חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
מעלין בקודש-השתמשות בתשמישי קדושה
אני רבי בחטיבת הביניים ותמיד דואג על איך ללמד ל מורי הישיבה לעשות הגבהת התורה במנין בלי להיכנס לסכנת נפילת התורה חס וחלילה. עשיתי פטנט ולקחתי עצי חיים מתורות פסולות ועתיקות וחברתי ״וויניל״ במקום יריעות עד כדי שהמשקל יהיה ממש דומה לתורה רגילה. עכשיו יכולים הבחורי להתאמן הרבה וכשבאים לתורה רגילה מוכשרים כבר בגבהתו ב״ה. אבל…לפי מה שלמדתי כנראה אין זה מן המותר לעשות לפי שהעצי חיים האלו כבר היו תשמישי קדושה ואיך מורידים חשיבותם ללימוד הגבה על תורה לא אמיתית? שאלתי כמה רבנים והתירו ושבחו אותי על הרעיון אבל לא יכלו לענות מבחינת הבעיה ההלכתית. האם אפשר לברר והאם מותר לי להמשיך ללמד הבחורים עם ה״תורות״ האלו?
מותר מתוך יראת כבוד כשנמצא עם הבחורים רב שמוודא שלא עושים צחוק מהעניין.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2026-01-01 23:49:50
צום לנשים (בצומות הקלים)
שלום וברכה, באתר של הידברות כתוב שיש עדות שמקילות לנשים שלא לצום בצומות הקלים. ראה https://www.hidabroot.org/question/302313 אני מעדת טריפולטאים (יוצאי לוב, צפון אפריקה). אני לא יודע איך נהגו בעדה שלנו בחו״ל, אבל כמדומני שנשים/בנות לא צמו בצומות האלה. לפחות מה שראיתי בארץ במשפחה. השאלה שלי: האם אפשר לסמוך על זה ולומר לבנות שלי שקשה להן לצום, שהן יכולות שלא לצום. תודה.
שלום לשואל הנכבד. יש לנו כאן רב טריפוליטאי שעוסק הרבה במנהגי עדות, הוא אומר שנהגו בטריפולי שנשים צמות.
כמו כן, נכון להוסיף שפי הנראה כיום בארץ ישראל שאנחנו חיים ביחד כל העדות, המנהג הנכון לכל העדות הוא לצום, אלא אם כן יש עדה גדולה עם מנהג ברור מאוד שנשאר עד ימינו, אבל בלא מנהג חזק וברור שנהוג עד ימינו אצל כל בני עדה מסוימת, אין מקום להקל בדברים שכל ישראל נוהגים בהם איסור.
הקולא הכי גדולה שיש לנשים היא ששנתיים לאחר הלידה, הרוצה לסמוך על הפוסקים המקלים רשאית שלא לצום כדי להתחזק, כפי שמובא בפניני הלכה זמנים.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
הפטורים מהצום
י. מעוברת ומניקה: משעה שהאישה יודעת שהיא בהריון, היא פטורה מהצומות הקלים. וכן המניקה את בנה, פטורה מהצומות הקלים גם כאשר התינוק מקבל מזון נוסף.
יא. יולדת: משעה שאחזו באישה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית החולים, פטורה מהצום עד שלושים יום אחר הלידה, אף שאינה מניקה. והרוצה להקל ולא לצום בצומות הקלים עד עשרים וארבעה חודשים אחר הלידה, אף שאינה מניקה, יש לה על מי לסמוך. גם מי שהפילה את עוברה ומרגישה חולשה, פטורה מהצום במשך שלושים יום מההפלה.
2026-01-01 16:50:34
תפילה
שלום, אני מתפלל לאט יחסית. האם מותר לי להתחיל לומר ק״ש וברכותיה קודם הש״צ על מנת להתחיל יחד עם הציבור כולו תפילת שמונה עשרה? (השאלה היא בין על שחרית ובין על ערבית)
בהחלט, כך ראוי לעשות.
על אלו דברים שבקדושה עונה הנמצא באמצע ברכות קריאת שמע?
