חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
לימוד בפניני הלכה
שלום לכבוד הרב, האם כשהרב מלמד כותב ”נכון לעשות…” או ”טוב לעשות…” או ”ראוי לעשות…” הכוונה שזה חובה או רק ראוי/טוב לעשות כך? [והאם זה שונה כאשר הוא כתוב גם ”לכתחילה”? (כגון ”טוב לכתחילה לעשות..”)]
לא חובה. כתוב כך בדרך כלל כאשר לפי כללי ההלכה עיקר הדין להקל אבל הסברה להחמיר חזקה. והשאלה היא כמה היא חזקה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-28 11:05:35
גילויי חיבה בין בני זוג
שלום, אבקש לדעת מה דעת ההלכה בנוגע לגילויי חיבה בין בני זוג ולגדרם – א. בין אנשים זרים ו/או בני משפחה. ב. בפני ילדיהם. מה מותר ומה אסור מעיקר הדין?! מה אסור שהוא חומרא רצויה?! אבקש אם אפשר לצרף מקורות לתשובה.
גילויי חיבה מיניים, כגון נישוק ארוך בשפתיים – מותר רק כשאף אחד לא רואה את בני הזוג.
גילויי חיבה שאינם מיניים, תלויים במנהגם של הדתיים באותו המקום, וגם ברמת גילוי החיבה: גילוי החיבה המינימלי הוא הליכה יד ביד. הגר במקום שבו נוהגים ללכת יד ביד – מותר, במקום שאין נוהגים בכך – עדיף שלא, ובמקום שמקפידים לא לעשות כך – אסור. רמה יותר גבוה של גילוי חיבה זה נשיקה בלחי, חיבוק קצר, או הליכה תוך כדי חביקת הזרוע סביב הגב והעורף: נכון להמנע מהם בפרהסיה גם במקום שיש דתיים שנוהגים כך, ומותר לקיימם באופן טבעי בפני הילדים, ויש סוברים שאף ראוי לעשות כן, אמנם בציבורים מסוימים נחשב הדבר לגילוי חיבה מיני שאין לעשותו אפילו בפני הילדים, וכל אדם צריך לשקול האם הדבר נכון ומתאים לפי סגנון חייו.
מקורות: רמ"א אבן העזר כא, ה. חכמת אדם קכה, ח. ספר אבוא ביתך פרק כ של הרב סתיו. ספר איש ואישה של הרב קנוהל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-26 19:12:38
שרצים במזון
הרב מבאר את שיטות המחמירים והמקילים בדבר שרצים זעירים שלא ניכרים במבט רגיל ואת הטיעונים. הרב מזכיר בשם המחמירים כמה טיעונים שנראים בלתי-מסתברים כגון שהשרצים אז היו גדולים יותר, שלא נאחזו אז בחוזקה, או שכמעט ולא היו בגלל שלא היה מסחר הרבה מסחר בין-יבשתי. לא יותר פשוט לטעון בשבילם שחז"ל והראשונים פשוט לא הכירו שרצים זעירים, ורק בעולם המודרני התוודענו אליהם, ולכן הם לא הזכירום כלל בדבריהם, אולם אם היו מכירים ניתן להניח שהיו אוסרים? ואם אכן יש ממש בטיעון זה, מה תהיה התשובה אליו? תודה.
כפי שמבואר בספר, מוסכם שאין איסור בשרצים שנראים על ידי מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת. חז"ל והפוסקים הכירו שרצים שניתן לראות בלי עזרת מכשור מגדיל, כפי שמוכח מדיוני הפוסקים בכל הדורות – האם יש לאסור גם שרצים שצריך להתאמץ מאוד כדי לראות. כיום, בגלל האפשרות לזהות שרצים בדרכים מיוחדות בלי מכשור מגדיל, התרחבה השאלה גם לנקודה זו, אבל הדבר לא שינה את מהות המחלוקת – מה דין שרצים שניתן לראות בעין רגילה בדרכים מיוחדות ולא על גבי המאכל שהם מצויים עליו. לפני זה, הפוסקים המקלים בכל הדורות, היו מקלים גם כיום, שהרי בפועל האנשים האוכלים את המאכל לא יכולים לראותם, ויתכן מאוד שגם הפוסקים המחמירים בכל הדורות, היו מקלים לגבי שרצים אלו, שכן גם מייטיבי הראות האוכלים את המאכל לא יכולים לראותם. ואעפ"כ כתב הרב שבגלל ספרי המחמירים של ימינו, גברה המודעות גם לשרצים אלו, והדבר אכן מהווה משקל הלכתי ולכן יש מקום להדר בשטיפה טובה או בקניית מאכלים שגודלו בדברים מיוחדות. אבל לשרצים שאין אפשרות כלל לראות בעין ביולוגית, אין מקום לחשש כלל, שכן בעלי חיים כאלו אנו מכניסים לפינו בכל נשימה ונשימה…
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-25 12:32:09
תפילה מניין?
