שלום הרב, אשתי עברה הכנסת התקן תוך רחמי לא הורמונלי (מסוג גניפיקס) יומיים אחרי הטבילה, וכ 36 שעות לאחר מכן התחלפו ההכתמות בדימום משמעותי (כמעט כמו ווסת, אבל פחות). בבדיקת אולטראסאונד הרופאה מצאה שהכל תקין, אך שיערה שמכיוון שההתקן הוכנס לאחר הווסת, הרירית שהתפתחה שם מתחילה להתפרק שלא בזמנה, וזה מקור הדם. האם הדם הזה אוסר, או שנחשב דם מכה ככל דימום מהתקן (כמובא בטהרת השמפחה ב', יד', ובמאמר המורחב של הרב מלמד)? ואם נחשב דם מכה- עד מתי אפשר לתלות בהכנסת ההתקן?

אכן זו המציאות לאחר הכנסת התקן, ולדעת הרב מלמד האישה מותרת, שכן כל עוד אין סבירות שביום זה הגיע הווסת באופן טבעי, כמו במקרה שלנו שהכנסת ההתקן היתה יומיים לאחר הטבילה, יש לתלות שמדובר במכה שנגרמה מההתקן.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-18 21:59:32

אני נמצא כרגע בבסיס שלי, אני אהיה בו בצאת הכוכבים, אצא ממנו באזור 17:45 ואז אני נוסע למסיבת אירוסין ורק באזור 22:00 בערב אגיע לבית של חבר, היכן אני צריך להדליק נרות?

אם ישנת בבסיס בלילה האחרון, תדליק בו בחמש.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הדלקה כשאינו בביתו

יא. משפחה: מצוות ההדלקה נקבעת לפי מקום השינה בלילה. לכן משפחה שמתארחת אצל משפחה אחרת לארוחה ולא לשינה, לא יכולים לקיים שם את מצוות ההדלקה, אלא ידליקו במקום שבו יישנו. ואם הם מתארחים אצלם גם לשינה וקיבלו דירה נפרדת, נכון שידליקו במקום השינה, ואם הדליקו במקום האכילה, יצאו ידי חובה.

כאשר ישנים בבית המשפחה שמארחת אותם, למנהג יוצאי ספרד יצאו בהדלקת המארח, ויקפידו לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שהמארח יקנה להם במתנה חלק בנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהתו. ולמנהג יוצאי אשכנז ידליקו נרות בברכה, ואם אין להם נרות ינהגו כיוצאי ספרד.

המתכוונים להתארח גם לשינה, אם יוצאים מביתם לאחר שקיעת החמה, עדיף שידליקו בביתם, ואם יוצאים לפני השקיעה, ידליקו במקום שבו יישנו.

כשחוזרים לביתם לאחר שהתארחו לשינה אצל משפחה אחרת, אם חוזרים מיד בתחילת הלילה, מוטב שידליקו בביתם. ואם חוזרים לאחר השעה תשע (ובמוצ"ש – לאחר שכבר לא ילכו אנשים ברחוב), עדיף שיצאו ידי חובה בבית המארחים, ובלבד שנשארים שם חצי שעה אחר ההדלקה. ואם אינם חוזרים בתחילת הלילה אבל גם לא מאוחר, רשאים להחליט היכן להדליק.  

יב. רווק: דין רווק שיש לו דירה משלו, כדין משפחה. ואם הוא רגיל לישון אצל הוריו פעמים רבות, כשמגיע אליהם לישון בחנוכה, דינו כבן בית ולא צריך לקנות חלק בנר אם אינו מדליק בעצמו.

יג. נשוי שנוסע מביתו ומתארח לשינה במקום אחר, אם אשתו נשארה בביתם – צריכה להדליק נרות, ובזה מוציאה אותו ידי חובה, והוא ישמע את הברכות בבית המארח (לעיל יב, ז), ואשכנזי רשאי להדליק אצל המארח בברכה. והישן בדירה ריקה, חייב להדליק שם נרות, ולמנהג ספרד לא יברך מפני שאולי יוצא בהדלקת אשתו. אמנם אם גם אשתו נסעה מביתם, או שהוא יצא לחוץ לארץ, ידליק בברכה או יצא בהדלקת בעל הבית על ידי השתתפות בנר.

