שלום וברכה בספר קיצור פניני הלכה כתוב שלצורך מצווה כגון לימוד תורה מותר להקדים את ההדלקה בשעון שבת. לעומת זאת מה שכתוב באפלקציה של פניני הלכה (שבת יז,ו,7) זה: "בשעת צורך גדול מאוד מותר אף לקרב את שעת ההדלקה לצורך מצווה, כגון שבלא כך ייגרם ביטול תורה גדול. אלא שכדי לחוש לדעת המחמירים נכון לעשות זאת בשינוי.." משמע שיש להחמיר יותר? (אציין בגרסא שמופיעה באתר כתוב אחרת מהאפלקציה ואולי על פיו נכתב הקיצור)

ספר הקיצור נכתב לפני שנה, כך שבשנים הקרובות סביר להניח שהוא המעודכן ביותר על פי פניני הלכה. תוך כדי כתיבת ספר הקיצור ישבתי הרבה שעות עם הרב כדי ליישר קו בהרבה דברים כאלו שהיו צריכים תיקון.

עוד יש לומר שאם רואים שכתוב בפניני הלכה ובספר הקיצור דבר תמוה, כגון שגרמא מותר רק במקום צורך גדול מאוד של מצווה, דווקא אז היתה שאלה, שהרי אנו יודעים שגרמא מותר במקום צורך מצווה (כפי שכתוב בפניני הלכה פרק ט – "פעולות 'גרמא' מותרות כדי למנוע הפסד גדול או לצורך מצווה או לצורך גדול אחר", וכן במשפט הראשון של הערה 7 שציינת – "הקדמה של פעולת השעון נחשבת 'גרמא', ולמדנו לעיל (ט, ט, 5), שפעולת גרמא מותרת לצורך גדול או לצורך מצווה או כדי למנוע הפסד"), מה גם שבסוף הסעיף בפרק יז כתוב – "אמנם לצורך גדול מותר להקדים, הואיל ופעולה זו נחשבת 'גרמא', שמותרת לצורך גדול", ולא סביר אם כן שלצורך מצווה צריך צורך גדול מאוד, וק"ו אם עושה את הגרמא בשינוי או באיסור דרבנן כמו כיבוי האור.

אביא לך את הציטוט הכי עדכני של סעיף זה בפניני הלכה :

ו – שעון שבת והרחקת זמן פעולתו

איסורי השבת חלים מעת כניסת השבת, אבל לפני כניסת השבת מותר לבצע פעולות שהשפעתן תימשך ביום השבת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפעלת שעון-שבת שמחובר לזרם החשמל, שבכוחו לנתק את הזרם ולחברו כפי שיכוונו אותו, וכך ניתן לגרום לנורות החשמל להידלק ולכבות במשך השבת. למשל, ניתן להדליק לפני כניסת השבת את אורות הבית, ולכוון את שעון-השבת כך שיכבה אותם לקראת שעת השינה, ושוב ידליקם לקראת סעודת שחרית, ולאחר סיום הסעודה יכבה אותם ושוב ידליקם לקראת סעודה שלישית. כמו כן ניתן להתקין שעון-שבת על שקע ולחבר אליו תנור חשמלי או מאוורר, ולכוון את השעון באופן שידליק ויכבה את המכשיר בשעות הרצויות.

אדם שכיוון את שעון השבת כך שהאורות יכבו בליל שבת בשעה אחת-עשרה, ולבסוף נמלך בדעתו ורצה ללמוד עד השעה שתים-עשרה. יש אומרים שאסור לו לדחות את מועד כיבוי האור על ידי הזזת הזיזים בשעון-השבת, משום שלדעתם שעון-שבת הוא חלק ממערכת התאורה, ואסרו חכמים לעשות פעולות הגורמות לשינוי במשך זמן התאורה, כפי שניתן ללמוד מדין נר של שבת שאסרו לחבר אליו שפופרת של ביצה מלאה שמן, שמא יקח מהשמן (שבת כט, ב; ביצה כב, א).

אולם למעשה מותר לעשות זאת, משום שהדוחה את פעולת כיבוי האור דומה למי שהיה נר דולק בחדרו והרוח החלה לנשוב בחלונו עד שהנר עומד לכבות, שלכל הדעות מותר לו לסגור את החלון, ולאפשר בכך לנר להמשיך לדלוק עוד שעה ארוכה. שהואיל ולא עשה דבר בגוף הנר עצמו, אלא רק מנע מהרוח לכבותו – אין בדבר איסור. וכן מי שדוחה את פעולת שעון-השבת, אינו עושה דבר בגוף הנורה או מכשיר החשמל אלא רק מונע לזמן נוסף את פעולתו של שעון-השבת.

לפיכך, כל פעולה שממשיכה את המצב הקיים מותרת. שאם החשמל מנותק, מותר להמשיך את מצב הניתוק ועל ידי כך האור יידלק מאוחר יותר. ואם החשמל מחובר, מותר להמשיך את המצב הקיים ועל ידי כך האור יכבה מאוחר יותר. וכן בשעה שהאור כבוי, מותר להוריד את המתג שמדליק את הנורות, כדי שכאשר תגיע השעה ששעון-השבת ידליק את האורות, אותן נורות לא ידלקו.[1]

אבל אסור לשנות את שעון-השבת כך שיקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. למשל, אם כוונו את שעון-השבת שיכבה את האור בשעה 12.00 בלילה, ונמלכו לישון מוקדם יותר, אסור להקדים את הכיבוי. ואף שאין זה כיבוי בידיים, שכן הכיבוי אינו מתבצע מיד אלא רק לאחר זמן, מכל מקום גם גרימת כיבוי אסורה מדברי חכמים. וכן אם כיוונו את השעון באופן שידליק את האור בשעה 10.00 בבוקר, אסור להזיז את המתגים של שעון-השבת כדי שהאור יידלק מוקדם יותר, שאסרו חכמים לגרום להדלקת האור. אמנם לצורך גדול מותר להקדים, הואיל ופעולה זו נחשבת 'גרמא', שמותרת לצורך גדול.[2]

