חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
צניעות
שלום, ניסיתי לחפש בספרים ולא מצאתי.. מה גדרי ההלכה לנשים בצניעות במפתח של חולצות?
לפי המקובל אצל נשים צנועות. מסתכלים עליהן וכך יודעים מה צנוע בדברים שאין להם התייחסות ברורה בהלכות צניעות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-28 14:15:51
קבלת נדר
שלום, האם נדר בעקבות כך שעשיתי מעשה טוב שלוש פעמים הוא גם במעשה פסיבי? כלומר אני לאחרונה משתדל לא ללמוד פשט בלילה האם אני צריך התרת נדרים בשביל זה? בנוסף אשמח לקצת פירוט בדין הזה מה נחשב מעשה טוב לענין קבלת נדר? בנושא אחר, האם הרב אליעזר מלמד כתב הלכות בנושא השבת אבידה? אם כן אשמח להפניה למקום. תודה רבה
התרת נדרים – אין צורך להכנס לפרטים, שכן כפי שכתב הרב בדין התרת הנדרים שאנו עושים לפני ראש השנה ויום כיפור (פניני הלכה ימים נוראים סוף פרק ה), שהוא מועיל לדברים שאדם עשה ג' פעמים ושכח לומר בלי נדר. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
התרת נדרים
כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.
כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.
מודעה לביטול הנדרים לעתיד
כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.
ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
השבת אבדה – יש מעט מאוד רק בספר המסורת היהודית שכתב הרב (בעזרת ה' יהיה בעתיד פניני הלכה בין אדם לחברו שיעסוק גם בזה במקום ספר ליקוטים ב' שיש היום):
א – השבת אבדה
הרואה אבדת חברו, היינו חפץ של חברו שנפל ואבד או נשכח, חייב להשיבה לו. ולא זו בלבד, אלא שעליו לחוש אחווה ואחריות כלפי חברו, עד שלא יוכל להתעלם מאבדתו. שנאמר: "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ… וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ, לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, א-ג). כיוצא בזה, אם יראה גנבים שעומדים לפרוץ לרכבו או לדירתו של חברו, לא יתעלם אלא יזעיק את המשטרה. ואם יראה מים שמציפים את דירת שכנו בעת שהוא נעדר ממנה, לא יתעלם אלא יתקשר אליו כדי למצוא פתרון לבעיה לפני שייגרם נזק כבד.
המוצא אבדה ואינו יודע למי היא שייכת, אם יש אפשרות לאתר את בעל האבדה ושווי האבדה מצדיק את המאמץ, מצווה לחפש את המאבד בדרכים המקובלות. ככל שהאבדה יקרה יותר, מצד ערכה הכספי או הרגשי, כך צריך להתאמץ יותר להחזירה. כאשר אין סיכוי למצוא את המאבד, ומסתבר שהמאבד התייאש מאבדתו, האבדה הופכת לרכושו של המוצא אותה.
2025-05-27 18:09:20
כמה מותר לאכול לפני מוסף מדברים שאינם מזונות?
כמה מותר לאכול לפני מוסף מדברים שאינם מזונות?
אין הגבלה של פירות ומאכלים קלים, שכן אין להם חשיבות כמזונות ולכן אין בהם חשש שיחשבו כסעודה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-27 03:01:45
יארצייט
שלום וברכה מה נוהגים לאמר בבית העלמין ביום הירצייט של הנפטר?
סדר תפילות לטקס אזכרה
2025-05-26 23:03:22
טבילת קומקום חשמלי.
קניתי קומקום חשמלי חדש תוצרת סין. האם צריך להטבילו לפני השימוש הראשון ? תודה.
הלכה זו מבוארת בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
כה. כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).
כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-26 09:07:16
ברכות
שלום וברכה אדם בירך על מאכל/משקה ברכב והוא לפעמים יוצא ממנו וחוזר לדוגמא נוסע לקניות/תפילה וכד'ו האם מברך שוב כל המאכל/המשקה כל פעם שחוזר לרכב?
השאלה היא האם הרכב דינו כדין בית שהיוצא ממנו צריך לחזור ולברך אם אכל מאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות, או כדין הולכי דרכים שאין שינוי מקום נחשב שינוי עבורם ?
תשובה – זהו מצב ביניים. לכן אם הלך למקום חשוב כמו קניות ותפילה, נחשב שינוי מקום. אבל אם יצא לתקן פנצ'ר או לשירותים או למלא דלק, לא נחשב שינוי מקום (עי' שעה"צ קעח, לח; עי' אור לציון ח"ב יב תשובה טו, ועי' וזאת הברכה פ"ו עמ' 62 בשם הרב אלישיב).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-25 16:54:00
ברכה על פריקסה ומופלטה
שלום רב לרבנים. מה דעת הרב מלמד שליט"א על ברכה ראשונה לפריקסה? האם מזונות או המוציא כמו לחם מטוגן, או שמא לאכול לחם לפני בכדי לצאת מהספק? וכן מה הברכה על מופלטה? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.
מופלטה ברכתה מזונות ועל המחיה. לגבי פריקסה הוא שונה מלחם מטוגן שנאפה כלחם רגיל ואחר כך טוגן, אבל בפריקסה הבצק בעודו בצק מטוגן בשמן עמוק, ולכן דינו כדין סופגניה שברכתו מזונות אפילו אם קבע עליה סעודה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ו'.
