חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
טהרת המשפחה
אשתי כבר סיימה לקבל מחזור לפני כמה שנים. היא רוצה לטבול פעם בחודש הרגשה שלה – לטהרה. יש עם זה בעיה ?
אין בעיה, רק שלא תרגיש שבלי הטבילה היא פחות טהורה לבעלה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-15 16:04:59
הכנת תה בשבת
שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.
אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."
וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."
ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.
2025-12-15 08:56:04
הדלקת נרות ועבודה
העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.
אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.
כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.
מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.
2025-12-14 15:37:46
יהודה ותמר
1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה
- ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
- לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
- לפני מתן תורה כך היה נהוג.
- התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
- 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.בברכה
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-12-14 13:16:47
הדלקת נרות חנוכה עם נרות של שבת
שלום, האם יש בעיה להדליק מדי יום בחנוכה עם נרות שבת (הנרות הלבנים הקטנים כמו שיש בבתי מלון) או שחייבים להדליק עם חנוכיה ונרות חנוכה? תודה רבה
אפשר לכתחילה להדליק עם הנרות הללו. אפשר לשים אותם בשורה כמו חנוכיה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-14 01:06:18
"שהחיינו" על קבלת מענק מביטוח לאומי
האם יש לברך "שהחיינו" על קבלת מענק של שמירת הריון וכד' מביטוח לאומי? (חשבתי אולי לדמות את זה לצדקה ולכן לא לברך, אבל אני לא בטוח)
קןדם כל הברכה היא הטוב והמטיב. אבל למעשה אני לא בטוח שבמקרה שלכם יש לברך, כי אולי זה נחשב כהטבה שמקובל להעניק לכל אחד שנמצא בסיטואציה כזו, כך שאין בה כל חידוש. עיין בדברים להלן ותחליט לפי זה.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
כסף
י. מי שזכה ברווח מיוחד, כמתנה כספית או ירושה, אם הוא נשוי והכסף נכנס לחשבון הבנק המשותף שלהם, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם הוא רווק, או נשוי שהכסף נכנס לחשבון הפרטי שלו, יברך 'שהחיינו'. ואם מדובר על כמה אנשים שמחלקים ביניהם את הירושה, אפילו אם הם רווקים, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל והם נהנים יחד מאותה הירושה.
לצעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים יכולים להיחשב כסכום בעל חשיבות. ואנשים שיש להם יותר כסף, יברכו רק על סכום גדול יותר, והכל לפי אופיים ועושרם.
יא. על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם, לא מברכים, כי אין בהם חידוש. והוא הדין לגבי רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו, אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עסקיו – יברך. וכן המקבל מלגה לא שגרתית עבור לימודים, אם הסכום מספיק משמעותי כדי לשמח אותו – יברך.
יב. עני שנתנו לו צדקה גדולה, לא יברך, כי יש לו בושה בקבלתה. אבל אם נתנו לו בגד והוא שמח בו, יברך.
2025-12-13 20:10:00
הפסקה בתפילה לצורך עניית דברים שבקדושה
מה לעשות אם אני שומע ברכת כהנים בזמן ברכות קריאת שמע או פסוקי דזמרה? האם צריך לעצור? האם לענות אמן? כשאני בברכות קריאת שמע ועונה אמן לקדיש האם אני יכול להמשיך להתפלל בין אמן לאמן? על אילו אמנים ודברים שבקדושה עונים בין סיום תפילת עמידה לעלינו לשבח? האם כשאני בתפילת עמידה עלי לכוון לצאת יד״ח כשאני שומע ״ברכו את ה׳ המבורך״ או קדיש? אם כן, על איזה חלק עלי לכוון? על אמירת החזן ״ברכו את ה׳ המבורך״, תשובת הקהל או תשובת החזן בסוף? כנ״ל לגבי הקדיש, האם עלי לכוון רק על האמנים או על כל הקדיש?
- לענות אמן.