1. אמרו חכמים (ביצה כב, א): "הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה", לדעת הרא"ש ודעימיה, מפני שהוספת שמן שתגרום לנר לדלוק זמן נוסף היא הבערה, והפחתת השמן היא כיבוי. ופסק בשו"ע תקיד, ג, על פיו, שגם חיתוך נר שעווה דולק או הכנסתו לתוך חול אסורים משום כיבוי. יש אומרים לפי זה שכל שינוי בשעון שבת אסור מהתורה, וממילא יש בזה גם איסור מוקצה (ישכיל עבדי ז, כג). ויש סוברים שחלק מהשינויים אסורים מהתורה (אג"מ יו"ד ח"ג מז, ד; אז נדברו ג, כה; ח, לב). אולם הלכה כדעת המקילים שכל המשך מצב בשעון שבת מותר. ראשית, מפני שלדעת תוס' ודעימיה, הפחתת השמן או הוספתו אסורה מהתורה משום שבעת ההוספה הנר מתגבר או נחלש, אבל אם ההשפעה של נתינת השמן או נטילתו היתה ניכרת רק אחר זמן, אין זה כיבוי אלא גרם כיבוי (לעיל יז, 1). ויש פוסקים כדעתו למעשה (רמ"א תקיד, ד, ערוה"ש ד). ואף אם נאמר כרא"ש, רבים מפרשים שהאיסור הוא ליטול מחומר הבערה שבנר עצמו או להוסיף בו, אבל אם הפעולה נעשית באופן חיצוני הוא גרמא בלבד (ב"ח, ט"ז, גר"א, מ"ב תקיד, כג). ואף אם נקבל את דעת השו"ע ברא"ש, נראה לומר שחומרתו היא רק כאשר הפעולה החיצונית נעשית בסמוך לנר, אבל אם נעשית במרחק כמו בשעון שבת מותר. וכן למדנו (ביצה כב, א), לפי רי"ף, רמב"ם ורא"ש, שהסרת גזרי עצים שעומדים לבעור כדי שלא יבערו מותרת. וכ"כ מנחת שלמה יג; יבי"א ג, יח; שש"כ יג, כו-לג, ועוד, כמובא בהרחבות. וכיוון שמותר להמשיך את המצב הקיים בשעון השבת, הזיזים שצריך להזיז לשם כך אינם מוקצה.

יש להוסיף, כאשר האור כבוי מותר להוסיף שעות כיבוי גם לאחר שיידלק, וכאשר האור דולק אפשר להוסיף שעות הדלקה גם לאחר שיכבה (עי' שש"כ יג, ל). ואמנם אפשר היה לטעון שהיתר זה הוא רק בהמשכת מצב שממילא עומד להיות, אולם כיוון שגם שינוי המצב אסור רק משום גרמא, ויש סוברים שגרמא מותרת לכל צורך (לעיל ט, ט, 5), נכון לנטות לקולא.

[2]. הקדמה של פעולת השעון נחשבת 'גרמא', ולמדנו לעיל (ט, ט, 5), שפעולת גרמא מותרת לצורך גדול או לצורך מצווה או כדי למנוע הפסד. וכ"כ בשש"כ יג, כט, עפ"י רשז"א; ויבי"א ח"ג או"ח יח. נימוק נוסף להיתר, שכיבוי אסור מדרבנן (לעיל הלכה א). והרוצים לחוש לדעת המחמירים, כאשר מדובר בהקדמת הדלקה, יבצעו את ההקדמה בשינוי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 22:43:49

שלום. בצק בשיעור חלה שחלק ממנו אופים חלות וחלק ממנו פיצות. האם אפשר להפריש חלה? מצד אחד בהלכה ח בפרק י"א בפניני הלכה נאמר שאם חלק מהבצק מיועד למאפה מלוח וחלק למתוק אז לא ניתן להפריש חלה, מצד שני בהלכה י"א לגבי בצק שמיועד לבישול, אפילו אם אופים חלק קטן מהבצק ניתן להפריש חלה, אשמח לדעת מה ההלכה במקרה של החלוקה חלק לפיצות וחלק לחלות, וגם להבין מה ההבדל בין בצק שנועד לבישול, שיש הפרדה בין המבושל לאפוי וניתן להפריש ובמלוח ומתוק לא ניתן להפריש. תודה רבה.

בצק בשיעור חלה שחלק ממנו לחלות וחלק לפיצות – מכיוון שמדובר על אותו בצק עם אותם חומרים (ולכן ברכת הפיצה 'המוציא'), ורק לאחר עשיית הבצק מפרידים חלק לשים עליו גבנ"צ וכו' וחלק להתפיח ולשים עליו ביצה ושומשום וכד' – מפרישים חלה בברכה, שכן לא מדובר על מאפה מתוק ומלוח.

לגבי הסעיף של בצק שמיועד לבישול – גם שם מדובר שאין הקפדה על ערבוב הבצק שמיועד לבישול עם זה המיועד לאפיה, שכן החומרים זהים, וגם לא מדובר על בצק שמיועד להיות מתוק ואחר המיועד להיות מלוח, אלא רק שחלקו לבישול וחלקו לאפיה.

כיוון ששאלת אביא לך את הפרק מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יא – חלה

המצווה

א. חובה על כל ישראל, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, להפריש תרומה לכהן מבצק שנועד להכנת מאפים העשויים מקמח של חמשת מיני דגן (במדבר טו, יז-כא), וכל זמן שלא הפרישו חלה, אסור לאכול מהמאפה. כיום המצווה מדברי חכמים, עד אשר יגורו רוב היהודים בעולם בארץ ישראל.

