חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הלוואה ללא עדים
בספר ליקוטים ב' בהלכות הלוואה כתוב שאסור להלוות כסף בלא עדים או שטר. האם ניתן לחלופין להשתמש בדברים אחרים שמהווים ראייה להלוואה, כמו למשל שהלווה ישלח למלווה הודאה שבו הוא מודה שהוא לוה כך וכך כסף, או למשל להעביר כסף דרך אפליקציה כמו ביט או פייבוקס שבה יש תיעוד של ההעברה? שאלה נוספת באותו עניין- עוד כתוב שם עצה למי שרוצה להלוות בלי עדים, שיתנה מראש שאם הלווה ישכח את החוב שלו הוא מוחל לו על הכסף. האם ניתן לחלופין להתנות שהמעות יהיו מתנה רק אם הלווה יכחיש את ההלוואה, וכך גם אם הלווה שכח ואח"כ המלווה הזכיר לו (דבר שקורה לעיתים קרובות) המלווה לא יפסיד את כספו. אמנם דרך זו לא מועילה למנוע מצב שבו הלווה יכפור במזיד, אבל משמע מדברי הרב שם שהחשש הוא שישכח ולא שיכפור במזיד, במיוחד התלמיד חכם
- כל דבר שמתעד את ההלוואה וברור ממנו מי הלווה ומי המלווה ובאיזה סכום מדובר, והלווה לא יכול למחוק אותו, זה בסדר. כמו כן, אם הולכים על הודעה, אזי כאשר הוא מחזיר את ההלוואה הוא צריך לוודא שההודעה נמחקה מהפלאפון שלך, שלא יקרה מצב שלא מחקת וששכחת שהוא החזיר ותדרוש את הכסף שהלוותה לו.
- קודם כל יש לציין שפתרון זה נאמר בכוונה לגבי הלוואות קטנות, כדי שהפתרון אכן יהיה אמיתי. בקשר לשאלה – לא ירדתי לסוף דעתך, שהרי מה שהצעת זה לכאורה אותו דבר, שכן ברור שגם באופן שכתוב בפניני הלכה מדובר על כך שהמלווה מזכיר ללווה את ההלוואה אלא שהלווה שכח ממנה ולא רוצה להחזיר, ולא כפי שאולי הבנת שאם הלווה שכח להחזיר, המלווה מוחל בלי להזכיר לו. אולי מה שהטעה אותך זה מה שכתבת כאן בשם הפניני הלכה "שיתנה מראש", ואילו בספר לא מדובר על תנאי שעושה מראש אלא כוונה בינו לבין עצמו -"עומדות בפני המלווה שתי אפשרויות, או לכתוב שטר כפי שכתוב ב'שולחן-ערוך', או להחליט בליבו, שאם הלווה ישכח את ההלוואה, אזי הוא מוותר לו בלב שלם, וההלוואה תיהפך למתנה."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-19 06:39:55
הכנת גלידה בשבת
מה הדעות לגבי הכנת גלידה בשבת ומה פוסק הרב מלמד. מדובר על ערבוב יוגורט דבש ואולי עוד חומרים בתוך כלי קר שבזמן הערבוב מקרר ומקפיא את הבלילה. או בערבוב והקפאה במקפיא.
צריך לבדוק אם אין בערבוב החומרים שאמרת בעיה של לישה חוץ מעניין הדבש כמבואר להלן. כשפתרנו בעיית לישה, אזי לדעת המקלים להכין קרח בשבת, מותר להפוך נוזל למוצק גם בגלידה. ואם הגלידה נשארת מוצקה גם בלי המקרר יש מי שמחמיר יותר מקרח.
