכות השחר.

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה תפילת נשים.

אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

תפילה בישיבה

כה. הנמצא בנסיעה ולא יוכל להתפלל לאחר נסיעתו, או שלא יוכל לכוון כראוי בתפילה לאחר נסיעתו, ואם יעצור כדי להתפלל שמונה עשרה בעמידה, יהיה טרוד לסיים מהר כדי להגיע למחוז חפצו ולא יוכל לכוון כראוי – יתפלל בישיבה. אבל לנהג אסור להתפלל, מפני שלא יוכל לכוון כראוי.

כו. המתפלל בישיבה יצמיד את רגליו, וישתדל להפנות את פניו לכיוון ירושלים, ויכרע כפי יכולתו בארבעת הכריעות שבתפילה. ואם הוא נמצא באוטובוס או ברכבת יקום כדי לכרוע, ואם יוכל, בסיום תפילתו יפסע לאחריו ג' פסיעות.

כז. ההיתר להתפלל בישיבה וביחידות הוא רק בדרך ארעי, בעת נסיעה מיוחדת, או באונס גמור. אבל אישה שרק בעת נסיעתה לעבודה יכולה להתפנות כדי להתפלל, יכולה לבחור האם להסתפק בברכות השחר והתורה, או גם להתפלל שמונה עשרה באופן קבוע בישיבה.

החובה והרשות בתפילת נשים

נשים חייבות במצוות התפילה למרות שהיא מצווה שהזמן גרמא, משום שכל יהודי צריך לפנות אל ה' בתפילה בכל יום ולבקש רחמים על עצמו ועל עם ישראל. אלא שיש הבדל בין תפילת שמונה עשרה וברכות השחר, לבין שאר חלקי התפילה:

א. תפילת שמונה עשרה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים (ועי' לעיל יח, כב). והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית – תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה – תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.

בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית ואין לה פנאי להתפלל תפילת עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, בגילם ובאופיים, וכן האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שלאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.

ב. שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמיים (זמן ק"ש מבואר בפרק יא). והרוצה להדר ולומר חלקים נוספים בתפילה, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתזכיר את יציאת מצרים על ידי אמירת ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי קריאת שמע וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסוקי דזמרה והמזמורים המובאים בסוף התפילה.

ג. במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה (בפסוקי דזמרה ניתן להסתפק במובא לעיל), ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות שרוצות לקצר לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.

ד. מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, יא-טו).

ה. קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת.

ו. קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה (ועי' לעיל פרק כו). וטוב שיכוונו לשם מצוות קריאת שמע של לילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-09 05:55:56

שלום הרב. בשימוש בתנור אחד כאשר מקפידים להשתמש בתבניות נפרדות לבשרי וחלבי, ולהפעיל על החום הכי גבוה למשך חצי שעה, בין בשרי לחלבי. 1.האם אפשר להשתמש באותה רשת שמונחת עליה התבנית (כמובן שהרשת תשאר בתנור בזמן החימום על החום הכי גבוה למשך חצי שעה) ? 2. במידה ומותר, האם מותר להניח על הרשת תבנית מחוררת להכנת פיצה כשמונח נייר אפיה שמפריד?

1. מותר
2. אם הרשת נשארת נקיה לגמרי וגם אחר כך תעבור ליבון קל על ידי הפעלת התנור – מותר.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 18:57:45

שלום, אבא שלי קיבל כרובית מאדם ערבי. האם צריך לעשר את הכרובית שבאה משדה ערבי? ואם כן, אז איך? תודה רבה.

לא צריך לעשר, אבל יש בעיה גדולה בכרובית עם תולעים. בכרובית בכלל וקל וחומר בגידולים של ערבים שאפילו לא בטוח שאפשר להחשיב זאת כגידול רגיל שלדעת המקלים מועילה לו שטיפה ובישול כמבואר בפניני הלכה, שכן פעמים רבות בגידולים של ערבים בלי שום פיקוח, אין ריסוס, והשרצים חוגגים.