- לא, צריך לכוון למה שאתה עונה עליו אמן.
- על הכל. אין שם בעיה של הפסק.
- בתפילת עמידה מתפללים ולא מפסיקים לשום דבר, אלא אם כן אמרת 'יהיו לרצון אמרי פי וכו'.
כל הדינים הללו מבוארים בפניני הלכה תפילה ובספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ה. שמע ברכות או קדיש באמצע פסוקי דזמרה, לא יענה 'ברוך הוא וברוך שמו', ומותר לענות 'אמן' אך לא חובה. העונה אמן לקדיש, יענה רק עד ה'אמן' של 'דאמירן בעלמא'. שמע 'ברכו', קדושה, 'מודים דרבנן' או ברכת כהנים, יעמוד כמו שאר הציבור, וטוב שגם יענה עמהם. אבל אם שמע את הדברים שבקדושה ממניין אחר, רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה יחד עם
ח. רשאי אדם להפסיק באמצע קריאת שמע או ברכותיה כדי לענות על הדברים שבקדושה החשובים ביותר: בקדושה יעמוד ויאמר את הפסוקים 'קדוש' ו'ברוך', והמנהג הרווח לומר גם 'ימלוך'. ב'מודים' ישתחווה בעמידה ויאמר "מודים אנחנו לך" ולא יותר. בברכת כהנים יענה 'אמן' על הפסוקים. למנהג יוצאי אשכנז עונים 'אמן' גם על ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'.
בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל. 'אשר יצר' יברך לאחר תפילת שמונה עשרה. קראו לו לעלות לתורה, למנהג יוצאי אשכנז יעלה.
אין הבדל בדין זה בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק, או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. אבל לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימתה, לא יענה לשום דבר. וכן לא יענה באמצע הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', או כשסיים 'גאל ישראל' בתפילת שחרית, או כשנמצא באמצע תפילת עמידה.
המניין שלו.
2025-12-13 19:54:59
פח אשפה בשבת
שלום וברכה, יש לנו פח גדול במטבח שאין למכסה שלו ידית אלא הוא נפתח ע"י לחיצת כפתור- הליך ידני ולא חשמלי, ככה שאין בעיה עם הפתיחה. כאשר הוא נפתח המכסה נותר מוחבר לפח. השאלה האם סגירת המכסה מחדש נחשבת כמו פתיחת דלת שמותרת, או שאולי יש בזה בעיה של עשיית אוהל? תודה רבה מראש
מותר. אין איסור אוהל בכלים, וגם אם היה, אין איסור אוהל בדבר שנותר מחובר בצד אחד ונועד לפתיחה וסגירה כגון גגון של עגלת ילדים.
עניין זה מבואר בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (סעיפים לה, לח):
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
דיני אוהל ומחיצה
ל. כל עשיית גג שמאהיל על טפח (7.6 ס"מ), אסור לעשותו בשבת. אם מטרתו להשתמש בחללו או כדי להגן מהשמש והגשם, אסור לעשותו גם אם אין לו מחיצות. ואם מטרתו כדי להשתמש על גביו ולא בחללו, רק אם יש לו מחיצות אסור לעשותו. לכן אסור להניח פלטת שולחן על גבי עמודים רחבים הנראים כדפנות, ומותר להעמידה על גבי עמודים רגילים. וכן כאשר פותחים עריסה מתקפלת, מותר להניח את הקרש של המזרן, מפני שאין מחיצות תחתיו.
לא. אסור לעשות 'מחיצה המתרת', כגון דופן המכשירה את הסוכה או את העירוב. אבל מחיצה שנועדה לדברים אחרים, כגון להגן מהשמש או לצניעות, מותר להעמידה לזמן של פחות משמונה ימים. ואם היא מחוזקת רק למעלה, מותר לעשותה גם לזמן רב.
לב. כאשר אסור לעשות אוהל או מחיצה, אסור לסתור אפילו מעט מהם. ולכן אם טעה ועשה אוהל, או שהיה אוהל עשוי מלפני שבת, אסור לסותרו בשבת. אבל כאשר מותר לעשות אוהל, מותר לסותרו.
