ועדת חקירה ממלכתית שתתמנה על ידי בית המשפט העליון לא תועיל במאומה • עלינו לערוך חשבון נפש עמוק • המלחמה שלנו על הארץ ועל תקומת עמנו כוללת מערכות רבות מאוד • כל המערכות צריכות תיקון • ישנם כמה תיקונים כלליים שכל אחד מהם מתפרט לאלפי פרטים • הטלית מבטאת את עולם החומר על ארבע רוחותיו, שטמונים בו כוחות אדירים • חוטי הציצית רומזים למצוות התורה, שמדריכות אותנו כיצד להוציא אל הפועל את כל הכוחות הטמונים באדם ובעולם
התקווה הייתה שנכריע את חמאס, זוהי המשמעות של ניצחון מוחלט. לצערנו זה לא קרה. בזכות מסירות נפשם של חיילינו היכינו באויבינו, אבל בהעדר תוכנית לניצחון לא ניצחנו. מצבנו עדיין מסוכן, אויבינו למדו שאפשר להכות בנו ולהמשיך להתקיים, והם זוממים את המערכה הבאה. יש להם סבלנות, והם ימשיכו לתכנן את המערכה הבאה. זו העמדה הדתית המאפיינת את האסלאם מראשיתו. כשנחזור לשגרה ונתעייף, הם יחזרו לתקוף. איראן הוכתה אבל שאיפתה להשמיד אותנו נותרה על כנה. בזכות חיילי היבשה והמוסד שחירפו את נפשם על הגנת העם והארץ ההרתעה שלנו שוקמה למחצה, אבל כאשר מדובר באויבים אידאולוגיים חדורי אמונה זרה, שיש להם תומכים אנטישמיים במדינות בעלות מעמד חשוב בעולם, זה לא מספיק.
עלינו לערוך חשבון נפש עמוק. ועדת חקירה ממלכתית שתתמנה על ידי בית המשפט העליון לא תועיל במאומה. הרי גם מערכת המשפט צריכה לעמוד לביקורת, ולא ייתכן שחברי הוועדה יחקרו את עצמם. מה עוד שלא שמענו מהמערכת המשפטית נטייה לערוך חשבון נפש בשום תחום.
ככלל אפשר לומר שכל המערכות הציבוריות צריכות שיפור ותיקון, זה לא אומר שהן גרועות במיוחד. האתגרים העומדים בפנינו עצומים, והמלחמה חשפה את החסרונות והחולשות.
אפשר לומר, שהואיל והכשל הוא רב־מערכתי – קשה למצוא גוף שיוכל לחקור ביושר את כל המערכות שכשלו. ניתן וראוי להקים ועדות לבדיקת נושאים מסוימים, כגון: היערכות הצבא למלחמה, כולל היעדר תוכניות ותחמושת; הכשלים במודיעין; תפקוד המטכ"ל בתכנון וניהול המלחמה; אחריות המערכת המשפטית, הייעוץ המשפטי ובג"ץ לכרסום בהרתעת האויב וביכולת הצבא למנוע את התעצמותו; אחריות הייעוץ המשפטי ובג"ץ לכשלים בניהול המלחמה ונפילת לוחמים; ובחינת האסטרטגיה הנכונה להתמודדות עם השבת חטופים.
האם נכון להקים ועדת חקירה לתפקוד הממשלה
במצב תקין, ועדת חקירה כזאת יכולה להועיל. לשם כך צריכים להתקיים שני תנאים: הראשון, חברי הוועדה צריכים להיות נקיים מכל הטיה פוליטית. והשני, מסקנות הוועדה צריכות להיות מוצגות לממשלה ולציבור, ובבחירות הבאות הציבור ייקח בחשבון גם את מסקנות הוועדה בעומדו לבחור את נציגיו לכנסת. אם יתברר שיש חשד לעבירה פלילית, הנושא יועבר לחקירת המשטרה כמקובל.
אולם במציאות שלנו, התנאי הראשון אינו יכול להתקיים. וכפי הנראה גם התנאי השני אינו יכול להתקיים, שכן כבר מזמן אישים רבים במערכת המשפט סבורים שתפקידם להתערב ברשויות אחרות, ובמידה רבה אף להיות שותפים בבחירת ראש הממשלה, השרים, היועצים המשפטיים, ראשי מערכת הביטחון וכל הפקידות הבכירה.
במצב כזה, אם הממשלה תראה לנכון, תמנה ועדה שתסייע לה לשפר את תפקודה. אבל אין אפשרות למנות ועדה ממלכתית. העם הוא שצריך להחליט בבחירות מי יהיו נציגיו לכנסת, והם יקימו את הממשלה.