וכן דין אישה נשואה שישנה מחוץ לביתה, ונשים אשכנזיות רבות נוהגות לצאת בהדלקת המארח כמנהג יוצאי ספרד. וכדין בעל ואישה, כך דין נער או נערה הסמוכים על שולחן הוריהם וישנים מחוץ לביתם באחד מלילות חנוכה.

יד. בחורים ובחורות הנמצאים בישיבה גבוהה או במדרשה, בשירות לאומי או באוניברסיטה, אם הם מתגוררים מחוץ לבית הוריהם, דינם כרווק שיש לו דירה משלו ועליהם להדליק נרות בחדרם. למנהג אשכנז כל אחד ידליק בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מבני החדר ויקנו חלק בנר. והלומדים בישיבה תיכונית או באולפנה וישנים בפנימייה, דינם כדין רווק הסמוך על שולחן הוריו, ולכן למנהג אשכנז ידליקו בחדרם בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מחברי החדר, ואם כולם מיוצאי ספרד, המדליק לא יברך כי אולי יוצא בהדלקת הוריו בביתם.

טו. צבא: הנמצא בצבא צריך להדליק בחדרו או באוהלו, ואם אסור להדליק שם, ידליק או יצא ידי חובה בהדלקה שבחדר האוכל. ואם יש שם חיילים רבים שלא מדליקים נרות בחדרם, בכל מקרה ידליק אחד בחדר האוכל בברכה עבור כולם בשעת ארוחת הערב. כמו כן, כפי שלמדנו נהגו להדליק גם בבית הכנסת (פרק יב, יט-כא).

טז. בית חולים: חולה שמאושפז בבית חולים צריך להדליק בחדרו, ואם אסור להדליק שם, ידליק בחדר האוכל. וספרדי שמדליקים בביתו, צריך להשתדל לשמוע את הברכות מאדם אחר (לעיל יב, ז).

יז. בית מלון: המתארחים בבית מלון, צריכים להדליק נרות בחדרם, ואם אסור להדליק שם, ידליקו בברכה בחדר האוכל או בלובי, כל משפחה לעצמה.

יח. חתן וכלה שיוצאים מביתם לחתונתם לפני שקיעת החמה, ידליקו לאחר החתונה במקום שבו ישנו בלילה.

יט. טיול: חייל או מי שיצא לטיול, אם נמצאים כל הלילה בשדה או באוהל קטן שאין בו שיעור בית (ריבוע של 1.82 מטר), ידליקו נרות בלי ברכה. אבל אם נמצאים בלילה באוהל גדול או ברכב שיש בחללו שיעור בית, ידליקו בברכה. וכן הנמצאים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, חייבים בהדלקה. אמנם פעמים שמפני הסכנה לא ירשו להדליק שם נרות, ואם יסכימו שאדם אחד ידליק עבור כולם אפילו נר אחד, יוכלו לצאת בהדלקתו ידי חובתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-18 12:57:26

שלום הרב, האם מותר לנהל מחסן של מפעל ליצור בשר בקרית מלאכי, בחברת טיבון ויל, יש להם כשרות רבנות והם מייצרים המבורגרים, נקנקיקיות, בשר טחון ומוצרי בשר מעובדים נוספים. האם יש כאן לפני עיוור לא תתן מכשול כי הבנתי שיש בעיה עם בשר רבנות.

מותר לכתחילה לעבוד במפעל זה, שכן בשר שיש עליו חתימה של כשרות מוסמכת, כמו כשרות של אחת הרבנויות של מדינת ישראל, ניתן לסמוך עליו שהוא כשר, והמהדרים קונים בשר בכשרות של רבנות מהודרת (אין צורך לקנות בד"צ).

דין זה מבאור בפניני הלכה כשרות, וכן מובא הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-18 10:54:38

האם מותר להשתחוות על הריצפה בהר הבית?

