חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
לוחות הברית הראשונות
באיזה תאריך לוחות הברית הראשונות היו ?
לוחות הברית זה סיפור אחר (לוחות ראשונים נשתברו בי"ז בתמוז, ומשה ירד עם הלוחות השניים ביום הכיפורים). אתה ודאי שואל לגבי יום מתן תורה שאנו מזכירים אותו בחג השבועות. עניין זה מבואר בפניני הלכה מועדים פרק יג:
ג – זמן מתן התורה
מראשית הבריאה היתה הארץ יראה, "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח, א). זהו שנאמר (בראשית א, לא): "וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי", נוספה 'ה' ליום השישי, ללמד שכל קיומו של העולם תלוי באותו יום שישי בסיוון שבו יגיעו ישראל להר סיני ויקבלו את התורה.
בפועל התורה נתנה לנו ביום החמישים ואחד לספירת העומר, שחל בשביעי בסיוון, שכן כאשר ציווה ה' את משה להודיע לבני ישראל שיתקדשו במשך יומיים לקראת מתן תורה שיהיה ביום שישי בשבוע, הוסיף משה רבנו יום אחד, והורה להתקדש במשך שלושה ימים, והסכים הקב"ה עמו ונגלה על הר סיני ביום השבת (שבת פו, ב – פז, א). מתוך עובדה מופלאה זו למדנו על מעמדה של התורה שבעל פה, שאין התורה שבכתב יכולה להתגלות בלעדיה, שהיא המתווכת בין התורה שבכתב העליונה אלינו, ולכן אפילו מתן תורה נדחה ביום על פי תורה שבעל פה, היינו על פי פרשנותו של משה רבנו.
אלא שלכאורה קשה, אם כן מדוע אנחנו אומרים בתפילה שחג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" (שו"ע תצד, א), והלא חג השבועות הוא ביום החמישים לספירת העומר, ואילו אנו קיבלנו את התורה ביום החמישים ואחד לספירת העומר? אלא שבאמת, לאחר שנשלמה ספירת העומר, הגיע היום המקודש שבו זיכה אותנו ה' בתורה, וכך היה בשמיים, שכבר ביום החמישים התורה ניתנה לנו, אלא שאנחנו נזקקנו לעוד יום כדי לקבל אותה בפועל. אבל לדורות נקבע יום מתן תורה לפי היום שאותו קידש הקב"ה למתן תורה, ובו נִתנה לנו התורה בכוח (מהר"ל תפארת ישראל פרק כז).[1]
[1]. הדעה הרווחת שהציווי על לקיחת השה לקרבן הפסח היה בשבת י' ניסן, יציאת מצרים ביום חמישי, ומתן תורה ביום החמישים ואחד, שהוא יום שבת ז' בסיוון. וזוהי דעת ר' יוסי בשבת פו, ב, וכדעתו נפסק בשו"ע יו"ד קצו, יא. וכך כתב מהר"ל בתפארת ישראל כז. וכך כתבתי למעלה. אמנם יש עוד שתי דעות: למסקנת הגמרא (שבת פח, א) דעת חכמים שהתורה ניתנה בשבת שחלה ביום החמישים הוא ו' סיוון, ויצאו ממצרים ביום שישי. ולדעת מ"א בריש סימן תצד, אפשר שעל פי דעתם אומרים "זמן מתן תורתנו". ולירושלמי שבת פ"ט ה"ג, ופרקי דרבי אליעזר מה, יצאו ממצרים ביום חמישי, והתורה ניתנה ביום שישי ו' סיוון שהיה היום החמישים לספירה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-30 07:23:03
קפה לפני התפילה
שלום ראיתי שהרב כתב ברביבים של השבוע שלאחר הלימוד בליל שבועות, מי שצריך לשתות קפה אחרי עמוד השחר רשאי לשתותו ללא סוכר. מה זה שונה מיום רגיל שאדם קם ורוצה לשתות קפה לפני התפילה והןא רגיל לשתותו עם מעט סוכר וחלב שהרב כתב להתיר אם יש צורך וכו
אין זה שונה. גם ביום רגיל לכתחילה ישתה בלי סוכר, וגם בשבועות אם קשה יוסיף סוכר.