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה: בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2026-01-01 05:03:58
פאות הזקן
שלום לרב, אשמח לדעת מה דעת הרב אליעזר מלמד לגבי: א. האם דווקא בסכין אסור להשחית את הזקן, אבל במכונת תספורת/מכונת גילוח (וכל מה שהוא לא סכין) אין את הבעיה של השחתת זקן? ב. היכן להלכה ממוקמות בצורה מדויקת 5 פאות הזקן שבהן צריך להקפיד שלא לגלח בסכין? (האם מותר לגלח את הגרון בסכין ) אשמח לדעה של הרב מלמד
א.הרוצה להקל להשתמש בכל מכונות הגילוח רשאי, מפני שהעיקר כסברת המקילים, וכך נהגו רבבות יהודים יראי שמיים במשך כמה דורות עד היום. אולם כיוון שמדובר באיסור תורה, לכתחילה טוב לחשוש לסברת המחמירים, או לגדל זקן או לקנות מכונה שגם לאחר הגילוח יישארו זיפים הזקן כמו אחר יום מגילוח בתער. (לשם כך קמו גופי כשרות שמשווקים מכונות גילוח שהתקינו בהן רשת עבה יותר (כ-0.4 מילמטר), ועוד פתרונות מסוג זה, כדי שגם אחר הגילוח ניתן יהיה להרגיש מעט בזיפי הזקן, כמו לאחר יום מאז שמתגלחים בתער).
ב. https://yhb.org.il/shiurim/revivim1095/
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-30 19:00:36
חתונה
מה עושים כאשר ההורים מתנגדים לבחירת בן הזוג? אנחנו כבר לא צעירים ורוצים להתחתן.
כדאי לערב אדם שלישי. אני ממליץ לערב רב שההורים מעריכים כדי שיעזור בעניין, שכן פעמים שההורים צודקים ומנסיונם רואים דברים שאתם לא רואים, ופעמים שההורים טועים ומתערבים באופן לא ראוי בחיי ילדיהם הגדולים.
אביא לך את הדברים כפי שהם מובאים בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק א (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר):
כב – הורים שמתנגדים לנישואים
לעיתים נוצרות בעיות קשות מאוד סביב חתונת הבן. הבן בחר לו את בת זוגו, וחושב שתכונותיה מתאימות לאופיו ולשאיפותיו, וכן דעת הבחורה. אולם ההורים מתנגדים, ולדעתם בחירתו מוטעית. לעיתים ההורים כל כך תקיפים בהתנגדותם, עד שהם מאיימים בניתוק הקשרים, תוך איומים בקללות-חורבן שיפלו על ראשם של בני הזוג הצעיר. ונשאלת השאלה, האם צריך הבן לשמוע בקול הוריו ולאבד את בחירת ליבו, או שעליו לעשות כרצונו תוך התעלמות מדעת הוריו? וכן לעיתים המקרה הפוך, שההורים מתנגדים להחלטת בתם, והשאלה האם הבת צריכה לשמוע בקול הוריה?
ההלכה היא שלמרות שהדבר כואב מאוד להורים ונוגע לעתיד משפחתם, בעניין הנישואים אין הבן או הבת צריכים לשמוע בקול הוריהם (רמ"א יו"ד רמ, כה). ואמנם כוונת ההורים לטובה, אולם לכל אדם ישנה בחירה חופשית להחליט על עתידו ועל חייו. נכון שלפעמים נגרמות מזה טרגדיות משפחתיות, אבל אין לזה פתרון, ההחלטה חייבת להיות בידי החתן והכלה. הבן או הבת אינם רכוש של ההורים, הם בני אדם עצמאיים הזכאים להחליט בעצמם על עתידם. כמובן שחובה על הבן והבת לשמוע ולהתייעץ עם הוריהם, לדעת שמן הסתם כוונתם טובה, ופעמים רבות שהם צודקים, אבל ההחלטה צריכה להיות של בני הזוג עצמם.