אביא לך את מסקנת ההלכה בדינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
בישול וטיגון עמוק
יג. על תבשילים של מיני דגן, כגון אטריות, פתיתים ודייסה, לעולם מברכים 'מזונות' ו'על המחיה', כיוון שהם שונים בתכלית מלחם. וכן דין ביסלי, שקדי מרק, קוגל וסופגניות שמתבשלים בטיגון עמוק.
יד. מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שיש בהם שמן, אין דינם כבישול, שכן במלאווח ומופלטה השמן מועט, ובכובאנה וג'חנון אף שהשמן מרובה, אינם מתבשלים בו אלא נאפים בסיר ואינם מתרככים כתבשיל.
טו. פנקייק, לחוח, בלינצ'ס, וופל בלגי וקרפ צרפתי, דינם כמאפה מזונות שאם קבע עליו סעודה דינו כלחם. ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם דומה למאפה.
טז. כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו פחזניות ובייגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם (כמו בקוגל), הם נחשבים מאפה.
לחם מבושל או מטוגן
יז. חתיכות לחם גדולות משיעור 'כזית' (חצי ביצה), שבושלו או טוגנו בהרבה שמן, אפילו אם נשתנתה צורתן ואינן נראות כלחם, נשאר דינן כלחם. אבל אם החתיכות קטנות מ'כזית', אפילו אם נשארה עליהן צורת לחם, כגון קרוטונים שטוגנו בשמן עמוק, דינן כתבשיל מזונות שלעולם ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה'.
יח. אפה חתיכות קטנות של לחם, כל עוד ניכר עליהן צורת לחם, נשאר דינן כלחם, כגון קרוטונים שנאפו בתנור. אבל אם לא ניכר עליהן צורת לחם, דינן כמאפה מזונות, וכך הוא דין כל מאפה העשוי מפירורי לחם או קמח מצה.
יט. טיגון שאינו עם הרבה שמן וגם לא עם מעט מאוד שמן, ספק האם נחשב כבישול או כאפייה. לכן המטגן באופן זה חתיכות לחם או מצה קטנות מ'כזית' ('מצה-בריי'), ראוי שיברך תחילה 'המוציא' על 'כזית' לחם או מצה ויפטרם בכך. ומי שלא רוצה לאכול לחם או מצה, ואוכל מהמאכל המטוגן פחות משיעור שביעה, מחמת הספק יברך 'מזונות', ואם הוא מתכוון לקבוע עליו סעודה, הרי שהוא מחשיבו כלחם, ולכן ייטול ידיים בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
יחד עם זאת יש הידור שלא לאכול מהם שיעור קביעות סעודה, או לאכול אותם רק בסעודה של לחם, כדי לחשוש לדעת ר"ת, וכפי שמביא הרב בהערה 9:
המגלגל עיסה עבה, גם אם אח"כ בישלה, לר"ת תבשיל זה נחשב מאפה, ואם נילוש במים ברכתו 'המוציא', ואם יש בו טעם שמן או מתיקות עד שנחשב כפת הבאה בכיסנים, רק אם יקבע עליו סעודה ברכתו 'המוציא'. ולדעת רוב הפוסקים, כיוון שהוא מבושל, לעולם ברכתו 'מזונות'. לפי זה גם הקובע סעודה על סופגניות, כיוון שהן מטוגנות בשמן עמוק, ברכתן 'מזונות'. ובשו"ע קסח, יג, כתב בסתם את דעת רוה"פ והזכיר את ר"ת כדעת 'יש חולקים', וכתב שכדי לצאת מהמחלוקת, הרוצה לקבוע סעודה על סופגניות יברך תחילה על לחם 'המוציא' ולבסוף ברהמ"ז. ע"כ. אבל אם לא אכל לחם, יברך 'מזונות' ו'על המחיה'. ואמנם לדעת מ"א קסח, לד, וא"ר, כיוון ששבע מהסופגניות, הוא ספיקא דאורייתא, ויש להחמיר כר"ת ולברך ברהמ"ז. אולם כתבו דגמ"ר ומג"ג, שגם בספק דאורייתא יברך 'מעין שלוש', מפני שמדאורייתא יוצאים ב'מעין שלוש'. עוד ביארו בית מאיר ופמ"ג, שב"י לא חשש כאן לספיקא דאורייתא, משום שרוה"פ חלקו על ר"ת, ולכן רק לירא שמיים כתב שטוב להחמיר. לפיכך, גם אם קבע סעודה על הסופגניות יברך 'מזונות' ו'על המחיה'.
2025-05-25 16:26:44
דיני אבלות
שלום וברכה האם האבל על הורה מותר בעלייה לקבר בשנה הראשונה חוץ מתאריך עיברי של הפטירה או שמא יש עם זה בעיה לעלות מספר פעמים בשנה? תודה
עדיף לעלות רק בזמנים שנהגו בהם לעלות (הספרדים נוהגים לעלות גם בסיום י"א חודש לפטירה וגם בסיום י"ב חודש לפטירה).
2025-05-25 09:13:09
דיני אבלות
שלום וברכה מתי מותר/נהוג לעלות לקבר בשנה הראשונה מי שאבל על הורה?
