חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
תפילה
מה המקור לכך שפרשת התמיד ופסוקי הקטורת קודמים חלק מפסוקי דזמרה? מדוע לא פסק כך השולחן ערוך?
החלק מפוסקי דזמרה שפרשת התמיד והקטורת קודמים להם הוא הוספה מאוחרת, ואילו פרשיות הקרבנות הללו מקור אמירתם נסמך על דברי התלמוד (תענית כז, ב), שכל הקורא בענייני הקרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבם, וכפי המקור של מזמורי ההללויות, אלא שמזמורי ההללויות נתקנו כחובה ולכן יש ברכה לפניהן ואחריהן, ואילו פרשיות הקרבנות לא נתקנו כחובה (באבני ישפה ט, טז, כתב שאמירת קרבן התמיד ופסוקי הקטורת באים אחר שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו" וקודמים לשאר המזמורים הפותחים ב"הללויה". אלא שדבריו לרש"י בלבד, והתעלם מדעת הרי"ף והרא"ש בברכות לב, א, שפסוקי דזמרה הם כל הפרקים מ'תהלה לדוד' עד סוף תהלים. ואם כן, יש להקדימם לקרבנות, שעליהם נתקנו הברכות, וחיוב מנהג אמירתם קודם. וכן משמע משו"ע בסי' מח שהכל אומרים פרשת התמיד, ואילו לגבי העקדה ושאר הקרבנות כתב (א, ה): "טוב לומר". ולגבי פרשת הכיור ותרומת הדשן (שמודפס בסידורי אשכנזים), ופרשת הקטורת כתב (א, ט): "יש נוהגין לומר". וכן משמע ממ"ב א, יז, שפסק שאבל אינו אומר פרשיות הקרבנות. וכן הדין בתשעה באב. אבל כתב שיאמר את פרשת התמיד (תקנד, ז, ותקנט, כ).). כל זה מובא בפניני הלכה בפרק העוסק בקרבנות ובפרק העוסק בפסוקי דזמרה ובהערות שם.
לכן המזמור הראשון שאפשר לדלג עליו הוא 'מזמור שיר חנוכת הבית' (הספרדים מתחילים מ'ארוממך'), מפני שהחלו לאומרו רק לפני כשלוש מאות שנה, כהמשך לאמירת התמיד. ואם צריך לדלג יותר – ידלג על 'הודו לה", מפני שיסוד אמירתו עפ"י מה שנהגו לאומרו בזמן המקדש בעת הקרבת התמיד, ולכן נהגו לאומרו אחר אמירת התמיד, ואם כן ודאי שאמירת התמיד חשובה ממנו. ו'יהי כבוד', 'ויברך דוד' ושירת הים, הם תוספות מזמן הסבוראים והגאונים, ולכן נראה שאמירת התמיד קודמת להם, שמקור אמירתה בתלמוד. ויש חילוק בין חשיבות התמיד לקטורת, עיין מ"ב תקנד, ז, שפסק שאין אומרים בתשעה באב פיטום הקטורת, שאינו מסדר היום, אבל פרשת התמיד אומרים. (אמנם לכה"ח תקנט, מח, אומרים, אבל למדנו מדברי המ"ב שיש חילוק במדרגתם). וכמו שבתמיד אומרים רק את הפסוקים, אפשר לצאת ידי אמירת הקטורת בפסוקים בלבד, מה עוד שאנו אומרים את דברי חז"ל שעל הקטורת בסוף התפילה (עיין כג, ה, 5, וכ"כ באבני ישפה ט, יב).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-02 07:22:41
"לחמם" תבשיל לנכרי ביום טוב
האם מותר "לחמם" תבשיל ביום טוב עבור מטפל רפואי נכרי שמתאכסן בביתו של ישראל ועל הישראל גם לספק לו מזון?
הבעיה היא רק בבישול, אבל מותר לחמם עבורו מאכלים שאין בהם איסור בישול.
