חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
"ונחרשה העיר" – מתי?
שלום הרב כשכתוב במשנה בתענית – ונחרשה העיר. מתי הכוונה? לאחר מרד בר כוכבא או לאחר חורבן בית המקדש הראשון/השני? תודה הרב!
מהאינטרנט:
"חרב הבית בשנייה" – מתייחס לכאורה לסוף "המרד הגדול", בשנת 70 לספירה.
"נלכדה ביתר" – מתייחס לסוף מרד בר כוכבא, בשנת 135 לספירה.
אז מה זה "ונחרשה העיר" [לכאורה מדובר בירושלים]? –רק אחרי מרד בר כוכבא, הרומאים חזרו לירושלים, 65 שנה לאחר חורבנו, כדי לחרוש אותו? יוצא, על-פי זה, שבשנת 70 חרב בית המקדש השני וירושלים ורק 65 שנה לאחר מכן, "נזכרו" הרומאים לחרוש אותו?
המנהג הרומי היה שכאשר הורסים עיר בירה של מדינה, חורשים אותו לאחר-מכן, כדי לבטא את כניעת השלטון הקודם.
אבל, בעיני ההלכה, מהי אותה חרישה, ולמה היא עומדת בשורה אחת עם חורבן המקדש?
מה בעצם קרה בירושלים לאחר מרד בר כוכבא?
כדי לענות על כך נעיין בירושלמי על "ונחרשה העיר" : " "ונחרשה העיר" — חרש רופוס, שחיק עצמות, את ההיכל".
מישהו בשם רופוס חרש את ההיכל, לא את כל העיר.
מי הוא אותה דמות? טיניאוס רופוס היה נציב רומא ביהודה בימי מרד בר כוכבא, ובהיסטוריה הוא נודע כמי שחרש את ירושלים בעקבות המרד. אכן, יש בזה להעמיד בוודאות את הסיפא של המשנה בהקשרה ההיסטורי- תקופת בר-כוכבא.
"וחרישת איזה מקום היה אצל הרומיים לאות וסימן קללה שלא יבּנה עוד לעולם, וכפי חוקיהם לא היה רשאי עוד אדם לבנותו, על כן, אחרי ראה אדריינוס רב הכוסף של היהודים עוד לבנין ההיכל רצה להראותם שכל תוחלתם מהיום והלאה אפס ואין, וציווה לחרוש ההיכל, למען ידעו ברור כי לא ייבנה עוד".
אם כך, יש להבין מה היה מצבה של ירושלים לפני שהוא חרש את העיר?
חורבן בחז"ל אינו דווקא חורבן פיזי, אלא מבטא ביטול ריבונות יהודית וביטול של הלכות רלוונטיות. לענייננו, חורבן בית המקדש (בעקבות "המרד הגדול", בשנת 70 לספירה) התבטא בשני צורות: א. ביטול מוחלט של העצמאות היהודית;
ב. הפסקת עבודת הקרבנות ושאר מצוות המקדש. עם חורבן הבית, הסנהדרין עברה ליבנה וגם לא היה תחליף מלא לעבודת המקדש.
אבל, בשלב הזה הרומאים לא התכוונו להרוס את ההיכל. הם נשאו עמהם את כלי הקודש לרומא כמתואר בתבליט שער טיטוס, אבל המבנים העיקריים שהיו בהר הבית – בית המקדש והיקפו, ה"בניין הנאה של הורדוס" עדיין עמדו. הם השליכו אש במקדש, אבל זה שרף רק את החומרים הדליקים. אז כנראה שהפרוכות וקורות העץ נשרפו; אך עיקר ההיכל והסטווים, הבנויים אבן ושיש, עוד עמדו.
2023-07-09 11:18:23
שלשת שבועות
שלום וברכה 1. למעשה לפי מה שהבנתי – בגד שלא מברכים עליו שהחיינו מותר לקנות ולחדש עד ר"ח אב.בגד שמברכים בשעת הקנייה אין לקנות בכל בין המצרים.בגד שמברכים עליו בשעת הלבישה (ושכך המנהג) מותר לקנותו עד ר"ח ולחדשו אחרי ט באב. או לחדשו בשבת (חוץ משבת חזון).נכון?2. בהלכות ספירת העומר כתב הרב שהחושש שירדם מותר לשים שירים ברכב. אני מניח שהוא הדין בשלושת השבועות. השאלה האם זה גם בשבוע שחל בו? גם מוזיקה רועשת?
