חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
כוונה בבניית סוכה
שלום לרבנים, מה לכוון בדיוק בזמן בניית הסוכה ובזמן הנחת הסכך? לקיום מצוות בניית סוכה? קיום מצוות בניית סוכה לחג הסוכות? הנחת סכך לשם צל? תודה רבה ופתקא טובה
לשם מצוות סוכה (המילה סוכה היא מלשון צל – שסוככת על האדם).
2023-09-26 15:13:21
כשרות סכך
שלום וברכה, שלחתי שאלה אך קבלתי תשובה שלא עליה שאלתי אולי לא הייתי ברור אז אני שואל בצורה יותר ברורה. יש לי פרגולה, לאחר פנית הפרגולה הנחתי סכך קבוע אשר הקנים שלו מחוברים בחוט ברזל וכן הסכך קשור בחוט ברזל לפרגולה כי יש רוחות מאוד חזקות באזור שאני גר. עכשיו לגבי סוכות. ע"פ הבנתי מהפניני הלכה, מכוון שייש לי בדפנות טפח אין לי צורך להרים ולהוריד את הסכך (כי יש מעל טפח בדפנות) וכן סכך שקשור על חוטי ברזל כפי שהסברתי הוא קשר מעיקר הדין (לפי חלק מהפוסקים וכו') אני כן רוצה להחמיר לדעת רוב הפוסקים (או להדר) מצד שני מאוד מסובך להוריד את הסכך עם הברזלים (לשים סכך כשר ) ולאחר סוכות להחזיר אותו יש סיכוי שיתפרק. לכן אני מחפש דרך אחרת להכשיר את הסכך מעבר "לעיקר הדין". האם יש אפשרות להשאיר את הסכך המחובר עם הברזלים ומעליו להניח סכך כשר (אין בעיה שזה יהיה מעובה מדי?) או שאפשר לחזק את הסכך עם הברזלים ולהניח עליו מוטות עץ המחוברות ללא ברזל לפרגולה כך שלכאורה חוטי הברזל לא נצרכים (הקנים היו מחוברים מספיק חזר עם מוטות עץ על הסכך ) וכך בעצם הסכך כשר גם למחמירים ? מקווה שהובנתי , אפשר לתשובה על 2 האפשרות הכתבתי תודה
התשובה נשארה בדיוק כפי שהיתה.
עניין הטפח בדפנות מועיל רק לעניין זה שאפשר לשים את הסכך לפני הדפנות. אבל אין לו קשר למקרה שלנו. כאן יש לנו בעיה עם סכך שנחשב כתקרת בית בגלל אופיו וחיבורו הקבוע, וכדין פרגולה המבואר בפניני הלכה. כדי להכשירו לסכך, צריך לפרק את החיבור שלו לסוכה ולהרימו לשם מצוות סוכה, כמו שעושים לקרשים של פרגולה שרוצים שהם יהיו הסכך של הסוכה. אחרי שתעשה זאת, תוכל לשים עליו קרשים באופן שלא יעוף ברוח מצויה, ואז תוכל לשוב ולחבר את הסכך לסוכה על ידי חוטי הברזל. ולכתחילה אל תחבר את הסכך בעצמו, אלא תעשה 'סנדויץ', כלומר תחבר את הקרשים לסוכה על ידי חוט הברזל.
גם לאחר כל זה הסכך יהיה קשר רק מעיקר הדין, מפני שהקנים עצמם מחוברים בברזל ולא בחוטים.
להניח מעל הסכך כמו שהוא עכשיו סכך כשר לא מועיל, כיון שהסכך כמו שהוא עכשיו פסול לסכך, וכיון שהוא מהווה רוב צל ליושב בסוכה, אינו יכול לשמש כמעמיד לסכך אחר שתשים עליו.
להניח עליו מוטות עץ אפשר רק לאחר שהסכך עצמו יהיה כשר, וכדי שהוא יהיה כשר על פי פניני הלכה צריך להתיר את חיבורי הברזל ולהרים אותו. לאחר שתעשה זאת, תוכל להניח עליו מוטות עץ, ואז לחבר את הסכך שוב בברזלים.
כל זה על פי פניני הלכה. אמנם יש מקלים בפרגולה.