פעמים רבות לאחר שמסבים את תשומת לב ההורים להלכה זו, המצב משתנה לטובה, ובמקום דיבורים של איומים ישנה התייעצות רצינית. אבל אם למרות הכל, ההורים מתנגדים ומודיעים על ניתוק קשרים, גם אז אין הבן או הבת צריכים לבטל את דעתם מפני דעת הוריהם. וכפי שלמדנו (בהלכה כ), גם אם ההורים דורשים מהאחים שלא ישתתפו בחתונה, לא ישמעו להם, שאין שומעים להורים בניגוד למצוות התורה.
2025-12-30 09:26:56
תענית
מי שיש לו ילדים קטנים שהוא צריך לטפל בהם האם צריך לצום ובפרט שיכול לבוא לידי קטטה כשלא אוכל ובפרט שהוא עוזר לאשתו שהיא מעוברת חוץ מהילדים שיש כבר
כן, זהו מקרה רגיל של עשרות אלפי אנשים בעם ישראל שקשה להם לצום וממילא הצום עלול לגרום להם לאי נוחות שתביא לקטטה או לדברים אחרים. אנחנו לא מתרגשים מאי נוחות, אלו החיים, וכל אחד צריך לעבוד על מידותיו. ראוי הוא בית מקדשנו שלא נאכל ונשתה 12 שעות כדי לזכור שאנו צריכים לבנותו. זה צום קצר מאוד, ואפשר להתכונן אליו כראוי על ידי שתייה מרובה היום, וגם על ידי קימה קצת לפני עלות השחר (5:00) רק כדי לשתות כוס מים ולחזור לישון, דבר שעוזר מאוד לעבור את הצום בצורה יותר טובה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-29 06:03:31
צומות קלים
שלום הרב כתב בספר (זמנים ז,ב): נכון להחמיר ולנהוג בצומות הקלים מנהגי אבלות שנוהגים בתשעת הימים. לפיכך, נכון שלא להסתפר ולא לשמוע מוזיקה ולא לערוך קניות של שמחה בזמן הצום. וכן ראוי שלא להתרחץ במים חמים לתענוג בזמן הצום, אבל אין להימנע מרחיצה בפושרים לצורך ניקיון." האם אפשר להגיד שדעת הרב שמעיקר הדין כל זה מותר? (כך נראה בפשטות גם בהערה 3 שם). אם אני צודק, אז למה לא כתוב שמעיקר הדין מותר?
כן. הלכה זו היא דוגמא טובה להבדל שיש לפעמים בין ההלכה היבשה, המוכנה עיקר הדין, לבין ההגיון הבריא שצריך כל אדם לרכוש במהלך השנים. לא סביר לשמוע שירים שמחים ביום שבו מתאבלים על החורבן. לא סביר דווקא ביום הזה להסתפר או לעשות טיול משמח. אי אפשר לכתוב אסור על משהו שחכמינו לא אסרו אותו, לכן הפוסקים התנסחו בלשון נכון להחמיר. יש כמובן מקרים גבוליים, שבו לאדם יש צורך ממשי דווקא ביום הצום לעשותם, וזה בסדר. כך שטוב שידע כל אחד מהו עיקר הדין.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-29 03:09:36
שינוי מקום לעניין ברכה
בס"ד בפרק על ברכה ראשונה, מבואר הדין של שינוי מקום, ויש את ההערה הזאת: [8]. למדנו לעיל ג, יא, שנחלקו אמוראים וראשונים, אם יציאה ממקומו במאכלים הטעונים ברכה אחרונה במקומם נחשבת הפסק (עי’ שו”ע רמ”א קעח, א-ב). וכן נחלקו לגבי מזונות ופירות שבעת המינים אם טעונים ברכה במקומם (לעיל ד, יג). ומחמת ספק ברכות, היוצא ממקומו בכל המאכלים שמברך עליהם ברהמ”ז או ‘מעין שלוש’ ורצה להמשיך לאכול – לא יברך. ולכתחילה אין לשנות מקום בעת אכילת מאכלים אלו. ואם יצא ממקומו וחזר, נכון שיברך ברכה אחרונה, ואם ירצה אח”כ לאכול, ימתין כרבע שעה או יצא לטיול קצרצר, ואח”כ יברך ברכה ראשונה לכל הדעות. ומי שמתכוון לצאת ממקומו, מוטב שיברך ברכה אחרונה לפני שיצא, ואח”כ כשירצה להמשיך לאכול במקום החדש, יברך ברכה ראשונה. ואין בזה חשש ברכה שאינה צריכה, הואיל ומלכתחילה נכון לברך ברכה אחרונה במקום אכילתו, ועוד שהוא עושה זאת כדי לצאת מהספק. השאלה שלי היא, מה יעשה מי שלא אכל שיעור, וממילא לא יכול לברך ברכה אחרונה כדי לצאת מהספק?