באותו תאריך עברי של יום הפטירה
2025-05-25 08:51:51
בשר וחלב
שלום לרב, אשתי נוהגת לאפות מאכלים פרווה בתנור, תוך כדי שימוש בשתי תבניות – אחת חלבית ואחת בשרית – כאשר שתיהן נקיות לגמרי. לדוגמה, היא אופה חלות על שתי התבניות בו זמנית. התנור עצמו הוא באותו רגע או בשרי או חלבי (לא פרוה). האם מותר לנהוג כך מעיקר הדין? הדבר גורם מריבות
הטוב ביותר לפני שעושה זאת שתשים את התבניות בתנור ריק (לא אחת צמודה לשניה אלא עם רווח ביניהן) ותפעיל אותו על החום הגבוה ביותר לעשרים דקות – חצי שעה. ברגע שעשתה זאת – התנור והתבניות פרווה לגמרי.
אם משום מה אינה רוצה לעשות זאת, אזי אם הכל נקי לגמרי, אפשר לסמוך על המקלים ולא לריב. אם החלות מיועדות לארוחות בשריות, שתשים אותן על התבנית הבשרית, ואם הן מיועדות לארוחות חלביות, שתשים אותן על התבנית החלבית, ואם מיועדות גם לבשרי וגם לחלבי, זה כבר פחות מקובל, אבל העושה כך יש לו על מי לסמוך אם התבניות נקיות לגמרי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-25 07:56:05
הכוונת שעון שבת
באופן רגיל אסור להזיז המחוגים בשעון שבת כדי שזה יכבה מוקדם יותר. השאלה מה קורה אם מגלים במהלך השבת שאחד מבני הבית איחר את זמן הכיבוי האם מותר להחזיר חזרה לזמן המקורי?
אין זה משנה אם עשו כן מראש או שבמהלך השבת מישהו שינה, פעולת גרם כיבוי שכזאת מותרת בשבת רק במקום צורך גדול או צורך מצווה.
כך מבואר בפניני הלכה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ח. במקום צורך גדול, הפסד משמעותי, או צורך מצווה, ניתן לשנות את המצב הקיים בשעון ולהקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. כגון במקרה שהאור יישאר דולק לשעות הקרובות, ויש בבית חולה שצריך לישון – מותר להוריד את הזיזים ובכך לגרום לכיבויו מוקדם מכפי שתוכנן, ובלבד שיקפיד שהורדתם לא תכבה את האור מיד אלא לאחר זמן ('גרמא'). וכן כאשר האור מכובה, מותר להעלות את הזיזים ובכך לגרום להדלקתו לאחר זמן לצורך מצווה, כגון לימוד תורה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-25 07:54:37
יום ירושלים
שלום וברכה יש סיבה שהרה"ר קבעה ביום ירושלים לאמר הלל בברכה בעוד ביום העצמאות בהתחלה קבעה ללא ברכה ורק מאוחר יותר קבעה עם ברכה (מה שנראה שיצר קו יותר פתוח בעניין הברכה בשונה מיום ירושלים). האם כי הנס של יום ירושלים גדול מיום העצמאות?
זו לא הסיבה, אלא משום שהלל אומרים על הצלה, ובכ"ח באייר ההצלה היתה ברורה, ואילו בה' באייר ההצלה לא היתה ברורה שכן בעקבות הכרזת המדינה התחילה המלחמה, אמנם לאחר זמן כבר התחילו להפנים שעצם ההכרזה היתה הצלה לכל עם ישראל שאין דומה לה, כמבואר בפניני הלכה זמנים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-24 21:56:45
סרטון שצולם בשבת למטרות מבצעיות
סרטון שצולם בשבת בצהלך פעילות מבצעית, עבור מטרות מבצעיות, האם מותר לצפות בו במוצאי שבת?
כיוון שצולם בהיתר ואין חשש שבעקבות הצפייה בו יצולמו כמותו באיסור – מותר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-24 18:51:36
טיפול איפור קבוע בגבות
שלום אני מתעסקת בקוסמטיקה רבות אצלי ואצל חברות לאחרונה נחשפתי על התהליך שנקרא איפור קבוע בגבות מכיוון שראיתי שמדובר בתהליך שיכול להחשב קעקוע ויתרתי על רעיון לעשות וללמוד אך הכרתי משהי שיש לה תעודת הסמכה של הרבנות (הרב שמואל דוד מרבנות עפולה) שנתן לה אישור שלא מדובר בכתובת קעקוע או אפילו כחיקוי ולכן מותר אז האם אני יכולה גם לבצע את התהליך וללמוד אותו לבנות אחרות? ומה עלי לעשות במקרה של טבילה האם נחשב חציצה?
מצד קעקע – מותר. הסיבה העקרית – מפני שאינו קבוע לגמרי, אלא מועיל לכמה שנים, שכן אינו נמצא בשכבה העמוקה של העור ששם אין התחלפות תאים והעור אינו מתחדש.
מקורות – https://www.yeshiva.org.il/ask/75516
מצד חציצה בטבילה – מותר, שכן חציצה היא דבר שאישה מקפידה להסירו, אבל אם עושה זאת ליופי מותר, כפי שמובא בפניני הלכה טהרת המשפחה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-23 09:37:19
הלכות מעקה
ברשותי גג שטוח לו כניסה מתוך הבית (מדרגות תלולות מעט) הגג אינו בשימוש מלבד לצורך תחזוקת דוד שמש ופאנלים סולאריים, ולעיתים רחוקות (נניח פעם בחודש חדשיים) כשיש איזו התרחשות ומעוניינים לצפות בנעשה בכפר הערבי הסמוך. האם הגג חייב במעקה בברכה?
