Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.
הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ללכת לרופאה/ תינוק בשבת

שלום 1. האם מותר לגבר ללכת לרופאה לצורך טיפול ברגל (פדיקור), אין באזור שלנו גבר שעושה טיפולים כאלה? 2. בעניין אחר האם מותר להעמיד ילד קטן בן שנתיים שלוש ליד המתג בשבת והוא מעצמו ידליק או יכבה את האור?

  1. מותר, מפני שהיא עסוקה במלאכתה, ומגעה מקצועי לצורך רפואה. יש להקפיד שהחדר לא יהיה נעול כדי להימנע מאיסור ייחוד. דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה), וכן יובא בספר הקיצור לפניני הלכה על ענייני זוגיות ומשפחה שיצא בעז"ה לאור בקרוב.
  2. גם דין זה מבואר בפניני הלכה שבת, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "בשעת הצורך ניתן לגרום לקטן כבן שנה שאינו מבין את השלכת מעשיו, לעשות אפילו איסור תורה עבור הגדול, כגון להעמידו ליד מתג החשמל כדי שישחק בו, וברגע שידליקו או יכבהו, ייקחו אותו משם."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 14:14:17

כשרות

יש לי כלמיני קערות מקרמיקה שבהן אנחנו מכינים טחינה, לפעמים קרה שחתכנו לימון ושום עם סכין בשרית וערבבנו בתוך הטחינה עם כף נקייה. האם זה הופך את הטחינה לבשרית? ויותר חשוב את הכלי לבשרי? כל הכלים היו נקיים כמובן.

אמנם לכתחילה אין לערבב, אלא מאכל שמתכננים לאכול עם בשר, יכינו בכלי בשר, ומאכל שמתכננים לאוכלו עם שני המינים, יכינו בכלי פרווה. אבל בדיעבד או כאשר על מדובר על כלי שהוא ספק בשרי, כגון סכין חיתוך, שבבתים רבים לא חתכו איתה מעולם מאכל בשרי רותח, כך שלא בלעה מעולם בשר, וגם אם פעם חתכו איתה בשר רותח, היא אינה בת יומה – אפשר להקל ולאכול את הטחינה עם בשר ועם חלב, ובוודאי שהקערות לא נעשו בשריות.

דינים אלו מבוארים באר היטב בפניני הלכה כשרות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וכעת גם בספר הקיצור לפניני שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 11:58:26

פניני הלכה תפילה יט ז

שלום הרב ״החזן צריך לומר את פסוקי 'קדוש' 'ברוך' ו'ימלוך' יחד עם הקהל, כדי לאומרם יחד עם עשרה מישראל. ויאמרם בקול רם, שאם יהיה שם מי שעומד באמצע התפילה, יוכל לשומעו ויצא בזה ידי קדושה, ששומע כעונה (שו"ע קד, ז). אחר שיאמר את הפסוקים ישתוק מעט ויאמרם בקול רם עם הקהל״. לא הבנתי את משמעות המשפט האחרון: ״אחר שיאמר את הפסוקים ישתוק מעט ויאמרם בקול רם עם הקהל״. על מי מדובר? מה הוא צריך להגיד? החזן צריך להגיד את הפסוקים פעמיים? תודה רבה

אתה צודק, אכן כתוב לי להעיר זאת לרב למהדורה הבאה. המשפט הנכון הוא כפי שהיה כתוב במהדורה הקודמת ונשמט בטעות – "אחר שיאמר את הפסוקים ישתוק מעט כדי שרוב הקהל יסיימו לומר את קטעי הקישור, ואז הוא) ויאמרם בקול רם." וכפי שעושים החזנים בפועל. לכן בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) משפט זה הושמט, וכתוב כך:

ט. החזן צריך לומר בקול את פסוקי 'קדוש' 'ברוך' ו'ימלוך' יחד עם הקהל, כדי לאומרם במניין. ואם קולו אינו חזק מספיק, יאמר כל פסוק לאחר שרוב הקהל יסיימו את אמירתו, אך עדיין יש עשרה שאומרים אותו. ואם רק לאחר שיסיימו הקהל יכול החזן להשמיע את קולו, יבחר האם לומר את הפסוקים לאחר שיסיימו, או לומר אותם עמהם תוך השתדלות שישמעוהו עשרה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 11:20:04

7 עולים + קטן להפטרה

שלום כבוד הרב, 1. אם העולה לתורה בשבת לא קרא בלחש עם בעל הקורא את הפסוקים, האם יש צורך להעלות עולה נוסף כדי שיהיו 7 עולים שיקראו כהוגן ? 2. בבית כנסת שמתפללים בו אשכנזים וספרדים, האם קטן יכול לעלות כדי לקרוא את ההפטרה (גדול יברך את הברכות) ?