לג. מותר להוסיף על מקום שיש בו כבר טפח של מחיצה או גג, כאשר התוספת נועדה לזמן של פחות משמונה ימים. לכן לאחר שפתח את גגון העגלה המחובר בצירים, יכול לפרוס עליו בגד או ניילון כדי להגן יותר על הילד מפני השמש או הגשם. וכן הדין אם לא היה טפח פרוס, אבל היה מחובר ליריעה חוט שנועד לפרוס אותה. ומה שמותר לעשות בשבת, מותר גם להסיר.
לד. מותר לעשות אוהל שנועד לזמן של פחות משמונה ימים בשינוי הסדר, כלומר להחזיק קודם את הגג באוויר ואחר כך להכניס תחתיו מחיצות או עמודים. כך יעשו ילדים שהגיעו לגיל חינוך, הרוצים לעשות אוהל על ידי פריסת שמיכה על כסאות, או כשרוצים לבנות מאבני לגו בית שיש בחללו גובה טפח. וכאשר רוצים לפרק את האוהל, יחזיקו את הגג, ויוציאו תחילה את הדפנות.
לה. מותר לפתוח ולסגור דברים מחוברים שיוצרים אוהל, כגון גגון של עגלת ילדים ושל מרפסת שמחוברים בצירים או על מסילה, וכגון שמשייה שקבועה בחצר, וכגון שולחן וכיסא מתקפלים, ועגלה ומיטה מתקפלות. אבל אסור לפתוח אוהל מתקפל או צילייה, שבזה נראה כעושה מלאכה בשבת ('עובדין דחול'). ואם הם היו קיימים ונפלו, מותר להעמידם, וכן מותר להזיזם ממקום למקום.
לו. אסור להשתמש במטריה או ללכת עם כובע שיש לו שוליים קשים שיוצרים אוהל טפח. ונהגו להקל בחבישת מגבעת שחורה, מפני שעיקר ייעודה לכבוד ולא לצל. וכן מותר לאחוז בידו מניפה שתצל עליו מן השמש, ולפרוס טלית מעל חתן העולה לתורה.
לז. הפיכת כלי לא נחשבת עשיית אוהל, לכן מותר להפוך כלי לאחר ניקויו או כדי לשמור על מאכלים מפני זבובים וכדומה. וכן מותר להפוך ספה באופן שנוצר תחתיה אוהל.
לח. כיסוי כלי לא נחשב עשיית אוהל, לכן מותר לכסות סיר וקופסת מאכל. אך אסור לכסות לגמרי חבית גדולה מאוד שקוטרה קרוב למטר, אם יש חלל טפח בין תכולת הכלי לכיסוי, מפני שנראה הדבר כיצירת אוהל. אבל אם המכסה מחובר בצירים, או שיש לו ידית, מותר.
2025-12-13 16:25:00
הדלקת חנוכייה נוספת בלובי הבניין
האם יש עניין להדליק בנוסף לחנוכייה שעל אדן החלון, גם חנוכייה נוספת בלובי הבניין ללא ברכה.
יש עניין אם יש בבניין אנשים שסביר שלא מקיימים את המצווה בביתם.
2025-12-12 09:31:08
מקווה
אני בניתי מקווה בגודל 1.25על 1.25 גובה 1.50 כמה גובה מים אני צריך מינימום מי גשמים
עניין זה מבואר בפניני פניני הלכה טהרת המשפחה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר שכבר יצא:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
שיעור המקווה
ב. מי המקווה צריכים להיות כשיעור ארבעים סאה לפחות, כ-310 ליטר, בהם יכול כל אדם לטבול את כל גופו כאחד. אמנם בפועל, כיוון שיש שחישבו שיעור ארבעים סאה קרוב לאלף ליטר, כך נוהגים לכתחילה כדי לצאת מכל ספק וכדי שיהיה נוח לטבול. וכאשר נאלצים להכין מקווה שאין בתכולתו אלף ליטר, מתרחקים ככל האפשר מהשיעור הנמוך, כדי להתרחק מהספק.