לא אכל כשיעור המוציא או שבעת המינים ויצא ממקומו ורוצה להמשיך לאכול מהם – לא יברך שוב ברכה ראשונה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-28 12:30:08
בישול בשרי בכלי חלבי
אני קונה בקביעות מוצר של אבקת מרק עוף פרווה, לאחרונה קניתי את אותו מוצר אך לא שמתי לב שהופיע עליו שהוא בשרי(אחוז הבשר ברכיבים: 5.2%) בני הבית השתמשו במוצר כרגיל ורק היום שמנו לב על דבר השגגה. עכשיו ניסינו לעשות מיפוי באיזה כלים השתמשנו במוצר ולצורך מה, ידוע לנו בוודאות על סיר ומחבת שהשתמשנו בו לאחרונה עם אבקת המרק גם לתבשיל חלבי, אך בוודאות בכל התבשילים שהשתמשנו אחוז האבקת המרק לא היה יותר מ1/60 מאחוז התבשיל(תמיד שמים ממש מעט) שאלתי היא מה דין הסיר והמחבת שבטוח השתמשנו בהם מה לגבי שאר הכלים שספק אם השתמשנו בהם ומה דין הצלחות והסכום החלביים בבית שבטוח אכלנו בעזרת חלקם את התבשילים?
כל כלי שבוודאי השתמשם בו עם אבקת המרק כשהיא רותחת או עם המוצר הסופי כשהוא רותח, צריך הכשרה לפי הרמה שבו השתמשתם בכלי. כלי שספק אם השתמשתם בו בכלל או שוודאי השתמשתם אבל ספק האם השימוש היה במאכל רותח – אינו צריך הכשרה. אמנם אם הדבר לא קשה ואתם כבר מכשירים חלק מהכלים, אפשר לעשות 'מבצע פסח' – לקחת סיר ענק שלכם או של שכנים, להרתיח בו מים, וכשהם מבעבעים פשוט להכשיר בו את כל הכלים שיש בהם ספק. רק כלי שהשימוש בו לא עם מים או שמן רוחש, כגון מחבת שאתם יודעים שהשתמשתם בה (בלי שמן או עם מעט שמן) עם האבקה למאכל חלבי – לא מועילה לו הכשרה בהגעלה, אלא צריך לשים אותה הפוכה על אש הגז הגדולה ביותר למשך חמש דקות, עד שהיא תהיה רותחת מאוד. אבל כל כלי שלא השתמשתם בו עם האבקה למאכל חלבי רותח ללא נוזל – מספיקה לו הגעלה בסיר עם מים רותחים כנ"ל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-27 18:51:22
עניית אמן
האם עונים אמן על אדם שמברך להניח תפילין
בוודאי, כמו כל ברכה, למה שברכת התפילין תהיה שונה?
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
'אמן'
ט. השומע אדם מישראל מברך, חייב לענות אחריו 'אמן'. ואם לא שמע את הברכה אבל יודע על איזו ברכה מדובר, רשאי לענות 'אמן' אבל אינו חייב. אסור לענות 'אמן' אחר המברך ברכה לבטלה, אבל השומע ברכה ממי שמברך על פי מנהגו, למרות שהשומע אינו נוהג לאומרה, כגון ברכת תפילין של ראש, חייב לענות עליה 'אמן'.
י. השומע ברכה מקטן שהגיע לגיל חינוך לברכות, היינו שמבין את משמעות הברכה ויודע לומר אותה כראוי (סביב גיל שש), חייב לענות אחריו 'אמן'. ואם קטן שעוד לא הגיע לכך מברך, אין עונים אחריו 'אמן', אלא משבחים אותו שבירך יפה כדי להרגילו לברך. כאשר מלמדים קטן לברך, מרגילים אותו לומר את נוסח הברכה עם שם ה', אבל אין עונים 'אמן' על ברכה שנועדה לצורך תרגול.