ב. הכהן ובני משפחתו היו צריכים לאכול את תרומת החלה בטהרה, אבל משנחרב בית המקדש וגלינו מארצנו, בטל מאתנו סדר טהרת הזאת מי אפר פרה אדומה, ואין הכהנים יכולים להיטהר מטומאת מת. לכן אף שקבעו חכמים להפריש מבצק שנועד לצורך ביתי לפחות 4% מהעיסה, ומעיסת נחתום שנועדה למכירה לפחות 2%, כיום שאין הכהנים יכולים ליהנות מהעיסה, אנו מפרישים כלשהו בלבד כדין התורה. וכיוון שיש בתרומה זו קדושה, עוטפים אותה ומניחים בפח או שורפים בתנור.

ג. על ידי קיום המצווה גם בימינו, אנו זוכרים את החזון שעל פיו ציוותה התורה לתת את מתנות הכהונה כדי לסייע לכהנים בעבודתם המקודשת, וממילא גם כיום הלחם שלנו נעשה מקושר לערכי הקודש, וברכה נמשכת לביתנו. כאשר רוב ישראל יחיו בארץ ישראל, חובת המצווה בארץ תחזור להיות מהתורה והברכה תרבה, אך עדיין יהיה אסור לכהנים לאכול את החלה מפני הטומאה. וכאשר נזכה לחזרת סדרי הטהרה לישראל, יוכלו הכהנים לגלות בחייהם את הקדושה ולאכול את החלה (עי' בפנה"ל ב-ג לפרטי החיוב מהתורה כאשר היו הכהנים אוכלים את תרומת החלה).

סדר ההפרשה

ד. רק לאחר עירוב הקמח והמים מתחילה חובת המצווה וניתן להפריש חלה, והזמן המובחר הוא בגמר לישת הבצק.

ה. לפני קיום המצווה מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה" (יוצאי תימן וחלק מאשכנז), או "להפריש חלה תרומה" (עדות המזרח), או "להפריש חלה מן העיסה" (רבים מיוצאי אשכנז וצפון אפריקה). לאחר הברכה מפרישים חתיכה כלשהי, ויש נוהגים להפריש כשיעור זית (חצי ביצה של ימינו), ויש שאומרים בעת ההפרשה "הרי זו חלה".

ו. כיוון שאסור לאכול את החלה המופרשת, צריך לשרוף אותה או לעוטפה ולהניחה בפח. כששורפים אותה בתנור, אין להניחה על תבנית אפייה אלא על תחתית התנור. אפשר לעשות זאת גם כשאופים בתנור מאכל אחר, ויש מחמירים לעוטפה בנייר כסף.

ז. שכחו להפריש חלה מהבצק, מפרישים אחר האפייה, ובכך מתירים את המאפה (ובחו"ל מותר לכתחילה להפריש לקראת סיום אכילת המאפה). כמו כן, החושש שמא לא הפרישו חלה מהמאפה שהוגש לפניו, יפריש ממנו פירור קטן לחלה, ויניח אותו במקום שאין חשש שיבואו לאוכלו.

ח. מעת שיגיעו הבנות והבנים לגיל מצוות, הם רשאים לקיים את המצווה. יכול אדם למנות יהודי לשליח שיפריש בברכה חלה בשליחותו, אבל המפריש בניגוד לדעתו של בעל הבצק, אין הפרשתו מועילה (ועי' לעיל י, ט).

שיעור החיוב בחלה

ט. שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה, הוא נפח של 43.2 ביצים (ביצה – 50 סמ"ק). החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספת תבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח, יש למדוד אותו בכלי שיש בו סימוני נפח, וכל שיש בו לפחות שיעור נפח של 2.160 ליטר – יפריש, ואם פחות – לא יפריש (לכתחילה טוב שיהיה 2.200 ליטר).

י. כשאין אפשרות לחשב לפי נפח, מחשבים לפי משקל, אבל כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה. וכיוון שיש שוני בין סוגי הקמחים, יש צורך לקבוע שיעור לכל קמח:

צירופי בצק ומאפים

יא. בצקים או מאפים דומים שלא מקפידים על ערבובם, אם אין באחד מהם שיעור חלה, והצטרפו יחד לשיעור, יש להפריש מהם חלה בברכה לאחר צירופם. בשתי דרכים נוצר הצירוף:

א – כאשר שני הבצקים נדבקו בעת הלישה או האפייה עד שאם יפרידום ייתלש מעט מהבצק או המאפה של זה לזה.

ב – כאשר הבצקים או המאפים מונחים בכלי אחד או בשקית אחת, או כאשר הם מכוסים במפה. הניחם במקרר, במקפיא, בתנור או בארון שקבוע בקיר, יפריש בלא ברכה. וכן דין מאפים המונחים בכלי אחד, אך חלקם בערימה מעל חלל הכלי בלא כיסוי, ואין שיעור בלעדיהם.

יב. הפריש חלה מעיסות שלא היה בהן שיעור חיוב, לא עשה כלום ואין קדושה בחלה שהפריש, ולכן אם אחר כך הצטרפו יחד, יפריש בברכה. ואם הפריש משיעור מסופק בלי ברכה, ואחר כך צירף אליו עוד שיעור וכעת הוא חייב בחלה בלא ספק, יחזור להפריש בלי ברכה.

יג. מי שאינו מעוניין לאפות כשיעור החייב בחלה, אינו צריך לאפות יותר כדי לקיים את המצווה. אבל מי שמתכוון לאפות שיעור החייב בחלה, אסור לחלקו לשניים כדי להיפטר מהמצווה.