אביא לך את עניין המעשר מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

פירות נוכרי

לא. גוי שיש לו קרקע בארץ ישראל, וגידל בה פירות וקטפם ואספם – פטורים מתרומות ומעשרות. אבל אם מכר את הפירות לישראל לאחר שגמרו לגדול על העצים ולפני גמר מלאכתם, וישראל גמר את מלאכת איסופם, הפירות חייבים בתרו"מ, אך לא צריך לתת בפועל את המעשרות ללוי ולעני.

מכר הגוי את הפירות לישראל בעודם גדלים על העצים, אם עוד לא הגיעו ל'עונת המעשרות' (שליש בישול הפרי), על הישראל להפריש מהם תרו"מ כרגיל. ואם המכירה היתה לאחר שהגיעו לעונת המעשרות ולפני שגמרו הפירות לגדול על העצים, יש לקיים את ההפרשה כרגיל ולתת כפי האחוזים שגדלו ברשותו (עי' בפניני הלכה, 15).

לב. ישראל שמכר לגוי את פירותיו בעודם על העצים לפני שהגיעו ל'עונת המעשרות', ונשארו ברשות הגוי עד אחר גמר מלאכתם, הפירות פטורים מתרומות ומעשרות.

לג. פירות שדה של גוי שפועלים יהודים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש תרו"מ בלא ברכה. ופירות שדה של יהודי שפועלים גויים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש בברכה. לכתחילה על בעל השדה להיזהר שלא להפריש מפירות שנקטפו על ידי גוי על פירות שנקטפו על ידי יהודי, וכן להיפך.

לד. ישראל וגוי ששותפים בשדה, הפירות חייבים בתרו"מ. טוב שיחלקו מראש את השדה, והצד של הגוי יהיה פטור מתרו"מ והצד של הישראל יהיה חייב. ובדיעבד שלא עשו כן, יחלקו את הפירות ביניהם, והישראל יפריש מחלקו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 13:43:01

האם מי שאינו שומר תורה ומצות, שנוהג בכל מנהגיו כגוי, האם דינו כגוי?

לא, דינו כיהודי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 09:03:26

שלום, יש לי מיני מיקסר כמו בתמונה כאן: הוא עובד על בטריות. האם הוא צריך טבילה? אי אפשר לפרק את המתכת מהגוף. אני לא רוצה להכניס את הכל להטבלה ואז לחכות שיתייבש כי למרות שאחכה אני מפחד שייהרס. תודה

מה רע במה שכתוב בפניני הלכה או בספר הקיצור לפניני הלכה ?

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).

כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 08:50:51

אם יש שאריות של מאכל אחרי האכילה על מה סמכו רוב העולם לזורקם באשפה בלי שקית נפרדה שהרי ראינו בכל הספרים האחרונים שלא חילקו בין לחם לשאר מאכלים ופסקו שבכולם יש להניחם בשקית נפרדת וכמעט אין אף אחד נזהר בשאר מאכלים לזורקם בשקית נפרדת

אין צורך בשקית נפרדת לאוכל שנזרק לפח. רק לגבי לחם בשיעור 'כזית' נאמר הידור זה בגלל חשיבותו, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות פרק יג .  אפשר לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בל תשחית במאכלים

טו. כל המשחית 'כזית' מאכל, עובר באיסור 'בל תשחית'. לפיכך, אסור לזרוק אל חברו מאכלים שעלולים להימאס אם יפלו לארץ, או להעביר כוס מלאה מעל מאכל שיימאס אם יישפך מהמשקה עליו. מפני חשיבות הלחם, אסור לזורקו לחברו גם אם אין חשש שיימאס, אמנם מותר להשתמש בו ככף כדי לאכול דבר אחר, ובתנאי שיאכל גם את הלחם.

טז. אסור לשבת על תרמיל שיש בו מאכלים שעלולים להימעך ולהימאס. וכן הרואה מאכל במקום שאנשים הולכים, צריך להגביהו על סלע או להניחו בצד הדרך, באופן שלא יתבזה בדריכה עליו.