השתחוויה בהר הבית בפישוט ידיים ורגליים

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-17 20:04:10

אני משרת במילואים כרגע. אשתי מדליקה נרות חנוכה בבית אך לרוב היא מתארחת אצל חברים כדי לא להיות לבד ואח"כ מדליקה בבית, הרבה פעמים יוצא לה להדליק אחרי 21.00 , האם אני יוצא ידי חובה בהדלקתה? האם מותר לי לאכול לפני שהיא הדליקה?

את עניין האכילה אפשר לפתור על ידי עשיית תזכורת כמובא להלן. אבל לגבי ההדלקה חסר פרטים. האם אתה אשכנזי או ספרדי, והאם יש מישהו אחר שמדליק בחדר שאתה ישן בו. אם אתה אשכנזי – תדליק גם אתה בחדר בברכה. אם אתה ספרדי ואין מישהו אחר שמדליק בחדר שלך – תדליק בלי ברכה. ואם יש מישהו אחר שמדליק בחדר – תצטרף להדלקתו.

עניין זה מבואר בפניני הלכה זמנים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יג. נשוי שנוסע מביתו ומתארח לשינה במקום אחר, אם אשתו נשארה בביתם – צריכה להדליק נרות, ובזה מוציאה אותו ידי חובה, והוא ישמע את הברכות בבית המארח, ואשכנזי רשאי להדליק אצל המארח בברכה. והישן בדירה ריקה, חייב להדליק שם נרות, ולמנהג ספרד לא יברך מפני שאולי יוצא בהדלקת אשתו. אמנם אם גם אשתו נסעה מביתם, או שהוא יצא לחוץ לארץ, ידליק בברכה או יצא בהדלקת בעל הבית על ידי השתתפות בנר.

יח. חצי שעה לפני זמן הדלקת הנרות בצאת הכוכבים, אסור ללכת לישון, או להתחיל ארוחה אפילו קלה, או לאכול יותר מ'כביצה' לחם ומזונות, וכן אסור להתחיל עבודה שעלולה להימשך זמן רב, שמא יימשך בהם וישכח להדליק. אבל אם התחיל בדברים אלו יותר מחצי שעה קודם צאת הכוכבים, יכול להמשיך בהם עד צאת הכוכבים ולהדליק. ואם יעשה לעצמו תזכורת על ידי שעון מעורר או חבר או בני בית שמחכים לו להדלקה, יכול להתחיל בהם אף בחצי השעה הסמוכה לצאת הכוכבים, ואף לעשותם לאחר צאת הכוכבים כשנצרך לאחר את זמן ההדלקה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-17 07:06:21

אין מסדרים את נרות החנוכה בחנוכיה ומאיזה צד מתחילים להדליק?

עניין זה מבואר בפניני הלכה זמנים בפרק העוסק בהלכות חנוכה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ג. המנהג המובחר הוא לקבוע את הנר ביום הראשון בצד ימין של החנוכיה כשעומד מולה, וביום השני יוסיף נר לשמאלו, ולאחר הברכה ידליק תחילה נר זה, ואחריו את הנר שלימינו. וכך בכל יום יוסיף נר בצד שמאל, וידליק אותו ראשון, ואחריו ידליק את שאר הנרות לפי הסדר. ראוי לעמוד בעת הברכות משמאל לחנוכיה, כדי שהנר הקרוב אליו יהיה הנר שידליק ראשון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 17:30:58

האם כתם דם שנמצא על סדין אופווייט מטמא?

לא.

עניין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה בפרק העוסק בכתמים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת, המשך של הספר שכבר יצא:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

דם האסור מדברי חכמים – כתם

ז. דם שיצא מהרחם בלא שהאישה הרגישה בו, אינו מטמא אותה מהתורה, אך קבעו חכמים שדם זה יאסור את האישה אם הוא בקוטר של יותר משני ס"מ ונמצא על דבר לבן שמקבל טומאה.

ונבאר את שלושת התנאים:

גודל הכתם: אם קוטר הדם כשיעור שני ס"מ ומטה, אינה טמאה גם אם הדם עבה כך שאם היה מתפשט היה בגודל שמטמא. כל כתם נמדד בפני עצמו, אלא אם כן ברור שמדובר על כתם אחד, כגון במקרה שבו ליחה בגוון טהור מפרידה בין גווני האדום, שאז אם יש בגווני האדום יחד יותר משיעור קוטר שני ס"מ, האישה טמאה. כובס או אבד הבגד ומסופקים לגבי גודל הכתם, אינה טמאה. דם שנמצא על בשר האישה, דינו כדם שנמצא על בגד לבן.