דוגמאות לאיסור לש מפניני שעלולות להיות דומות למקרה שלנו – "אסור לערב חמאה, קקאו וסוכר, הואיל והם נעשים עיסה עבה", "הסתפקו האחרונים בשאלה, האם מותר לערב שתי עיסות זו בזו, כדוגמת גבינה לבנה בדבש. יש אומרים שהואיל והם מתגבשים לעיסה עבה, הרי שהוא לש (שש"כ ח, טז), ויש אומרים שרק כאשר מערבים חומר יבש בנוזל יש איסור לש, אבל עירוב שני מרכיבים שיש בהם משקים – מותר (אג"מ או"ח ד, עד). למעשה, מותר לערבם בשינוי." "אסור לעשות פודינג שעיסתו עבה, היינו שאינו נשפך. אבל פודינג שעיסתו רכה ונשפכת מותר לעשות בשינוי, וכפי שלמדנו (בהלכה ד), יתן תחילה את החומר ועליו את הנוזל, ויערב אותם בשינוי (אג"מ או"ח ד, עד, לש, ז). ונזכיר שוב כי השינוי הוא, שבמקום לערבב בסיבוב, ימשוך את הכף בקווים ישרים הלוך וחזור או שתי וערב, ואם אין ניכר בזה השינוי, יוציא את הכף מהעיסה בין משיכה למשיכה. אסור להכין ג'לי על ידי עירוב אבקת ג'לי במים, ואף שבתחילה התערובת נוזלית, כיוון שלבסוף היא מתקשה, הרי שהמערב את המים באבקת הג'לי עובר על מלאכת לש (הערה 6)."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-19 05:30:17
ראש השנה
בספר הקיצור לפניני הלכה בהלכות ראש השנה כתוב שמברכים 'שהחיינו' גם בקידוש של הלילה השני, וטוב ללבוש לקראתו בגד חדש או להביא לשולחן פרי חדש ולכוון גם עליו. איך זה מתבצע? אם בבגד מברכים בשעת לבישה אז איך זה עוזר לשהחיינו בקידוש? (זה אומר שצריך ללבוש ממש בקידוש בגד חדש וגם אז הוא כבר לובשו..) וכן לגבי פרי – בדכ מברכים בשעת האכילה לא על הראייה שלו..?
אפשר לדחות את הברכה מעט עד הסעודה. המהדרים ילבשו אותו לקראת הסעודה, ומי שרוצה ילבש אותו לתפילה וידחה את הברכה בשעתיים עד הסעודה.
וכן לגבי פרי – כשהוא על השולחן ומתכוונים לאוכלו, אפשר לכוון על אכילתו בעוד כמה דקות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-18 02:42:14
ערוב תחומין
שני ישובים מוקפי גדר שהמרחק בינהם 1700 מטר. האם יש דרך ללכת בשבת לבית כנסת בישוב השכן ולחזור אנחנו 3 אנשים. תודה רבה
כן. אם תהיו כל זמן בית השמשות או שתניחו אוכל סגור היטב בין שני היישובים כמו שאפרט (להלן סעיף ז), יהיה מותר לכם ללכת מהגדר של היישוב שאתם נמצאים בו – 2,253 מטר (גם אם תכנסו לתוך היישוב השני, יש לכם רק 2,253 מטר מגדר היישוב שלכם. להלן סעיף א וסעיף ח). לכן אם בית הכנסת נמצא במרחק זה מגדר היישוב שלכם, אפשר ללכת לשם.
הדברים מבוארים בפניני הלכה שבת פרק ל. אפשר לקרוא ולראות שם ציורים דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים בקצרה הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה. כדי להיות בטוח שאתה מבין, אביא לך את כל הפרק, הוא לא ארוך כך שכדאי לך כבר לשבת חצי שעה ולקיים מצוות לימוד תורה…
לפני כן רק אומר שיתכן מאוד שיש שם איזה רב או מישהו צדיק שארגן עירוב בין שני היישובים על ידי חוטי החשמל כדי שאנשים לא ייכשלו. כדאי לברר. קרה לי בדיוק אותו דבר שהשקעתי ללא צורך.
ל – תחומי שבת
מצוות תחומין
א. גם כאשר אדם לא מטלטל שום דבר, אסור לו לצאת ממקומו יותר מאלפיים אמה (912 מטר. בסעיף ח מבואר שלמעשה זה יותר) לכל צד. אם הוא נמצא במקום יישוב המוקף בעירוב (מחיצות או צורת הפתח), אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מחוץ למחיצות. ואם הוא נמצא במקום ללא מחיצות וללא בתים הסמוכים זה לזה (עי' בפניני הלכה סעיף ח), אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מעבר לד' אמותיו (1.82 מטר), ואפילו נסתיימו אלפיים האמה בתוך מקום המוקף בעירוב, אסור לו ללכת יותר (ועי' להלן, ג). מי שלא יודע היכן מסתיימים אלפיים האמה שלו, מותר לו ללכת לצורך מצווה אלפיים פסיעות בינוניות (דרכי חישוב אלפיים אמה, מבוארים בפניני הלכה ב-י).