עבור תחזוקת דוד שמש ופאנלים סולריים אין צורך לעשות מעקה, אבל עבור עליה לצפייה בנעשה המתרחשת מפעם לפעם, יש צורך לעשות מעקה, במיוחד אם הגישה אל הגג זמינה כמו שאתה מתאר (1. מתוך הבית. 2. יש מדרגות זמינות). לגבי הברכה – מכיוון שבנתיים אתה אומר שהעליה היא לא יותר מפעם בחודש והיא רק לשם צפייה ולא לשימוש אחר, אזי אף שעשיית המעקה היא חובה מהתורה ולכן גם במקום ספק יש לעשותה, לגבי הברכה יתכן ובמקרה שלך היה מקום לחשוש ולא לברך, אבל נראה יותר שמכיוון שאם תעשה מעקה תהיה רגוע שהילדים יעלו לשם יותר, ובוודאי שכשהם יגדלו הם יעלו לשם יותר, נכון לברך.
האם כל עוד אין מעקה מותר לעלות לגג בזהירות רבה – כן.
דיני מעקה הובאו בפניני הלכה ליקוטים ב פרק ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
בברכה
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-22 16:47:11
מעשר כספים
שלום וברכה בליקוטים ב' פרק ו סעיף ז הרב דן בחיוב מעשר הכספים ולא נראה שהכריע אם החיוב מהתורה/דרבנן/מנהג. מהמשך ההלכות משמע שהכריע שזה לפחות לא מנהג?
נכון. דרכו תמיד להשתדל לנקוט את דרך האמצע, מפני שהיא כוללת יותר דעות, ובמקרה שלנו יש סיבה טובה לומר שאין זה מנהג, גם משום שמדובר על מצווה מהתורה של צדקה וגם משום שהנותן פחות ממעשר זו מידת עין רעה. עוד יש לציין שגם מתוך הסוברים מנהג, יש סוברים שכך צריך לעשות מחמת המנהג.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-22 10:34:39
תפילת יחיד בנץ החמה.
שלום רב. שאלתי היא,האם יש משום ביזוי הציבור להתפלל בתוך ביהכנ יחד בנץ החמה שהקהל מתאסף למניין לאיטו ויחל את התפילה כ20 דק אחכ? בכבוד התורה.
ביזוי הציבור תלוי בציבור, אם הוא מרגיש מבוזה, זהו ביזויו, אבל אם הוא מעוניין בכך, זה בסדר. באופן כללי נראה שאם יש בקהל כאלו שזמנם יותר חשוב להם, הדבר הנכון הוא לקבוע שעה שבה בכל מקרה מתחילים ישתבח גם אם אין מניין, ובכל מקרה מתפללים תפילת עמידה גם אם אין מניין, רק כך אנשים יקפידו לבוא בזמן. אם הציבור לא מעוניין בכך, זה מה יש, אפשר להתפלל במקום אחר.
לגבי היחס בין תפילה במניין לתפילה בנץ החמה עיין בפניני הלכה הלכות תפילה, או בספר הקיצור לפניני הלכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-21 03:11:03
ברכת הטורטיה
שלום לרב. בפרק ו , יא בהערות הרב כותב לגבי טורטיה מקמח חיטה: דין טורטייה כדין פהב"כ, ואף שבצקה דומה יותר ללחם, שהוא בצק עבה ואין בו הרבה שמן או סוכר, כיוון שהיא דקה ויעודה לאכילת ארעי וכדי לתת בה מילוי, דינה כפהב"כ. למרות שהבלילה עבה, מסתכלים על התוצאה שהבצק דק והיא נאכלת לנשנוש , והראיה שמגישים באולמות את הטורטיה כמנת פתיחה. 1. מי הם הפוסקים בימינו שסוברים לברך על טורטיה מקמח חיטה מזונות? כי ראיתי הרבה פוסקים ורבנים שמורים לברך המוציא כי הבלילה עבה למרות שהבצק דק. בפשטות מדובר על לחם דק. 2.מה יעשה ספרדי שאוכל מעל 162 גרם טורטיה פחות מ216 גרם. האם יעשה נטילת ידיים בלי ברכה , המוציא וברכת המזון? אולי במקרה הזה כדאי לחשוש לדעה שקביעות סעודה היא שלוש ביצים, בצירוף דעת הפוסקים שמברכים על טורטיה המוציא וברכת המזון. תודה
לפני שאתייחס להכרעת הרב שדין הטורטייה כדין פהב"כ, אתייחס לשאלה השנייה ששאלת לגבי ספרדי שאוכל מעל 162 גרם. אז לדעת הרב מלמד כפי שמבואר בפניני הלכה דין קביעות סעודה לספרדים ואשכנזים חד הוא והולכים לפי נפח ולא לפי משקל. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ב. אדם שהחליט במקום לאכול לחם בסעודה, לאכול ממיני המאפה הללו שיעור נפח של ארבע ביצים רגילות (200 סמ"ק), ולשבוע יחד עם שאר המאכלים כפי שהוא רגיל לשבוע בסעודה על לחם; כיוון שמתייחס למאפים אלו כלחם, צריך ליטול ידיים בברכה ולברך עליהם 'המוציא' וברכת המזון. שיעור המזונות לקביעות סעודה של זקנים וילדים הוא שלוש ביצים, כיוון שהם רגילים לשבוע מכמות פחותה. משערים רק את עיסת המזונות על כל המעורב בה, ולא את המילוי שבתוכה.