צבע הבגד: נמצא הכתם על בגד שאינו לבן, אף אם הוא גדול משני ס"מ, אינו אוסר את האישה, גם אם נראה בבירור שמדובר בדם. נמצא הכתם על בגד לבן שיש עליו פסים צבעוניים, רק אם יש בגווני האדום שעל המקומות הלבנים יותר משיעור שני ס"מ, האישה אסורה. כדי להימנע מטומאת כתמים, נכון לאישה להקפיד ללבוש בימי טהרתה תחתונים צבעוניים. וכך תעשה אם גם בימי שבעת הנקיים חוששת לראות כתמים מחמת פצע וכיוצא בזה.

דבר שאינו מקבל טומאה: כלים שאינם מחוברים לבית מקבלים טומאה, ולכן הרואה עליהם דם, טמאה. אבל אם נמצא הכתם על אסלת השירותים או האמבטיה, אינה טמאה. וכן בגדים מקבלים טומאה, אבל אם נמצא הכתם על דברים שנועדו לשימוש חד פעמי כתחתונית, תחבושת הגיינית (פד), צמר גפן ונייר טואלט – אינו מטמא גם אם הם לבנים והכתם גדול משני ס"מ. לכן אישה שניגבה את עצמה לאחר שהתפנתה, ומצאה על נייר הטואלט דם – טהורה.

ח. רבים נוהגים להחמיר בכתם גדול מאוד (כ- 7 על 7 ס"מ), שאף אם נמצא על דבר שאינו מקבל טומאה או בגד צבעוני, אוסר את האישה (במיוחד בז' נקיים), שמא יצא בהרגשה ולא נתנה דעתה על כך. והרוצים להקל רשאים כל זמן שברור שהדם לא יצא במסגרת וסת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 10:45:59

שלום! הרב פסק שהרוצה לברך על נרות חנוכה במקומות שנאספים אנשים לאירוע וכד'ו רשאי. מה דין חנות/מקום עבודה? האם כשמגיעים מניין אנשים אפשר להדליק בברכה? האם דינם שווה לגמרי לדין בית כנסת (שצריך מניין. לעניין צירוץ נשים/קטנים למניין. ומה הדין אם יבואו מאוחר יותר עשרה? בפשטות נראה שגם למתירים בבית כנסת כאן נאסור כי גם ככה הרבה מחמירים שלא לברך במקום ציבורי שנאספים אנשים.

אין הדין כבית כנסת. במקומות ציבוריים הדגש הוא על המילים 'מתאספים הרבה אנשים'. לכן לא נהגו להדליק בחנות כי שם לא 'מתאספים' אלא אנשים באים והולכים לעסקיהם. במקום עבודה, אם יש הרבה אנשים (לא רק מניין מצומצם), שמתאספים באופן מיוחד להדלקה, אם יש שם חילונים שאולי לא ידליקו בביתם, כדאי להדליק בברכה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הדלקה במקומות ציבוריים

כב. רבים נוהגים להדר ולהדליק חנוכיה בכל מקום שמתאספים בו הרבה אנשים בלילה, כגון חתונה ובר מצווה. הרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק במקומות אלו בברכה, רשאי. ואם יש שם גם חילונים שאולי לא הדליקו בביתם, ישנה חשיבות מרובה להדליק שם נרות בברכה, כדי שיעמדו כולם לשמיעת הברכות ויתפרסם הנס לעיניהם, וילמדו כיצד לקיים את המצווה. וטוב לכבד בהדלקה אחד מאותם יהודים שאינם רגילים במצוות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 05:24:22