היוצא מחוץ לתחומו
ב. מי שיצא בשוגג או במזיד מחוץ לאלפיים אמה, מותר לו לזוז רק בתוך ד' אמותיו. ואם צריך לנקביו, ילך למקום שיוכל להתפנות בצניעות, ואחר כך יתרחק משם מעט עד שלא יגיע אליו ריח רע כדי שיוכל לומר דברים שבקדושה, ומשם לא ילך יותר מד' אמות. יצא כדי להציל נפשות, כאשר יגמור את פעולת ההצלה, יש לו אלפיים אמה לכל רוח (ופעמים שמותר לו לחזור למקומו, כמבואר בפרק כז, יד-יז).
ג. יצא בשוגג או בעל כורחו מחוץ לאלפיים אמה, והגיע לתוך מקום המוקף במחיצות או צורת הפתח, רשאי להלך בכל המקום המוקף. ואם יצא במזיד, אין לו אלא ד' אמות, אפילו אם נמצא בתוך בית. אמנם אם חזר לעירו המוקפת עירוב, מותר לו להלך בה בלא לצאת ממנה כלל.
ד. מי שהגיע בספינה לנמל בשבת, רק כשירד ליבשה נקבע תחומו, ומותר לו ללכת אלפיים אמה לכל צד. ואם הנמל מוקף בעירוב, יכול ללכת בכולו, ויש לו אלפיים אמה מחוץ לעירוב.
וכן דין מי שאירעה לו תקלה ונחת בנמל התעופה אחר כניסת השבת. אמנם אם אין המקום מוקף בעירוב, כיוון שמרגע נגיעת רגלי המטוס בקרקע נסע על המסלול יותר מאלפיים אמה, אסור לו ללכת יותר מד' אמות מחוץ למטוס. ואם דורשים ממנו לצאת, יצא, ואם יגיע למקום שמוקף בעירוב, יוכל ללכת בכל התחום המוקף. ואם טיסתו היתה לצורך מצווה, למרות שהמטוס נסע על המסלול אלפיים אמה ואותו שטח אינו מוקף בעירוב, מותר לו ללכת אלפיים אמה מפתח המטוס.
דברים הבאים מחוץ לתחום
ה. גם על חפציו של אדם חלים דיני תחומין, אפילו הוא גוי. לכן אדם אחר הרוצה לשאול ממנו חפץ, כגון בגד או שעון, יכול לטלטלו רק בתוך התחום של בעליו.
ו. ישראל שהוציא דבר מחוץ לתחום בשוגג, מותר להשתמש בו בתוך ד' אמות, ואם הוציאו במזיד, אסור להשתמש בו (לעיל כו, ב). ואם גוי הוציא דבר מחוץ לתחום עבור ישראל, אסור לו ולכל בני ביתו להשתמש בו עד שיגיע זמן שיוכל להביאו במוצאי שבת. ואם הגוי הוציאו בשביל עצמו או בשביל גוי אחר, מותר לכל ישראל להשתמש בו, אלא שאסור לטלטלו מחוץ לד' אמות. ואם הניחו הגוי בתוך בית או מקום מוקף בעירוב, מותר לטלטלו בכל השטח המוקף (עי' לעיל כה, י-יד).
עירוב תחומין
ז. הרוצה ללכת בשבת למקום שנמצא יותר מאלפיים אמה מתחום השבת שלו, יעשה אחת משתיים: א – ישהה כל בין השמשות בקצה אלפיים האמה שיש לו כעת, כדי לקבוע שם את מקומו החדש, ומשם יהיו לו אלפיים אמה נוספות. ב – יניח מזון שיהיה שם לפני השקיעה (להלן, ט-יב).