התיקון מורכב מאין־ספור פרטים
במחשבה ראשונה נדמה שיש בעיה אחת שורשית, שבפתרונה הכול יסתדר, השאלה היא רק מה היא – האם בתפיסת הביטחון, בהכרת האויב, במדיניות החוץ, במערכת המשפטית, במערכת החינוך או בעולם התורה? אולם במחשבה שנייה, המלחמה שלנו על הארץ ועל תקומת עמנו כוללת מערכות רבות מאוד. בכל המערכות ישנם מרכיבים מוצלחים וישנם מרכיבים שיש בהם כשלים, ואין יסוד אחד שאם נתקן אותו הכול יסתדר. כל המערכות צריכות תיקון, וישנם כמה תיקונים כלליים שכל אחד מהם מתפרט לאלפי פרטים. חשוב לדעת מהם הכללים הצריכים תיקון, ובעזרת ה' נעסוק בכך בטורים הבאים. אולם בינתיים ראוי לדעת שמדובר בכמה כללים שמתפרטים לכל תחומי החיים, וכל אחד מאיתנו נתבע לעסוק כפי יכולתו בתיקון התחומים שבהם יש לו השפעה. זה עלול לייאש, אולם באמת זה משמח, מפני שזה נותן מקום להמוני אנשים להיות שותפים בקירוב הגאולה.
רעיון זה רמוז במידה מסוימת במצוות הציצית.
משמעות מצוות הציצית – הטלית והציציות
הטלית המרובעת מבטאת את האדם ואת העולם, שגנוזים בהם כוחות רבים, וכל זמן שאינם יוצאים אל הפועל האדם והעולם נותרים כגולם בלא תוכן ומשמעות. לכן הטלית שמקיפה את האדם, רומזת ל"אור המקיף", שהוא מעל ומעבר לאור המתגלה בעולם, ולכן הוא מתגלה באור שמקיף את העולם, וכן בכוחות הטמונים וכמוסים בתוך העולם. והציציות היוצאות מהבגד מבטאות את הוצאת הכוחות אל הפועל ("אור פנימי"). "ציצית" מלשון "ציץ השדה", שהעשבים הצומחים ומציצים מהשדה מוציאים אל הפועל את הכוחות שטמונים בשדה. אלא שהוצאת הכוחות אל הפועל היא אתגר מורכב ומסוכן.
נבאר יותר. הטלית מבטאת את עולם החומר על ארבע רוחותיו, שטמונים בו כוחות אדירים. בכל אטוֹם גלומה אנרגיה עצומה. אך השאלה כיצד ניתן להשתמש בכל הכוחות הללו בלא להינזק. כמו כן באדם, שהוא עולם קטן, ישנם רצונות וכישרונות עצומים אשר הופכים לעיתים ליצרים שמשחיתים את האדם והעולם. השאלה כיצד משתמשים בכל הכוחות העצומים הטמונים בעולם ובאדם באופן מיטיב ולא מזיק. הפתרון רמוז במצוות הציצית, שחוטיה רומזים למצוות התורה, שמדריכות אותנו כיצד להוציא אל הפועל את כל הכוחות הטמונים באדם ובעולם על פי סדר והדרגה ובכל תחומי החיים. לדוגמה: המצוות מדריכות אותנו כיצד לגלות באופן מתוקן את האהבה הגנוזה בליבו של האדם במסגרת הנישואין, המשפחה והחברה; כיצד לכוון את הרצון האנושי להתעשר באופן מיטיב; כיצד לבטא את השאיפות הלאומיות לשם החזון הגדול של תיקון העולם (על פי מהר"ל בנתיב העבודה טו).
ארבע כנפות
רק בגד שיש לו ארבע כנפות חייב בציצית, מפני שרק בגד כזה מבטא את העולם על כל צדדיו (אור החיים במדבר טו, לט). כלומר רק מתוך התקשרות לכלל המציאות שברא ה', אפשר להמשיך את תרי"ג מצוות התורה, שסוללות את הדרך המתוקנת להוצאת הכוחות שטמונים בכלל המציאות אל הפועל, באופן שמוסיף ברכה לאדם ולעולם. בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה".
מהכלל אל התפרטות מלאה
את הציציות צריך לחבר אל הכנף, שהיא הקרן שבקצה הבגד. ואף הציצית עצמה בתחילה כרוכה כגדיל, לבטא את הרעיונות הכלליים שבהדרכת התורה, ומהגדיל הם נחלקים לשמונה חוטים. כלומר, מתוך הרעיונות הכלליים מתפרטת הדרכת התורה בהדרגה עד לפרטי המצוות וההלכות. כיוצא בזה הטלית והציצית מבטאות את התהליך המדורג של הוצאת הכוחות אל הפועל.