2025-05-01 14:40:42
ברכות
שלום וברכה, יש הלכה שכאשר אני שותה משהו ובתוך זמן מסוים לא שתיתי רביעית אז אין לי ברכה אחרונה. 1 רציתי לדעת כמה זמן זה. 2 עם עכשיו הכנתי כוס תה ואותו שותים לאט, לקחתי 2 לגימות שבוודאות אין שם רביעית ואז הלכתי ל2-3 חזרתי ושתיתי רביעית בבת אחת האם גם פה אני חייב ברכה אחרונה או שלא מכיוון שמרגע הברכה הראשונה עבר זמן עד לשתיית הרביעית? תודה רבה!! אשריכים!!!!!
דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות בפרק עוסק בברכה אחרונה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
שיעור ברכה אחרונה בשתייה
יט. השותה 'רביעית הלוג', היינו כמות של 75 מיליליטר, ברציפות תוך הפסקות קלות לנשימה, חייב לברך ברכה אחרונה. שהה יותר מכך, לא יברך. והנוהג לברך על שתייה חמה גם כששהה בשתיית 'רביעית' כמה דקות כשיעור אכילה, יש לו על מי לסמוך.
כ. הרוצה להדר, לא ישתה ברציפות כמות נפח של חצי ביצה (25 מ"ל) ופחות מרביעית (75 מ"ל), ולא ישתה רביעית שלא ברציפות, מפני שיש אומרים שצריך לברך על כך ברכה אחרונה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-01 14:02:40
חימום תבשיל לנכרי ביום טב
האם מותר לחמם תבשיל ביום טוב עבור מטפל רפואי נכרי שמתאכסן בביתו של ישראל ועל הישראל גם לספק לו מזון?
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
"אסור לעשות מלאכה המותרת ביום טוב עבור בעל חיים, גוי או יהודי שמחלל שבת בפרהסיה להכעיס. לכן אסרו חכמים להזמינם לסעודת יום טוב, שמא יבשל עבורם. אבל אם הגיעו בלא הזמנה לאחר שגמר להכין את הסעודה, מותר להציע להם להצטרף, מפני שאין יותר חשש שירבה בבישול עבורם. ואם מדובר במשרת המתגורר אצלו, רשאי להזמינו לסעודה, ולפני שיניח את הסיר על האש, רשאי להוסיף בו מאכלים עבורו. וכך אפשר לעשות גם עבור בעל חיים שבאחריותו (דין האכלת חיות מובא בהלכות שבת כ, ה, ולהלן ד, י)."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-01 03:35:23
יום העצמאות
א. האם אומרים תקון חצות וכן עוד תחינות שלא נוהגים לומר בימים טובים, ביום העצמאות. ב.האם אומרים פסוקי דזמרה של שבת ג.לא הבנתי מהפניני הלכה מה פסיקת הרב האם לומר הלל בברכה או לא ד. האם צריך לומר את ההפטרה עוד היום בנוב
א. אומרים רק תיקון לאה.
ב. רוב קהילות הכיפות הסרוגות אומרים פסוקי דזמרה של שבת.
ג. עם ברכה. כשלא בטוחים בפסיקה מסויימת מתוך פניני הלכה, אפשר להעזר בספר הקיצור לפניני הלכה שמביא רק את השורה התחתונה.
ד. אכן כך נוהגים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-30 20:07:26
דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל
הרב כותב שלדעת הרמב"ם ורוב הפוסקים יש דינא דמלכותא גם בארץ ישראל, כיון שהצבור מעוניין בשלטונם. ומה בנוגע לאנשים או צבור שלא מעוניינים בשלטון חילונים, האם גם לרמב"ם וסיעתו, לא היה דינא דמלכותא דינא?