- כן
- ההיתר שנובע מחשש הירדמות שייך לדעת המחמירים, אבל לדעת הרב בכל מקרה מותר לשמוע מוזיקה שאינה שמחה בספירת העומר. האם מותר לשמוע מוזיקה רועשת בנסיעה – לא, גם מצד ימי האבלות וגם כי זה עושה את הנסיעה ליותר מסוכנת. האם מותר לשמוע מוזיקה ברכב בשבוע שחל בו תשעה באב – רק עצובה. ואם באמת חושב שיירדם בלא מוזיקה רגילה ולא שמחה, אפשר להקל.
2023-07-09 08:50:47
חידוש בגד בין המצרים
האם נערה שיוצאת לכמה ימים וחסרה בגדים יכולה לקנות בגד ולדרוך עליו או לכבסו טרם לבישתו כדי שלא תברך עליו שהחיינו?
לא מכיר קולא בזה. צריך לברך על בגד חדש שהחיינו גם אם דורכים עליו. היה צריך להערך לכך בזמן.
אם שייך, ואכן מדובר על צורך גדול, אפשר לקנות בגד ולחדש אותו בשבת שלפני תשעת הימים, גם אם מדובר על בגד של חול – ללבוש אותו חצי שעה בתוך הבית.
2023-07-08 21:29:21
תפילת עמידה
שלום וברכה. ברצוני לשאול בנוגע למאחר שמתפלל עמידה מילה במילה עם הש"ץ (וכן כשעושים תפילה קצרה): בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ הברכה השלישית שונה מתפילת הלחש, האם המאחר צריך לאומרה כנוסח תפילת הלחש או כמו החזן. והאם כאשר החזן מתפלל בנוסח שונה על המאחר לומר את הברכה השלישית/כל התפילה כנוסח החזן? תודה ושבת שלום
את הברכה השלישית צריך המתפלל לומר כפי נוסח תפילת הלחש כפי הנוסח של הסידור בו הוא מתפלל.
2023-07-07 10:04:03
מים להשקייה, מוקצה בשבת?
שלום כבוד הרב.במשפחה, היה לנו רעיון כדי להתמודד עם הבצורת (בצרפת). כשנוטלים ידיים (לסעודה, אחרי השירותים…), במקום שהמים המשומשים ילכו לכיור (כלומר לביוב), שמנו קערה בכיור כדי ליטול ידיים ולשפוך את המים המשומשים בקערה הזאת, על מנת להשקות צמחים על ידיהם אחרי השבת. אבל אי אפשר להשתמש במים הללו בשבת… לא לשתייה ולא לנטילת ידיים או כאלה דברים המותרים בשבת. למדתי שיש דין מוקצה למים המשומשים האלה.ואז רציתי להסביר לכמה אנשים מהמשפחה שיש דין מוקצה במים הללו. והם לא קיבלו את זה, ואמרו לי שאין דין מוקצה בכלל, כי לא יתכן שמים יכולים להיות מוקצה, וגם אפשר להשתמש בהם כדי לשטוף רגליים או להדיח כלים (דברים מותרים בשבת), וכוּ, כמו שהיו עושים בעבר בארצות צפון אפריקה (אלג'יריה, וכדומה).במצב כזה, האם אפשר לעשות תנאי בערב שבת, ולומר למשל: "אני (או אנחנו) אוספים את המים שנשתמש לנטילת ידיים כדי להשקות צמחים במוצ"ש, ובתנאי שיהיה אפשר לנו להשתמש במים שיהיו משומשים כדי להדיח כלים או לשטוף רגליים", ובכך לא יהיה דין מוקצה במים הללו?תודה מראש. צום קל, שבת שלום וכל טוב.
כיון שמותר להשתמש במים הללו לרחיצת הידיים שוב, או לשטיפת הבית, הם אינם מוקצה, בדיוק כפי שאמרו לך בני ביתך.