יז. צריך אדם להיזהר לא לשים יותר מדי מאכלים בצלחתו, שלא לגרום להשחתתם. אמנם אם שבע, לא ימשיך לאכול את המאכלים שבצלחתו, שבריאות הגוף חשובה יותר. כמו כן, מותר לאדם לזרוק מביתו מאכלים שהוא או בני ביתו עלולים להתפתות לאוכלם למרות שאינם בריאים להם.

יח. צריך להשתדל שלא להשחית את שיירי המאכלים, וכל זמן שעוד אפשר יש להגישם בארוחות הבאות. העורך סעודה גדולה במקום שהכבוד מחייב להגיש בשפע, מותר להכין כמויות שחלקן ייזרקו, ולכתחילה ישתדל לתכנן מה לעשות בשיירי המאכלים, אך כאשר הטורח בשמירתם או חלוקתם מרובה על ערכם, מותר לזורקם, ולחם בשיעור 'כזית' יעטוף לפני זריקתו.

יט. כאשר פירורי האוכל קטנים מ'כזית', אין בהם איסור 'בל תשחית', אך ראוי שלא לבזותם כגון לדרוך עליהם בעודם על הרצפה, אלא לאוספם ולהניחם אחר כבוד בפח האשפה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 17:54:51

בפרשה כתוב "..והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו .." מדוע לא מוזכרים בני לאה ?

רש"י – לפי שהיו אחיו מבזין אותן בתור בני השפחות ולכן מתוך צדיקות היה מקרבן

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 06:07:25

האם גם בתוך תיק צריך להקפיד שספרי הקודש יהיו הכי למעלה? לפעמים מניחים תיקים בתע המטען של האוטבוס ומאוד קשה להקפיד שהתיק יהיה דווקא בתנוחה עומדת. האם מותר להניח תיק מעל תיק/שקית עם ספרי קודש?

כששמים ספרים בתיק, כדאי לשים בגדים מתחתם ובגדים מעליהם כדי לשמור עליהם מטלטולי הדרך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-05 10:58:50

שלום רב לרבנים אנחנו זוג שנשוי כבר שנתיים. שואלים בדיעבד על כספים שקיבלנו בחתונה. התחתנו בגיל צעיר ב"ה, ולאחר החתונה בקושי הרווחנו. אני הייתי אברך ועבדתי מעט מאוד, ואישתי הייתה סטודנטית, וגם כמעט ולא עבדה. לא היה לנו רכב, ואת כל הרהיטים בבית השגנו מאגורה, בלי תשלום. (מכשירי חשמל קיבלנו מהסבים והסבתות לחתונה). בחתונה קיבלנו סכום משמעותי ממשפחה וחברים, ולא נתנו מכסף זה מעשר. האם בדיעבד אנחנו צריכים לתת מעשר מכל הסכום שקיבלנו? מה לגבי כסף שיועד לדברים ספציפיים, כמו כלי מטבח, וכו? ומה לגבי חברים שנתנו להם מתנות כשהם התחתנו בסכום דומה? תודה רבה

1. לפי דבריך, הייתם עניים בשעת החתונה, כך שהייתם פטורים מנתינת מעשר. לכן אין צורך כעת לתת למפרע.

2. כסף שאדם נותן לחברו עבור קניית כל חפץ שהוא, אינו חייב במעשר, שכן הכסף הזה הוא בעצם חפץ. אמנם מהיתרה יש לתת מעשר, וכן אם למרות שקיבל את הכסף עבור קניית חפץ, זו היתה רק המלצה אבל למעשה הוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה – צריך לתת מעשר.

3. צריך בכל זאת לתת מזה מעשר.

4. הלכות מעשר כספים מבוארות בפניני הלכה ליקוטים ב'. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-05 07:00:18

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
   שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

   עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

   מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

   ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

   ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

   ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

   ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

   הנסיעה לבית החולים

   ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

   י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

   יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

   יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

   יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

האם מותר לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס בספירת העומר ואם כן מה סופרים ומתי חוגגים את השבועות והאם הדין קל יותר שחוגגגים שבועות בירושלים ולא בארהב בתודה רבה מראש

האם מותר? כן.