אביא לך את הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה הלכות תפילה:
אכילה ושתייה לפני התפילה
ח. משעלה השחר אסור לאכול או לשתות משקה חוץ ממים קודם התפילה. מי שיתקשה להתרכז בתפילה בלא שתיית קפה או תה, רשאי לשתותם. אם מתקשה לשתותם בלא סוכר, רשאי להוסיף סוכר, ואם גם בלא חלב אינו יכול לשתות את הקפה, יוסיף חלב.
ט. מי שרעב מאוד או שחושש שיהיה רעב מאוד באמצע התפילה, ובלא שיאכל מעט לא יוכל להתרכז, רשאי לאכול מעט (בשבת לא יקדש לפני שיאכל). ואדם חלש שנאלץ לאכול ארוחה שלמה לפני התפילה, אם יכול להתפלל ביחיד לפני שיאכל, יעשה כך, ולאחר מכן טוב שילך למניין כדי לשמוע קדיש וקדושה.
י. מאכלים ומשקים שנועדו לרפואה, מותרים. וכן קטן שעוד לא הגיע לגיל בר מצווה, רשאי לאכול לפני התפילה, אמנם אם אין בכך קושי עדיף לעודדו להתאפק.
יא. מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות לפני עלות השחר, ובחצי שעה שלפני עלות השחר אסור לאכול לחם ומאפה מזונות בשיעור 'כביצה' ואסור לאכול ארוחה שלמה. אמנם לכתחילה ראוי שלא לאכול ולשתות אחר שינת קבע בלילה עד לאחר תפילת שחרית, אלא אם כן בלא זה ייגרם לו ביטול תורה (והנוהגים על פי הקבלה מחמירים בזה יותר).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-29 11:51:03
פתיחת שמשיה בשבת
שלום האם מותר לפתוח שמשיה בחצר , בשבת? תודה
דין זה מובא בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
לה. מותר לפתוח ולסגור דברים מחוברים שיוצרים אוהל, כגון גגון של עגלת ילדים ושל מרפסת שמחוברים בצירים או על מסילה, וכגון שמשייה שקבועה בחצר, וכגון שולחן וכיסא מתקפלים, ועגלה ומיטה מתקפלות. אבל אסור לפתוח אוהל מתקפל או צילייה, שבזה נראה כעושה מלאכה בשבת ('עובדין דחול'). ואם הם היו קיימים ונפלו, מותר להעמידם, וכן מותר להזיזם ממקום למקום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-29 09:00:06
צניעות/ דייטים
שלום הרב, זוג בדייטים- במקרה שקר לבת, האם מותר לבן לתת לה ללבוש את הסוודר שלו (או בגד מחמם אחר) שלו וכן להפך (האם היא יכולה לתת לו סוודר שלה)? האם יש בזה "לא ילבש"? והאם במקרה שזה בגד אוניברסלי(לא מובהק לבן או לבת כמו פליז) יכולה להיות בעיה אחרת? תודה רבה מראש
שאלה טובה. חוץ מבעיית לא ילבש, יש גם בעיית צניעות של קירבה יתירה. לכן רק במקום צורך ממשי אפשר להקל, אבל אם אפשר להסתדר בלי – עדיף.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-29 08:06:14
דיני אבילות
שלום וברכה. אימי ז"ל נפטרה ב ז בתמוז ונקברה ב ח בתמוז. מתי אני מפסיק להגיד קדיש ולהיות חזן? ומתי עולים לקבר? אני אשכנזי. תודה רבה
עולים לקבר בז' תמוז.
דין הקדיש מבואר בפניני הלכה תפילה פרק ד. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
י. למנהג יוצאי אשכנז, האבלים עוברים לפני התיבה ואומרים קדיש במשך אחד עשר החודשים שאחר יום הפטירה. ולמנהג יוצאי ספרד, מפסיקים שבוע אחד בתחילת החודש השנים עשר, ואחר כך ממשיכים עד תאריך יום הפטירה. אמנם קדיש שאחר שיעור שאינו במסגרת התפילה, יכולים האבלים לומר בכל החודש השנים עשר. ואם הנפטר היה רשע, כגון שהתאבד או מומר, אומרים קדיש כל שנים עשר החודשים.