אנו גרים בבניין רב קומות בקומה רביעית, המרפסת שלנו פונה לחניון עפר פתוח, גן ילדים, כביש עם כיכר מרכזית, בניינים מעבר לכביש ובניין גבוה אחד צמוד אלינו. אם אדם יסתכל על הבניין שלנו בזמן נסיעה מהכביש, או מהצד השני של הרחוב, מגן הילדים (שבשעות ההדלקה הוא ריק) והקומות הקרובות אלינו בבניין הצמוד, הוא יוכל לראות את המרפסת שלנו בוודאות (נבדק). אך אם יעמוד מתחת לבניין או צמוד אליו לא יוכל לראות את המרפסת עקב הזווית הראייה. האם כדאי להדליק נרות חנוכה במרפסת? (זה עדן החלון הטוב ביותר שלנו בבית) בכדי לנסות "לפרסם את הנס" או לפחות לשמור על עיקרון זה לבני המשפחה? בנוסף אם נדליק במרפסת, אפשר אולי גם לצאת לידי השיטה הנכנס לבית מוקף במצוות, הוא רואה את המזוזה מימין והחנוכייה במרפסת בצידו השמאלי (המרפסת מקבילה לדלת). או שמא זה קלוש מידי ועדיף מקום אחר? בפתח הבית שלנו (יש לובי קומתי)? בלובי הראשי (למטה)? ואולי סתם על השולחן בפינת האוכל בתוך הבית?

במרפסת, כמו שכתוב בפניני הלכה ובספר הקיצור.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 00:50:30

1. מתי כדאי להדליק את נרות החנוכה? האם כאשר כל המשפחה נמצאת או בזמן (צאת הכוכבים)? בדר"כ לחכות לכל המשפחה זה אומר להדליק בשעה 20:00 או מאוחר יותר, אך בכך כל המשפחה מתערבת בהדלקה והמצווה – מדליקים, שרים, ולפעמים גם אוכלים ומדברים יחדו. אם המטרה להדליק בזמן כנראה שכל פעם זה יהיה מישהו אחר, שיהיה בבית וידליק לבד וככה אווירת ההדלקה המשפחתית תתפספס… 2. אם החובה על בעל הבית להדליק, והוא חוזר מאוחר מהעבודה (כל יום), כדי לו למנות את אשתו וילדיו כשליחים שידליקו בזמן? ע"י כך הנרות ידלקו בזמן אך האווירה המשפחתית תתפספס וכמוה גם ההדלקה שלו (כלומר לא ייצא לבעל הבית להדליק בכלל במהלך החג). 3. האם כדי לבצע כמה הדלקות? מצד אחד, למנהגינו – מדליקים חנוכייה אחת לכל הבית, ובכך נוצר גם אירוע הדלקה משפחתי. מצד שני דבר זה יאפשר למי שבבית להדליק בזמן, ומי שנעדר מאותה הדלקה – ידליק שוב בעת חזרתו הביתה מהעבודה/חברים/לימודים/חוגים. 4. האם העקרונות שהזכרתי פה כמו: הדלקה משפחתית (המשפחתיות) ושמירה על עיקרון פרסום הנס בלב (לילדים ולמבוגרים – גם אם אינו מתקיים), קיימים בחנוכה? או שמא הם רעיונות יפים אך אינם מוזכרים ורלוונטיים לפסיקה בחנוכה? תודה רבה!

1. עם כל המשפחה
2. אם חוזר עד תשע, ימתינו לו וידליקו כולם יחד
3. הכי טוב כולם יחד

התשובות לשאלותיך היפות מובאות בפניני הלכה זמנים בפרק של חנוכה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יב – הדלקת נרות חנוכה

מי מדליק

ה. למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

ו. למנהג יוצאי אשכנז, כל אחד מבני הבית מדליק חנוכיה משלו בברכה, ויש להקפיד להפריד את החנוכיות זו מזו, כדי שמספר הנרות של כל יום יהיה ניכר לרואים. נשים נשואות נוהגות לצאת בהדלקת בעליהן, אמנם אישה שרוצה רשאית להדליק בברכה. בהרבה בתים גם הבנות נוהגות שלא להדליק, וטוב לעודדן להדליק.

השתתפות בני הבית במצווה

ז. כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

גם בני בית שמדליקים ומברכים בעצמם, טוב שידליקו ביחד כדי לקיים את המצווה באופן המהודר.