יד. שתי עיסות או שני מאפים שיש בכל אחד מהם שיעור חלה, אפשר להפריש מאחד על חברו כל עוד הם במקום אחד בבחינת 'מוקף' (כמבואר לעיל ט, ז-ח). בדיעבד, אם הפריש שלא מהמוקף – יצא, וכן נוהגים כאשר שכחו להפריש חלה וכבר חילקו את המאפים לאנשים אחרים, שמפרישים חלה ממאפה אחד על מאפים שבמקום אחר (לעיל ט, ט). עשה את הבצקים בחוץ לארץ, יכול להפריש לכתחילה על בצק שאינו באותו מקום.

עיסה שנועדה לחלוקה

טו. שני בצקים שונים שמקפידים שלא יתערבבו, כגון בצק שמרים ובצק פריך, אינם מצטרפים לשיעור חלה. ואפילו בצק אחד שעומדים לחלקו למאפה מתוק ולמאפה מלוח, אין החלקים שעומדים להתחלק מצטרפים.

וכן הדין כאשר כמה נשים לשו יחד בצק על מנת להכין מאפה דומה, אלא שכל אחת מכירה את המאפה שלה ומקפידה לקחתו לעצמה – אינם מצטרפים לשיעור. אבל אם יקפידו להיות שותפות מלאות במאפים עד גמר האפייה, ואחר האפייה תיקח כל אחת את חלקה באקראי, בלא שיהיה עליו סימון אישי, תוכל אחת מהן להפריש חלה עבור כולן.

לפי זה, גננת שאופה עם הילדים חלות לקראת שבת, וכל ילד לש לעצמו את בצקו ומדביק עליו את שמו, אין החלות מצטרפות ולא ניתן לקיים הפרשת חלה.

טז. כאשר לשו כמה נשים כשיעור חלה על מנת לחלק את המאפים באופן שפוטרן מהפרשת חלה, החלק שנילוש הופקע לגמרי מהמצווה, הואיל וכבר היתה לו שעה שהיה בו כמות של שיעור חיוב ונפטר, ושוב אינן יכולות להוסיף עליו באופן אישי ולהשלים לשיעור חלה.

יז. הביאו הקרובים והשכנים מאפים שונים שלא הפרישו מהם חלה כי לא היה בהם שיעור – אם מגישים אותם בסל אחד באופן שיש בתוך הסל שיעור חלה מסוג אחד של בצק שאין מקפידים שלא יתערב בשעת הלישה – מצטרפים, וצריך להפריש מהם חלה. מאפים חלביים עם בשריים או עם פרווה מסוג אחד של בצק, אינם מצטרפים, כי מקפידים לחלקם לפני האפייה.

יח. כאשר לשים בצק כשיעור, אף שמתכוונים להקפיא חלקו כדי לאפות אותו לאחר זמן, יש להפריש חלה בברכה.

הקמח והנוזלים

יט. עירב קמחים מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) עם חומרים אחרים כקורנפלור, סוכר, קקאו וביצים; אם מיני הדגן רוב, ויש בהם לבד שיעור חלה, ויש למאפה טעם דגן – מפריש בברכה. ואם יש למאפה טעם דגן ויש שיעור חלה במיני הדגן, אבל אינם רוב – מפריש בלי ברכה. ואם אין למאפה טעם דגן או שאין בדגן שיעור חלה – פטור מחלה. אורז מצטרף לחיטה לשיעור חלה גם אם אין החיטה רוב, ולכן כל שיש במאפה טעם דגן, יש להפריש בלא ברכה.

כ. הלש את הקמח במים, טל, שמן זית, יין, חלב, דבש דבורים – חייב בחלה. אבל אם לש במשקים אחרים, כדוגמת מי פירות או מי ביצים, אם לא הוסיף אפילו מעט מים או רוב מאחד מהמשקים הנזכרים – יפריש בלי ברכה.

ייעוד הבצק לאפייה או לבישול

כא. חובת ההפרשה היא מבצק שנועד לאפייה, אמנם לכתחילה נוהגים להפריש חלה בלי ברכה גם מבצק עבה שנועד לבישול. בבישול הבצק שוהה בתוך הרבה נוזל, כמים או שמן (טיגון עמוק), ואילו באפייה הנוזל רק מלווה את הבצק מתחתיו ומצדדיו להטעימו. ובמקום ספק, יפריש בלי ברכה.

כב. דוגמאות למאפים: לחם, עוגות, קרקרים, סופגניות אפויות, בקלאווה, מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון. גם כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו שעושים בפחזניות וביגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם, הם נחשבים מאפה. גם פנקייק, קרפ, לחוח, וופל בלגי ובלינצ'ס שלא עשאום דקים במיוחד, דינם כמאפה, ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם זהה למאפה, ויש להפריש מהם בגמר האפייה אם יצרף אותם יחד לשיעור חיוב חלה (לעיל, יא).

כג. דוגמאות למאכלים מבושלים שבצקם עבה: סופגניות מטוגנות, פריקסה, פתיתים, אטריות, שקדי מרק, כיסנים (קרפלך). וכן דין קוגל, אף שלאחר בישול האטריות נאפה בסיר, שכן אפייה זו רק משביחה את טעם האטריות שהיו כבר מוכנות לאכילה על ידי הבישול. בצק של קובה פטור לגמרי מחלה, מפני שבנוסף לכך שהכנתו בבישול, מערבים בו בורגול ואין זו לישה רגילה. וקל וחומר שדייסה ומרקים שיש בהם קמח רב, פטורים מחלה.

כד. כאשר מתכוון לאפות אפילו חלק קטן מבצק שנועד לבישול, כל הבצק מתחייב בחלה בברכה, ויפריש את החלה לאחר האפייה ולא מהבצק. כך יעשה מי שרוצה לצאת מהספק לגבי בצק שנועד לבישול – יחליט מראש לאפות ממנו מעט.