יא. למנהג יוצאי אשכנז, אומר הבן קדיש ועובר לפני התיבה בתאריך יום הפטירה שבכל שנה, ויש נוהגים לעבור לפני התיבה גם בתפילות השבת וערבית של מוצאי שבת שלפני יום הפטירה. ואילו למנהג יוצאי ספרד, אומר הבן קדיש ועובר לפני התיבה מערב שבת עד יום הפטירה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-29 04:04:49
צניעות
שלום, ניסיתי לחפש בספרים ולא מצאתי.. מה גדרי ההלכה לנשים בצניעות במפתח של חולצות?
לפי המקובל אצל נשים צנועות. מסתכלים עליהן וכך יודעים מה צנוע בדברים שאין להם התייחסות ברורה בהלכות צניעות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-28 14:15:51
קבלת נדר
שלום, האם נדר בעקבות כך שעשיתי מעשה טוב שלוש פעמים הוא גם במעשה פסיבי? כלומר אני לאחרונה משתדל לא ללמוד פשט בלילה האם אני צריך התרת נדרים בשביל זה? בנוסף אשמח לקצת פירוט בדין הזה מה נחשב מעשה טוב לענין קבלת נדר? בנושא אחר, האם הרב אליעזר מלמד כתב הלכות בנושא השבת אבידה? אם כן אשמח להפניה למקום. תודה רבה
התרת נדרים – אין צורך להכנס לפרטים, שכן כפי שכתב הרב בדין התרת הנדרים שאנו עושים לפני ראש השנה ויום כיפור (פניני הלכה ימים נוראים סוף פרק ה), שהוא מועיל לדברים שאדם עשה ג' פעמים ושכח לומר בלי נדר. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
התרת נדרים
כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.
כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.
מודעה לביטול הנדרים לעתיד
כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.
ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
השבת אבדה – יש מעט מאוד רק בספר המסורת היהודית שכתב הרב (בעזרת ה' יהיה בעתיד פניני הלכה בין אדם לחברו שיעסוק גם בזה במקום ספר ליקוטים ב' שיש היום):
א – השבת אבדה
הרואה אבדת חברו, היינו חפץ של חברו שנפל ואבד או נשכח, חייב להשיבה לו. ולא זו בלבד, אלא שעליו לחוש אחווה ואחריות כלפי חברו, עד שלא יוכל להתעלם מאבדתו. שנאמר: "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ… וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ, לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, א-ג). כיוצא בזה, אם יראה גנבים שעומדים לפרוץ לרכבו או לדירתו של חברו, לא יתעלם אלא יזעיק את המשטרה. ואם יראה מים שמציפים את דירת שכנו בעת שהוא נעדר ממנה, לא יתעלם אלא יתקשר אליו כדי למצוא פתרון לבעיה לפני שייגרם נזק כבד.
המוצא אבדה ואינו יודע למי היא שייכת, אם יש אפשרות לאתר את בעל האבדה ושווי האבדה מצדיק את המאמץ, מצווה לחפש את המאבד בדרכים המקובלות. ככל שהאבדה יקרה יותר, מצד ערכה הכספי או הרגשי, כך צריך להתאמץ יותר להחזירה. כאשר אין סיכוי למצוא את המאבד, ומסתבר שהמאבד התייאש מאבדתו, האבדה הופכת לרכושו של המוצא אותה.
2025-05-27 18:09:20
כמה מותר לאכול לפני מוסף מדברים שאינם מזונות?
כמה מותר לאכול לפני מוסף מדברים שאינם מזונות?
אין הגבלה של פירות ומאכלים קלים, שכן אין להם חשיבות כמזונות ולכן אין בהם חשש שיחשבו כסעודה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-27 03:01:45
יארצייט
שלום וברכה מה נוהגים לאמר בבית העלמין ביום הירצייט של הנפטר?
סדר תפילות לטקס אזכרה
2025-05-26 23:03:22
טבילת קומקום חשמלי.