יג – דיני המקום והזמן

זמן ההדלקה

ה. זמן ההדלקה המובחר הוא בצאת הכוכבים (כ-20 דקות אחר השקיעה) ועד חצי שעה לאחריו. הרגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, יתפלל קודם ערבית, ולאחר התפילה יזדרז לביתו להדליק. והרגיל להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליק בצאת הכוכבים.

ו. במקום הצורך ניתן להקדים את ההדלקה לשקיעת החמה, או לאחרה עד השעה תשע בלילה, שזהו זמן שעדיין אנשים חוזרים כיום מהעבודה, ואפשר לומר שהוא בכלל מה שאמרו חכמים על זמן ההדלקה – "עד שתכלה רגל מן השוק".

לכן כשצריכים להגיע בזמן לאירוע, ולא יכולים להמתין עד צאת הכוכבים, ידליקו בשקיעה. ובמקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות, הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואחר כך יזכירו לכולם להדליק נרות. וכן כדי שכל בני המשפחה ידליקו ביחד, אפשר לאחר את ההדלקה עד השעה תשע. וכמובן שאם אחד מבני הבית יוצא בהדלקת אבי המשפחה, נכון להמתין לו אם אינו שומע את הברכות בהדלקה אחרת (לעיל יב, ז).

ז. מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

ח. בלית ברירה אפשר להדליק בברכה ארבעים דקות לפני השקיעה ('פלג המנחה'), ויקפיד שלפחות נר אחד יישאר דולק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. כך יעשה מי שמוכרח לצאת מביתו לפני השקיעה ויחזור לביתו מאוחר מאוד בלילה, בזמן שכבר לא יהיה אדם שיראה את נרותיו. ואם חייב לצאת מביתו יותר מוקדם, ידליק נרות בלי ברכה עד שעה לפני השקיעה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 00:49:20

מה עדיף כיסוי ראש מלא שמוציאים ממנו שיעור שתי אצבעות, או פאה נוכרית מלאה?

כיסוי ראש

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 17:40:20

אשתי כבר סיימה לקבל מחזור לפני כמה שנים. היא רוצה לטבול פעם בחודש הרגשה שלה – לטהרה. יש עם זה בעיה ?

אין בעיה, רק שלא תרגיש שבלי הטבילה היא פחות טהורה לבעלה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 16:04:59

שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.

אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."

וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."

ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 08:56:04

העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
   7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

   בברכה
   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

שלום, האם יש בעיה להדליק מדי יום בחנוכה עם נרות שבת (הנרות הלבנים הקטנים כמו שיש בבתי מלון) או שחייבים להדליק עם חנוכיה ונרות חנוכה? תודה רבה

אפשר לכתחילה להדליק עם הנרות הללו. אפשר לשים אותם בשורה כמו חנוכיה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 01:06:18

האם יש לברך "שהחיינו" על קבלת מענק של שמירת הריון וכד' מביטוח לאומי? (חשבתי אולי לדמות את זה לצדקה ולכן לא לברך, אבל אני לא בטוח)

קןדם כל הברכה היא הטוב והמטיב. אבל למעשה אני לא בטוח שבמקרה שלכם יש לברך, כי אולי זה נחשב כהטבה שמקובל להעניק לכל אחד שנמצא בסיטואציה כזו, כך שאין בה כל חידוש. עיין בדברים להלן ותחליט לפי זה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כסף

י. מי שזכה ברווח מיוחד, כמתנה כספית או ירושה, אם הוא נשוי והכסף נכנס לחשבון הבנק המשותף שלהם, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם הוא רווק, או נשוי שהכסף נכנס לחשבון הפרטי שלו, יברך 'שהחיינו'. ואם מדובר על כמה אנשים שמחלקים ביניהם את הירושה, אפילו אם הם רווקים, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל והם נהנים יחד מאותה הירושה.

לצעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים יכולים להיחשב כסכום בעל חשיבות. ואנשים שיש להם יותר כסף, יברכו רק על סכום גדול יותר, והכל לפי אופיים ועושרם.

יא. על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם, לא מברכים, כי אין בהם חידוש. והוא הדין לגבי רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו, אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עסקיו – יברך. וכן המקבל מלגה לא שגרתית עבור לימודים, אם הסכום מספיק משמעותי כדי לשמח אותו – יברך.