התשובה היא – כן. גם אלו שלא ניחא להו בשלטון חילוני, מבינים היטב ששלטון זה עדיף אלף מונים על שלטון נכרי כפי שהיה לנו בארצות הגולה, ולכן הם מתנחמים בשלטון זה. הכלל הוא כפי שמביא שם הרב – כל עוד המלכות אינה מלכות הרשעה עד כדי כך שאנשים מורדים בה, היא נחשבת מלכות. וזה לשונו – "כל זמן שהם אינם מורדים באופן גלוי ומפילים את השלטון, הרי שהם מודים ומסכימים שעדיף להם המצב הנוכחי של שלטון המלכות על פני התוהו ובוהו שעלול לשרור בלעדיה, ובכך הם מעניקים למלכות את הזכות לקבוע חוקים ולגבות מיסים."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-30 16:57:40
עליה
שלום – אני אשתי ושלושה הילדים שלנו מתכננים לעלות לארץ ב-19 של אוגוסט. האם יש ברכה על עליה לארץ? תודה על הארץ. כל טוב ברנדון
וואאווווווווווווווווווווווווו, איזה מרגש לשמוע את זה בערב יום העצמאות. דמעות זולגות מעיני ברגעים אלו ממש. יישר כח עצום על האומץ והגבורה לעשות את דבר ה'.
אכן כן, יש ברכה, כפי שכתוב בפניני הלכה ברכות פרק יז סעיף ז – העובר לגור בארץ ישראל ושמח בכך, ראוי שיברך 'שהחיינו' על שזכה לקיים את המצווה הגדולה שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות. כמו כן בכל מקום שתטיילו בו ותראו את בתי ישראל ביישובן, תוכלו לברך 'מציב גבול אלמנה', שזו בהחלט ברכה מתאימה לאנשים שעושים עלייה. לכבוד היום הגדול העומד בפנינו, אני מציע לך ללמוד סוגיה יפה זו מתוך פניני הלכה ברכות פרק יז. אביא לך את דיני מציב גבול אלמנה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה
מציב גבול אלמנה
מד. הרואה בארץ ישראל שרידי בתים של יהודים שנחרבו והצער על חורבנם עדיין מוחשי, מברך "ברוך… דיין האמת". והרואה בתי ישראל ביישובם, מברך "ברוך… מציב גבול אלמנה", כדי להודות לה' על חזרת ישראל לארצם באופן יציב לאחר שהיו כאלמנה בארצות נכר. לכתחילה יברך כאשר יראה את בית הכנסת שבמקום היישוב.
מה. יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על כל יישוב יהודי שנמצא באזור שעדיין לא מיושב כראוי, וצריך עוד להתאמץ לקיים בו את מצוות ישוב הארץ, כדי שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה. בכלל אזורים אלו: יהודה ושומרון, הגולן, וחלקים בנגב ובגליל.
מו. רק מי שמתרגש מעט מראיית היישוב יכול לברך בפעם הראשונה שרואה אותו. ובפעמים הבאות שרואה את אותו היישוב, רק אם יעברו שלושים יום ויתרגש מאוד מיישובו, יברך. ואם כשיבוא בפעמים הבאות יראה שבנו שם שכונה נוספת, יברך אף אם מתרגש מעט. ככל שהיישוב יותר חדש, מצוי יותר שמתרגשים בראייתו, ובמיוחד אם בנו שם בתים נוספים.
מז. בכל האזורים המיושבים כראוי, ככל הערים והיישובים הסמוכים להם, נשכח צער הגלות, ולכן לא מברכים עליהם. אמנם אם ילך שם לסיור מודרך כדי להתבונן בתהליך חזרתם של ישראל לארצם, ובתוך כך יראה את בתי ישראל ביישובם ויתרגש מכך – יברך.
וכן יהודי הבא מחוץ לארץ ורואה לראשונה את הערים הגדולות, אם יתפעל מחזרת ישראל לארצם – יברך. וכן הרואה לראשונה עיר חדשה שנבנתה, אם יתפעל מעוצמת ההתיישבות שבה – יברך. ובירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, נכון למי שהולך לראות שכונה חדשה שבנו בה, ומתרגש מחזרת ישראל לירושלים, שיברך עליה. ואפילו על מספר בניינים חדשים שבנו בה, אם עושים טקס לכבוד יישובם, ראוי לברך.
2025-04-30 14:19:44
תספורת וגילוח בימי ספירת העומר
שלום וברכה, רציתי לשאול האם ניתן להקל ולהסתפר/להתגלח בימי ספירת העומר בימי שישי. זה מאוד קשה לי להאריך זקן ושיער וגורם לי ממש לעצבנות ואי נוחות.