קניתי קומקום חשמלי חדש תוצרת סין. האם צריך להטבילו לפני השימוש הראשון ? תודה.
הלכה זו מבוארת בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
כה. כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).
כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-26 09:07:16
ברכות
שלום וברכה אדם בירך על מאכל/משקה ברכב והוא לפעמים יוצא ממנו וחוזר לדוגמא נוסע לקניות/תפילה וכד'ו האם מברך שוב כל המאכל/המשקה כל פעם שחוזר לרכב?
השאלה היא האם הרכב דינו כדין בית שהיוצא ממנו צריך לחזור ולברך אם אכל מאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות, או כדין הולכי דרכים שאין שינוי מקום נחשב שינוי עבורם ?
תשובה – זהו מצב ביניים. לכן אם הלך למקום חשוב כמו קניות ותפילה, נחשב שינוי מקום. אבל אם יצא לתקן פנצ'ר או לשירותים או למלא דלק, לא נחשב שינוי מקום (עי' שעה"צ קעח, לח; עי' אור לציון ח"ב יב תשובה טו, ועי' וזאת הברכה פ"ו עמ' 62 בשם הרב אלישיב).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-25 16:54:00
ברכה על פריקסה ומופלטה
שלום רב לרבנים. מה דעת הרב מלמד שליט"א על ברכה ראשונה לפריקסה? האם מזונות או המוציא כמו לחם מטוגן, או שמא לאכול לחם לפני בכדי לצאת מהספק? וכן מה הברכה על מופלטה? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.
מופלטה ברכתה מזונות ועל המחיה. לגבי פריקסה הוא שונה מלחם מטוגן שנאפה כלחם רגיל ואחר כך טוגן, אבל בפריקסה הבצק בעודו בצק מטוגן בשמן עמוק, ולכן דינו כדין סופגניה שברכתו מזונות אפילו אם קבע עליה סעודה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ו'.
אביא לך את מסקנת ההלכה בדינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
בישול וטיגון עמוק
יג. על תבשילים של מיני דגן, כגון אטריות, פתיתים ודייסה, לעולם מברכים 'מזונות' ו'על המחיה', כיוון שהם שונים בתכלית מלחם. וכן דין ביסלי, שקדי מרק, קוגל וסופגניות שמתבשלים בטיגון עמוק.
יד. מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שיש בהם שמן, אין דינם כבישול, שכן במלאווח ומופלטה השמן מועט, ובכובאנה וג'חנון אף שהשמן מרובה, אינם מתבשלים בו אלא נאפים בסיר ואינם מתרככים כתבשיל.
טו. פנקייק, לחוח, בלינצ'ס, וופל בלגי וקרפ צרפתי, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם דומה למאפה.
טז. כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו פחזניות ובייגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם (כמו בקוגל), הם נחשבים מאפה.
לחם מבושל או מטוגן
יז. חתיכות לחם גדולות משיעור 'כזית' (חצי ביצה), שבושלו או טוגנו בהרבה שמן, אפילו אם נשתנתה צורתן ואינן נראות כלחם, נשאר דינן כלחם. אבל אם החתיכות קטנות מ'כזית', אפילו אם נשארה עליהן צורת לחם, כגון קרוטונים שטוגנו בשמן עמוק, דינן כתבשיל מזונות שלעולם ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה'.
יח. אפה חתיכות קטנות של לחם, כל עוד ניכר עליהן צורת לחם, נשאר דינן כלחם, כגון קרוטונים שנאפו בתנור. אבל אם לא ניכר עליהן צורת לחם, דינן כמאפה מזונות, וכך הוא דין כל מאפה העשוי מפירורי לחם או קמח מצה.