יב. עני שנתנו לו צדקה גדולה, לא יברך, כי יש לו בושה בקבלתה. אבל אם נתנו לו בגד והוא שמח בו, יברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-13 20:10:00

מה לעשות אם אני שומע ברכת כהנים בזמן ברכות קריאת שמע או פסוקי דזמרה? האם צריך לעצור? האם לענות אמן? כשאני בברכות קריאת שמע ועונה אמן לקדיש האם אני יכול להמשיך להתפלל בין אמן לאמן? על אילו אמנים ודברים שבקדושה עונים בין סיום תפילת עמידה לעלינו לשבח? האם כשאני בתפילת עמידה עלי לכוון לצאת יד״ח כשאני שומע ״ברכו את ה׳ המבורך״ או קדיש? אם כן, על איזה חלק עלי לכוון? על אמירת החזן ״ברכו את ה׳ המבורך״, תשובת הקהל או תשובת החזן בסוף? כנ״ל לגבי הקדיש, האם עלי לכוון רק על האמנים או על כל הקדיש?

1. לענות אמן.
2. לא, צריך לכוון למה שאתה עונה עליו אמן.
3. על הכל. אין שם בעיה של הפסק.
4. בתפילת עמידה מתפללים ולא מפסיקים לשום דבר, אלא אם כן אמרת 'יהיו לרצון אמרי פי וכו'.

כל הדינים הללו מבוארים בפניני הלכה תפילה ובספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ה. שמע ברכות או קדיש באמצע פסוקי דזמרה, לא יענה 'ברוך הוא וברוך שמו', ומותר לענות 'אמן' אך לא חובה. העונה אמן לקדיש, יענה רק עד ה'אמן' של 'דאמירן בעלמא'. שמע 'ברכו', קדושה, 'מודים דרבנן' או ברכת כהנים, יעמוד כמו שאר הציבור, וטוב שגם יענה עמהם. אבל אם שמע את הדברים שבקדושה ממניין אחר, רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה יחד עם

ח. רשאי אדם להפסיק באמצע קריאת שמע או ברכותיה כדי לענות על הדברים שבקדושה החשובים ביותר: בקדושה יעמוד ויאמר את הפסוקים 'קדוש' ו'ברוך', והמנהג הרווח לומר גם 'ימלוך'. ב'מודים' ישתחווה בעמידה ויאמר "מודים אנחנו לך" ולא יותר. בברכת כהנים יענה 'אמן' על הפסוקים. למנהג יוצאי אשכנז עונים 'אמן' גם על ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'.

בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל. 'אשר יצר' יברך לאחר תפילת שמונה עשרה. קראו לו לעלות לתורה, למנהג יוצאי אשכנז יעלה.

אין הבדל בדין זה בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק, או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. אבל לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימתה, לא יענה לשום דבר. וכן לא יענה באמצע הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', או כשסיים 'גאל ישראל' בתפילת שחרית, או כשנמצא באמצע תפילת עמידה.

המניין שלו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-13 19:54:59

שלום וברכה, יש לנו פח גדול במטבח שאין למכסה שלו ידית אלא הוא נפתח ע"י לחיצת כפתור- הליך ידני ולא חשמלי, ככה שאין בעיה עם הפתיחה. כאשר הוא נפתח המכסה נותר מוחבר לפח. השאלה האם סגירת המכסה מחדש נחשבת כמו פתיחת דלת שמותרת, או שאולי יש בזה בעיה של עשיית אוהל? תודה רבה מראש

מותר. אין איסור אוהל בכלים, וגם אם היה, אין איסור אוהל בדבר שנותר מחובר בצד אחד ונועד לפתיחה וסגירה כגון גגון של עגלת ילדים.