לגבי תספורת – יש להסתפק בתספורת ביום העצמאות, אם אין סיבה מיוחדת של צער מוגזם, שכן אנשים לא נוהגים להסתפר בתדירות כזו גבוהה.
לגבי גילוח – מותר לכבוד שבת כמבואר בפניני הלכה זמנים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
לדעת הרבה פוסקים גילוח בכלל תספורת, וכך נוהגים רבים. אמנם יש סוברים שדווקא תספורת אסורה, אבל הגילוח בימינו הוא מעשה שגרתי שמגמתו הסרת הניוול. למעשה, נכון שכל אחד ינהג בזה כאביו, ולמי שאין מנהג ראוי שיתגלח לכבוד שבת. ובמקום הפסד או הרוצה להקל, רשאי להתגלח כל יום.
2025-04-30 05:25:36
הדלקת נרות בשבת
שלום הרב בשבת הקרובה אישתי ואני מתארחים בדירה ויש חשש להשאיר שם נרות דולקים כיון שאנחנו חוזרים גם מאוחר( אציין שאנחנו לבד בדירה ואנחנו ספרדים ) האם מותר להדליק על חשמל או איזה פתרון אפשרי תודה האם מותר להדליק
אם אינכם יכולים להדליק או לצאת ידי חובה בהדלקה של אישה אחרת במקום שבו תאכלו סעודת שבת, אז שאשתך תברך על האור שאתם משאירים בדירה.
מתוך ספר קיצור הלכה לפניני הלכה:
האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית
ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-29 16:22:55
ונשמרתם
מדוע בממתקים אין איסור ונשמרתם מאד לנפשותיכם?
כי הנזק לא קרוב ומוחשי וגם נתון לשיעורין שכן תלוי מאוד כמה אוכלים ומה אוכלים. אך בהחלט כדאי מאוד מאוד למעט ככל האפשר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-29 11:57:24
כשרות
שלום כבוד הרב. אני אשכנזי ואשתי ספרדיה. האם מותר לי לעשות התרת נדרים ולאפשר לאשתי לנהוג כמנהג אבותיה בעניין כלי זכוכית? השאלה גם על בשר וחלב וגם על פסח. הבהיר שאשאלה נוגעת גם לכך שאני אוכל מהכלים האלה ואף אבשל בהם בעצמי. תודה רבה
לא. אישה הולכת לפי בעלה, קל וחומר אם גם אתה רוצה לנהוג כך שאין הדבר שייך. יש לציין שעל פי המבואר בפניני הלכה כשרות, גם אשכנזים יכולים להק בשני דברים: א. בדיעבד שבטעות השתמשו למין השני – המאכל לא נאסר גם אם הכלי היה בן יומו. ב. לגבי בישול פרווה אפשר להקל במקום הצורך, כגון להכין אורז בכלי בשרי עבור סעודה בשרית או פרווה, ובמקום הצורך לאכול אותו בסעודה חלבית. וכן הדין לגבי סירים ממתכת ללא ציפוי טפלון.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה.
ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף.
חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג).
כלי מתכת המצופה בשכבת טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).
יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין. אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.
אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.
2025-04-29 10:34:59
יום העצמאות
שלום וברכה מה שהרב כותב שיש להתגלח לקראת יום העצמאות ממתי זה נקרא לקראת? (ראיתי שיש סוברים מפלג המנחה ויש מתירים אף מחצות יום)
ככל שעושה זאת סמוך יותר, כך ניכר יותר שעושה זאת לכבוד היום הקדוש.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-28 16:32:40
להגיד הלכה לאחרים
שלום לכבוד הרב, במקרה שהרב מלמד פסק לאסור ויש אחרוני זמנינו אחרים שמתירים זאת, אז כשמישהו שואל אותי אם זה מותר או אסור אז להגיד לו אסור (כי זו השיטה לפיה אני הולך) או מותר (כי הוא לא קיבל כמוני את פסיקת הרב מלמד)?
תאמר לו שהרב מלמד מחמיר ורב אחר מקל ואתה נוהג כרב מלמד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-28 11:09:48
לימוד בפניני הלכה
שלום לכבוד הרב, האם כשהרב מלמד כותב ”נכון לעשות…” או ”טוב לעשות…” או ”ראוי לעשות…” הכוונה שזה חובה או רק ראוי/טוב לעשות כך? [והאם זה שונה כאשר הוא כתוב גם ”לכתחילה”? (כגון ”טוב לכתחילה לעשות..”)]