יש לסייג, שבכך שהרוויח אלפיים אמה נוספות לצד אחד, הפסיד אלפיים אמה לצד השני שהיו לו לפני שקבע את מקומו החדש. לכן אם הניח את העירוב אלפיים אמה לכיוון מזרח, מותר לו ללכת ממקומו ארבעת אלפים אמה לכיוון מזרח, אבל לכיוון מערב אסור לו ללכת אפילו אמה אחת. טעה בחישוב ועמד או הניח את מזון העירוב רחוק יותר מאלפיים אמה, העירוב בטל.
ח. הואיל ושביתתו במקום הנחת העירוב ארעית, הוא יכול לקבוע בדעתו שהריבוע שיש לו במקום העירוב יעמוד באלכסון לכיוון שאליו הוא רוצה ללכת, וכך יוכל ללכת חמשת אלפים ושש מאות אמה (2,253 מטר. איור מובא בפניני הלכה).
מזון העירוב
ט. אם מניח לחם, צריך שיהיה בו כשיעור נפח של שמונה ביצים לכל אחד מהנצרכים לעירוב. ואם מניח שמן זית או ממרח, די שיהיה בו כשיעור שרגילים ללפת בו לחם בשיעור שמונה ביצים לכל אחד. ובמשקה השיעור לכל אחד הוא 150 מ"ל. ואין מערבים במים ומלח.
י. צריך שהמזון יהיה שייך לזה ש'העירוב' מועיל לו. וכאשר העירוב עבור כמה אנשים, צריך בעליו להקנותו להם על ידי אחד מהם או אדם אחר שיגביה אותו ויתכוון לקנותו עבור כולם, כדי שיהיו שותפים בו.
יא. נאכל העירוב לפני השקיעה – נפסל, ולאחר צאת הכוכבים מותר לאוכלו. הניחו במקום שאיסור תורה מונע מלקחתו בבין השמשות, כגון שצריך לפקח את הגל כדי להוציאו, העירוב פסול.
יב. פתרון הנחת מזון לעירוב נועד לצורך מצווה, כגון לשמוע שיעור או להשתתף בשמחת מצווה, ובדיעבד שעשה כן שלא לצורך מצווה, הועיל עירובו.
הברכה
יג. כאשר הוא עצמו שוהה שם כדי ליצור את העירוב – לא יברך, אבל לפני שמניח מזון לעירוב יברך "על מצוות עירוב", ויאמר "בזה העירוב יהיה מותר לי (ולפלוני) לילך ממקום זה אלפיים אמה לכל רוח (אם רוצה אותו לשבתות רבות, יוסיף – בכל שבתות השנה)", ובדיעבד ניתן לומר "זה יהיה עירוב". לא אמר כלום, העירוב פסול.
יד. אפשר לקבוע את ה'עירוב' על ידי שליח שהגיע לגיל מצוות ומאמין במצוות העירוב. השליח יאמר את הברכה והנוסח, ובמקום הצורך יכול בעל העירוב לומר: "בזה העירוב שמניח שלוחי, אהיה מותר להלך ממקום העירוב אלפיים אמה לכל רוח".
עירוב עבור הרבים
טו. הרוצה להניח עירוב עבור כל תושבי המקום (בעזרת אדם אחר. לעיל, י), יאמר "בזה העירוב יהיה מותר לכל בני המקום ואורחיהם, לילך ממקום זה אלפיים אמה לכל רוח". כל מי שידע על קיומו של העירוב לפני כניסת השבת, אם יחליט במשך השבת שהוא רוצה ללכת לאותו צד, יוכל לסמוך עליו. אבל מי שלא ידע על העירוב לפני כניסת השבת, לא יכול להשתמש בו.