2023-09-26 13:53:37
כשרות סכך המחובר בחוט ברזל
יש לי פרגולה שבגג הפרגולה קיים סכך לנצח מקנים המחובר עם חוטי ברזל בין הקנים וכן חוטי ברזל לפרגולה. האם זה יכול להיות כשר ? במידה ולא, ומכוון שזו טירחה רבה מאוד לה לפרק את הסכך ואז להחזיר אותו לאחר סוכות האם אפשר להכשיר בדרך אחרת כך שאני מחזק עם קרשים מלמעלה כך שבעצם בפועל אין שום תפקיד לחוטי ברזל (זה מוחזק מספיק חזק כך שלא היה זז גם עם לא היו חוטי ברזל)? האם יש דרך אחרת להכשיר ? האם לשמש את הסכך הזה כבסיס לסכך כשר ולהניח מעליו ? אך נראה שזה יהיה מאוד צפוף . אשמח להכוונה בעניין . תודה מראש
לפי המבואר בפניני הלכה אתה צריך להסיר את הברזלים שמחברים את הסכך לפרגולה, ואז להרים את כל הסכך (אפשר לעשות זאת בעזרת מטאטא).
יש לציין שסכך לנצח שהקנים שלו מחוברים על ידי ברזלים, אמנם כשר מעיקר הדין, אבל רבים נוהגים להחמיר בזה.
2023-09-25 23:12:24
האם יש עינוי דין לכל אחד אחרי רה"ש ויו"כ?
ב"ה שלום לכב' הרב אחרי שעברנו את ראש השנה יום הדין שהקדוש ברוך הוא שופט כל אדם על מעשיו , אנחנו לא יודעים מה היה פסק הדין . אנחנו לא יודעים אם אנחנו יצאנו זכאים או חס וחלילה לא . כשאדם לא יודע את פסק הדין שלו אז זה נקרא עינוי דין. אנחנו לא יודעים במשך כל השנה האם יצאנו זכאים בדין או לא . גם בשנה הבאה לא יודעים. כל החיים אנחנו לא יודעים האם יצאנו זכאים או לא. זה עינוי דין גדול. איך אפשר להסביר דבר כזה ש כל החיים שלנו אנחנו בעינוי דין כי לא יודעים האם יצאנו זכאים או לא?
חכמים לימדו אותנו שלאחר שאדם קיים את מצוות יום כיפור כראוי, הוא יכול היות בטוח שיצא זכאי בדין. וזהו שאמרו בטעם ארבעת המינים שהם שמחה על כך שיצאנו זכאים בדין. וגם אם אדם מת או נעשה חולה במשך השנה, אין זה משום שלא יצא זכאי בדין, אלא שזהו הדין שקיבל לטובתו. מה שאין כן מי שלא קיים את יום כיפור כמצוותו, לא יכול להיות בטוח שמה שיארע לו במשך השנה הוא לטובתו.
הדברים מבוארים גם בפניני הלכה ימים נוראים וגם בסוכות.
2023-09-25 23:00:01
חימום על פלטה עם שעון שבת
שלום וברכה, האם מותר לאשכנזים להניח רוטב / מאכל עם רוטב על פלטה כבויה בשבת שתידלק בהמשך עם שעון שבת? תודה רבה!
אסור לחמם על הפלטה דבר נוזלי בשבת משום איסור בישול. ואם עושים זאת לפני שהשעון נדלק, זה יורד מדרגה לבישול בגרמא, אבל גם לעשות איסור בגרמא אסור בשבת אלא אם כן מדובר על צורך גדול. אמנם מאכל שיש בו מעט רוטב שנקרש במקרר, מותר לחמם את המאכל בשבת גם כשהפלטה דולקת, שכן במקרה כזה הרוטב טפל למאכל.
דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק ט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2023-09-22 06:43:20
בהריון ובמקביל מניקה פעוט – צום כיפור
שלום לכבוד הרב. רעייתי מניקה תינוקת בת שנה וחודשיים ובהריון בשליש הראשון. מה הדין עליה לגבי צום בכיפור? תודה רבה!
חייבת לצום.
תשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה ימים נוראים פרק ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
תקציר הדברים:
מעוברת
מעוברת חייבת לצום ביום הכיפורים, כיוון שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה, ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ואין בכך סכנת נפשות. ואף אם המעוברת סובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין נמוך ומיחושים שונים – חייבת לצום, ואסור לה גם לאכול ולשתות לשיעורים.
אבל אם באמצע הצום המעוברת תרגיש שהיא נכנסת למצב של סכנת חיים – תשתה ותאכל כפי צרכה. כמו כן, במקרים מיוחדים של היריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להיריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים.