ציצית בחולצה או חליפה עם צווארון
שאלה: מדוע לא חייבים להטיל ציצית בחולצה או בחליפה עם צווארון מקופל. הרי הצווארון יוצר שתי כנפות, ולמטה יש עוד שתי כנפות, נמצא שיש להם ארבע כנפות?
תשובה: בגד שחייב בציצית הוא בגד שיש לו שתי כנפות מקדימה ושתיים מאחורה, וזוויות הצווארון שהן מקדימה אינן נחשבות כנף בגד (רמ"א אורח חיים י, יב).
אפשר לבאר עוד, שמטבעו של הבגד שכנפותיו משתלשלות כלפי מטה, ולכן זוויות הצווארון שעומדות למעלה לקישוט אינן נחשבות כנף בגד. ואף שיש סוברים שנכון לעגל אחת מהפינות (מגן אברהם י, יג; משנה ברורה י, לו), נהגו ישראל מדורי דורות להקל בכך בלא פקפוק.
מעיל "פראק"
עוד שאלו על מעיל הפראק, המצוי אצל דיינים ורבנים, שיש לו שסע גדול מאחור, עד שרובו פתוח, ונמצא שיש לו שתי כנפות מקדימה ושתיים מאחור. יש אומרים שהואיל והוא כצורת בגד ולא כצורת טלית שחציה פתוחה, הוא פטור מציצית (ערוך השולחן י, טז-יט). ויש אומרים שהוא אכן חייב בציצית, אבל אם יעגלו את אחת הכנפות יהיה פטור (עיינו משנה ברורה י, לו). וכן נוהגים, לעגל את אחת הפינות שמאחור.
שמיכה בעלת ארבע כנפות שישנים בה ביום
שאלה: מדוע שמיכה פטורה מציצית, הרי יש לה ארבע כנפות, וישנים בה גם ביום שהוא הזמן שחייבים בו בציצית?
תשובה: בגד הוא הנועד לכסות את האדם בלכתו בביתו ומחוץ לביתו. לפיכך, שמיכות, אף שישנים בהן ביום, פטורות מציצית, הואיל ואינן בגד (מרדכי; שולחן ערוך אורח חיים יח, ב). אומנם היו שחששו שמא שמיכות שישנים בהן גם ביום חייבות בציצית, ולכן הקפידו לעגל אחת מכנפותיהן, ובמיוחד אם הן מצמר (מגן אברהם יח, ג; שולחן ערוך הרב ה).
אולם המנהג שלא להחמיר בזה, כי העיקר להלכה ששמיכה אינה בגד ופטורה מציצית (מור וקציעה, אשל אברהם בוטשאטש, ערוך השולחן יח, ח, ברית כהונה אורח חיים מערכת צ' יד).
וכן שמיכה שמתעטפים בה לפעמים על הספה וכדומה ("כרבולית") פטורה מציצית, כי היא נועדה לשמש כשמיכה ולא כבגד.
האם בגד מחוטים סינתטיים חייב בציצית
בגד עור פטור מציצית, מפני שאינו נעשה על ידי חוטים כדרך הבגדים, אלא עשוי משטח אחד (שולחן ערוך י, ד; לבוש, שולחן ערוך הרב). וכן יריעת ניילון או פלסטיק שעושים ממנה כעין בגד שנועד להגן על פועלים בעבודתם, פטורה מציצית, הואיל ואינה עשויה מחוטים.
כהמשך לכך, יש אומרים שגם בגד שעשוי מחוטים סינתטיים פטור מציצית (אגרות משה אורח חיים ב, א). אולם לדעת רוב האחרונים הוא חייב בציצית, כי אין הבדל בין בגד שעשוי מחוטים טבעיים לבגד שעשוי מחוטים סינתטיים, כל שהוא עשוי מחוטים חייב בציצית (הר צבי אורח חיים א, ט). אלא שמחמת הספק היו שהורו לא לברך על ציצית שבבגד זה (ציץ אליעזר יב, ג).
במשך השנים ייצור החוטים הסינתטיים השתכלל מאוד. בעבר הם היו באיכות גרועה, ורק מפני מחירם הנמוך השתמשו בהם להכנת בגדים זולים, שלא חיממו היטב בחורף והזיעו בהם בקיץ. אולם בינתיים איכות החוטים הסינתטיים השתפרה להפליא, וכיום מכינים מהם בגדים איכותיים, שלעיתים אף נחשבים טובים מבגדים מחוטים טבעיים. לכן יש לברך על טלית מחוטים סינתטיים (כדוגמת דרייפיט).