טז. היו בני המקום מרובים ואין ביכולתו להניח מזון עבור כל אחד מהם, אבל הוא יודע שלכל היותר ירצו עשרים אנשים לסמוך על העירוב, יכול להניח שיעור המספיק לעשרים אנשים, ויאמר "בזה העירוב יהיה מותר לכל מי שירצה לילך ממקום זה אלפיים אמה לכל רוח במשך כל שבתות השנה". ויברך עליו רק אם ברור שיהיה מי שייעזר בעירוב שעשה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-17 21:13:29
ברכת אשר יצר
אם שכח לברך ברכת אשר יצר. תוך כמה זמן מותר לברכה
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ברכת 'אשר יצר'
יא. שכח לברך מיד כשסיים לעשות צרכיו, יברך כל עוד לא נצרך להתפנות שוב, ורבים מיוצאי ספרד נוהגים לברך רק עד חצי שעה או 72 דקות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-17 17:12:20
יו״ט שני של גויות
שלום, אני גר עם הסבים שלי שיש להם בתים בארה”ב ובישראל. בדרך כלל אני מבלה פסח וסוכות בישראל, שבועות בארה”ב, ורוב השנה בארה”ב. השנה אני בישראל מאז הקיץ ואחגוג כאן את סוכות. אני רווק ולא יודע היכן אתגור כשאתחתן אבל מקוה שיהיה בארץ הקודש. האם עליי לשמור יום אחד או יומיים של חג השנה?
כפי הנראה גם אתה וגם הסבים שלך אינם מחויבים ביום טוב שני של גלויות.
סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה מועדים פרק ט. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה כדי שתוכל לבחון בעצמך (שים לב בעיקר לסעיף ז):
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ט – יום טוב שני של גלויות
עיקר הדין
א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.
ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).
דין היוצא לחוץ לארץ
ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:
איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.
מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.
תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.
אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.
היוצא לזמן רב ודעתו לחזור
ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.
ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.
ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
2025-09-16 08:47:37
אבלות שלושים
שלום. מה ההלכה לגבי גזירת ציפורניים באבלות שלושים, לא מצאתי התייחסות בפניני הלכה. תודה רבה, ושנה טובה ומתוקה.
אסור, אלא אם כן עבור טבילת אישה להטהרתה או גזיזה בידיו או בשיניו ולא בעזרת כלי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-15 16:11:35
ברכות
שלום הרב. האם הענבים מגדלים באזור לכיש ראש הר גידולי קרקעות אם קיים באזור הזה, הדין שלהם הוא גידולי ארץ ישראל לעניין ברכה אחרונה וכן לשאר הדינים והלכה? באופן כללי האם מופיע אצל הרב בספרים באפליקציה בירור לגבי אזורים איזה מהן הם בוודאי ארץ ישראל ואיזה לא? תודה רבה
סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה כשרות פרק יב.
הלכה למעשה – כל השטחים כיום תחת שלטון מדינת ישראל, נחשבים ארץ ישראל לכל דבר ועניין.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
גבולות הארץ
ד. ארבעה גבולות ישנם לארץ ישראל:
א – גבולות ההבטחה לאבות, מנהר מצרים עד נהר פרת (עי' בהלכות העם והארץ ג, יח).
ב – גבול עולי מצרים בימי יהושע בן נון, שכולל את כל עבר הירדן המערבי וחלקם של שניים וחצי השבטים בעבר הירדן המזרחי. בגבולות אלו התחייבו ישראל במצוות התלויות בארץ, עד הגלות וחורבן בית המקדש הראשון. בגבולות ההבטחה שמחוץ לגבול עולי מצרים, לא התחייבו במצוות התלויות בארץ כל זמן שלא נכבשו על ידי כלל ישראל (להלן ד). את סוריה כבש דוד המלך ככיבוש יחיד, ולכן התחייבו שם במצוות התלויות בארץ מדברי חכמים.
ג – גבול עולי בבל, אלו המקומות שבהם התיישבו ישראל בימי בית המקדש השני, בתחילה ביהודה ובנימין בימי עזרא הסופר, ובמשך הזמן ההתיישבות התרחבה לשומרון, למישור החוף מאשקלון ועד עכו, לגליל, לגולן ולעבר הירדן המזרחי. גבול זה כולל שטחים מצומצמים יותר מגבול עולי מצרים. בגבולות אלו התחייבו ישראל במצוות התלויות בארץ מהתורה כשחזרו מגלות בבל. מעבר לגבולות אלו – בגבול עולי מצרים (כולל סוריה), התחייבו מדברי חכמים.