מינקת
מינקת חייבת לצום ביום הכיפורים גם כאשר יש סיכוי סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק, כיוון שיש כיום תחליפי חלב-אם טובים. אמנם כאשר התינוק חלש מאוד, והרופא סבור שהוא נזקק באופן מיוחד לחלב אימו, ויש חשש סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק או יתמעט באופן משמעותי, על פי הוראה של רופא ירא שמיים תשתה לשיעורים. אולם זה מקרה נדיר מאוד, מפני שאם המינקת תשתה בימים שלפני הצום הרבה מים ותישן כראוי, קרוב לוודאי שחלבה לא יתמעט בעקבות הצום.
2023-09-21 13:05:23
הדלקת נרות בשבת
שלום, אני עתידה לעבור לגור בחו"ל למספר שנים, ועודני רווקה. במשפחתי נהוג שהאישה מתחילה להדליק נרות לשבת לאחר נישואיה. אני לא רוצה לעבור על המנהג של המשפחה, או לייצר מנהג שיחייב אותי גם בעת החזרה הביתה בביקורים בארץ. מה ההלכה מבחינת הדלקת נרות וכניסת שבת? תודה ויום טוב
המנהג שאת מדברת עליו הוא רק כאשר נמצאים בבית שבו בעלת הבית (האמא, או המארחת) מדליקה נרות, אבל כאשר את נמצאת בדירה לבד, לכל המנהגים את חייבת להדליק נרות שבת, ואין זה מחייב אותך כשתחזרי לביתך. דין זה מובא בפניני הלכה שבת בפרק העוסק בהדלקת נרות.
2023-09-21 09:02:06
הכשרת מטבח
שלום, אני עתידה לעבור לגור בחו"ל למספר שנים ובתוך כך מחפשת דירה בה אגור בתקופת השהייה. כחלק מהחיפוש, ראיתי דירות עם מטבחים בהם אין שיש רגיל, אלא רק שיש עץ (בוצ'ר). כיוון שלא ידוע לי מי היו הדיירים לפניי ומה היה השימוש במשטח (אך סביר להניח שהונח עליו מזון לא כשר/טרף), אשמח לדעת אם ניתן להכשיר את המשטח לשימוש כשר, ובמידה וכן – כיצד ניתן לעשות זאת. תודה וגמר חתימה טובה
פניני הלכה כשרות ב' פרק לא סעיף י:
י – מדריך להכשרת מטבח טרף
כיור ושיש: צריך לנקותם היטב, תוך שימת לב לחריצים, שלא ישארו בהם שאריות מאכל. לאחר מכן יש לערות מים רותחים על הכיור ודפנותיו ועל כל משטח השיש. לפני העירוי צריך לוודא שהכיור והשיש יבשים, כדי שהמים הרותחים יישפכו עליהם ישירות ולא יתקררו מהמים שעליהם. במטבח ביתי רגילים להכשיר את הכיור והשיש במים שחוממו בקומקום, וכיוון שהמים שבקומקום אינם מספיקים להכשרת הכיורים וכל השיש, מקיימים את ההכשרה בשלבים, כאשר בכל שלב מערים את המים שרתחו בקומקום על אזור אחר, ואם מי העירוי זרמו לצד שעוד לא הוכשר, יש לגורפם משם לפני שיערו עליו מים נוספים שהורתחו בקומקום. לפיכך, הרוצה לחסוך זמן בתהליך ההכשרה, יערה תחילה על קרקעית הכיור, אחר כך על ארבע דפנותיו, אחר כך יתחיל להכשיר את המקומות הסמוכים לכיור ומשם ימשיך בהדרגה למקומות הרחוקים. ניקוי בקיטורית איכותית מועיל כמו עירוי.
כל ספרי פניני הלכה מובאים באתר של פניני הלכה.
דרך אגב, לגבי דיני יום טוב שני של גלויות, האם את צריכה לקיימו בזמן שהותך בחו"ל, הדין מובא בפניני הלכה מועדים פרק ט, וזהו קיצור הדברים:
ט – יום טוב שני של גלויות
עיקר הדין
א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום כיפור גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.
ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).
דין היוצא לחוץ לארץ
ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:
איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.
מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהם כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהם 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.
תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.
אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.
היוצא לזמן רב ודעתו לחזור
ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.
ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.
ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
2023-09-21 08:30:03
יום כיפור
אני חולה סכרת – האם אני צריך לצום ביום כיפור?