כה. התכוון בעת הלישה לאפות את הבצק העבה ונמלך לבשלו, או להיפך – חייב להפריש ממנו חלה בברכה.

דינים שונים

כו. הפרישו חלה וחזרה והתערבה בבצק, אם לא היה בו פי מאה כנגדה, הבצק אסור. אבל אם עדיין לא התחילו לאכול מהמאפה, יכול זה שהפריש ללכת לחכם, שישב יחד עם עוד שני אנשים כבית דין, ויתירו לו את ההפרשה מעיקרה (כדין תרו"מ לעיל ט, יא). המבקש התרה יאמר שהוא מתחרט על כך שהפריש חלה, ואם היה יודע שהיא תתערב בבצק לא היה מפריש אותה. והם יאמרו לו שלוש פעמים: "מותר לך" או "החלה בטלה", ובכך הבצק או המאפה נעשו מותרים, ועליו לחזור ולהפריש חלה בלא ברכה.

כז. אסור להפריש חלה בשבת וביום טוב, ומי שחושש שלא יספיק להפריש לפני כניסתם, יאמר "מה שאפריש בשבת/יו"ט לחלה, הרי הוא חלה", ובשבת/יו"ט יברך ויפריש (ועי' לעיל י, י-יא). אם העיסה נילושה ביום טוב עצמו, מותר להפריש חלה, אך לא ישרוף אותה אלא יעטוף ויניח בפח. בחוץ לארץ מותר לאכול מהמאפה ולהשאיר מעט למוצאי שבת/יו"ט, וממנו להפריש חלה (לעיל, ז).

כח. בצק של נוכרי פטור ממצוות חלה גם אם יהודי לש עבורו את הבצק. לפיכך, מאפייה שבבעלות גויים, אף אם כל העובדים יהודים, פטורה מהפרשת חלה. וגם אם יפריש, אין בחלה קדושה (שלא כדין תרומה מפירות). בצק ששותפים בו ישראל ונוכרי, אם יש בחלק הישראל קמח כשיעור חיוב חלה, חלקו חייב בחלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 18:09:49

אשתי יושבת שבעה על אביה. והגיע יום הטבילה שלה. האם היא יכולה לטבול לא לשם אישות אבל להתיר מגע מנחם ותומך? תודה

לא

שולחן ערוך יורה דעה שפא, ה – "נידה שנזדמן זמן טבילה בימי אבלה, אינה טובלת".  ומוסכם (רמ"א, ב"ח, ש"ך, ט"ז).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 15:57:18

מקלט שהחליטו לעשות אותו כבית כנסת האם יהיה מותר להכניס לשם גם בעלי חיים כשיש אזעקות?

כן, ויישב איתו במקום צדדי ומוצנע, ולא במרכז בית הכנסת.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 11:40:11

האם מותר להשתמש לכתחילה בתנור משולב מיקרוגל באופן שבמצב תנור הוא תמיד חלבי ובמצב מיקרו הוא משמש גם לחלבי וגם לבשרי (כפי שמותר להשתמש במיקרו רגיל)

מותר. אמנם אם יש עוד אנשים שמשתמשים בו לשני המינים, אם אפשר עדיף להחמיר ולקנות עוד מיקרוגל רגיל מפני חשש מכשול. בפועל זה הרבה יותר נוח באופן משמעותי. מיקרוגל זה מוצר שיש לו אריכות ימים, שווה להשקיע 300 שקל בשביל זה. מנסיון אישי.

דין מיקרוגל מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מיקרוגל

ל. הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.

לא. בדיעבד כשחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-18 07:46:04

שלום, בתקופת המילואים אני מקבל כל יום טעינת חוזה מצה״ל לרב-קו לנסיעה חופשית בכל הארץ. על-מנת להשתמש בו אני צריך להטעין בעצמי מחדש דרך אפליקציה או עמדה. האם אני יכול להשתמש בחוזה הזה גם כאשר אני נמצא בחופשה וצריך לנסוע לישיבה או כל מקום אחר או שיש בכך משום גזל ואפשר להשתמש בחוזה הזה רק לצורך נסיעה לבסיס ובחזרה ממנו? תודה.

אם יש דרך לברר זאת עם מישהו או אתר שיודע את הכללים, זה כמובן הכי טוב. אם אין דרך כזו, אנחנו צריכים לעשות אומדן בדעת נותני השירות הנ"ל, לדעתי פשוט שכל עוד החייל נמצא בתקופת המילואים, הוא יכול להשתמש בזה, ולו רק מפני שמערכת גדולה כמו הצבא, לא קובעת סייגים שלא ניתן לאכוף אותם כלל, אלא ברגע שאדם מגוייס, יש לו הטבות, וברגע שהוא מסיים, אין לו. פשוט מאוד לענ"ד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-17 12:45:59

בפניני הלכה שבת י,ז הרב מביא שגם לערות מכלי שני אסור על קלי הבישול ומביא שלמרות שנראה שרק מאכלים מסוימים הם מקלי הבישול כמה מהפוסקים החמירו. והביא את דעת המ"א שמאכל שלא בושל יש בעיה של נראה שמבשל בהכנסתו לכלי שני. אבל למעשה הרב פוסק – "אין להניח מאכל שלא עבר בישול בכלי שני, אבל מותר לערות מכלי שני על מאכל שלא עבר בישול, ורק אם ידוע שהוא מ'קלי הבישול', אסור לערות עליו מכלי שני." כלומר למרות שמשמע מהרישא שהסכים עם המחמירים שכל מאכל יש חשש לקלי הבישול (חוץ ממה שידוע מפורש שלא) ואסןר גם עירוי למעשה פסק לא לחשוש? ורק החמיר כמ"א בנראה כמבשל?