איסור מוקצה במים קיים במקרים הבאים (פניני הלכה שבת כג): אסור להניח בשבת כלי כדי לקלוט מים מלוכלכים שנוזלים מהגג אם אינם ראויים אפילו לשתיית כלב (מוקצה מחמת גופו), או כדי לקלוט מים נקיים שנוזלים מהמזגן (מוקצה מחמת 'נולד'). ובמקום צורך גדול כדי למנוע לכלוך או נזק, הדבר מותר. וכן מותר לפנות את המים שבכלי לפני שהוא מתמלא, כדי שלא ילכלכו את הרצפה, כדין כל דבר מטונף (גרף של רעי).
דרך אגב, למיטב ידיעתי, מים שיש בהם סבון ידיים או סבון כלים, אינם טובים להשקייה.
2023-07-06 17:14:10
ברכת הגומל על טיסה
שלום הרב! בפרק טז בסוף אות ז הרב כתב שאדם שיש לו חרדה בטיסה יכול לברך הגומל. לעומת זאת שם, בסוף אות ח כתב הרב שאין לברך למרות שהאדם פוחד האם מתחשבים בפחד האדם או שהולכים לפי סכנה.
רק לגבי טיסה, בגלל שעדיין רגילים לכתוב בספרים לברך, הרב לא רצה בשתי ידיים לכתוב אחרת, לכן נתן מקום לדעה זו. אבל סתם כך אין מקום להתחשב בפחד האדם, אלא הולכים לפי המצב האובייקטיבי כפי שכתוב בסעיף ח.
2023-07-05 20:02:38
ברכה בטעות בצומות הקלים
שלום הרב הרב כתב בפניני הלכה זמנים שאדם ששכח שהיום צום קל ובירך על מאכל ונזכר לפני שהוא אכל אזי הרב כתב שעדיף לא לאכול למרות שעובר על הברכה לבטלה. ולכאורה יש קושיה מדברי הרמא סימן רעא סעיף ה ששם מבואר שאדם שבירך על מאכל לפני ההבדלה יטעם ממנו ולא יעבור על ברכה לבטלה. ולכאורה נראה שיש סתירה בין הרמא שם לרב שליט״א האם יש תירוץ לקושיה זו?
החילוק הוא בין מקרה שבו המאכל הוא איסור עצמי, ובצום המאכל נחשב לאיסור. לבין מקרה שבו המאכל לא נחשב כאיסור אלא רק מצד הזמן, כמו בהבדלה וקידוש, ובזה אנו מקלים יותר. כך מבואר בפניני הלכה ברכות יב, יא. לכן דרך אגב גם מתירים לילד שהגיע לגיל חינוך לאכול לפני הקידוש בבוקר למשל, זאת לעומת הסיבה שאנו פוטרים ילדים מהצומות – משום סכנה. אבל אם לא היתה בכך סכנה, היה חיוב לחנך אותם לצום שעות (ולא רק הדרכה יפה).
2023-07-05 16:57:39
follow-up question kashrut
השאלה: שלום רב! בחוץ לארץ כשלנים בבית מלון, האם מותר לשתות קפה מהכוסות של הבית מלון שעשויים מחרס? הם משתמשים בכוסות אלו בעיקרן לקפה או תה. אבל יכול להיות שמדי פעם גם משתמשים בהם למשהו אחר כמו שוקו חם לא כשר. ואם כן משתמשים בהם לשתיה לא כשרה, האם זה אוסר את הכלי עכשיו לשתות בו קפה מכיוון שזה רק כלי שני? תודה, דניהתשובה:אין להשתמש בלא הכשרה של עירוי מים רותחים לתוך הכוס.שאלות המשך: .1 מכיוון שצריך להכשיר את הכוס, האם המים הרותחים צריכים לגלוש מעבר לשולי הכוס? .2 מכיוון שזה כלי חרס, האם פעם אחת זה מספיק או צריך ג' פעמים מים רותחים?
- כן. שהרי היו פעמים שהמשקה מן הסתם גלש, וכבולעו כך פולטו.
- לא. כיון שהחרס מצופה זכוכית, במקום שיש ספק אם בכלל נאסר, או במקום הצורך כשאין כלים אחרים וכד', ניתן להגעיל כרגיל.
- דינים אלו מבוארים בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2023-07-05 14:48:34
אישות
שלום. מתי מותר תשמיש דרך איברים.