כפי שמובא בפניני הלכה בהלכות יום כיפור, זו שאלה שצריך לשאול רופא ירא שמים. רב שאינו בקיא ברפואה, אינו יודע לענות על שאלות כאלו.
2023-09-21 08:14:28
דופן שלישית בסוכה
שלום,
קראתי פה:
ו – דפנות הסוכה
שיש מקרים שצריך ליצור כהמשך לטפח, "צורת פתח" ברוחב ג' טפחים, כדי להרחיב את הדופן השלישית לשבעה טפחים.
רציתי לדעת מה הכוונה בדיוק ב"צורת הפתח", אני מכיר מדיני עירוב שאלו עמודים עם חוט ביניהם, אבל לא מבין מה אני אמור לשים בסוכה כדי שהדופן "תתרחב" לשבעה טפחים.
תודה
זה כמו דיני עירוב – שני עמודים ועמוד מעליהם (לא ביניהם), כמו צורה של פתח של בית – שתי מזוזות ומשקוף מעליהן. אפשר לחפש באינטרנט תמונה לכך.
2023-09-21 05:24:12
מקבץ שאלות
שלום לכבוד הרבנים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לשאול כמה שאלות שהצטברו לי בנושאים שונים: 1. האם מותר בשבוע שיום טוב חל בשבת, ללמוד פרשת שבוע שניים מקרא ואחד תרגום לשבוע שאחריו (כלומר כשבועיים מראש)? 2. האם חייבים ללמוד לפני החג גם את הפרשות שקוראים בחגים שניים מקרא ואחד תרגום? 3. האם אפשר אחרי שמחת תורה (ואולי אפילו בחול המועד סוכות) ללמוד מראש בהדרגה את כל חמשת החומשים שניים מקרא ואחד תרגום, או שצריך ללמוד כל פרשה בשבוע שלה? 4. במידה והתשובה חיובית, אפשר לקרוא פעמיים את כל החומש (למשל כל ספר בראשית) או שצריך לקרוא פעמיים כל פרשה בנפרד? 5. האם מותר בליל הושענא רבא ללמוד גם פרשת בראשית פעמיים מקרא ואחד תרגום? ובנושאים אחרים: 6. האם מותר לאשכנזים לאכול בוטנים בראש השנה? 7. האם מותר/מצווה לחתום על כרטיס "אדי" לתרומת אברים? תודה רבה, ושנה טובה ומבורכת! שנה של הצלחה, ברכה והישגים. שנת ישועה לפרט, לעם ישראל ולמדינת ישראל. שנת גאולה שלמה!
- שניים מקרא ואחד תרגום ניתן לקיים רק לפרשה הבאה שקוראים בשבת על סדר הפרשות. לכן מצד הדין אפשר להקל ולקיים מצווה זו מהשבת שבה הציבור מתחיל לקרוא את הפרשה הבאה בתפילת מנחה, גם אם בפועל יקראו אותה בעוד שבועיים, כמו שקורה לנו כעת עם פרשת האזינו. ולכתחילה עדיף לקיים מצווה זו בשבוע הסמוך לקריאתה, כלומר מיום ראשון הקרוב. וכן לגבי פרשת וזאת הברכה – מצד הדין אפשר להתחיל לקרוא אותה מזמן מנחה של שבת האזינו, שהרי אז קוראים וזאת הברכה, ולכתחילה עדיף לקרוא אותה בשבוע הסמוך לקראיתה בפועל.
- לא
- כל פרשה בשבוע שלה. 5. לא, שכן עדיין לא קוראים בציבור פרשה זו, אלא רק לאחר זמן מנחה של שמחת תורה. 6. כן. 7. כך מובא בפניני הלכה:
ט – חתימה על טופס לתרומת איברים לאחר המוות
בצמוד לרשיון הנהיגה של כל אזרח בישראל, מצורפת אפשרות לחתום על הצהרת נכונות לתרום איברים לצורך השתלה. וזה נוסח ההצהרה, "בתקווה כי אוכל לעזור לזולת, אני מצווה בזה ותורם לאחר מותי כל איבר שהזולת יוכל להיעזר בו". השאלה, האם ראוי לחתום על ההצהרה הזו?