2025-12-11 23:06:18
הרכבת פאזל בשבת
שלום, רציתי לשאול האם לגדולים מותר להרכיב פאזל בשבת? והאם הוא נחשב מוקצה? לפי הבנתי אי אפשר להקדיש את כל היום ללמוד תורה וחלק מהיופי של שבת הוא איחוד המשפחה ואם פאזל מאחד אותנו הוא אסור?
יש בזה מחלוקת ולכן הקלו יותר לילדים, אמנם הדין דרבנן ולכן הרוצה להקל רשאי.
דין פאזל מובא בפניני הלכה שבת. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
משחקים
ה. מותר להניח חוט בצורה של אות, וכן מותר להניח קוביות או קלפים זה ליד זה וליצור מילה או אות או ציור, וכן מותר לשנות את מקומן של אותיות הקבועות בלוח, כגון במשחק חמש עשרה ובמנעול מספרים, מפני שהכל היה כתוב מתחילה ורק קרבם זה לזה. וילדים רשאים להקל גם כאשר החלקים מתחברים זה לזה או ללוח, כגון להרכיב פאזל או לנעוץ אותיות בלוח, אבל למבוגרים נכון להחמיר בזה. ולכולם אסור לחבר החלקים כדי לקובעם כתמונה.
2025-12-10 21:10:42
שאלה הלכתית
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה: אני שומע מוזיקת רוק, ויש לי פוסטר של להקה שאני אוהב. בפוסטר מופיע צלב כחלק מהעיצוב. רציתי לדעת האם מותר לתלות את הפוסטר עם הצלב בחדר, או שיש בכך בעיה הלכתית? תודה רבה.
מצד הדין מותר, אבל לא ראוי לתת מקום לצלב על פוסטר קבוע בתוך הבית, אין זה מכובד ליהודי שהוא בן של מלך לתת מקום מכובד כזה למה שסימל במשך 2000 שנים את שנאת ישראל.
2025-12-10 10:44:31
ספר תורה
כיצד יש לנהוג בספר תורה שניתן לבית הכנסת לפני עשרות שנים ללא תנאי, התורמים נפטרו, וכעת באים היורשים ומבקשים את ספר התורה. יצויין שזה אינו ספר התורה היחיד בבית הכנסת. תזכו למצוות
ספק. הטוב ביותר ללכת לדין תורה כדי שהדיינים ישמעו היטב את פרטי המקרה והאם באמת לא ניתן לאמוד בדעת בעל הספר שלא התכוון לתיתו במתנה, שהרי כל אדם יודע שאם הוא כותב ספר תורה ונותן אותו לבית הכנסת במתנה, הוא מאבד את המצווה של כתיבת ספר תורה, ולכן ההוראה היא לתת אותו בהשאלה.
עיין למשל כאן
https://www.psakim.org/Psakim/File/907?highlight=
2025-12-09 21:26:17
חנוכה
אני גננת, האם אני יכולה להדליק חנוכיה בגן לצורך למידה לילדים? כמובן בלי ברכה? או שזה עושה צחוק מהמצווה?
יכולה בהחלט. אפשר גם לברך עם אמירת 'השם' במקום שם השם לאחר שתסבירי לילדים שרק בהדלקה בבית אומרים את שם השם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-09 21:18:41
שעטנז
שלום רב, סוודר שאין עליו תווית. האם אפשר ללבוש?