יא. השומע גוי שמברך ברכה במקום שראוי לאומרה, ראוי לענות אחריו 'אמן', שכן כוונתו לשמיים. ואם יש חשש שהוא מכוון לעבודה זרה, למרות שהוא אומר את הברכה בנוסח שלנו, אין לענות אחריו 'אמן' (אופן עניית האמן, לעיל א, יג-יד).
2025-12-26 04:54:51
התרת נדרים על מנהג שגוי
שלום מסתבר שעד כה הייתי כורע בתפילה כמנהג האשכנזים עם הברכיים, כנראה כי בתחילת חזרתי בתשובה צפיתי בסרטון של רב אשכנזי שלימד את הכריעות. וכעת אני רוצה לעבור למנהג של עדות המזרח אליו אני משתייך ולהשתחוות בכריעה ללא הברכיים האם עליי לעשות התרת נדרים לשם כך? וכנ״ל, אם נהגתי בטעות ללכת 3 צעדים אחורה לפני התפילה, גם אם לא היה צורך בכך בשביל לצעוד קדימה אל מקום התפילה(כפי שענית לי אתמול) האם נדרש התרת נדרים?
אין צורך, כפי שמובא בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
התרת נדרים
כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.
כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.
מודעה לביטול הנדרים לעתיד
כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.
ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו).
דרך אגב, הרב מרדכי אליהו היה נוהג על פי הזוהר לכפוף קצת את ברכיו. תשמע כאן מדקה 36 וחצי.
https://www.google.com/search?q=%D7%90%D7%99%D7%9A+%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&sca_esv=8fd58a14fde831d9&sxsrf=AE3TifOIIexJE9yIvtmnMotEYW3wAy3DVQ%3A1766731320076&ei=OC5OafiyBLeE9u8Pypa1gA4&ved=0ahUKEwj4rvyF09qRAxU3gv0HHUpLDeAQ4dUDCBE&uact=5&oq=%D7%90%D7%99%D7%9A+%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A2+%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&gs_lp=Egxnd3Mtd2l6LXNlcnAiO9eQ15nXmiDXnNeb16jXldeiINeR16rXpNeZ15zXqiDXotee15nXk9eUINeU16jXkSDXkNec15nXlNeVMggQABiABBiiBDIFEAAY7wUyCBAAGIkFGKIEMggQABiABBiiBDIIEAAYgAQYogRI7RJQd1jkEHACeAGQAQCYAZ0BoAG5CqoBBDAuMTG4AQPIAQD4AQGYAg2gAuYKwgIKEAAYRxjWBBiwA8ICBxAjGLACGCfCAgUQIRigAZgDAIgGAZAGCJIHBDIuMTGgB5oysgcEMC4xMbgH2wrCBwYwLjEyLjHIBxmACAE&sclient=gws-wiz-serp#fpstate=ive&vld=cid:a884cad5,vid:h7DGEHBV3kg,st:0
2025-12-25 21:58:26
שינוי נוסח ברכה בהתאם למצב
האם מותר לשנות ברכה בהתאם למצב, לדוגמה: א. אדם שהלך בדרך ואכל לחם, האם מזכיר- הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו, או שיכול להשמיט? ב. אדם שאכל בבית סבו, האם מוסיף "הרחמן הוא יברך את סבי מורי, אף שאין זאת בנוסח?
הרחמנים שבסוף ברכת המזון אינם נחשב ברכה, ולכן אפשר לשנות.
א. אפשר להשמיט ואפשר לומר במקום 'בבית הזה' – במקום הזה.