שלום לרב, הבנתי שתפילה יש מחלוקת האם זה מדאורייתא או מדרבנן. בסוף הבנתי שרוב הראשונים אומרים שזה מדאורייתא ואם אני לא טועה המגן אברהם אומר שרוב הפוסקים אומרים שזה מדרבנן. רציתי לדעת שורה תחתונה מה נפסק? הבנתי גם שהשולחן ערוך אוהף המשנה ברורה פסקו שזה מדאורייתא, תודה רבה!
זו מחלוקת. ולמעשה אין זה משנה, בין אם זה מדאו' או מדרבנן חשיבותה גדולה מאוד. חובת המניין הוא בוודאי מדברי חכמים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 21:11:31
סכך שמחזיק וילון
האם סכך לסוכה כשר גם כשמחברים אליו בברגים מתחתיו דברים שיחזיק אותם כמו מוט וילון אדגיש שאני מדבר על מצב שהסכך מעמיד דברים אחרים מתחתיו על ידי ברגים ולא שהברגים מעמידים את הסכך
אם גם בלא הדברים שהסכך מעמיד הוא לא יעוף ברוח מצויה, נמצא שאין הברגים מעמידים אותו, ולכן הוא כשר גם לדעת הסוברים שאסור להעמיד סכך בדבר פסוק לסיכוך (מעיקר הדין מותר להעמיד את הסכך בדבר הפסול לסיכוך כמבואר בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 20:05:51
מעבד מזון
שלום וברכה! ברשותי מעבד מזון מסוג נינג'ה שייקר, בו אני משתמש אך ורק עבור מזון קר, כגון שייקים וממרחים, המכילים לפעמים חלב. 1) היות והשימוש שנעשה בו הוא אך ורק קר, האם מותר לכתחיחה להשתמש בו עבור הכנת ממרחים פרווה שיוגשו בארוחה בשרית? (אע"פ שהוכנו בו מאכלים חלביים קרים, שכן הוא לא קיבל את טעם החלב) 2) במידה והדבר מותר, האם זה נכון גם אם לעיתים הסכין מתחממת תוך כדי פעולת עיבוד המזון? (בגלל העומס של פעולת החיתוך, כשמעבד המזון פועל במשך זמן ממושך ברצף)
מותר לאחר ניקוי טוב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 15:40:34
השלמות בתפילת שחרית
שלום, הרב, קורה לא פעם שאני מגיע קצת באיחור לתפילת שחרית ואז נאלץ לדלג על חלק מפסוקי דזמרה כדי להגיע לישתבח עם החזן. האם לאחר התפילה צריך/כדאי להשלים את החלקים שדילגתי עליהם? והאם יש הבדל בין פסוקי דזמרה (הודו, הללויה, ויברך דוד) לבין החלקים שלפני פסוקי דזמרה (קרבנות, איזהו מקומן, רבי ישמעאל)? תודה.
טוב להשלים אבל אינו חובה, כפי שכתוב בפניני הלכה. הבאתי זאת בספר הקיצור יד, ח.
אם אתה רוצה להשלים אבל לא הכל, כמובן שהפרקים היותר חשובים קודמים, לפי סדר הקדימות המובא שם:
"אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה."
"אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין. בשבת ויום טוב, מזמור 'נשמת' קודם בחשיבותו לחמשת מזמורי ההללויות, והמזמורים שרגילים לומר בכל יום קודמים למזמורים שמוסיפים בשבת ויום טוב."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 06:46:40
חמץ שמצאתי לאחר פסח
לאחר פסח מצאתי את אחד הפתיתים שהחבאנו לפני בדיקת חמץ . השלכתי אותו לאסלה. האם היה אפשרי לזרוק לפח או הייתי חייבת דווקא לאבד אותו?