יט. טיגון שאינו עם הרבה שמן וגם לא עם מעט מאוד שמן, ספק האם נחשב כבישול או כאפייה. לכן המטגן באופן זה חתיכות לחם או מצה קטנות מ'כזית' ('מצה-בריי'), ראוי שיברך תחילה 'המוציא' על 'כזית' לחם או מצה ויפטרם בכך. ומי שלא רוצה לאכול לחם או מצה, ואוכל מהמאכל המטוגן פחות משיעור שביעה, מחמת הספק יברך 'מזונות', ואם הוא מתכוון לקבוע עליו סעודה, הרי שהוא מחשיבו כלחם, ולכן ייטול ידיים בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
יחד עם זאת יש הידור שלא לאכול מהם שיעור קביעות סעודה, או לאכול אותם רק בסעודה של לחם, כדי לחשוש לדעת ר"ת, וכפי שמביא הרב בהערה 9:
המגלגל עיסה עבה, גם אם אח"כ בישלה, לר"ת תבשיל זה נחשב מאפה, ואם נילוש במים ברכתו 'המוציא', ואם יש בו טעם שמן או מתיקות עד שנחשב כפת הבאה בכיסנים, רק אם יקבע עליו סעודה ברכתו 'המוציא'. ולדעת רוב הפוסקים, כיוון שהוא מבושל, לעולם ברכתו 'מזונות'. לפי זה גם הקובע סעודה על סופגניות, כיוון שהן מטוגנות בשמן עמוק, ברכתן 'מזונות'. ובשו"ע קסח, יג, כתב בסתם את דעת רוה"פ והזכיר את ר"ת כדעת 'יש חולקים', וכתב שכדי לצאת מהמחלוקת, הרוצה לקבוע סעודה על סופגניות יברך תחילה על לחם 'המוציא' ולבסוף ברהמ"ז. ע"כ. אבל אם לא אכל לחם, יברך 'מזונות' ו'על המחיה'. ואמנם לדעת מ"א קסח, לד, וא"ר, כיוון ששבע מהסופגניות, הוא ספיקא דאורייתא, ויש להחמיר כר"ת ולברך ברהמ"ז. אולם כתבו דגמ"ר ומג"ג, שגם בספק דאורייתא יברך 'מעין שלוש', מפני שמדאורייתא יוצאים ב'מעין שלוש'. עוד ביארו בית מאיר ופמ"ג, שב"י לא חשש כאן לספיקא דאורייתא, משום שרוה"פ חלקו על ר"ת, ולכן רק לירא שמיים כתב שטוב להחמיר. לפיכך, גם אם קבע סעודה על הסופגניות יברך 'מזונות' ו'על המחיה'.
2025-05-25 16:26:44
דיני אבלות
שלום וברכה האם האבל על הורה מותר בעלייה לקבר בשנה הראשונה חוץ מתאריך עיברי של הפטירה או שמא יש עם זה בעיה לעלות מספר פעמים בשנה? תודה
עדיף לעלות רק בזמנים שנהגו בהם לעלות (הספרדים נוהגים לעלות גם בסיום י"א חודש לפטירה וגם בסיום י"ב חודש לפטירה).
2025-05-25 09:13:09
דיני אבלות
שלום וברכה מתי מותר/נהוג לעלות לקבר בשנה הראשונה מי שאבל על הורה?
באותו תאריך עברי של יום הפטירה
2025-05-25 08:51:51
בשר וחלב
שלום לרב, אשתי נוהגת לאפות מאכלים פרווה בתנור, תוך כדי שימוש בשתי תבניות – אחת חלבית ואחת בשרית – כאשר שתיהן נקיות לגמרי. לדוגמה, היא אופה חלות על שתי התבניות בו זמנית. התנור עצמו הוא באותו רגע או בשרי או חלבי (לא פרוה). האם מותר לנהוג כך מעיקר הדין? הדבר גורם מריבות
הטוב ביותר לפני שעושה זאת שתשים את התבניות בתנור ריק (לא אחת צמודה לשניה אלא עם רווח ביניהן) ותפעיל אותו על החום הגבוה ביותר לעשרים דקות – חצי שעה. ברגע שעשתה זאת – התנור והתבניות פרווה לגמרי.