ב. יש לכך נוסח של ברכת האורח שתקנו חז"ל. לצערנו רק הספרדים נוהגים בכך, אבל גם לאשכנזים נכון לאומרו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-24 16:26:25
פסיעות לאחור לפני התפילה
שלום מבקש לדעת אם הבנתי נכון את פניני הלכה בנושא הפסיעות לפני התפילה לפי מה שהבנתי העניין הוא לפסוע קדימה 3 פסיעות לקראת התפילה ו3 הפסיעות לאחור, הן רק פסיעות בשביל לאפשר לי מקום לפסוע קדימה כלומר, אם המיקום בו אני נמצא הוא לא המיקום של התפילה, אז אני יכול למקם את עצמי מרחק 3 צעדים ממקום התפילה ואז מספיק רק לפסוע קדימה לקראת התפילה ואין צורך לפסוע לאחור
נכון. לכן מי שהגיע למשל במנחה ישר לתפילת עמידה, אינו צריך להגיע למקומו, לפסוע לאחור, ושוב לחזור קדימה.
2025-12-24 09:29:10
גריסת תיקוני הזוהר
האם כדאי לגרוס זוהר לזיכוך הנפש או להשקיע את כל הזמן שיש לי עבור לימוד תורה
כדאי להשקיע את הזמן היקר שיש לאדם בלימוד תורה בהבנה כמה שיותר מלאה הלכה למעשה, בין בענייני הלכה, אמונה ותנ"ך, בכל דבר לראות איך לומדים אותו בצורה הטובה ביותר כדי שיאיר את החיים, שהרי זו מטרתה של התורה, וכפי שאומר המהר"ל שתורה מלשון הוראה. ועיין על כך עוד בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ערך לימוד התורה
א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:
ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.
מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.
חובת הלימוד
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ידיעת יסודות התורה
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
2025-12-23 15:54:56
חידון על פרשת השבוע
אני מכין חידון על פרשת השבוע לילדים, התשובות הנכונות מסודרות בטבלה 4X4, כלומר 16 תשובות נכונות. מי שמגע ראשון ל- 16 תשובות נכונות הוא המנצח. האם מותר לסמן באמצעות קיסם שמנקב חור בנייר ?
אני מבין שאתה שואל על שבת למרות שלא ציינת זאת בשאלה. התשובה היא – לא. אסור לעשות שום קריעה בשבת.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-23 12:33:14
חלה על בשר
על פלטה הונחה תבנית עם בשר, מעליה נייר אפיה ומעליו חלה. החלה לא נגעה בבשר אבל הנייר דק והחלה נעשתה לחה. האם מותר לאכול אותה עם חלב?
לא. נייר אפיה אינו מהווה חציצה למעבר טעמים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-23 06:31:52
צניעות
האם לאישה מותר לברך ללא חצאית או שהיא מחויבת לברך בלבוש צנוע?
מותר לאישה לברך ללא חצאית, שכן רק בתפילת שמונה עשרה אנו עומדים ממש לפני מלך מלכי המלכים. אמנם מכיוון שברכת המזון היא הברכה היחידה מן התורה, כתבו הפוסקים שלכתחילה נכון לכבדה בבגדים ראויים כל אחת לפי מה שהיא יכולה.
דברים אלו מבוארים בפניני הלכה ברכות ותפילת נשים, ובאופן קצר ותמציתי בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-22 21:50:37
דרעי
האם נכון שאפשר להניח תפילין שש דקות אחרי עלות השחר אם אדם חייב לצאת לעבודה מוקדם בבוקר?
אם הוא משאיר אותם עליו עד זמן תפילין 'משיכיר' ואז מברך – מותר. אבל לא ניתן לצאת ידי חובת מצוות תפילין לפני זמן 'משיכיר' המובא כאן
זמני היום בהלכה
אביא לך את הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
תחילת זמן קריאת שמע ותפילת עמידה
ב. לכתחילה תחילת זמן קריאת שמע וברכותיה הוא 'משיכיר', וזמן תפילת עמידה מ'הנץ החמה'. ובדיעבד שאמרם משעלה השחר – יצא.
ג. הנאלץ להקדים את תפילתו, יכול להתפלל לפני זמן 'משיכיר' עד סיום פסוקי דזמרה בלי טלית ותפילין, וכשיסיים את ברכת 'ישתבח' ימתין לזמן 'משיכיר', ואז יניח טלית ותפילין בברכה, וימשיך בתפילתו.