למעשה החשש לקלי הבישול הוא רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל, אבל בעירוי מכלי שני אין חשש למחזי ולא לקלי הבישול אלא אם יודע שהוא קל לבישול.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

כלי ראשון, שני ושלישי בנוזל

כלי ראשון הוא הכלי שבתוכו הנוזל התחמם על האש ליותר מ-45 מעלות, כגון מיחם המים של שבת, או סיר המרק שעל הפלטה. כלי שני הוא הכלי שעירה לתוכו את הנוזל מהכלי הראשון. כלי שלישי הוא הכלי שעירה לתוכו את הנוזל מהכלי השני.

י. כלי ראשון מבשל, ולכן אסור להכניס מאכל, תבלין או משקה שאינם מבושלים לתוך תבשיל נוזלי שהתחמם על האש גם אם הוריד את התבשיל ממקור החום. אמנם אם הנוזל ירד מחום של 45 מעלות אין בכוחו לבשל, ומותר להכניס לתוכו דבר שאינו מבושל אם הוריד את התבשיל ממקור החום.

יא. גם עירוי מכלי ראשון מבשל, ולכן אסור לשפוך מים רותחים ישירות מהמיחם על דבר שאינו מבושל, כגון עלי תה. אמנם מותר לשפוך מים רותחים ישירות מהמיחם לתוך כוס ריקה שיש בה שיירי טיפות, ואף מותר להכניס כף רטובה לתוך מאכל רותח שבכלי ראשון, מפני שאין לטיפות אלו חשיבות ואין לו כל כוונה לבשלן.

יב. כלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים, אך משני צדדים החמירו שלא ליתן בו דבר חי: א – יש מאכלים שכיוון שמתבשלים בקלות, מתבשלים גם בכלי שני, וקשה לדעת על מאכל האם הוא מקלי הבישול או לא. ב – יש חשש שנתינת מאכל בכלי שני נראית כבישול. אמנם כאשר ברור שהמאכל או המשקה אינם מקלי הבישול, כגון מים, שמן וקפה נמס – מותר ליתנם בכלי שני רותח.

יג. כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט).

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-15 08:48:54

שלום וברכה כשיש אזעקה בזמן תפילת עמידה מה הדין? (מפסיקים והולכים למקלט וממשיכים שם היכן שעצר? מפסיקים באמצע ברכה או לחתום ואז ללכת? ואם עבר כדי לגמור כולה מתחיל עמידה מחדש? מה הדין בחזרת הש"ץ?

מפסיק והולך למקלט וממשיך ממקום שעצר, גם בחזרת הש"ץ. היתה ההפסקה כשיעור שהיה יכול לגמור את תפילת עמידה מתחילתה ועד סופה – יחזור להתחלה.

הלכה זו מבוארת בפניני הלכה תפילה פרק יח. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

"הפסיק באמצע תפילת עמידה בדיבור או בשתיקה, ימשיך להתפלל מהמקום שהפסיק. אבל אם ההפסקה היתה כשיעור שהיה יכול לגמור את התפילה מתחילתה ועד סופה, למנהג יוצאי ספרד יחזור לתחילת התפילה, ולמנהג יוצאי אשכנז צריך לחזור רק אם ההפסקה היתה מחמת אונס, כגון שהפסיק מחמת סכנה, או שהוכרח להתפנות, אבל אם הפסיק מרצון, כגון שנצרך לבדוק הלכה או לקחת ילד שמפריע, ימשיך מהמקום שהפסיק."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-14 23:03:57

שלום כבוד הרב, בקרוב אטוס לכנס מקצועי בחו״ל ויש לי שתי שאלות שנוגעות לכנס: א. היום האחרון של הכנס הינו בשבת ויש באותו יום סיכום והכרזה על הרצאות ומרצים שקיבלו פרסים על עבודתם. האם מותר לי להשתתף לכנס בשבת? אני יכול להגיע למקום הכנס ברגל ואין לי צורך לקחת איתי שום דבר. תג זיהוי של הכנס מגיע עם שרשרת בד שתולים על הצוואר, האם אפשרי לשים אותה? לא דורשים הצגה בכניסה לכנס. ב. נשים רבות נוהגות לפשוט יד כאשר פוגשים מישהו חדש ובשנה שעברה פגשתי בכנס ישראלית שמגיעה מבית שומר תורה ומצוות והיא הביאה לי את השאלה על אישור ללחוץ יד לאישה במצבים כאלה, היא הביאה שאבא שלה הוא שומר תורה ומצוות ועוסק ברפואה ובכנסים בינלאומיים כן לוחץ יד לנשים ובעיקר הסיבות הן לא להגיע למצב של חילול ה׳ כשאנשים יחשבו שיהודים אינם מנומסים או מזלזלים בנשים ולא לוחצים להן יד. ובמיוחד בזמנינו חשוב מאוד להתרחק מכל מעשה שיכול להוביל לחילול שם ה׳. הסיבה השנייה היא שחלק גדול מהאנשים המובילים בתחום הם נשים ולמנוע מלחיצת יד יכול להרחיק קצת את הקשר איתן והקשר הזה הוא חשוב מאוד להתקדמות מקצועית. כמובן שמדובר בגדול רק בלחיצת יד או מגע עדינה בסימן היכרות ושלום.

א. השתתפות בכנס מקצועי בשבת אסורה מצד 'עובדין דחול' כמבואר בפניני הלכה שבת פרק כב. אם היה בזה צורך גדול, היה מקום לדון האם ניתן להגיע רק לזמן קצר עבור הצורך הגדול, אבל איך שתארת את היום האחרון, נראה שאין בו צורך גדול. לכן אני חושב שמפאת קדושת השבת, אין מקום להקל בזה.