תשובה: למרות שמצווה להשתתף בהצלת נפשות, וגם הרבנים הראשיים, הרב שפירא זצ"ל, והרב אליהו זצ"ל, ועמהם הרב ישראלי זצ"ל ועוד רבנים, פסקו להתיר השתלת איברים, כולל לב וכבד, בפועל אין לחתום על טופס זה. מפני שהרבנים התנו את ההיתר בכך שרב או נציג של רב יהיה שותף בקביעת רגע המוות, ויוודא שאכן נעשו כל הבדיקות הנדרשות לפי ההלכה. אולם הממסד הרפואי, מטעמי כבוד, לא הסכים לשתף רב בקביעת רגע המוות ואישור ההשתלה. וכיוון שכך אין לחתום אפילו על הסכמה לתרום איבר אחד, כגון כליה, מפני שני חששות עיקריים. ראשית, בנוגע לקביעת רגע המוות, יש חשש מסוים שמא הרופאים יקבעו שהחולה מת, בשעה שעל פי ההלכה (גם לדעת המקילים) הוא עדיין נחשב חי. ובמצב כזה ברור שאסור ליטול איברים מגופו. עוד חשש ישנו, שמא ישתמשו באיבריו לצרכים שאינם נחשבים כפיקוח-נפש. כגון שכלייתו של המת אינה ראויה כלל להשתלה, ואם היו אנשים יראי-שמים עוסקים בזה, היו מבררים תחילה אם יש סיכוי שהכליה תתאים להשתלה, ואם ייווכחו שלא – יוותרו מראש על נטילתה. אולם רופאים אחרים, עלולים ליטול בחינם את הכליה, ולאחר מכן לזורקה לפח ללא קבורה (וכך כתבתי בפניני הלכה ח"ג עמ' 261 מהדורת תשנ"ה).[1]
במשך הזמן, הממסד הרפואי התרכך מעט, והסכים לכלול בטופס כי התרומה תינתן "בתנאי שאיש דת לפי בחירת המשפחה יאשר את התרומה לאחר מותי". בתחילה סברתי שעל טופס מתוקן כזה נכון לחתום, ובתנאי שהתורם יודע שהוא יכול לסמוך על בני משפחתו שבמקרה שיצטרכו חס וחלילה, לאשר את תרומתו, אכן ידעו לדרוש פיקוח הלכתי ראוי (וכך כתבתי בפניני הלכה ח"ג עמ' 261 מהדורת תשס"ג). אולם לאחר שכמה פעמים התקשרו בני משפחה מבוהלים מבית החולים לשאול הלכה למעשה, נוכחתי כי לרובם המוחלט של הרבנים אין כלים לענות על שאלת המשפחות, ומנגד חתימת ההרוג על הכרטיס יוצרת מחויבות שקשה למשפחות לקיימה. ופעמים שבלחץ הנסיבות מתרשלים מלקיימה כהלכה. לפיכך, הדרך היחידה לפקח על ההשתלות כהלכה היא, על ידי מינוי רבנים שיתמחו בזה, שהם יהיו הפוסקים בשאלות אלו, כפי שדרשה הרבנות הראשית בהנהגתם של הרב שפירא והרב אליהו. וכל זמן שהממסד הרפואי עדיין לא מסכים למינוי רבנים מומחים, או רופאים יראי שמים שמקובלים על הרבנות, שיהיו שותפים בהחלטה על קביעת רגע המוות ונטילת האיברים להשתלה, עדיין קשה לחתום על כרטיס כזה.
ובינתיים, במקרה שיפנו אל קרובי ההרוג ויבקשו מהם להסכים שייטלו מגופת יקירם איברים כדי להציל חיי אחרים, ידעו שבאופן עקרוני ישנה מצווה לתרום, אלא שכדי לוודא שהתרומה תיעשה כהלכה, חובה עליהם להתייעץ עם רב שמבין בתחום הרפואה.
לאחרונה (שנת תשע"א) התארגנה קבוצת תלמידי חכמים ורופאים, להקמת ארגון 'ערֵבים', שהכשיר רופאים יראי שמים, שיהיו אחראים מטעמם בכל בית חולים על קביעת רגע המוות לפי ההלכה, כפי שנקבע בהחלטת הרבנות הראשית לישראל בשנת תשמ"ז (כמובא בהלכה ו). אף הונפק נוסח כרטיס חדש הנקרא 'בלבבי', המאשר תרומת איברים על פי הבדיקה ההלכתית הנדרשת מטעם 'ערֵבים' – "ועד הרבנים והרופאים לענייני השתלות", ועל כרטיס 'בלבבי' מצווה לחתום.