ד. בשעת הדחק כשנצרך כבר בעלות השחר להתחיל את ברכות קריאת שמע, יאמר לפני כן את ברכות השחר ופסוקי דזמרה, יניח טלית ותפילין סמוך לעלות השחר ללא ברכה, ולאחר תפילת עמידה, כשיגיע זמן 'משיכיר', ימשמש בהם ויברך. למנהג יוצאי אשכנז, לכתחילה לא יאמר את ברכת 'יוצר המאורות' לפני זמן 'משיכיר', אלא ידחה את אמירתה לאחר התפילה.
ה. כל זמן שיש אפשרות לומר את קריאת שמע וברכותיה אחר זמן 'משיכיר', גם אם יצטרך לשם כך להתפלל שמונה עשרה בהליכה או בישיבה, או להתפלל שמונה עשרה בעלות השחר ולא להסמיך גאולה לתפילה, לא יאמר את קריאת שמע וברכותיה לפני 'משיכיר'.
2025-12-22 15:51:34
אופנים בשבת
שלום.כאשר אני מתקשה בהליכה, אך מסתדר טוב עם אופניים, מה עדיף בשבת- קלנועית עם סידור צומת או אופניים? תודה, חנוכה שמח
קודם כל נבהיר שאם יש היתר, הוא רק לצורך מצווה.
יש יתרון וחסרון לכל אחד:
אופניים: אין בהם דבר חשמלי מצד אחד. ומאידך אסרו אותם גם משום עובדין דחול שמותר במקום מצווה, אבל גם משום חשש תיקון שאסור אף במקום מצווה. אמנם הסיבה העקרית משום עובדין דחול, כמבואר בפניני הלכה, אבל אם לא מדובר על אופניים מיוחדים לשבת עבור חולים וכד', יש בנסיעה בהם בפהרסיה, איסור של מראית עין.
קלנועית: היא חשמלית מצד אחד, ולדעת הרב בפניני הלכה כל דבר חשמלי הוא איסור תורה גם אם אין בו חוט להט, בעיה נוספת היא שפעמים רבות השהיית הפעלתה בשבת אינה נחשבת גרמא לדעת הרב, מכיוון שאין השהייה משמעותית באופן בולט מימות החול בין רגע לחיצת הכפתור לרגע ההפעלה. אמנם אם יש לה השהייה משמעותית, יש בה יתרון על אופניים משום מצד מראית עין, משום שאנשים יודעים היום שאדם דתי שנוסע על קלנועית, נוסע בקלנועית עם מנגנון מיוחד לשבת, ואף טוב שיהיה עליה שלט בהתאם. ולכן מותר לנסוע בה בשבת לצורך מצווה, והיא עדיפה בינתיים על אופניים עד שייצרו אופניים מיוחדים לשבת עבור חולים (אולי יש).
אם אין לך אופניים מיוחדים לשבת ולא קלנועית עם השהייה משמעותית – אין להשתמש בהם בשבת, ואתה פטור מתפילה במניין אם אינך יכול ללכת לבית הכנסת בקביים.
עניין גרמא בקלנועית מבואר בפניני הלכה שבת. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך בספר הקיצור לפניני הלכה:
מכשירים שפועלים בגרמא
כו. חדר שהתקינו בו מנגנון הדלקה וכיבוי אוטומטיים של האור והמזגן, אין הדבר נחשב 'גרמא', שכן כך היא דרך הפעלתם. וכן אסור לנסוע בקלנועית שהתקינו לה מנגנון 'גרמא', הואיל והיא נוסעת כדרכה בחול, וכל לחיצה על הדוושה מגבירה את הזרם החשמלי ומאיצה את המהירות. וכן מעליות ודלתות חשמליות שהתקינו להן מנגנון 'גרמא', אך עדיין מתחילות לעבוד סמוך לזמן הפעלתן כדרכן בימי החול, אסור להפעילן בשבת גם במקום צורך גדול. אבל כאשר פעולת האדם גורמת להפעלת המכשיר רק לאחר זמן משמעותי, יש למנגנון זה דין 'גרמא', ומותר במקום צורך גדול להשתמש בו בשבת, כפי שלמדנו לגבי דריכת אזעקה על ידי 'מפתח גרמא'.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-12-21 05:23:34