עניין זה מבואר בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (סעיפים לה, לח):

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

דיני אוהל ומחיצה

ל. כל עשיית גג שמאהיל על טפח (7.6 ס"מ), אסור לעשותו בשבת. אם מטרתו להשתמש בחללו או כדי להגן מהשמש והגשם, אסור לעשותו גם אם אין לו מחיצות. ואם מטרתו כדי להשתמש על גביו ולא בחללו, רק אם יש לו מחיצות אסור לעשותו. לכן אסור להניח פלטת שולחן על גבי עמודים רחבים הנראים כדפנות, ומותר להעמידה על גבי עמודים רגילים. וכן כאשר פותחים עריסה מתקפלת, מותר להניח את הקרש של המזרן, מפני שאין מחיצות תחתיו.

לא. אסור לעשות 'מחיצה המתרת', כגון דופן המכשירה את הסוכה או את העירוב. אבל מחיצה שנועדה לדברים אחרים, כגון להגן מהשמש או לצניעות, מותר להעמידה לזמן של פחות משמונה ימים. ואם היא מחוזקת רק למעלה, מותר לעשותה גם לזמן רב.

לב. כאשר אסור לעשות אוהל או מחיצה, אסור לסתור אפילו מעט מהם. ולכן אם טעה ועשה אוהל, או שהיה אוהל עשוי מלפני שבת, אסור לסותרו בשבת. אבל כאשר מותר לעשות אוהל, מותר לסותרו.

לג. מותר להוסיף על מקום שיש בו כבר טפח של מחיצה או גג, כאשר התוספת נועדה לזמן של פחות משמונה ימים. לכן לאחר שפתח את גגון העגלה המחובר בצירים, יכול לפרוס עליו בגד או ניילון כדי להגן יותר על הילד מפני השמש או הגשם. וכן הדין אם לא היה טפח פרוס, אבל היה מחובר ליריעה חוט שנועד לפרוס אותה. ומה שמותר לעשות בשבת, מותר גם להסיר.

לד. מותר לעשות אוהל שנועד לזמן של פחות משמונה ימים בשינוי הסדר, כלומר להחזיק קודם את הגג באוויר ואחר כך להכניס תחתיו מחיצות או עמודים. כך יעשו ילדים שהגיעו לגיל חינוך, הרוצים לעשות אוהל על ידי פריסת שמיכה על כסאות, או כשרוצים לבנות מאבני לגו בית שיש בחללו גובה טפח. וכאשר רוצים לפרק את האוהל, יחזיקו את הגג, ויוציאו תחילה את הדפנות.

לה. מותר לפתוח ולסגור דברים מחוברים שיוצרים אוהל, כגון גגון של עגלת ילדים ושל מרפסת שמחוברים בצירים או על מסילה, וכגון שמשייה שקבועה בחצר, וכגון שולחן וכיסא מתקפלים, ועגלה ומיטה מתקפלות. אבל אסור לפתוח אוהל מתקפל או צילייה, שבזה נראה כעושה מלאכה בשבת ('עובדין דחול'). ואם הם היו קיימים ונפלו, מותר להעמידם, וכן מותר להזיזם ממקום למקום.

לו. אסור להשתמש במטריה או ללכת עם כובע שיש לו שוליים קשים שיוצרים אוהל טפח. ונהגו להקל בחבישת מגבעת שחורה, מפני שעיקר ייעודה לכבוד ולא לצל. וכן מותר לאחוז בידו מניפה שתצל עליו מן השמש, ולפרוס טלית מעל חתן העולה לתורה.

לז. הפיכת כלי לא נחשבת עשיית אוהל, לכן מותר להפוך כלי לאחר ניקויו או כדי לשמור על מאכלים מפני זבובים וכדומה. וכן מותר להפוך ספה באופן שנוצר תחתיה אוהל.

לח. כיסוי כלי לא נחשב עשיית אוהל, לכן מותר לכסות סיר וקופסת מאכל. אך אסור לכסות לגמרי חבית גדולה מאוד שקוטרה קרוב למטר, אם יש חלל טפח בין תכולת הכלי לכיסוי, מפני שנראה הדבר כיצירת אוהל. אבל אם המכסה מחובר בצירים, או שיש לו ידית, מותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-13 16:25:00

האם יש עניין להדליק בנוסף לחנוכייה שעל אדן החלון, גם חנוכייה נוספת בלובי הבניין ללא ברכה.

יש עניין אם יש בבניין אנשים שסביר שלא מקיימים את המצווה בביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-12 09:31:08