כיוון שעשיתם הכל כדין ולא עברתם עליו באיסור בל יראה ובל ימצא, אין צורך לבערו מן העולם, אלא ניתן להשליכו לפח.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-24 05:25:00
תפילת הדרך
שלום וברכה בהערה 5 בהלכות תפילת הדרך כתוב "כגון שאכל תפוח, יברך תחילה 'בורא נפשות' ואח"כ את תפילת הדרך" נראה שצריך היה להיות כתוב "יברך תחילה בורא פרי העץ" שכן למה לחכות עד בורא נפשות? ואם הוא לא אוכל בכלל שיעור פשוט שזה לא מעכב להצמדת תפילת הדרך לברכה..
העקרון של ברכה לפני תפילת הדרך הוא כדי להתחיל את תפילת הדרך ב'ברוך', וממילא אם יאכל בינתיים וימתין עד שיבלע, כפי שצריך לעשות לאחר ברכה ראשונה, לא יהיה ניכר שזו ברכה אחת. אמנם אם יצא לדרכו ועד שיגמור את התפוח יקח כמה דקות שבהם בינתיים ייסע כמה קילומטרים, עדיף לעשות כפי שציינת כדי לומר את תפילת הדרך מיד ביציאה לדרך.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 23:11:48
ספירת העומר
שלום וברכה מה שפוסק המ"ב שמותר להחזיר גרושתו בימי הספירה איך עושים זאת בפועל? נראה שהכוונה למשהו צנוע ולא באולם גדול ום תזמורת וכדו? אלא רק קצת שירים וקצת מוזמנים? (אולי לדמות את זה לסעודת אירוסין?)
אכן כדבריך, אלו המחזירים גרושתם לא עושים מסיבה גדולה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 17:15:14
ספירת העומר
שלום וברכה בדיני האבילות של ספירת העומר הרב לא הביא שיש מיקלים לאישה שמותר לה להסתפר חופשי. לעומת זאת בדיני שלשת השבועות ציין זאת בהערה. בפשטות ה"ה בימי הספירה אך יש סיבה מיוחדת שהרב לא הזכיר זאת? ומה הרב סובר למעשה?
עדיף תמיד להביא מקור מדוייק מתוך הפניני הלכה כדי שלא אצטרך לחפש. ההלכה זהה בשני המקרים וכפי שכתוב בספר הקיצור לפניני הלכה, גם בהלכות שלושת השבועות וגם בהלכות ספירת העומר – מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאשה להסיר מפניה וגופה שערות שמכערות את יופיה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 17:10:20
ספירת העומר
שלום, בתוך הספר פניני הלכה קראתי בחלק ג- מנהגי אבלות בספירת העומר בהערות הקטנות את הדבר הבא ״שמעתי פירוש מעניין שמתי בעת מרד בר כוכבא, והיו בין תלמידיו כאלו שיצאו להילחם ברומאים, והיו שהמשיכו בתלמודם. החיילים והתלמידי הישיבה היו מבזים זה את זה וכל אחד היה אומר ״אני גדול מחבריי שמה שאני עושה חשוב ומועיל, ואילו בחבריי אין תועלת כלל. ומפני שנאת חינם זו שהייתה בין הלוחמים והלומדים ניגפו לפני אויביהם ובפרק אחד מתו כולם״. אשמח לדעת מאיפה הפירוש ומה דעתו של הרב בנושא לגבי הימים שלנו תודה רבה
הסבר זה מבוסס דברי רב שרירא גאון שמתו בזמן מרד בר כוכבא. אלא שאם היו מתים בדרך הטבע במלחמה שלא הצליחה, לא היו חז"ל מבקרים אותם. לפי יש שהסיקו שהיה ביניהם ויכוח אידאולוגי האם המרד נכון, וכיוון שלא ניהלו ויכוח מכובד, הדבר גרם להפסד הנורא במרד וממילא למותם של כל כך הרבה אנשים. כמובן שהדברים נכתבו כדי לרמוז לימינו, שאמנם אנחנו חושבים שהחרדים טועים בדרכם לגבי אי הגיוס לצבא ולגבי הייחס לפרנסה ולימודי חול ושותפות במדינה, אבל כמובן שהדבר צריך להעשות באופן המכובד ביותר שאפשר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 13:26:11
מי נתן את השמות לפרשות השבוע
מי נתן את השמות לפרשות השבוע
אין מישהו מסוים, זה נוסד בתקופת האמוראים והתקבע בתקופת הגאונים והראשונים. ישנם כמה וכמה פרשיות ששמותם כבר מוזכרים בגמרא: במסכת זבחים (כח, א) מוזכר פרשת 'קדושים תהיו'. במסכת נזיר (מה, א) מוזכר פרשת 'נשא'. במסכת מגילה (לא, א) ובגיטין (ס, א) מוזכר פרשת 'אחרי מות'. במסכת מגילה (ל, ב) מוזכר פרשת 'וזאת הברכה'. ושם (עמוד א') מוזכר פרשת 'ויקהל'. ועוד שם (כט, ב) מוזכר פרשת 'ואתה תצוה'.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 10:01:59
מוזיקה ביום השואה והזיכרון
שלום וברכה, מחר אני מעביר את טקס יום השואה ורציתי לדעת האם מותר להשתמש בכלי נגינה בזמן הטקס? כגון תופים גיטרות, ונגיד השיר שמע ישראל אלוקי ועוד כמה. אשמח לתשובה תודה רבה!