ד – הגבולות שתחת שלטון מדינת ישראל כיום, שכוללים את כל גבול עולי בבל ואת רוב גבול עולי מצרים מהצד המזרחי (לא כולל עבר הירדן המזרחי), ויותר ממנו מצד דרום (כולל אילת). הכלל לגבי שטחים אלו הוא, שכיוון שנכבשו על ידי כלל ישראל, חלים עליהם כל המצוות התלויות בארץ באופן מלא, ויסוד חיובם מהתורה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-15 15:26:03
הפסק באלוקי נצור
הגעתי לתחילת א-לוקי נצור כשהציבור הגיע לקדושה(אמרתי את 'יהו לרצון' הראשון, כשנגמרה אמירת הקדושה וברכת הא-ל הקדוש ברגע של היסח הדעת ניתקתי רגליים וישבתי מבלי להגיד א-לוקי נצור ועושה שלום. האם עלי לחזור לראש התפילה? ואם לא, מה עלי לעשות במקרה כזה?
אין צורך לחזור לראש התפילה. קמים ואומרים אלוקי נצור ועושה שלום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-14 15:43:46
לקראת ראש השנה
האם מותר בליל ראש השנה להחליף רוביה בשומשום? קראתי שיש אוכלים בליל ראש השנה שומשום משום שהוא מבטא ריבוי (וגם יותר טעים…).
אין בזה מותר ואסור, מדובר על מנהג יפה שנהגו בו ישראל בשל העובדה שביום זה השמיים פתוחים בכל עת. לכן אפשר לקחת גם בננה ולומר 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שייבנו בשנה זו בתים רבים בישראל, הן בניין בתים של זוגות חדשים והן בתים ממש". או על אורז – "יהי רצון… שיארזו אויבינו את חפציהם ויעופו מארצנו".
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-14 07:31:49
Tactical Training on Shabbat
Shalom Achi, I was wondering about Tactical Training on Shabbat? Tactical Training refers to using firearms in various tactics that might one day save lives. Including various drills with firearms and tactics. Many courses are sadly on Shabbat and I have refrained from them. Thanks for your help and insight! YHVH be with you… Titu John Negovan/Eliyah
אסור בשבת, הן מצד הירי שאסור בשבת, והן מצד עצם האימון גם בלי ירי שאסור בשבת מדין 'עובדין דחול', כלומר כל אימון של חול אינו מכבוד השבת ואסור מדברי חכמים, כמבואר בפניני הלכה שבת פרק כב. לכן בשבת אסור גם לעשות בצבא ההגנה לישראל אימונים. אם לא היו כלל אימונים בימי החול, וללא אימונים באמת היתה בעיה של הצלת חיים, היה מקום להקל מצד פיקוח נפש, אבל אין זו המציאות ב"ה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-13 21:22:26
תרומת ספרים לעילוי נשמה
שבוע טוב, האם תרומת ספרים (סידורים למשל) לבית כנסת לעילוי נשמה, מועילה לנפטרים? תודה רבה ושנה טובה!
כל מעשה טוב שנעשה בזכות הנפטר ולא היה נעשה בכל מקרה, מועיל לעילוי נשמה, וככל שהוא יותר יעיל הוא יותר מועיל. לכן אם כבר יש בבית הכנסת סידורים ואין להם צורך בנוספים, זה פחות יעיל, ועדיף לקנות ספרים מועילים יותר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-13 19:55:47
סליחות נוסח ארץ ישראל
שבוע טוב, אני נוהג לומר סליחות נוסח ליטא. לאחרונה החליטה הקהילה לעבור לסליחות נוסח א״י (נוסח אחיד של ליטא, פולין וספרדים-כך הבנתי…). בקהילה סמוכה החלו לומר סליחות נוסח הקיבוץ הדתי (ואיני יודע מה טיבן). מה נכון לעשות? להתפלל בבית כנסת המקפיד על נוסח ליטא/פולין, לומר סליחות א״י או בכלל לעבור למניין סמוך שמתפלל בנוסח הקיבוץ הדתי? תודה רבה!