  1. לא. שהרי במקום הצורך ניתן להעלות עולה שלא יקרא עם הבעל קורא, כמובא בפניני הלכה ליקוטים א' ה, ז -לדעת ה'שולחן-ערוך', הכרחי הוא שהעולה יקרא בעצמו בתורה, וזה שהחזן קורא בקול רם מועיל רק לציבור אבל לא לעולה שצריך לקרוא בעצמו בלחש. ואילו לדעת הרמ"א, כשם שהחזן מוציא את כל הציבור ידי חובה, למרות שאינם קוראים בעצמם בספר התורה, כך גם העולה לתורה יוצא בזה ידי חובה. למעשה, המנהג כיום להעלות לתורה עיוור או אדם שאינו יודע לקרוא. ואפילו אלו שנוהגים תמיד כדעת מרן ה'שולחן-ערוך', בדין זה סומכים על דעת המקילים, ומעלים לתורה את העוורים ואת אלו שלא למדו לקרוא, כדי שלא לגרום להם צער ובושה.
  2. זה דבר שרב הקהילה צריך להחליט, ואם אין רב, אז הגבאים צריכים להחליט כדי שלא לגרום למחלוקת. אצלנו לא נוהגים להעלות קטן במניינים מואחדים, וכך נוהגים למשל גם בנוף איילון ב' במניין המאוחד. יחד עם זאת אם יש ספרדים רבים שחשוב להם מאוד שקטן יעלה או יקרא, ובלא זה יש חשש שיתפללו במקום אחר והדבר יפגע בקהילה, עדיף להקל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 10:02:21

בורר בשבת

שלום אם יש הרבה משחקים מכמה סוגים מפוזרים ברצפה ורוצים למיינם האם מותר לאסוף את המשחקים באופן אקראי כלומר שלוקח את המשחק המזדמן ולא באופן מכוון לסוג מסויים, ולאחר שהמשחק בידו לשים אותו במקומו? תודה רבה

לא, שכן לקיחת החלק היא לשם ברירה. דבר דומה התירו לגבי סכו"ם, כאשר יש לאדם סכו"ם מעורבב – לקחת באופן אקראי כדי 'לנגבו', ואז לשים אותו בתא המיוחד לו במגירת הסכו"ם, שכן באופן זה לקחו כדי לנגבו ולא כדי לברור.

הפתרון הוא להפריד את החלקים לקבוצות קטנות באופן אקראי, כך שלפי גודלם כבר לא ייחשבו 'תערובת', וממילא לא יחול עליהם איסור ברירה. אם החלקים גדולים, ניתן להפריד לקבוצות של עשר, ואם קטנים יותר אפשר להפריד לקבוצות של חמש. וככל שהרווח ביניהם יהיה גדול יותר, כך ייחשבו פחות לתערובת.

אביא לך את הכלל הנ"ל בורר מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

האיסור רק בתערובת

ה. איסור בורר קיים רק כאשר שני המינים מעורבים ביניהם, אבל אם הם מונחים זה בצד זה או זה מעל זה, אין בהם איסור בורר. לכן כאשר מונחים לפניו אגוזים ובוטנים זה ליד זה, מותר להוציא את כל האגוזים כדי להגיש את הבוטנים.

ו. כאשר מאכלי התערובת גדולים, רק אם יש טרחה בברירתם, נחשבים לתערובת שיש בה איסור בורר. וככל שהמאכלים גדולים יותר, כך צריך שיהיו בכמות גדולה יותר כדי שייחשבו מעורבים. לכן רק אם השזיפים והאפרסקים מרובים ומעורבבים, או חתיכות המרק הגדולות מרובות, חלים עליהם דיני בורר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-07 10:12:35

יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

דילוג לתוכן