כן
פניני הלכה ליקוטים א פרק יג (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר)
ח – הזהירות משעטנז למעשה
ברוב מוחלט של הבגדים שקונים כיום אין חשש שעטנז, מפני שהם עשויים מחומרים סינטטיים או מכותנה. לפיכך, כל אימת שכתוב על הבגד שעיקרו מחומרים סינטטיים או מכותנה או משאר חומרים שאינם צמר או פשתן, אין לחשוש שמא יש בהם שעטנז. אמנם במקרים נדירים יתכן שיחברו לבגדים קישוט מצמר או פשתים, או יתפרו את הבגד בחוטי פשתן, ובמקרים נדירים ביותר יצא שיהיו מחוברים לבגד גם חוטים מפשתן וגם קישוט מצמר. אולם כיוון שמדובר בחשש רחוק מאוד, אין לחשוש לו. מה עוד שלדעת רוב הפוסקים, כל זמן שאין חיבור בין הצמר והפשתן, אין איסור (לעיל ו). לפיכך יש לקרוא את התווית שעל הבגד, ואם אין כתוב שהוא מצמר או פשתן, אין לחשוש לשעטנז.
גם בבגדי צמר או בבגדי פשתן די בכך שהקונה יסתכל על תווית הבגד, אם כתוב שהוא עשוי מצמר (Wool) או מפשתן (Linen) עם מינים נוספים בלא עירוב של צמר ופשתן, אין צורך לבודקו. אמנם לפעמים התווית אינה מדויקת, או מפני שאם יש בו פשתן או צמר בכמות של אחוז או שניים אין חובה לציינו, או מפני שלעיתים רחוקות טועים ומדביקים על הבגד תווית של בגד אחר. אולם למעשה, כל עוד לא כתוב על התווית שיש בבגד צמר ופשתן, הסיכוי שיהיה בו שעטנז הוא נמוך בהרבה מ'מיעוט המצוי', ולכן אין צורך לבודקו. גם בחליפות ובמעילים רגילים מצמר, הסיכוי שיערבו פשתן רחוק עד שאין צריך לחשוש לו.
החשש משעטנז יכול להיות בחליפות ובמעילים יוקרתיים מצמר, שמחירם גבוה מאוד, שלעיתים רחוקות תופרים אותם בתפירת יד בחוטי פשתן. ולעיתים מחזקים את הצווארון וסביבות הכפתורים בבדים חזקים מפשתן, ולעיתים מכניסים בכתפיים ובחזית בטנה מבד פשתן. לפיכך, הקונה חליפה או מעיל יקרים מאוד מצמר, הואיל וב'מיעוט המצוי' שלהם מערבים פשתן, חובה עליו לבודקם. וכן ראוי שהקונה חליפה מפשתן יבדוק אותה, הואיל ויש חשש מסוים שהניחו בצווארון שלה צמר.
מקום הבדיקה במעבדה לבדיקת שעטנז, שבה נעזרים במיקרוסקופ, שעל ידו ניתן לראות את הסיבים שמהם החוט עשוי, וכיוון שלכל חוט צורה משלו, המכיר את צורת החוטים יכול להבחין בין צמר לפשתים, וביניהם לחוטים מסוגים נוספים. ככלל, עמדתם של הבודקים במעבדות נוטה לחשוש לשיטות היחידים המחמירים, הן בדיני השעטנז והן בחובת הבדיקה.
כל מה שלמדנו עד כה נוגע לקונים, אולם על בעלי חנויות הבגדים מוטלת אחריות גדולה יותר, ועליהם להיזהר מכל ספק, כדי שלא יכשילו את הרבים באיסור שעטנז. וכל אימת שהם מקבלים בגדים של צמר או פשתן שלפי היכרותם יש לגביהם חשש מסוים, אף שהוא פחות מ'מיעוט המצוי', יתנו מדגם מהבגדים לבדיקה, ואם המדגם יצא נקי, אינם צריכים לבדוק את שאר הבגדים שמאותה סדרה. וכאשר לפי ניסיונם אין בהם חשש, אין צורך ליתנם לבדיקה. ומאידך, כאשר החשש גדול, כגון בחליפות ובמעילים יקרים, יתנו את כולם לבדיקה.