תופים נשמע לי לא קשור לטקס כזה, אבל באופן כללי מותר לנגן כדי לתת אווירה של מכובדות לטקס, כפי שכתוב בפניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
"מותר לקיים ערבי שירה עם כלי זמר לשירי זיכרון והתעוררות, כדי ליצור הזדהות עם ימים אלו, ולעורר את הלבבות לתקומת ישראל, לאהבת ישראל ולאהבת התורה."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 09:55:52
הנצרך לנקביו
שלום הרב. ככה"נ אכלתי משהו לא טוב ובמשך כחצי יום אני נצרך ללכת לשירותים כל זמן מה. האם במקרה כזה אסור עלי להניח תפילין, להתפלל קריאת שמע, ברכות השחר, ושאר ברכות? כך הבנתי מתוך פניני הלכה: כשם שהנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק שבעים ושתים דקות אסור לו להתפלל, כך גם אסור לו לברך ברכות, לקרוא קריאת שמע וללמוד תורה, שאין ראוי לעסוק בדברים שבקדושה כשגופו משוקץ. ומה לעשות אם אני צריך בזמן הזה לאכול ולשתות מים? לא לברך גם?
כל עוד אדם לא צריך להתאפק בפועל, גם אם יודע שיצטרך לשירותים קודם 72 דקות – יתפלל יניח תפילין ויברך ברכות.
אולי יעזור לך שאביא לך את סיכום העניין מתוך ספר הקיצור של פניני הלכה:
הנצרך לנקביו
י. הנצרך לנקביו עד שאינו יכול להתאפק 72 דקות, אסור לברך ברכות או לומר דברים שבקדושה, ואם אמרם יצא ידי חובה. לכן המעביר שיעור ומתבייש להפסיקו, יכול להמשיך. וכן תלמיד שנמצא בשיעור, כל זמן שאינו צריך מאוד, מפני כבוד השיעור ראוי שיתאפק ולא יצא. אבל המתפלל תפילת עמידה תוך שהיה צריך לגדולים, לא יצא. חשב בתחילת התפילה שיוכל להתאפק 72 דקות, ולאחר התפילה נוכח שטעה, יצא.
יא. הנצרך לנקביו אך יכול להתאפק 72 דקות, רשאי לברך ולומר דברים שבקדושה, אבל אסור להתפלל תפילת עמידה גם אם יפסיד תפילה במניין, ואם התפלל – בדיעבד יצא. ואם עד שיתפנה יעבור זמן התפילה, יתפלל מיד. המרגיש צורך קל מאוד, או שכדי להתפנות צריך ללחוץ עצמו כדי להוציא את הפסולת, לא יפסיד תפילה במניין.
יב. התחיל להתפלל בלא שנצרך לנקביו, ובאמצע התפילה נצרך לנקביו:
אם יכול להתאפק 72 דקות, יכול להמשיך להתפלל אפילו אם יצא שיתחיל כך את תפילת עמידה.
אבל אם ברור לו שלא יכול להתאפק 72 דקות, כל שאינו צריך לעצור עצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו, רשאי לסיים רק את החלק שבו הוא נמצא. לפיכך, אם התעורר לו הצורך בפסוקי דזמרה, יתפנה לאחר ברכת 'ישתבח', ואם התעורר לו הצורך בברכות ק"ש, יתפנה בסיום הברכה או הפרק שבו הוא נמצא, ואם הוא באמצע תפילת עמידה, יתפנה בסיומה (וכן הדין לגבי לימוד תורה).