[1]. במשך שנים טען הממסד הרפואי כנגד הרבנים, שאינם מוכנים לעודד תרומת איברים ואינם מוכנים להתגייס למען הצלת חיי אדם. הרבנות הראשית, בהנהגתם של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, והראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, נטלה על עצמה אחריות כבדה, וכבר בשנת תשמ"ז הכריעה בסוגיה חמורה זו להתיר, כדי להציל חיי אדם. אלא שהממסד הרפואי מטעמי כבוד לא הסכים לשתף רבנים בתהליך ההחלטה. מבחינתו שהחולים יסתדרו בעצמם ובלבד שלא ייפגם ח"ו כבוד הממסד הרפואי. זו היתה שעתו המכוערת של הממסד הרפואי.
2023-09-14 09:36:47
עלי גפן
שלום וברכה, רציתי לברר האם עלי גפן בצנצנת אפשריים לאכילה מבחינת חרקים. ואם לא, האם יש דרך כשרה לאכול עלי גפן?
אם יש על הצנצנת כשרות ללא סייג של צורך בבדיקה מחרקים, אין בעיה.
2023-09-14 08:56:44
שבת
האם מותר לצאת לטיול בספינה כולל שבת ?
דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק ב. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו סיכום הדברים:
הפלגה בספינה שתימשך ביום השבת
לצורך טיול: מליל רביעי ואילך אסרו חכמים לצאת להפלגה שתימשך גם ביום השבת לצרכי רשות וטיול, שמא יגיע בשבת לידי איסור. אמנם אם מלחי הספינה ורוב נוסעיה גויים, ואין סיכוי שיבקשו מהיהודי עזרה בהשטת הספינה במקום סכנה, והם מפליגים במים עמוקים כך שאין בעיה של יציאה מתחום שבת, והספינה גדולה ויציבה ולכן מסתבר שלא יסבול ממחלת ים ויוכל לקיים את מצוות עונג שבת; במצב כזה מותר לצאת להפלגה אפילו דקה אחת לפני כניסת השבת.
בשלושת הימים הראשונים של השבוע, מותר לצאת לטיול בספינה של גויים גם כאשר יש חשש שיגיע בשבת לידי איסור. אבל אם ברור שיגיע לחילול שבת, רק אם יש בדבר צורך גדול וחד פעמי, מותר לצאת.
לצורך מצווה: אם ההפלגה לצורך מצווה והספינה שייכת לגויים, ואין וודאות שיגיע לידי חילול שבת מהתורה – אפילו בערב שבת מותר לצאת להפלגה, וצריך לבקש מבעל הספינה שיעגון ביום השבת, ואף אם לא יסכים מותר להפליג עמו. אמנם בשבת עצמה אסור לצאת להפלגה, אלא אם כן יעלה על הספינה לפני כניסת השבת ויישאר עליה עד מועד ההפלגה, או לפחות עד לאחר שקיבל שבת.
ספינה של יהודי: אם הספינה שייכת ליהודים מחללי שבת, אסור לצאת להפלגה שתימשך בשבת אפילו בשלושת הימים הראשונים של השבוע, כיון שאסור לתת יד לחילול שבת. ורק אם יעגנו בלב ים ביום השבת, הדבר מותר.
2023-09-12 15:55:39
חימום על פלטה בשבת
האם מותר לחמם אוכל מבושל על הפלטה בדרך של לשים תבנית בתוך תבנית ? ( ראיתי בפניני הלכה שלשים על נייר כסף זה לא טוב – רציתי לשאל האם בדרך של תבנית בתוך תבנית זה כן בסדר ? )
לדעת המחמירים המצריכים היכר גם על הפלטה למרות שלא רגילים כלל לבשל עליה, לא מועיל לשים תבנית בתוך תבנית, אלא לפי מה שכתוב בפניני הלכה צריך שמה ששמים להיכר ייצור חלל מועט כגון צלחת הפוכה. אמנם כיון שיש מקלים לגמרי ולא מצריכים שום היכר על הפלטה, הרוצה מצד אחד לנהוג כמחמירים ומצד שני להקל בדעתם ולשים חוצץ שיש בו היכר אבל אין בו חלל, כגון לשים את התבנית עם המאכל בתוך תבנית גדולה יותר – רשאי.
2023-09-12 06:45:16
שבת
האם מותר להכין ירקות פרוסים (גזר,קולרבי,כרוב,פלפל,גמבה,מלפפון,לימון)ברוטב חומץ ומלח בשבת?
התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה שבת פרק יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
וזהו תקציר ההלכה למעשה:
כבישה ומליחת מאכלים
כמה דברים אסרו חכמים בעניין כבישה ומליחת מאכלים, משום שהמעשה דומה לבישול או לעיבוד עורות:
אסור לכבוש מאכלים במי מלח או חומץ. אמנם מותר להחזיר את המלפפונים החמוצים והזיתים הכבושים לתוך הכלי שהוציא אותם ממנו.
אסור ליתן מלח על מאכלים שהוא מפיג את מרירותם או חריפותם, כדוגמת צנון, בצל ושום. וכן על מאכלים שהוא משנה את טבעם, כדוגמת מלפפון. אמנם מותר לטבול חתיכה אחת במלח ולאוכלה. ואם מוסיף שמן, מותר אף למלוח כמה חתיכות יחד, או לשים מלח בסלט שיש בו מלפפון או בצל, מפני שהשמן מפיג את המליחות.
אסור להכין כמות גדולה של מי מלח או שאר משקים שרגילים לכבוש בהם מאכלים. אבל מותר להכין כמות שנועדה לצורך טיבול מאכלים בסעודה אחת, ובלבד שיהיה אחוז המלח במים פחות משני שליש.
2023-09-04 12:45:14
ביעור פירות שביעית
פירות שגדלו בשביעית עפ"י היתר מכירה : האם יש צורך לבער את מה שנותר לאחר זמן הביעור (כגון שימורים) ?
כיון שהיתר המכירה הוא לכתחילה בימינו כמבואר בפניני הלכה שביעית ויובל, אין בפירות אלו קדושה ואין צורך לבערם.
2023-09-03 18:02:07
תפילה
שלום כבוד הרב, תלמידה שקמה מוקדם ורוצה להתפלל עם הבנות בכיתה מאוחר יותר, מותר לה לעשות מלאכות ולאכול לאחר ברכות השחר או שמכיון שהיא מתכוונת להתפלל שחרית צריכה לדחות את זה לאחרי התפילה?
מותר לאחר ברכת השחר לעשות מלאכות נצרכות ולאכול מה שנצרך כדי שלא להיות רעבה, כפי שמובא בפניני הלכה תפילת נשים פרק ח (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
ט – אכילה בבית לתלמידות שמתפללות בבית הספר
נערות שרגילות להתפלל שחרית בבית הספר, ואם לא יאכלו לפני כן בבית, תהיינה רעבות והדבר עלול להזיק לבריאותן או שיפגע ביכולתן להתרכז בתפילה ובלימודים, רשאיות לאכול ולשתות בבית לפני התפילה. אם תספיק להן אכילת ארעי בלא לחם, עדיף שיאכלו אכילת ארעי, ובהפסקה הראשונה יוכלו ליטול ידיים ולאכול לחם. ואין לטעון כי עדיף שיתפללו שחרית בבית, מפני שקביעות התפילה בבית הספר מחנכת את התלמידות ומבססת את מעמדה של התפילה. אולם נכון שיברכו את ברכות השחר והתורה לפני האכילה והשתייה.[1]
קטנים שעוד לא הגיעו לגיל מצוות, שתים עשרה שנה לבנות ושלוש עשרה שנה לבנים, רשאים לאכול לפני התפילה, שכל מה שמחנכים את הקטנים שלא לאכול מאכלים אסורים הוא כאשר המאכל אסור מצד עצמו, מפני שאינו כשר. אבל כאשר תקנו חכמים סייג שלא לאכול לפני התפילה או לפני הקידוש, כיוון שאין במאכלים עצמם איסור, אין הקטנים חייבים בסייג זה. ואמנם לכתחילה ראוי שלא יאכלו לפני התפילה, אבל כשיש צורך רשאים לאכול (מ"ב קו, ה; יבי"א ח"ד יב, טו; וע' בכה"ח קו, יא).
[1]. לבנים שעברו בר מצווה קשה יותר להקל בזה, מפני שחובת התפילה לגביהם ברורה. אולם לגבי נשים, חיוב תפילת שחרית אינו מוחלט, שכן יש אומרים שחייבות בתפילה אחת ביום בלבד, ויכולות לצאת בתפילת מנחה, ויש אומרים שיכולות לצאת בברכות השחר והתורה, כפי שנתבאר לעיל ב, ג-ה, וממילא גם האיסורים שלפני תפילת שחרית אינם מוחלטים, ולכן בשעת הצורך אפשר להקל לאכול לפני התפילה. וכעין זה כתבו באג"מ ח"ד קא, ב, ובהליכות שלמה ב, ד. ובספר הליכות בת ישראל ב, הערה י, ציטט מכתב מהגרש"ז אויערבאך, שהיקל לבנות סמינרים לאכול בביתן קודם הליכתן לבית הספר. והוסיף שצריכות לפני אכילתן לומר תפילה קצרה (וכתבתי לצאת בברכות השחר והתורה שממילא חייבות). והוסיף שטוב שגם יקבלו על עצמן עול מלכות שמים באמירת "שמע ישראל".