ראוי לקונים להעדיף לקנות בגדי צמר או פשתים אצל מוכרים יראי שמיים שנזהרים שלא להכשיל את הקונים באיסור שעטנז. אלא שאם קנו בחנות רגילה, חובה עליהם לבדוק רק חליפות ומעילי צמר יקרים במיוחד וחליפות פשתן.[1]
[1]. במשנה כלאים ט, ז, מובאים סוגים של בגדים שקונים מגויים וצריך לבודקם, כי לעיתים הגויים מערבים בהם שעטנז, ובגדים שאין בהם חשש כזה, כי החוט שבו תופרים את הצמר הוא מקנבוס ולא מפשתן. הוסיף הירושלמי, שמעת שהפשתן נעשה מצוי בכל מקום, יש לבדוק את כל בגדי הצמר. וכן נפסק בשו"ע שב, ב, שהקונה בגד צמר מגוי צריך לבודקו שמא תפרו אותו בחוטי פשתן, והוסיף שבמקומות שבהם הפשתן יקר מקנבוס, אין צריך לבדוק, כי מן הסתם תפר בקנבוס. בדורות האחרונים תעשיית הבגדים השתכללה והתגוונה לאין שיעור, והמסחר הסתעף בין כל המדינות והיבשות, עד שכבר לא ניתן לקבוע כללים מוגדרים עבור הבגדים השונים. ולכן הורו פוסקי זמננו לבחון כל סוג של בגד לפי כללי רוב ומיעוט (ראו אג"מ יו"ד א, סו"ס עב; השעטנז להלכה ז, ב-ג). שאם החשש הוא של 'מיעוט המצוי' חובה לבדוק מדרבנן, ורק בשעת הדחק כשאין שום אפשרות לבדוק – אפשר להקל. ואם החשש הוא של פחות מ'מיעוט המצוי', מותר ואין חובה לבדוק. בפנה"ל כשרות כג, ה, 6, מבואר שיש אומרים שמיעוט המצוי הוא בין כ-25%-ל49%, ופחות מזה מיעוט שאינו מצוי (ריב"ש). ויש אומרים שרק פחות מעשרה אחוז נחשב מיעוט שאינו מצוי (משכנות יעקב), וכן נוהגים להורות. נראה שלחשבון האחוזים אין לכלול את כלל הבגדים, אלא כל סוג בנפרד, מעילי צמר לחוד ומעילים מבדים אחרים לחוד, חליפות צמר רגילות לחוד וחליפות צמר יוקרתיות לחוד וחליפות מבדים אחרים לחוד, וכן סוודרים מצמר לחוד וכל כיוצא בזה.
אמנם נראה שעל בעלי חנויות יש חובה גדולה יותר, וכמה טעמים לכך: א) הואיל ומדובר בהכשלת הרבים, יש להיזהר יותר, וכפי שלמדנו לגבי מקווה, שהואיל והוא נועד לרבים, מחמירים ככל השיטות (עי' יביע אומר ו, יו"ד טו). ב) כיוון שהדבר בידם, שהם מבינים יותר אימתי יש חשש, וקל להם לברר אצל היצרן ממה עשוי הבגד, ויש ביכולתם לבדוק מדגם, חובת הבדיקה עליהם גדולה יותר. שכן יסוד ההיתר שלא לבדוק פחות ממיעוט המצוי, מפני הטורח שבדבר (עי' פנה"ל כשרות כ, ד; לח, ט, 8). ג) הטורח נמדד יחסית לדבר שבו עוסקים, שאין להטריח שוחט לבדוק במשך כמה שעות בהמה אחת, אבל אם כמה שעות יועילו לבהמות רבות, חובה היתה עליו לבודקם גם מחששות רחוקים, וכן לגבי שעטנז.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-09 09:23:13
תפילה בדרך
שאלה. אני מתפללת שחרית בדרך, במכונית, לפני העבודה בבוקר, ורציתי לדעת מתי הזמנים שהכי מתאים לעצור בהם, אם אני צריכה לעצור. האם עדיף לא להגיד את כל ברכות קריאת שמע וברכותיה בזמנה מאשר לעצור באמצע בין הברכות לבין קריאת שמע ובין ברכת גאל ישראל לעמידה?