אין זה משנה מה הנוסח, אלא באיזה מקום נוח לך יותר מצד השעה ומצד הכוונה וכו'.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-13 19:13:19
סליחות
שלום, האם זה בסדר ללכת לסליחות ב10 וחצי בלילה, רק במוצאי שבת?
לא. אם זה היה בסדר זה היה כתוב בפניני הלכה או בספר הקיצור.
2025-09-13 17:39:40
מוסיקה בשנת אבל
שלום אני בשנת אבל על אימי ע"ה. בספר פניני הלכה, מובא שמותר שהאיסור לשמוע מוסיקה בשנת אבל הוא מוסיקה שמחה, מה ההגדרה של מוסיקה "רגילה" שאותה כן מותר לשמוע ? האם שירים ישראליים/לועזיים רגילים מוגדרים מוסיקה שמחה או רגילה ? ומה לגבי מוסיקה קלאסית ? כמו כן, האם ניתן לשמוע פיוטים / שירים של ימים נוראים בליווי כלי שיר ? זו מוסיקה שגורמת לי עונג מצד כלי השיר אך האם זו מוגדרת מוסיקה שמחה ? תודה אופיר
התשובה לכל השאלות היא שמוזיקה שמחה זו בדרך כלל מוזיקה שאפשר לרקוד איתה ריקוד קצבי, מה שלא שייך במוזיקה רגילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-09 13:11:39
תחנון לספרדי במניין אשכנזי
שלום, אני ספרדי ומתפלל לפעמים במניין "אשכנז" שלא אומרים בו תחנון וישר עוברים לנפילת אפיים. הרבה פעמים אני מעדיף במקום להשלים מהר את התחנון ולקרוא את הנפילת אפיים אחרי זה במהירות, לדלג על התחנון ולקרוא נפילת אפיים בנחת ובכוונה. מותר לעשות את זה או שעדיף לקרוא מהר ופחות בכוונה?
לא רק שמותר אלא עדיף לעשות כפי שאתה עושה, שכן הדבר הנכון הוא שכל המתפללים מתפללים יחד לפי נוסח החזן בדברים הבולטים, לכן אם אתה מתפלל במניין 'אשכנז' עדיף שלא תאמר באותו יום תחנון אלא תאמר עם כל הקהל נפילת אפיים (אתה יכול לומר את המזמור שאתה נוהג בו ללא נפילת אפיים אלא בישיבה בלבד). כך אנחנו נוהגים כולנו בכל המניינים שלנו ביישוב – כולם עושים לפי החזן בדברים הבולטים, וכפי שמובא בפניני הלכה תפילה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
בני עדות שונות המתפללים ביחד
ז. כאשר מתפללים בני עדות שונות יחד באופן קבוע, נכון להתחלק בתפילות וללכת לפי נוסח החזן, וכשיש הבדלים גדולים בין המנהגים, הולכים אחר המקצרים. לכן למשל, כאשר החזן מיוצאי ספרד, לא יקרא בקול את כל חלקי התפילה, ולא את שיר-השירים לפני קבלת שבת, ולא את סדר הקרבנות שלפני התפילה.
ח. הנהגת היחיד: בדברים בולטים, כגון דברים שאומרים בקול כאמירת י"ג מידות, נכון שכל הקהל יהיו ביחד. ובדברים שאינם בולטים, כל אחד יתפלל כמנהגו. הנהגה זו נכונה גם למי שמתפלל בקהילה בעלת נוסח אחר משלו, אבל אם הוא רוצה להיות שם חזן, צריך להתפלל כמנהגם, מפני שמתפלל בשליחותם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-09 11:42:35
שבת
אם פספסתי את הקידוש בליל שבת ורק בבוקר נזכרתי ששכחתי לעשות קידוש אתמול, מה עלי לעשות?