ג. לכתחילה נכון שלא לקבוע סעודה אף על שיעור נפח של שתי ביצים ממאפה המזונות, כדי שלא להיכנס לספק ברכות. וכן המתכוון לאכול רק מיני מזונות שלא לשם שביעה, נכון שיאכל פחות משיעור ארבע ביצים. ובדיעבד שנכנס לספק ואכל מזונות אפויים בשיעור ארבע ביצים ויותר, כל עוד לא שבע מהם כפי שרגיל לשבוע בארוחה רגילה, יברך 'מזונות' ו'על המחיה'.
ברכת הטורטייה
כיון שמטרת הטורטיה לאכול אותה עם מילוי ועל מנת כן אופים אותן, הוי כאילו אפו אותן עם המילוי, וכיון שפעמים רבות נועדו לטעימה כמיני מזונות ולא לשביעה כלחם, ברכתן מזונות אלא אם כן קובע עליהן סעודה.
נקודה זו שאף שהמילוי לא ניתן בשעת האפיה הדין כפה"כ כתבו רבים (לא לגבי טורטיה אלא כעקרון מנחה):
אול"צ יב, י (לגבי וופלים – "ואף שהמילוי של הוופלים לא ניתן אלא לאחר האפיה, מ"מ כיון שדרכם בכך, חשיב פת העשויה כמין כיסים שממלאים בה, ומברך עליה בתוך הסעודה"), בנין שלום (שם (קב)), ילקו"י קעז, ג בסוף ההערה, ברכת ה' ג י, 202, וכך הובא בשעה"ב הערה צח בשם ברכה כהלכה טו, עמ' 14 שאם עשה העיסה בנפרד על דעת למלאותה, וכך היא דרך אכילתה ועיקר עשייתה לקינוח ותענוג, דינה כפהב"כ. וכ"כ בס' מקור הברכה (סי' סט סק"ד) שעיקר הכרעת הפוסקים, שאם אפה לצורך מילוי נחשב לממולא.
וכ"פ לגבי טורטייה הרב רובין בקובץ “מוריה” (שצז – שצט עמ’ רצ). וכן בעל ספר וזאת הברכה בספרו “ליבון הברכה” (עמ’ 265). וכ"כ בספר הליכות ברכות (סימן רי"ב כלל 5), וכ"ד הרב דב ליאור.
סיכום יפה ומשכנע מאתר –
מהי ברכתם של הטורטייה, “קרפ -צרפתי”, “פנקייק”, “וופל בלגי”, “בלינצ’ס”, “פיתה – קראנץ”?
א). בענין ברכת “הטורטייה” שרוב הטורטיות הנמצאות כאן בארץ עשויות מה’ מיני דגן ואין בהם מתיקות כלל, (ויש מקומות כמו במדינת ברזיל ומקסיקו, שנעשית הטורטייה מקמח תירס), והיא עשויה כעין פת דקה ורכה העשויה מבלילה עבה ומרדדין אותה היטב הדק, הדק היטב וממלאים בה בשרים טחונים, ביצים וכדומה, ואין אדם אוכלה כמות שהיא כשם שאוכל פת, אלא עיקר מטרת אפייתה לשם מילוי, ורבים שואלים ודורשין בענין ברכתה.
ולכאורה כיון שהיא באה מבלילה עבה צריך לברך עליה המוציא ובהמ”ז, וכמ”ש מרן השו”ע (סי’ קסח סעיף ח’) שלחמניות שבלילתן עבה שקוראים אובליא”ש לחם גמור הוא ומברך עליהם המוציא ובהמ”ז, ורק אותם שבלילתן רכה ודקים מאד שקוראים ניבלא”ש, מברך עליהם במ”מ וברכה אחת מעין ג’. והנה גם הלחמניות שדיבר בהם השו”ע איירי כשהם דקים, וכמבואר במ”ב (ס”ק לו) ובשעה”צ (ס”ק לא), ומ”מ ברכתן המוציא כיון שבאו מבלילה עבה וכפי הכרעת השו”ע ע”פ התוס’ בברכות (מב. ד”ה לחמניות), והרא”ש (פ”ו סימן ל).
ב). אלא שאם כנים הדברים שכל שבלילתו עבה ברכתו המוציא וכל דבר שבלילתו רכה ברכתו מזונות, צ”ע ממה שכתב הרמ”א (קסח, יד) דאפילו דבר שבלילתו רכה שאפאה בתנור, ברכתו המוציא. וצ”ע דמאי שנא מניבלא”ש. וכבר נתקשה בזה המג”א (ס”ק כ), ותי’, דהתם לא איירי הרמ”א ברכים כל כך. ומבואר יוצא מדבריו, ד”דקין” לחוד לא מהני להפקיעו משם מפת, אלא בעינן נמי שיהיו “רכים”. וכ”כ המ”ב (ס”ק לז) ודווקא באלו שהם “רכים ודקים” ביותר, אבל אם אינם “רכים ודקים” כ”כ מבואר בסעיף י”ד דדין לחם עליו ומברך המוציא. עכ”ל.