בשעת הדחק מותר לקיים תשמיש דרך איברים, היינו הוצאת הזרע על גוף האישה ולא בתוכו, זאת כאשר לא ניתן לקיים את התשמיש בתוך הנרתיק ('כדרכה') או בפי הטבעת ('שלא כדרכה'). עיין בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2023-07-05 10:47:45
חגיגה ב3 השבועות
ישלנו חבר מאוד טוב שמתחתן יום אחרי ט' באב ואנחנו רוצים לעשות לו כזה ערב ישיבה של חברים,על האש מוזיקה וכאלה לשבת כמה חברים ביחד כי אחרי תשעה באב לא מספיק לפני החתונה. רצינו לדעת אם יש אפשרות לעשות אתזה ב3 השבועות בצורה כל שהיא? אפילו אם נגיד עושים איזה סיום מסכת זה יהיה מותר? או הצעה אחרת כל שהיא? תודה זה ממש חשוב לנו ! אפילו ר"ח עלה בתור רעיון ,השאלה אם זה סבבה
אפשר לפני תשעת הימים עם מוזיקת רקע רגילה – לא שמחה, ממכשיר אלקטרוני, בלי כלי נגינה חיים.
2023-07-05 07:49:39
Kashrut
שלום רב! בחוץ לארץ כשלנים בבית מלון, האם מותר לשתות קפה מהכוסות של הבית מלון שעשויים מחרס? הם משתמשים בכוסות אלו בעיקרן לקפה או תה. אבל יכול להיות שמדי פעם גם משתמשים בהם למשהו אחר כמו שוקו חם לא כשר. ואם כן משתמשים בהם לשתיה לא כשרה, האם זה אוסר את הכלי עכשיו לשתות בו קפה מכיוון שזה רק כלי שני? תודה, דני
אין להשתמש בלא הכשרה של עירוי מים רותחים לתוך הכוס.
2023-07-05 01:41:44
תפילה במטוס
בעז"ה אני עומד לטוס בקרוב מישראל לתאילנד. הטיסה אורכת שמונה שעות ועתידה לצאת מנתב"ג בשעה 0:00. מאחר ותאילנד מקדימה את ישראל ב4 שעות, הנחיתה צפויה להיות בשעה 12:00 בצהריים לפי שעון תאילנד. השאלה היא מהו זמן תפילת שחרית עבורי בטיסה? תודה רבה!
הכלל הוא שחלים על האדם דיני יום ולילה לפי מקום הימצאו באותו רגע על פני כדור הארץ. לכן ברגע שאתה רואה אור יום, תתפלל שחרית במטוס.
2023-07-02 17:45:45
שבת ,
שלום לך. האם קיימת אבחנה , ואם כן היכן, (בספר) בין מצב של הדלקת אור בנורת להט לנורת לד? תודה מראש על התשובה
פרק יז סעיפים א-ב.
2023-06-28 09:22:19
גילוח
שלום הרב האם מותר לגלח את השפם והזקן אם מכונת גילוח? תודה מראש
כן. יש מחמירים להתגלח רק עם מכונת תספורת, ויש מחמירים להתגלח רק עם מכונת גילוח שיש לה הכשר. ויש מקלים לגמרי. והבוחר יבחר.
2023-06-28 06:48:24
טורטיה
שלום הרב מה ברכתה של טורטיה (מחיטה), מזונות או המוציא? ובמידה וברכתה מזונות מה יהיה הדין אם היה שיעור קביעת סעודה? (בפניני הלכה ברכות לא מצאתי התייחסות ובכשרות א הוזכר הדין לגבי לחוח, בלינצ'ס וכדו' אבל היה כתוב בהערה שזה כי הם עשויים מבלילה רכה. ואילו הטורטיה עשויה מבלילה עבה).
דינה כדין מאפה מזונות. הדבר הוכנס בפניני הלכה ברכות להוצאה הקרובה – "גם דין טורטייה כדין פהב"כ, ואף שבצקה דומה יותר ללחם, שהוא בצק עבה ואין בו הרבה שמן או סוכר, כיוון שהיא דקה ויעודה לאכילת ארעי וכדי לתת בה מילוי, דינה כפהב"כ."