עניין זה מבואר בפניני הלכה שבת. אביא לך את הדברים כלשונם מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ד. מי שלא קידש בליל שבת, יקדש ביום לפני סעודת שחרית, ויאמר את ברכת הקידוש של הלילה בלא פסוקי 'ויכולו'. ואם גם לפני סעודת שחרית לא קידש, כל זמן שלא שקעה החמה, מצווה עליו לקדש, ויקפיד לאכול מיד אחר הקידוש לחם או מיני מזונות בשיעור 'כזית' (נפח חצי ביצה).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-09 07:01:39
תפילה
שלום רב, אני מורה בכיתות נמוכות. לא מספיקה להתפלל בדרך כלל בבוקר, ומאוד חשוב לי להתפלל עם הילדים בכיתה. הם לא מתפללים את כל התפילה, אלא בעיקר את ברכות השחר ואת אהבה רבה ושלוש הפרשיות של קריאת שמע. האם אני יכולה לשנות את סדר התפילה: פסוקי דזמרה ואת עמידה, לפני התפילה בכיתה ואז ברכות השחר ושמע ישראל?
בעייתי לא לומר על הבוקר 'על נטילת ידיים' ו'אשר יצר' ו'אלוקי נשמה'. כמו כן בעייתי לא לומר לפני אמירת מזמורי התהילים של פסוקי דזמרה את ברכות התורה. בדיעבד מי שהתפלל עמידה לפני ברכות השחר, לא יברך 'על נטילת ידיים' ולא 'אלוהי נשמה', ואת ברכות התורה לא ניתן לברך לאחר אמירת ברכת אהבת עולם.
לכן אם שייך, תברכי 'בכאילו' עם הילדים, כלומר תאמרי איתם בקול את כל הברכה, בלי שתגידי את שם ה' איתם כשהם אומרים בקול את שם ה'.
אם לא שייך – את ברכות ענ"י, אש"י, אלוקי נשמה וברכות התורה יש לברך בבית, ואת שאר הברכות מ'הנותן לשכוי בינה' אפשר לברך עם הילדים.
לגבי שינוי הסדר של אהבת עולם וקריאת שמע אחרי שהתפללת עמידה בבית – זה בסדר.
אם כבר שאלת, אביא לך את הפרק שמסכם את חובת האישה בתפילה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
כז – תפילת נשים
החובה והרשות בתפילה
נשים חייבות במצוות התפילה למרות שהיא מצווה שהזמן גרמא, משום שכל יהודי צריך לפנות אל ה' בתפילה בכל יום ולבקש רחמים על עצמו ועל עם ישראל. אלא שיש הבדל בין תפילת שמונה עשרה וברכות השחר, לבין שאר חלקי התפילה:
א. תפילת שמונה עשרה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים (ועי' לעיל יח, כב). והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית – תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה – תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.
בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית ואין לה פנאי להתפלל תפילת עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, בגילם ובאופיים, וכן האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שלאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.
ב. שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמיים (זמן ק"ש מבואר בפרק יא). והרוצה להדר ולומר חלקים נוספים בתפילה, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתזכיר את יציאת מצרים על ידי אמירת ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי קריאת שמע וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסוקי דזמרה והמזמורים המובאים בסוף התפילה.
ג. במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה (בפסוקי דזמרה ניתן להסתפק במובא לעיל), ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות שרוצות לקצר לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.
ד. מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, יא-טו).
ה. קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת.
ו. קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה (ועי' לעיל פרק כו). וטוב שיכוונו לשם מצוות קריאת שמע של לילה.
2025-09-09 04:55:07
כפרה על חטאים
שלום וברכה כיצד יכול אדם בן 87 לכפר על מעשים נוראים שעשה בחייו? האם צום ותפילה ביוה"כ מספיקים? תודה ויום נפלא
צום ותפילה אינם מספיקים.
כפרה על עבירות שבין אדם למקום נעשית על ידי וידוי בפה מול בורא עולם על העבירה שנעשתה, כלומר הזכרת החטא והודאה שאכן היה זה חטא, ולאחר מכן חרטה גמורה על המעשה, ולאחר מכן קבלה בפה שלא לעשות דבר זה לעולם. אפשר לעשות זאת על כמה חטאים יחד.
כפרה על עבירות שבין אדם לחברו נעשית על ידי בקשת סליחה מהחבר, ולאחר מכן כפרה מול בורא עולם כפי שעושים על עבירות שבין אדם למקום על כך שציערת אדם מישראל שנחשב כבנו של הקב"ה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-09-09 04:41:30