והנה לא נתבאר לנו שיעור רכותה מהי, דשמא רק בבלילה רכה מאד, כגון לחם התימני הנקרא “לחוח”, וכן “קרפ צרפתי”, “פנקייק”, וכיוצא באלו, שכשאוחזין בקצה אחד שלהם הצד השני נכפף ומתקפל בקלות, לפי שהמרקם שמהם הם עשויים היא בלילה רכה, לא כן לחם שבלילתו עבה שרידדוהו עד שנעשה דק ששונה בעצם במרקם שלו, שמא אינו בכלל הרך שאליו כוונו. ועל כן בנידון פת זו הנקראת הטורטייה, שראיתיה והיא דקה, ומ”מ אינה רכה כ”כ ואע”ג שנכפפת ונוח למלאות בה, מ”מ כיון שעיקרה עשויה מבלילה עבה, שמא אין זה בכלל רך כמו אלו הנז’ וא”א להפקיעו מתורת פת. והכי משמע בעמק ברכה הוב”ד בט”ז (סק”ט) ובמחצית השקל (ס”ק כ), גבי המאפה הנקרא נאליסק”י שברכתו מזונות, וז”ל: דלא מצינו במדינותינו עיסה שבלילה רכה וכולם בלילתן עבה אף שהפת הוא דק מאד על ידי העריכה ע”י גלגל, אבל העיסה בלילתה עבה, אלא כגון הני נאליסק”י ששופכים מים ע”ג קמח והוא רך מאד, עד שלרכותו אי אפשר להעריכו ביד, או לגלגל בגלגל של עץ אלא שופכים ממנו על עלים רחבים וכו’. עכ”ל. וכ”כ הגר”ז (שם סעיף יג) דכל שאין בלילתן רכה מאד דרך בני אדם לקבוע עליו סעודה לפעמים וברכתו המוציא אע”פ שאין בלילתן עבה לגמרי.
ג). אלא שבאמת יש לצרף בנד”ד עוד את שיטת רש”י דפי’ את ההיא סוגיא דברכות (מב.) בלחמניות שמברכין עלייהו מזונות אם לא קבע עליהן, דאיירי באובליא”ש, היינו עיסה שבלילתה עבה, וטעמו, דכיון שאופן עריכתם בצורה דקה ליכא עלייהו תורת פת. וכדברי רש”י תפס הרשב”א בחידושיו לברכות (מב.), ובמשב”ז (סי’ קסח סק”ט) כתב, דר”י חשש לשיטת רש”י. ולפי”ז אפילו אם נימא דהטורטייה אינה רכה כ”כ, מ”מ כיון שדקה היא, יש לברך עליה במ”מ. והן אמת שהתוס’ והרא”ש וכוותיהו תפסו הטור והשו”ע, שהלחמניות דאיירי הגמ’ הם הניבל”ש שבלילתן רכה. מ”מ כתב הרב ערוה”ש (סי’ קסח סעיף ל) דבפת שהיא דקה מאד, אפשר דגם התוס’ יודו לרש”י, שברכתה מזונות.
וכן ראיתי שהעלה בשו”ת מנחת יצחק ח”א (סימן עא או’ ו’), שגם פת שבלילתה עבה ורידדה במכונה דק דק, ברכתה מזונות, וכתב דמצד הסברא פשוט שכן הוא, דמה לי פת שמתחילתה היתה דקה ע”י בלילה רכה, ומה לי פת שרידדה היטב ע”י מכונה עד שנעשית דקה, דבר אחד להן, וגם הביא ראיה מפת סופגנין שנעשית מבלילה עבה ולבסוף טיגנה דאזלינן בתר הטיגון, וברכתה מזונות וכמ”ש השו”ע (שם סעיף יג). וכן ראיתי שנקט לדינא הגר”מ לוי בספרו הבהיר ברכת ה’ ח”ב (פרק ב’ עמוד קמא ובהע’ 57) דאף שתחילת העיסה עבה, אם עתה ע”י הרידוד העיסה מתקפלת ורכה ואין הדרך לקבוע עליה סעודה, ברכתה מזונות. ולפי”ד צ”ל דמאי דנקט השו”ע (סעיף ח’) “בלילתה רכה”, לאו דווקא הוא, אלא אורחא דמילתא נקט לפי שכן הוא הדרך בבלילה רכה להיות דק. (ומאי דבני אשכנז נהגו לברך על המצה המוציא במשך ימות השנה, אע”ג שהמצה דקה מאד, וע”כ כיון דעיקרה בלילה עבה, ויש לדחות, כמ”ש המחז”ב סי’ קנח סק”ה, לפי שהוא לחמו של פסח, ועוד, שהרגילות לקבוע עליו סעודה. ועי’ בשו”ת מנח”י שם משכ”ב).
ד). ובאמת דלענ”ד נראה שהעיקר שיש לברך על פת הטורטייה מזונות מעוד טעם ברור, ואבאר, דהנה זה פשוט דפת זו אין רוב בני אדם אוכלים אותה לבדה כמות שהיא בתור פת לשם סעודה לשבוע, ותמיד מגיעה עם מילוי בתוכה, ואדרבה מצוי שמגישים אותם בחתונות וכדו’ (“בגופה”, “בר”) קודם הסעודה, לשם קינוח סעודה עם יתר המאכלים הנמצאים שם לקינוח, ואע”פ שמשביעה אין זה אלא מחמת המילוי שבתוכה ולא מחמת הפת עצמה. וצירוף המאכלים האחרים לא מחשיבו ללחם גמור, דגם המג”א (סי’ קסח ס”ק לג) איירי, כשקובע על הלחם סעודתו ולא שעשייתו יגרום להחשיבו לחם. וכ”ש להברכ”י (שם) דפליג. וכ”כ המנח”י (שם או’ י’).