ב. דבר ידוע בעולם שלאנשי דת יש כל מיני כללים, ואנשים מכבדים אותם מאוד. לכן אין שום סיבה להקל בזה, אלא יש להסביר יפה שלפי התורה האישה היא חשובה מאוד מאוד ודווקא בגלל זה אסור לאדם לגעת באישה שאינה שלו. הסבר כזה הוא קידוש ה' של ממש גם אם הדבר למראית עין לא יתקבל בשמחה על ידי האישה, ללא ספק לאחר שתחשוב על כך, תעריך מאוד את שומרי המצוות של העם היהודי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-13 13:31:05

האם מותר לאישה ללכת עם חצאית מעל הברך אבל ביחד עם זה מכנס רחב מתחת?

לא. כפי שמבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה בפרק העוסק בצניעות, לפחות עד אחרי הברך צריך לכסות עם חצאית. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-12 19:30:31

לא הבנתי מדוע הרב כותב בפניני הלכה שמכונת כביסה מקרר, ומאוורר דינם כמוקצה מחמת איסור ולא מחמת חסרון כיס. הרי אדם מקפיד שלא יגעו בהם רק לצורך שימושם, ולא יזיזו אותם ממקומם, וה"ה שאר מכשירי חשמל.

הבסיס הוא שמדובר על מוקצה שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, וככל מוקצה כזה אם האדם מקפיד עליו הרי שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס. אלו שני סעיפים שונים בספר, האחד רק בא לתת דוגמאות לכלים שמלאכתם לאיסור, והשני להסביר מהו מוקצה מחמת חסרון כיס. וכל אדם יחליט לעצמו האם הוא מקפיד או לא. אין זה נכון לומר לכל האנשים שבכל מקרה כל מכשיר חשמלי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס. מדד לדוגמא האם אדם מקפיד על חפציו – האם יתן אותם לילד שלו בכיתה ב' שיעשה איתם הצגה בבית. רוב האנשים יתנו את המאוורר והקומקום והמקרוגל לטובת הצגה, שכן אלו מוצרים חזקים שאין סיבה לחשוש מקלקולם. גם מכונת כביסה ומקרר אלו דברים עמידים, ורבים לא 'מקפידים' שלא להזיזם, אלא שרק בגלל שהם כבדים, בפועל לא מזיזים אותם. כמו כן, גם לגבי מוצרים שבתחילה כשהיו חדשים הקפידו עליהם, כמו פלאפון חדש למשל, לאחר כמה חודשים ההקפדה נמוגה, והם מוכנים לתת את לילד קטן לדבר בו ללא השגחה צמודה אפילו אם מדובר על ילד בגן, למרות שיש סיכוי שהפלאפון ייפול לו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-12 06:29:27

האם ובאיזו תדירות חובה לבדוק שרצועות התפילין שחורות? האם גם נקודה קטנה שאינה שחורה פוסלת?

אין צורך לבדוק. זה דבר שאדם רואה כאשר הוא מניח תפילין ומורידן. נקודה קטנה זה בסדר.

שו"ת מהרש"ג (ח"א סי' ז') כתב: אמנם כבר אמרתי למעכ"ת נ"י דבנידון שאלתו דגם מתחילה היו הרצועות רובן שחורות רק שהיו מקצת מקומות דקפצה מהן השחרות, כמו שהוא הדרך שבמשך הזמן קופץ השחרות ממעט מקומות. ולפענ"ד נראה דבכה"ג הן כשרות גם קודם שצבע אותן עוד הפעם כדי שיהיו שחורות בכל המקומות. ומשום דבזה אזלינן בתר רובא. ועל כה"ג אמרינן בנזיר (דף מ"ב) דאמרינן רובו ככולו מדגלי קרא גבי נזיר דבעינן שיגלח לגמרי, מוכח הא במקום דלא גלי אמרינן רובו ככולו. וכן גבי פרה אדומה אמרינן מדכתבה התורה אדומה תמימה לכן שתי שערות שחורות פוסלות בה, הא אי לא הוי כתב תמימה הוי די ברובו. ולכן ברצועות שחורות דלא נאמר הלכה למשה מסיני דבעינן שיהיו דוקא שחורות תמימות, אמרינן שפיר שכל שרובן שחורות כשרות". וכן כתב בשו"ת שלמת חיים (סי' ל"ה) להגרי"ח זוננפלד. וכ"ד הרב אליהו. אמנם לנוי מצווה יש לצבוע מקום שבולט שירד ממנו הצבע.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-11 10:40:56

האם אשה/אם הילד,יכולה להיות סנדקית? בתודה ובברכה פינחס

משתי סיבות לא נכון לעשות כן: 1. מכיוון שהמנהג הרווח הוא שזה כיבוד שנותנים לגבר, ומכיוון שהדבר נעשה בפני רבים, אין זה מכובד וצנוע ואין לפרוץ גדר. 2. אין זה צנוע שהמוהל יתעסק עם ברית התינוק כאשר הוא נמצא על ברכיה של אישה והיא צריכה לעזור לו בהחזקת רגלי התינוק.

מקורות: תשב"ץ קטן סימן שצז. מהרי"ל סז עמ' ב. רמ"א ולבוש יו"ד סי' רסה סי"א.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-11 07:45:31

שלום רב 1. האם מותר לצבוע תפילין כשהם מונחות על הגוף? 2. לי ולחבר יש לימוד תורה קבוע ביום רביעי בשעה 20:30 האם נכון לא לקיים את הלימוד או לדחות אותו בשל: א. אירוע חינה של אח ב. שירת הלל עם הציבור ביום העצמאות

שלחת בטעות את השאלה 6 פעמים.