אני מבין שאת מתכוונת שאת מתפללת תוך כדי נהיגה שלך ולא רק יושבת ליד הנהג. אם את מצליחה באמת להיות מרוכזת, אז אפשר לומר הכל חוץ מתפילת שמונה עשרה, שכדי לומר אתה אותה, אם את הנהגת, את צריכה לעצור. אבל אם אינך יכולה גם לנהוג כראוי בריכוז הנצרך לנהיגה וגם להתפלל בריכוז, אז תסתפקי בברכות השחר בנהיגה. לגבי תפילת שמונה עשרה – אם אין לך חמש דקות בכל משך זמן התפילה, לא שחרית ולא מנחה, אזי אם יש לך ילדים קטנים, את יכולה לנהוג כרוב הנשים שיש להן ילדים קטנים, שמסתפקות בשנים אלו רק בברכות השחר.
דברים אלו מבוארים בפניני הלכה תפילת נשים.
אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
תפילה בישיבה
כה. הנמצא בנסיעה ולא יוכל להתפלל לאחר נסיעתו, או שלא יוכל לכוון כראוי בתפילה לאחר נסיעתו, ואם יעצור כדי להתפלל שמונה עשרה בעמידה, יהיה טרוד לסיים מהר כדי להגיע למחוז חפצו ולא יוכל לכוון כראוי – יתפלל בישיבה. אבל לנהג אסור להתפלל, מפני שלא יוכל לכוון כראוי.
כו. המתפלל בישיבה יצמיד את רגליו, וישתדל להפנות את פניו לכיוון ירושלים, ויכרע כפי יכולתו בארבעת הכריעות שבתפילה. ואם הוא נמצא באוטובוס או ברכבת יקום כדי לכרוע, ואם יוכל, בסיום תפילתו יפסע לאחריו ג' פסיעות.
כז. ההיתר להתפלל בישיבה וביחידות הוא רק בדרך ארעי, בעת נסיעה מיוחדת, או באונס גמור. אבל אישה שרק בעת נסיעתה לעבודה יכולה להתפנות כדי להתפלל, יכולה לבחור האם להסתפק בברכות השחר והתורה, או גם להתפלל שמונה עשרה באופן קבוע בישיבה.
החובה והרשות בתפילת נשים
נשים חייבות במצוות התפילה למרות שהיא מצווה שהזמן גרמא, משום שכל יהודי צריך לפנות אל ה' בתפילה בכל יום ולבקש רחמים על עצמו ועל עם ישראל. אלא שיש הבדל בין תפילת שמונה עשרה וברכות השחר, לבין שאר חלקי התפילה:
א. תפילת שמונה עשרה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים (ועי' לעיל יח, כב). והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית – תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה – תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.
בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית ואין לה פנאי להתפלל תפילת עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, בגילם ובאופיים, וכן האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שלאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.
ב. שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמיים (זמן ק"ש מבואר בפרק יא). והרוצה להדר ולומר חלקים נוספים בתפילה, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתזכיר את יציאת מצרים על ידי אמירת ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי קריאת שמע וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסוקי דזמרה והמזמורים המובאים בסוף התפילה.
ג. במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה (בפסוקי דזמרה ניתן להסתפק במובא לעיל), ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות שרוצות לקצר לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.
ד. מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, יא-טו).
ה. קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת.
ו. קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה (ועי' לעיל פרק כו). וטוב שיכוונו לשם מצוות קריאת שמע של לילה.