והרי הטעם שכתב השו”ע לברך על הנבלי”ש מזונות, הוא משום מ”ש הריב”ש (סימן כח) שאין הדרך לקבוע עליהם סעודה, אלא אוכלים מהם מעט בקינוח סעודה, דומיא דפת הבאה בכיסנין. וכ”כ בספר בשמים ראש (סימן כב) וזה לשונו: ועל דבר הלחמים הדקים מאד, שהבאת מההוא דתחילתו עיסה וסופו סופגנין, כבר דיברו בזה רבותינו בעלי התוס’ ודעתי נוטה שכל לחם דאין דרל בני אדם לאכול אותו בתורת לחם לשבוע, אלא לפרקים בתורת מעדנים ומאכל פלוטיקין, אין זה הלחם שקבעו לו חכמים ברכה בפנ”ע, ואין לומר הרי שניהם זנים האדם זה כזה שהרי מין אחד להם, א”כ תשאל אף על המבושל וכו’ עכ”ל. וכן כתבו המג”א והמ”ב (ס”ק לו) דהטעם שעל לחמניות כתב השו”ע לברך המוציא, לפי שעשוי לאכילה, משא”כ כעכין יבשים הנז’ בסעיף ז’, אינם עשויים לאכילה אלא לקינוח. וכ”כ הלבוש (סימן קסח סעיף ט’) שכל שאינו לחם של רובא דעלמא, ברכתו מזונות. וכ”כ המאמ”ר (שם) שכל שלא נאכל לשובע כדרך פת, יש לו דין פת הבאה בכיסנין ולא נחלקו ג’ הדעות הנז’ שם בשו”ע לדינא, אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והשווה שבכולם שאינו נאכל כדרך פת. וכן יוצא מבאר לפמ”ש המחז”ב (סי’ קנח סק”ה) להשיב ע”ד הכנה”ג. וכ”כ בס’ דרך החיים (הל’ ברכות או’ ג’), ובשו”ת בית אפרים (או”ח סי’ יב). ועי’ היטב עוד בביה”ל (סוף סי’ קסח ד”ה פשטידא) שכתב, דפת הממולאת בבשר ודגים, אם ניכר שהפת עשויה לקינוח ולא לקביעות סעודה, ברכתה מזונות. ע”ש. וכן יש ללמוד ממ”ש השדי חמד (אסיפת דינים מערכת ברכות סימן א’ אות יא) שעל ‘הליקום’ שעושין בעיר הזו לסעודת שחרית של שבת ויו”ט שאוכלים מאכל חלב ועושים ‘הליקום’ מעיסה שלשין אותה ‘בחלב וחמאה’, כדי לאכול סעודת קבע, יש לברך המוציא וברהמ”ז, ושכן יש ללמוד ממה שכתב הרב דברי מנחם בשם הרב מהרר”י עזריה שכתב וז”ל, העושים עיסה לעשות ממנה פת הבאה בכיסנין ועושים מאותה עיסה גלוסקאות גדולות כדי לאכול בסעודה בבית השמחה ובשבת ויו”ט, אף דנותנים בתוכה תבלין ושמן וביצים, מברכים המוציא, כיון דאדעתא דהכי עשויה הו”ל כלחם גמור, ואם רוצה לאכול מהם דרך ארעי, חייב לברך המוציא וג’ ברכות דאדעתא דהכי עשו אותו כלחם לקבוע סעודתו עליו, וכו’. הרי דאזלינן בתר עיקר הכוונה בעשיית הפת אם הוא לקביעות סעודה אם הוא לקינוח. וע”ע בלב חיים ח”ב (סי’ פח) שהביא בשם הרב זרע אמת (סימן כח), שעל פת נילוש במי פירות המנהג לברך המוציא. עכ”ל. וע”ע בשו”ת אול”צ ח”ב (עמ’ צז) מ”ש גבי לחמניות מתוקות ומצה, וש”מ דאזלינן מעיקר הדין אחר הפת שלפנינו אם הרגילות לקבוע עליה סעודה. וע”ע בשו”ת שבה”ל ח”ח (סי’ לב), משכ”ב. ועי’ מה שנבאר עוד בתשו’ הקודמת.
וכן ראיתי בנד”ד שהעלה הגרי”מ רובין בקובץ “מוריה” (שצז – שצט עמ’ רצ) גבי הטורטייה שברכתה מזונות, מפני האי טעמא שאין דרך רוב הני אדם לאוכלה בתור פת. גם בעל ספר וזאת הברכה בספרו “ליבון הברכה” (עמ’ 265) העלה, שברכת הטורטייה היא מזונות למרות שבלילה עבה, אלא ששם דימהו לדין הטרוקנין, ולענ”ד כוותיה ולא מטעמיה, לפי שטרקונין בלילתן רכה מאד כנז’ במג”א ובמ”ב (שם) והוי עיסה דלילה הנשפכת, וכבר נתבאר דבנד”ד אינו רך כ”כ. ושו”ר שכן העלה הה”כ בקובץ יתד המאיר (אייר ע”ד סי’ קנב), יעו”ש. וכן שדר לי ידידי רבי אייל אזולאי שליט”א תשובת כת”י, שהעלה כן הלכה למעשה.
2025-05-20 18:55:11
ברכות
שלום וברכה 1. קטן שמברך האם עונים אחיו אמן? 2.יש אפשרות בבקשה לשלוח את הנוסח החדש של הפסקה בעניין טבילת כלי חשמל?