ואם באמצע התפילה נתעורר אצלו צורך דחוף להתפנות עד שצריך לעצור בעצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו – ילך מיד להתפנות, אבל אם הוא באמצע תפילת עמידה, כיוון שהתחיל בהיתר, אם יכול להתאפק יסיים את תפילתו.
יג. הלך להתפנות באמצע תפילת עמידה, אם ההפסקה נמשכה כשיעור שהיה יכול להתפלל את תפילת עמידה מתחילתה ועד סופה, צריך להתחילה מחדש, ואם ההפסקה נמשכה פחות זמן, ימשיך מתחילת הברכה שהפסיק בה.
יד. חזן שהתעורר לו צורך לפני חזרת הש"ץ ואינו יכול להתאפק 72 דקות, עדיף שילך להתפנות ואחר יחליפו, אלא אם כן הדבר כרוך בעלבון גדול מאוד. אמנם בעל קורא יכול לקרוא בתורה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 07:59:40
גילוח זקן
האם מותר לגלח את הזקן והספם בספירת העומר עם זה מציק ודוקר (ועם יש הקלות בזה לפני שבת ביום שישי ) ?
במקום צער מותר. בדרך כלל זה מציק יומיים שלושה וזהו כי השיער גודל.
דינים אלו הובאו בפניני הלכה זמנים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
תספורת וגילוח
ו. מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה, וכן מי ששיער ראשו המגודל גורם לו כאבי ראש או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו, וכן מותר לספר קטן אם הדבר ימנע ממנו צער.
ז. מותר לאישה להסתפר לשם צניעות, כגון לספר את השיער שגדל והחל לצאת מכיסוי הראש. וכן מותר לה להוריד שערות כדי להסיר גנאי. כמו כן, לכבוד ברית מילה, מותר לבעלי השמחה, שהם אבי הבן, הסנדק והמוהל, להסתפר.
ח. לדעת הרבה פוסקים גילוח בכלל תספורת, וכך נוהגים רבים. אמנם יש סוברים שדווקא תספורת אסורה, אבל הגילוח בימינו הוא מעשה שגרתי שמגמתו הסרת הניוול. למעשה, נכון שכל אחד ינהג בזה כאביו, ולמי שאין מנהג ראוי שיתגלח לכבוד שבת. ובמקום הפסד או הרוצה להקל, רשאי להתגלח כל יום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-20 14:07:50
מצות
שלום וברכה לפי מנהג הספרדים שמברכים על מצה מזונות כל עוד לא קבעו סעודה מה הדין במצות רכות? (הבנתי שהם גם קשות ולא ממש רכות.. א"כ דינם כקשות?)
על רכות מברכים המוציא.
ספר הקיצור לפניני הלכה: "המצה בחג הפסח מחליפה את הלחם וברכתה 'המוציא'. למנהג יוצאי אשכנז, כל השנה ברכתה 'המוציא', כיוון שהדרך לקבוע עליה סעודה. אבל למנהג יוצאי ספרד, כיוון שמצת מכונה קשה ונכססת, ברכתה 'מזונות', ורק המתכוון לאכול שלוש מצות ולשבוע מכל סעודתו, דינן כלחם. אמנם לכתחילה רצוי שיוצאי ספרד יאכלו מצת מכונה בתוך סעודת לחם, או שיקבעו עליה את הסעודה. ובמוצאי פסח, כל זמן שלא יכולים לקנות לחם, נחשבת המצה כלחם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-20 12:50:31
בישול בשבת
שלם כבוד הרב, 1. פניני הלכה שבת י, ה: "ואם הרוטב מועט וטפל לאוכל המוצק, גם למנהג אשכנז מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי." מה משמעותם של המילים "מועט וטפל" ? לפעמים נשאר לנו דגים מסעודה ראשונה עם רוטב קרוש ורוצים לחמם אותם לסעודה שלישית. האם הולכים לפי רוב איכותי כלומר כיוון שאנשים יקראו לתבשיל דגים מלווה ברוטב אז הרוטב טפל או לא ? 2. לגבי בר מים (תמי 4) אז לפי דעת הרב, גם אין חשש של "ניצוק כמחובר" במידה וחיממו אבקת חמץ לתינוק, או עירו מים רותחים על פסטה וכד', נכון? (שאלה שנשאלה לפני פסח על ידי חברי היקר) תודה רבה
- צריך גם רוב איכות וגם רוב מוחלט של כמות. כלומר מותר שיהיה רק מעט נוזל מוקשה גם כשברור שהוא טפל, לכן הרב דייק וכתב גם מועט וגם טפל.