2025-12-09 05:55:56
שימוש בשרי וחלבי בתנור אפיה
שלום הרב. בשימוש בתנור אחד כאשר מקפידים להשתמש בתבניות נפרדות לבשרי וחלבי, ולהפעיל על החום הכי גבוה למשך חצי שעה, בין בשרי לחלבי. 1.האם אפשר להשתמש באותה רשת שמונחת עליה התבנית (כמובן שהרשת תשאר בתנור בזמן החימום על החום הכי גבוה למשך חצי שעה) ? 2. במידה ומותר, האם מותר להניח על הרשת תבנית מחוררת להכנת פיצה כשמונח נייר אפיה שמפריד?
- מותר
- אם הרשת נשארת נקיה לגמרי וגם אחר כך תעבור ליבון קל על ידי הפעלת התנור – מותר.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-12-08 18:57:45
כשרות
שלום, אבא שלי קיבל כרובית מאדם ערבי. האם צריך לעשר את הכרובית שבאה משדה ערבי? ואם כן, אז איך? תודה רבה.
לא צריך לעשר, אבל יש בעיה גדולה בכרובית עם תולעים. בכרובית בכלל וקל וחומר בגידולים של ערבים שאפילו לא בטוח שאפשר להחשיב זאת כגידול רגיל שלדעת המקלים מועילה לו שטיפה ובישול כמבואר בפניני הלכה, שכן פעמים רבות בגידולים של ערבים בלי שום פיקוח, אין ריסוס, והשרצים חוגגים.
אביא לך את עניין המעשר מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
פירות נוכרי
לא. גוי שיש לו קרקע בארץ ישראל, וגידל בה פירות וקטפם ואספם – פטורים מתרומות ומעשרות. אבל אם מכר את הפירות לישראל לאחר שגמרו לגדול על העצים ולפני גמר מלאכתם, וישראל גמר את מלאכת איסופם, הפירות חייבים בתרו"מ, אך לא צריך לתת בפועל את המעשרות ללוי ולעני.
מכר הגוי את הפירות לישראל בעודם גדלים על העצים, אם עוד לא הגיעו ל'עונת המעשרות' (שליש בישול הפרי), על הישראל להפריש מהם תרו"מ כרגיל. ואם המכירה היתה לאחר שהגיעו לעונת המעשרות ולפני שגמרו הפירות לגדול על העצים, יש לקיים את ההפרשה כרגיל ולתת כפי האחוזים שגדלו ברשותו (עי' בפניני הלכה, 15).
לב. ישראל שמכר לגוי את פירותיו בעודם על העצים לפני שהגיעו ל'עונת המעשרות', ונשארו ברשות הגוי עד אחר גמר מלאכתם, הפירות פטורים מתרומות ומעשרות.
לג. פירות שדה של גוי שפועלים יהודים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש תרו"מ בלא ברכה. ופירות שדה של יהודי שפועלים גויים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש בברכה. לכתחילה על בעל השדה להיזהר שלא להפריש מפירות שנקטפו על ידי גוי על פירות שנקטפו על ידי יהודי, וכן להיפך.
לד. ישראל וגוי ששותפים בשדה, הפירות חייבים בתרו"מ. טוב שיחלקו מראש את השדה, והצד של הגוי יהיה פטור מתרו"מ והצד של הישראל יהיה חייב. ובדיעבד שלא עשו כן, יחלקו את הפירות ביניהם, והישראל יפריש מחלקו.
2025-12-08 13:43:01
טעות מי שאינו שומר תורה ומצות
האם מי שאינו שומר תורה ומצות, שנוהג בכל מנהגיו כגוי, האם דינו כגוי?
לא, דינו כיהודי.
2025-12-08 09:03:26
האם מיני מיקסר צריך טבילה
שלום,
יש לי מיני מיקסר כמו בתמונה כאן:
הוא עובד על בטריות.
האם הוא צריך טבילה?
אי אפשר לפרק את המתכת מהגוף.
אני לא רוצה להכניס את הכל להטבלה ואז לחכות שיתייבש כי למרות שאחכה אני מפחד שייהרס.
תודה
מה רע במה שכתוב בפניני הלכה או בספר הקיצור לפניני הלכה ?
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).
כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.
2025-12-08 08:50:51