אם משום מה אינה רוצה לעשות זאת, אזי אם הכל נקי לגמרי, אפשר לסמוך על המקלים ולא לריב. אם החלות מיועדות לארוחות בשריות, שתשים אותן על התבנית הבשרית, ואם הן מיועדות לארוחות חלביות, שתשים אותן על התבנית החלבית, ואם מיועדות גם לבשרי וגם לחלבי, זה כבר פחות מקובל, אבל העושה כך יש לו על מי לסמוך אם התבניות נקיות לגמרי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-25 07:56:05
הכוונת שעון שבת
באופן רגיל אסור להזיז המחוגים בשעון שבת כדי שזה יכבה מוקדם יותר. השאלה מה קורה אם מגלים במהלך השבת שאחד מבני הבית איחר את זמן הכיבוי האם מותר להחזיר חזרה לזמן המקורי?
אין זה משנה אם עשו כן מראש או שבמהלך השבת מישהו שינה, פעולת גרם כיבוי שכזאת מותרת בשבת רק במקום צורך גדול או צורך מצווה.
כך מבואר בפניני הלכה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ח. במקום צורך גדול, הפסד משמעותי, או צורך מצווה, ניתן לשנות את המצב הקיים בשעון ולהקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. כגון במקרה שהאור יישאר דולק לשעות הקרובות, ויש בבית חולה שצריך לישון – מותר להוריד את הזיזים ובכך לגרום לכיבויו מוקדם מכפי שתוכנן, ובלבד שיקפיד שהורדתם לא תכבה את האור מיד אלא לאחר זמן ('גרמא'). וכן כאשר האור מכובה, מותר להעלות את הזיזים ובכך לגרום להדלקתו לאחר זמן לצורך מצווה, כגון לימוד תורה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-25 07:54:37
יום ירושלים
שלום וברכה יש סיבה שהרה"ר קבעה ביום ירושלים לאמר הלל בברכה בעוד ביום העצמאות בהתחלה קבעה ללא ברכה ורק מאוחר יותר קבעה עם ברכה (מה שנראה שיצר קו יותר פתוח בעניין הברכה בשונה מיום ירושלים). האם כי הנס של יום ירושלים גדול מיום העצמאות?
זו לא הסיבה, אלא משום שהלל אומרים על הצלה, ובכ"ח באייר ההצלה היתה ברורה, ואילו בה' באייר ההצלה לא היתה ברורה שכן בעקבות הכרזת המדינה התחילה המלחמה, אמנם לאחר זמן כבר התחילו להפנים שעצם ההכרזה היתה הצלה לכל עם ישראל שאין דומה לה, כמבואר בפניני הלכה זמנים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-24 21:56:45
סרטון שצולם בשבת למטרות מבצעיות
סרטון שצולם בשבת בצהלך פעילות מבצעית, עבור מטרות מבצעיות, האם מותר לצפות בו במוצאי שבת?
כיוון שצולם בהיתר ואין חשש שבעקבות הצפייה בו יצולמו כמותו באיסור – מותר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-24 18:51:36
טיפול איפור קבוע בגבות
שלום אני מתעסקת בקוסמטיקה רבות אצלי ואצל חברות לאחרונה נחשפתי על התהליך שנקרא איפור קבוע בגבות מכיוון שראיתי שמדובר בתהליך שיכול להחשב קעקוע ויתרתי על רעיון לעשות וללמוד אך הכרתי משהי שיש לה תעודת הסמכה של הרבנות (הרב שמואל דוד מרבנות עפולה) שנתן לה אישור שלא מדובר בכתובת קעקוע או אפילו כחיקוי ולכן מותר אז האם אני יכולה גם לבצע את התהליך וללמוד אותו לבנות אחרות? ומה עלי לעשות במקרה של טבילה האם נחשב חציצה?
מצד קעקע – מותר. הסיבה העקרית – מפני שאינו קבוע לגמרי, אלא מועיל לכמה שנים, שכן אינו נמצא בשכבה העמוקה של העור ששם אין התחלפות תאים והעור אינו מתחדש.
מקורות – https://www.yeshiva.org.il/ask/75516
מצד חציצה בטבילה – מותר, שכן חציצה היא דבר שאישה מקפידה להסירו, אבל אם עושה זאת ליופי מותר, כפי שמובא בפניני הלכה טהרת המשפחה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-23 09:37:19