- אם היתה דרך פשוטה להכשיר בר מים, אין סיבה לא להכשירו, אבל מכיוון שאם אני מבין נכון אין דרך כזו, הולכים על פי עיקר הדין. דין ניצוק כמחובר מובא בפניני הלכה הרחבות לשבת פרק י:
יג, ו – שאין לחשוש שהדוד יעשה בשרי מדין ניצוק (רמ"א יו"ד קה, ג)
בשו"ת מנחת יצחק ו, כ, חשש שלא לערות מהדוד ישירות לקדרה הבשרית מפני שהחיבור ביציקה יעשה את הדוד בשרי.
אולם נראה שמעיקר הדין אין בזה חשש, שכן יסוד דין ניצוק מבואר במשנה מכשירין ה, י, שהמערה משקים צוננים טהורים מכלי עליון לתוך משקים חמים טמאים שבכלי תחתון, מה שבכלי העליון נטמא. אמנם אם שני הכלים היו חמים, אין כאן ניצוק והמשקים העליונים טהורים (וכאן שניהם חמים ולכן רבים מתירים כמבואר להלן).
ונחלקו הראשונים האם יש דין ניצוק בדין איסורי אכילה. למהרי"ל (חדשות נג), ותה"ד (ב, קג), אין דין ניצוק כלל באיסור והיתר (ורק כאשר יש זיעה העליון נאסר כפי שנתבאר לעיל). ואילו לאיסור והיתר הארוך (סוף כלל כט) בשם המרדכי (רמז תשטו), אסור מלכתחילה לשפוך מכלי שיש בו שומן כשר לתוך כד של שומן טריפה חם מטעם תתאה גבר ומחברו בניצוק, ובדיעבד מותר. וכ"כ רמ"א (יו"ד קה, ג).
וביאר ביד יהודה (קה, קצר לב), שבדין זיעה ראינו בוודאות שהזיעה עלתה ולכן אסור, אבל כאן בדין ניצוק לא ראינו שעלתה זיעה, אבל כיוון שהיה חיבור בין הקדירות, יש לאסור לכתחילה. וכ"כ במעדני אשר (איסור והיתר קד).
אולם מ"מ אין הקדירה הבשרית עושה את הדוד לבשרי מדין ניצוק, כי דין ניצוק הוא רק כאשר הקדרה התחתונה חמה והעליונה קרה. וכ"כ הרבה אחרונים: פליתי קה, ח; חכ"א נט, ה; בית הלל קה, ג; ערוך השולחן צב, נה. ואמנם יש שחלקו על דין זה (ע' ביד יהודה קצר ס"ק לא, ומעדני השולחן קה, סו).
בנוסף לכך, למדנו שיש פוסקים חשובים שאומרים שכל דין ניצוק נוגע רק לדיני טומאה. בנוסף לכך, כמו שהקלנו בדין זיעה משום שהדוד פרווה ואין הזיעה מתנגשת בו, כך גם לעניין הניצוק, ולכן טעמם מתבטל בשישים. וכ"כ בשבות יצחק ח"ב עמ' רו בשם הרב אלישיב, ובמעדני אשר (איסור והיתר קד) בשם רשז"א, כמבואר במכתבו בסוף ספר מאור השבת ח"ב, כה, ד.
2025-04-20 11:47:21
שירים בספירת העומר
שבוע טוב הרב, קוראים לי מעיין ואני בת 16. האם אפשר להקל לשמוע שירים ברמקול תוך כדי אימון כדורסל בספירת העומר? קשה לי להתאמן בלי השירים. תודה רבה
כדאי להתאמץ להתאמן בלי שירים או לפחות עם מוזיקה קצבית שאינה שירים שמחים. אם לא שייך, אפשר להקל לשים שירים על הווליום הנמוך ביותר שאפשר כדי להתאמן, שכן במצב כזה אין זו שמיעת שירים שאסור אלא מוזיקת רקע הנצרכת לדבר אחר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-19 17:24:32