לא חובה. כתוב כך בדרך כלל כאשר לפי כללי ההלכה עיקר הדין להקל אבל הסברה להחמיר חזקה. והשאלה היא כמה היא חזקה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-28 11:05:35
גילויי חיבה בין בני זוג
שלום, אבקש לדעת מה דעת ההלכה בנוגע לגילויי חיבה בין בני זוג ולגדרם – א. בין אנשים זרים ו/או בני משפחה. ב. בפני ילדיהם. מה מותר ומה אסור מעיקר הדין?! מה אסור שהוא חומרא רצויה?! אבקש אם אפשר לצרף מקורות לתשובה.
גילויי חיבה מיניים, כגון נישוק ארוך בשפתיים – מותר רק כשאף אחד לא רואה את בני הזוג.
גילויי חיבה שאינם מיניים, תלויים במנהגם של הדתיים באותו המקום, וגם ברמת גילוי החיבה: גילוי החיבה המינימלי הוא הליכה יד ביד. הגר במקום שבו נוהגים ללכת יד ביד – מותר, במקום שאין נוהגים בכך – עדיף שלא, ובמקום שמקפידים לא לעשות כך – אסור. רמה יותר גבוה של גילוי חיבה זה נשיקה בלחי, חיבוק קצר, או הליכה תוך כדי חביקת הזרוע סביב הגב והעורף: נכון להמנע מהם בפרהסיה גם במקום שיש דתיים שנוהגים כך, ומותר לקיימם באופן טבעי בפני הילדים, ויש סוברים שאף ראוי לעשות כן, אמנם בציבורים מסוימים נחשב הדבר לגילוי חיבה מיני שאין לעשותו אפילו בפני הילדים, וכל אדם צריך לשקול האם הדבר נכון ומתאים לפי סגנון חייו.
מקורות: רמ"א אבן העזר כא, ה. חכמת אדם קכה, ח. ספר אבוא ביתך פרק כ של הרב סתיו. ספר איש ואישה של הרב קנוהל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-26 19:12:38
שרצים במזון
הרב מבאר את שיטות המחמירים והמקילים בדבר שרצים זעירים שלא ניכרים במבט רגיל ואת הטיעונים. הרב מזכיר בשם המחמירים כמה טיעונים שנראים בלתי-מסתברים כגון שהשרצים אז היו גדולים יותר, שלא נאחזו אז בחוזקה, או שכמעט ולא היו בגלל שלא היה מסחר הרבה מסחר בין-יבשתי. לא יותר פשוט לטעון בשבילם שחז"ל והראשונים פשוט לא הכירו שרצים זעירים, ורק בעולם המודרני התוודענו אליהם, ולכן הם לא הזכירום כלל בדבריהם, אולם אם היו מכירים ניתן להניח שהיו אוסרים? ואם אכן יש ממש בטיעון זה, מה תהיה התשובה אליו? תודה.
כפי שמבואר בספר, מוסכם שאין איסור בשרצים שנראים על ידי מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת. חז"ל והפוסקים הכירו שרצים שניתן לראות בלי עזרת מכשור מגדיל, כפי שמוכח מדיוני הפוסקים בכל הדורות – האם יש לאסור גם שרצים שצריך להתאמץ מאוד כדי לראות. כיום, בגלל האפשרות לזהות שרצים בדרכים מיוחדות בלי מכשור מגדיל, התרחבה השאלה גם לנקודה זו, אבל הדבר לא שינה את מהות המחלוקת – מה דין שרצים שניתן לראות בעין רגילה בדרכים מיוחדות ולא על גבי המאכל שהם מצויים עליו. לפני זה, הפוסקים המקלים בכל הדורות, היו מקלים גם כיום, שהרי בפועל האנשים האוכלים את המאכל לא יכולים לראותם, ויתכן מאוד שגם הפוסקים המחמירים בכל הדורות, היו מקלים לגבי שרצים אלו, שכן גם מייטיבי הראות האוכלים את המאכל לא יכולים לראותם. ואעפ"כ כתב הרב שבגלל ספרי המחמירים של ימינו, גברה המודעות גם לשרצים אלו, והדבר אכן מהווה משקל הלכתי ולכן יש מקום להדר בשטיפה טובה או בקניית מאכלים שגודלו בדברים מיוחדות. אבל לשרצים שאין אפשרות כלל לראות בעין ביולוגית, אין מקום לחשש כלל, שכן בעלי חיים כאלו אנו מכניסים לפינו בכל נשימה ונשימה…
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-25 12:32:09
תפילה מניין?