- מתווך ספר הקיצור לפניני הלכה ברכות פרק יב – השומע ברכה מקטן שהגיע לגיל חינוך לברכות, היינו שמבין את משמעות הברכה ויודע לומר אותה כראוי (סביב גיל שש), חייב לענות אחריו 'אמן'. ואם קטן שעוד לא הגיע לכך מברך, אין עונים אחריו 'אמן', אלא משבחים אותו שבירך יפה כדי להרגילו לברך. כאשר מלמדים קטן לברך, מרגילים אותו לומר את נוסח הברכה עם שם ה', אבל אין עונים 'אמן' על ברכה שנועדה לצורך תרגול.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
-
י – כלי חשמלי
ישנם כלים חשמליים שנועדו להכנת אוכל ובאים איתו במגע ישיר, כדוגמת קומקום חשמלי, מצנם, טוסטר לחיצה. לכאורה צריך לטובלם, אולם הם עלולים להתקלקל ממי המקווה. בפועל, בכלי חשמל פשוטים החשש רחוק, ובתנאי שלאחר הטבילה ישהו אותם זמן רב עד שיתייבשו לגמרי. אולם בכלי חשמל עדינים, כדוגמת כלים שיש בהם צג אלקטרוני, יש חשש סביר שיתקלקלו בעקבות הטבילה.
יש אומרים שכלי חשמל פטורים מטבילה, מפני שדרך הפעלתם על ידי חיבורם לשקע שבקיר כדי לקבל חשמל, וכלל הוא, שכל מה שמחובר לקרקע אינו נחשב כלי ואינו מקבל טומאה, ולכן אין צורך להטבילו. ואף אם לעיתים הם מופעלים על ידי סוללות, הולכים אחר רוב תשמישם שהוא במחובר לקרקע. ועוד, שכלי חשמל נחשבים כמכונות, והמצווה היא לטבול כלי אכילה ולא מכונות. ויש שצירפו עוד סברות להקל.
למעשה, הלכה כדעת המקילים וכלי חשמל אינם צריכים טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים יטבול את הכלים בלא ברכה או יימצא פתרון אחר כדי לפוטרם מטבילה.
לפיכך, בכלי שאין כמעט חשש שיתקלקל, הרוצה להחמיר יטביל אותו בלא ברכה וימתין יותר מיממה כדי שיתייבש לגמרי ולא יתקלקל בעת שיפעילו אותו.
לגבי כלי שיש חשש שיתקלקל הועלו לפי המחמירים שתי הצעות: א) לתת אותו לבעל מקצוע ישראל, שיפרק את החלק שנוגע באוכל פירוק יסודי, עד שלא יחשב יותר כלי, וירכיב אותו מחדש, וכך הכלי יחשב ככלי שעשאו ישראל, שאין מצווה לטובלו. אמנם כאשר לא ניתן לפרק את החלק שנוגע באוכל, אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי. ב) לתת את הכלי במתנה לגוי, ולבקש ממנו לקבלו בהשאלה לזמן בלתי מוגבל, וכיוון שהכלי שייך לגוי, והישראל אינו רוצה לקנותו לעצמו, אפשר להשתמש בו לזמן לא מוגבל בלא טבילה (כמבואר בהערה 10).
כל זה אמור לגבי החלקים שמחוברים ממש לכלי החשמלי, אבל תבניות אפייה שמכניסים לתוך תנור חשמלי – חייבות בטבילה בברכה, מפני שאינן נחשבות כלים חשמליים, הואיל ואינן מחוברות לתנור החשמלי אלא רק מונחות בו, והן גם משמשות לעיתים ככלי להגשת האוכל שנאפה בהן. וכן דין סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר, כאשר החלק שבא במגע עם האוכל עשוי מתכת או זכוכית ומתפרק מהחלק החשמלי, שיש להטבילו לבדו בברכה.[1]
[1]. בשו"ת חלקת יעקב יו"ד מא, מג, היקל בכלי חשמל מפני שרוב תשמישם כשהם מחוברים לקרקע ואינם מקבלים טומאה (וכל שאינו מקבל טומאה אינו חייב בטבילה, כפי שכתבו שו"ת שב יעקב לא, ערוה"ש קכ, לט, ורוב האחרונים). וכן היקל בשו"ת בית אבי א, קיד, והרב בן ציון אבא שאול; תפילה למשה ה, כה; שיח נחום מט, ה. והרב גנזל (תחומין כז) היקל בזה מעוד טעמים. מנגד, כמה אחרונים כתבו שכלי חשמל חייבים בטבילה, ומהם: מנח"י ב, עב; שבט הלוי ב, נז, ג; משנה הלכות ט, קסב; ריש"א קובץ תשובות א, ג. ויש שהקילו בטוסטר הואיל והלחם כבר היה מוכן לפני כן, והטוסטר רק השביחו (אג"מ יו"ד ג, כד). ולענ"ד יותר נראה כדעת המקילים שפוטרים כלי חשמל מטבילה, הן מצד שהוא פועל במחובר לקרקע, והן מצד שהוא שונה לגמרי מהכלים שנצטווינו לטבול, שניתן להגדירם כסוג של מכונות. על אחת כמה וכמה כאשר לא ניתן להטבילו בלא שיתקלקל, שלא יתכן להכשיר כלי בטבילה באופן שאחר הטבילה יתקלקל. (מה עוד שלדעת רוב הפוסקים איסור שימוש בכלי שאינו טבול מדברי חכמים, כמבואר לעיל בהערה 11).
2025-05-20 11:06:21