1. כן.
2. א+ב – הנכון הוא להשלים את הלימוד בזמן אחר אם אפשר, אם אי אפשר אז בלית ברירה מוותרים על הלימוד. אין בזה בעיה של נדר, מכיוון שמתחילה כשקובעים את הלימוד, הוא על דעת זה שיהיו מצבים כאלו שלא ילמדו.https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-11 05:08:19

בס״ד שלום כבוד הרב , אשמח לשאול לפעמים אני רוצה להגיד לאדם מסוים משהו על מישהו אחר שהוא לא דבר רע או פוגע אבל לא יודעת אם בעקבות דבריי האדם שאני מספרת לו יגיד לשון הרע עליו , כמובן מנקודת הנחה שהשומע הוא לא שונא אותו או שאני לא יודעת מה דעתו עליו עד שאני מדברת על הבן אדם או מספרת משהו עליו אשמח לשאול האם זה אבק לשון הרע? תודה

אם לא מדובר על משהו אישי – מותר. אם זה משהו אישי שיש סיכוי שאינו מעוניין שיאמרו עליו, יש בעיה של רכילות.

אבק לשון הרע זה אמירה שבאופן בולט אפשר להבין ממנה דבר גנאי אף שהוא לא נאמר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-09 22:25:14

האם ניתן לדחות אזכרה שנתית מיום חמישי ליום שישי כאשר יום שישי הוא ראש חודש. הסיבה שאחד הבנים יוכל להגיע ביום שישי מחו"ל. האם ניתן לדחות את האזכרה. מכיון שעברו כמה שנים מהמוות לא בוכים או מספידים באזכרה. המשפחה הינה חילונית. תודה רבה

עדיף לקיים את האזכרה ביום חמישי, אלא אם כן חשוב למשפחה לחכות לבן.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-09 07:58:58

עניין טעימת דבר שנעשה מחומרים כשרים אך ללא השגחת כשרות: המטרה בטעימה היא לבדוק אם מדובר במאכל הראוי למסחר, כלומר אם טעמו טוב ויכול למשוך קונים. לאחר הטעימה אפשר לירוק את המאכל מהפה ולא לבלוע אותו

הלכה למעשה לכתחילה אין לחלק בין טעימה לאכילה. מאכל כשר מותר ומאכל לא כשר אסור. לכן אם אתה בטוח שמה שאתה טועם כשר – מותר, אם אינך בטוח – אסור. בפועל המציאות כיום היא שאם לא מדובר על מאכל חי שלא עבר שום תהליך (ואינו ערלה והופרשו ממנו תרו"מ), קשה מאוד להיות בטוח שהוא כשר ללא בדיקה של איש מקצוע שמבין בכל המרכיבים ודרכי ההכנה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-08 17:09:55

שלום כבוד הרב, פניני הלכה שבת ג, ב "הרוצה להקדים ולקבל את השבת לפני כן תבא עליו ברכה, ובלבד שיקבל את השבת בתוך כשעה ורבע מהשקיעה, אבל לפני כן, לדעת רבים לא ניתן לקבל את השבת (שו"ע רסג, ד, מ"ב יח).[2] [2]. לדעת רבים אפשר להקדים ולקבל את השבת מפלג המנחה, היינו שעה ורבע זמנית לפני סוף היום. ואז אפשר להדליק נרות בברכה ולהתפלל תפילה של שבת (כדעת ר' יהודה) ולקדש (תוס', רא"ש ותר"י לברכות כז, א, שו"ע רסז, ב; רמ"א רסא, ב). לעומתם, יש סוברים שאפשר לקבל את השבת זמן רב לפני כניסתה, ובלבד שיהיה ניכר שהדליקו את הנרות לכבוד שבת (רבנו אשר מלוניל, וכ"כ פר"ח ופמ"ג. ור' אברהם בן עזריאל סובר שאפשר לקבלה שעתיים קודם).  לאור האמור ועוד מקורות, האם ניתן להדליק נרות בברכה לפני פלג המנחה ? אם לא, האם יש בכך ברכה לבטלה ? תודה רבה

ספק האם קיים את המצווה וממילא יש כאן ספק ברכה לבטלה, לכן אין לעשות כן.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-08 09:51:50

שלום, בעז"ה אני מתחתנת בחודש אלול הבא. החתונה מתקיימת במקום שלא מגיש את הקייטרינג עצמו. אנחנו מביאים קייטרינג חיצוני, כשר כמובן, שמביא איתו רק צלחות. לקנות כוסות וסכום יעלה לנו מאוד יקר אז רצינו להשכיר כוסות זכוכית לשתייה וסכו"ם ממתכת, אבל חברת ההשכרה לא מתחייבת ששימשו רק באירועים כשרים. אציין כי בקשר לכוסות – מדובר בכוסות לשתייה קלה ויין, כך שבכל אופן הסיכוי שהיה בהן משהו חם ולא כשר הוא קטן מאוד. ראיתי שיש מחלוקת בנושא אבל שקיימת אפשרות להכשיר כלי זכוכית ומתכת במים רותחים ובסבון?

אני חושב שזה בסדר, שהרי הסכו"ם נועד רק לארוחה עצמה, ולא מגישים את האוכל רותח, אלא מקפידים שיהיה מוכן לאכילה מיד. וגם אם היה מקום לחשש שאיזו מזלג אולי נטרפה, היא בטלה ברוב.

אבל מה עם טבילת כלים, הרי הם חייבים בטבילה ?

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-08 04:47:07

מה דעת הרב לעניין קטיף פירות של תותי עץ ופטל אדום לעניין חרקים. חשוב לציין שמדובר במצב שמשלמים לבעל המטע עבור אכילה במקום של בני המשפחה.

חרקים – בעייתי מאוד בפירות אלו. אני בעצמי הייתי בקטיף כזה וראיתי בעיניי את החרקים בהמוניהם, צריך לרק להתבונן היטב ורואים. לכן אי אפשר לאכול בלי שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה. אפשר להגיע מוכנים עם כלי גדול וסבון, ולעשות את השטיפה במקום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מה עם תרומות ומעשרות?

עיין כאן –

https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%A2-%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-07 22:06:38