שלום לרב, הבנתי שתפילה יש מחלוקת האם זה מדאורייתא או מדרבנן. בסוף הבנתי שרוב הראשונים אומרים שזה מדאורייתא ואם אני לא טועה המגן אברהם אומר שרוב הפוסקים אומרים שזה מדרבנן. רציתי לדעת שורה תחתונה מה נפסק? הבנתי גם שהשולחן ערוך אוהף המשנה ברורה פסקו שזה מדאורייתא, תודה רבה!
זו מחלוקת. ולמעשה אין זה משנה, בין אם זה מדאו' או מדרבנן חשיבותה גדולה מאוד. חובת המניין הוא בוודאי מדברי חכמים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 21:11:31
סכך שמחזיק וילון
האם סכך לסוכה כשר גם כשמחברים אליו בברגים מתחתיו דברים שיחזיק אותם כמו מוט וילון אדגיש שאני מדבר על מצב שהסכך מעמיד דברים אחרים מתחתיו על ידי ברגים ולא שהברגים מעמידים את הסכך
אם גם בלא הדברים שהסכך מעמיד הוא לא יעוף ברוח מצויה, נמצא שאין הברגים מעמידים אותו, ולכן הוא כשר גם לדעת הסוברים שאסור להעמיד סכך בדבר פסוק לסיכוך (מעיקר הדין מותר להעמיד את הסכך בדבר הפסול לסיכוך כמבואר בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 20:05:51
מעבד מזון
שלום וברכה! ברשותי מעבד מזון מסוג נינג'ה שייקר, בו אני משתמש אך ורק עבור מזון קר, כגון שייקים וממרחים, המכילים לפעמים חלב. 1) היות והשימוש שנעשה בו הוא אך ורק קר, האם מותר לכתחיחה להשתמש בו עבור הכנת ממרחים פרווה שיוגשו בארוחה בשרית? (אע"פ שהוכנו בו מאכלים חלביים קרים, שכן הוא לא קיבל את טעם החלב) 2) במידה והדבר מותר, האם זה נכון גם אם לעיתים הסכין מתחממת תוך כדי פעולת עיבוד המזון? (בגלל העומס של פעולת החיתוך, כשמעבד המזון פועל במשך זמן ממושך ברצף)
מותר לאחר ניקוי טוב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 15:40:34
השלמות בתפילת שחרית
שלום, הרב, קורה לא פעם שאני מגיע קצת באיחור לתפילת שחרית ואז נאלץ לדלג על חלק מפסוקי דזמרה כדי להגיע לישתבח עם החזן. האם לאחר התפילה צריך/כדאי להשלים את החלקים שדילגתי עליהם? והאם יש הבדל בין פסוקי דזמרה (הודו, הללויה, ויברך דוד) לבין החלקים שלפני פסוקי דזמרה (קרבנות, איזהו מקומן, רבי ישמעאל)? תודה.
טוב להשלים אבל אינו חובה, כפי שכתוב בפניני הלכה. הבאתי זאת בספר הקיצור יד, ח.
אם אתה רוצה להשלים אבל לא הכל, כמובן שהפרקים היותר חשובים קודמים, לפי סדר הקדימות המובא שם:
"אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה."
"אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין. בשבת ויום טוב, מזמור 'נשמת' קודם בחשיבותו לחמשת מזמורי ההללויות, והמזמורים שרגילים לומר בכל יום קודמים למזמורים שמוסיפים בשבת ויום טוב."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 06:46:40