2023-06-28 06:47:13
אמירת קורבנות
שלום הרב למדתי בפרק יג בפניני הלכה תפילה על חשיבות אמירת הקרבנות עד כדי כך שאם אין זמן יש לדלג על הודו מזמור שיר וכו. רציתי לשאול שתי שאלות: א. האם כאשר אדם מאחר לתפילה ומספיק לו הזמן רק לברוך שאמר ואשרי, האם יש חשיבות לומר את הקרבנות בנוסף ולהתעכב עוד קצת? ב. באותו הקשר, אם לא הספיק לאומרם, האם יש עניין להשלים לאחר התפילה? תודה.
א. המאחר לתפילה צריך לדעת על מה הוא יכול לדלג כדי להגיע לתפילת עמידה יחד עם הציבור, או לפחות יחד עם החזן בחזרת הש"ץ:
אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה.
אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין. בשבת ויום טוב, מזמור 'נשמת' קודם בחשיבותו לחמשת פרקי ההללויות, והפרקים שרגילים לומר בכל יום קודמים לפרקים שמוסיפים בשבת ויום טוב.
ב. יש עניין לומר את פרשת התמיד, שכן אומרים את דברי חכמים על פיטום הקטורת בסוף התפילה.
2023-06-28 06:21:50
לש/צובע בשבת
שלום הרב, לגבי הכנת משקים עם powder (אבקה?) בשבת: נראה לי שפסק הרב שמבחינת לש, טוב יותר להוסיף דברים כמו קפה לתוך המים. אבל מבחינת צביעה, כתב הרב שעדיף לשפוך מים על תרכיז בהכנת מיץ (למשל). אז היום אפשר להכין כמה משקאות כשמערבבים מים ופודרה, ויש צבע בpowder. אז האם עדיף לשים את הpowder בכוס ואחר כך לשפוך את המים עליה, או לשפוך את המים ואחר כך להוסיף את הpowder?כל טוב, יהודה קרבל ניו יורק
החשש של לישה יותר חמור מהחשש של צביעה במשקים.
2023-06-27 22:20:19
נקמה ונטירה
במקרים רציניים שאנשים פוגעים עושים חרם מרביצים או מתעללים באדם מסוים מותר להם לנקום ולנטור?
תשובה לשאלתך נמצאת בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ליקוטים ב' פרק א. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2023-06-27 21:24:44
שבות דשבות בשבת
שלום, א. נכבה לנו המזגן בשבת, והיה מאוד חם עד שממש היה קשה להתנהל בבית גם לא היה חלונות. האם מותר בשעת הדחק כזו להדליק את המזגן בשינוי והווי שבות דשבות? ומה לגבי לומר לילד ללחוץ בשינוי ואז אולי זה שבות דשבות דשבות?ב. פעם היה לנו מקרה דומה בסוכה (בשבת חול המועד) עם מאוורר. האם עדיף לעשות כדלעיל בשינוי או לאכול בתוך הבית ומצטער פטור מן הסוכה ולהפסיד את המצווה?תושה
שבות דשבות מותר לצורך גדול ולצורך מצווה. אם חם מאוד וקשה מאוד להתנהל, זה צורך גדול. אם בגלל החום לא ניתן לאכול בסוכה, זה צורך מצווה, אבל בשביל השהייה עצמה בסוכה ניתן להקל רק ביום טוב להדליק את המאוורר בשינוי. כאשר אדם מסופק האם המקרה שלו הוא צורך גדול, יחשוב האם היה מוכן לשלם עבור כך סכום כסף לא גדול אבל גם לא קטן. כגון חמישים שקלים. פעמים רבות זה עוזר לדעת האם מדובר באמת על צורך גדול.
נכון כשאפשר לא להדליק את המזגן או המאוורר מול האנשים, משום שהדבר נראה שלא לכבוד השבת, ומשום שילדים או אנשים אחרים שאינם מבינים יפה את ההלכה, עלולים לחשוב שהדבר קל ויבואו להכשל בעתיד. ולכן כאשר הדבר אפשרי נכון גם לא לעשות עניין מהחום על ידי דיונים ציבוריים משפחתיים, אלא כאשר יש צרוך גדול לעשות את הפעולה הנצרכת בשקט.
2023-06-27 11:07:18