2023-09-03 03:17:36
ברכת אשר יצר בזמן שיש שילשל שעות ארוכות מאוד
שלום לכם, שנה טובה ומתוקה, איך לנהוג בברכת אשר יצר בזמן שיש לי שמונה עשרה שעות שילשל
פניני הלכה ברכות פרק יג בסוף (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) – הסובל משלשול ונצרך להתפנות פעמים רבות, צריך לברך אחר כל פעם. אבל אם מיד לאחר שסיים להתפנות הוא כבר מרגיש שעוד מעט יצטרך להתפנות שוב, יברך לאחר שיתפנה בשנית.
2023-08-31 00:34:55
מזוזות ותפילין
שלום וברכה לגבי מזוזה כתב הרב לבדוק פעמיים בשבע שנים וציין בהערה שלדעת הגרשז"א והגריש"א אם עוטפים את המזוזה טוב וכו אין צריך לבודקה ואילו בהלכות תפילין כתב למעלה שאם הם מסופר ירא שמים וכו הם אינם צריכים בדיקה לעולם אלא אם כן נרטבו וכו. מדוע ההבדל בין מזוזה לתפילין? (נראה שמסכים לדעת הגרשז"א בעניין המזוזה שכך רבים מורים אך למעלה הכריע לבדוק..? ואם נגיד שתפילין שמורות יותר לכאורה מזוזה בתוך ניילון ובתוך בית סגור אין חשש..)
כי הקלף שבתוך התפילין נשמר טוב, ובנוסף לכך כל הפתיחה שלהם היא עניין. ואילו מזוזה בעבר היתה נשמרת פחות טוב, הן מצד בית המזוזה, והן מצד רטיבות שהיתה בבתים, או חשיפת המזוזה לשמש. הבדל נוסף שהדגישו הוא השימוש – דוקא במקרה הזה כיון שמתשמשים בתפילין פחות חששו בהם לבלאי של קלף. ואכן תפילין שלא התשמשו בהן כמה שנים, יתכן שצריכים בדיקה.
למעשה המנהג הרווח לסמוך על המקלים שלא לבדוק את המזוזות שבתוך הבתים.
איני יודע איזו מהדורה יש לך. כך כתוב במהדורה הכי מעודכנת – "כתב בשולחן גבוה יו"ד רצא, א, שמנהג העולם שלא לבדוק את המזוזות, מפני שמניחים את המזוזות בשפופרת שמגנה עליה מלחלוחית הכותל. וכ"כ קול יעקב רצא, א. ובימינו רבים נוהגים להורות, שכל זמן שעוטפים את המזוזה בניילון כך שאין חשש שתקבל לחות, וגם אינה במקום שמקבלת חום חזק מהשמש או מתנור, אין צריך לבודקה. וכך דעת רשז"א (הליכות שלמה תפילה ד, נב), וריש"א (שו"ת מציון תצא תורה לרב נבנצל יו"ד תרכ, הערה תמא)."
2023-08-29 15:44:28
שעטנז בכובע קסקט
שלום הרב, רכשתי כובע קסקט שעשוי מ50% אחוז צמר ו50% פוליאסטר, בדקתי בספרים השונים, חלקם סוברים שצריך בדיקה לשעטנז גם היום וחלקם אומרים שהיום זה כבר לא מיעוט המצוי ולכן אין חשש. אשמח לדעה עדכנית, תודה.
אין חשש שמצדיק בדיקה מיוחדת בקסקט רגיל. עיין פניני הלכה ליקוטים א פרק יג סעיף ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה –
"למעשה, כל עוד לא כתוב על התווית שיש בבגד צמר ופשתן, הסיכוי שיהיה בו שעטנז הוא נמוך בהרבה מ'מיעוט המצוי', ולכן אין צורך לבודקו. גם בחליפות ובמעילים רגילים מצמר, הסיכוי שיערבו פשתן רחוק עד שאין צריך לחשוש לו. החשש משעטנז יכול להיות בחליפות ובמעילים יוקרתיים מצמר, שמחירם גבוה מאוד…"
2023-08-29 10:57:42