איך יספור? הואיל ונוסף לו יום אחד – ביום שבו הוא מגיע ללוס אנג'לס יספור בלי ברכה עוד הפעם את הספירה שספר אתמול באוסטרליה ואנשי לוס אנג'לס סופרים היום, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 21:51:19

הוא למטה והיא למעלה. מה ההלכה? ראיתי דעות שונות בעניין.

יש דין ויש חומרה או הידור. חשוב בהלכה לדעת את הדין ולהחליט האם להחמיר או לא לפי המצב. למשל אם שמחת הזוג תהיה דווקא באופן שהאישה למעלה, הדין הופך להיות הידור, שהרי עיקר העניין הוא שמחת הזוג יחד.

את פירוט הסוגיה והסברתה אתה יכול לראות בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב דרך האתר, שם אפשר לקרוא מכל הספרים, כולל ספר ההרחבות לשמחת הבית.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא (סעיף לט):

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שלא כדרכה

לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.

לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).

לט. יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.

ראייה ונישוק

מ. מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה (ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו היריון). וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 19:56:06

שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.

המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 11:24:46

שלום הרב, כמובא בפנה"ל שבת שפאלפון נייד הוא כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו, ולכן אם הוא מפריע ועושה רעש מותר להעבירו למקום אחר, אך יש מכשירים שבהירות המכשיר מתבהרת יותר או פחות לפי מקום שהמכשיר נמצא. לדוגמא כאשר הוא נמצא במקום חשוך ואז כשהוא מרעיש ומפריע מעבירים אותו לחדר אחר שהוא מואר ואז בהירות המכשיר מעצמו מתבהרת אוטומטית האם עדיין יהיה מותר בשבת להעביר את המכשיר?

קודם כל יש לציין שפלאפון הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו רק אם לא נחשב עבור האדם כמוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר שאינו מקפיד עליו מאוד, כגון שנותן לילדיו הקטנים לשחק איתו.

לגבי שינוי בתאורה – במקום הצורך אפשר להקל, שכן מדובר על פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ואם יעשה זאת בשינוי זה בתרי דרבנן (החלשת התאורה בפלאפון ודאי דרבנן, הגברתה לדעת הרב מלמד אסורה מהתורה כמבואר בפרק חשמל בשבת, אבל מכיוון שמעביר בשינוי אפשר להקל). ואם לא בטוח יהיה שינוי בתאורת המסך, מותר לכתחילה כדין 'אינו מתכוון'.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יד. כלי שמלאכתו לאיסור שבעליו מקפיד להשתמש בו רק למלאכתו ולא לדברים אחרים, שמא יינזק או יאבד, הרי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור להשתמש בסכין שחיטה לחיתוך מאכלים, או לשים מצלמה או כלי נגינה על דפים כדי שלא יעופו. וכן דין מחשב נייד, פמוטים יקרים, שטרות כסף, מסמכים מסחריים חשובים, כרטיס אשראי, קלף של סופרים, בד יקר שנועד לתפירה. והכל לפי הקפדת בעל החפץ.

דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.

ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל בשבת במקום הצורך.

ט. כאשר ברור שפעולתו תגרום לעשיית איסור, ורק במקרה לא צפוי האיסור לא יֵעשה, הדבר אסור כדין 'פסיק רישא'.

י. כאשר המציאות כבר קיימת, אך הוא לא יודע אותה, כגון שרוצה לפתוח את דלת המקרר כדי לקחת אוכל, ומסופק האם הנורה שבו דולקת ('ספק פס"ר') – אם פעולת האיסור אסורה מדברי חכמים, הדבר מותר כדין 'אינו מתכוון'. ואם הפעולה אסורה מהתורה, הדבר מותר רק במקום הצורך (דין מקרר מובא בפרק יז, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 09:10:36

מהי ההלכה למעשה בדין 'מעשה שבת' לדעת הרב מלמד?

דעת הרב מלמד מבוארת בספרו פניני הלכה שבת בפרק העוסק בדין מעשה שבת. אפשר לקרוא מספרי הרב דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 07:36:37