שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת תצווה – לא הבניין עיקר – אלא החיים שמתנהלים בתוכו!

לב עבודת המקדש הוא קורבן התמיד, שמופיעה גם בפרשה שלנו:

וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד, אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם…וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה', עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם, וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי,  וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹוקים,  וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹוקיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹוקיהֶם!

 

הופעת קורבן התמיד בפרשתנו היא לכאורה שלא במקומו, אנו נמצאים לאחר השלמת הציווים על הקמת המשכן וחנוכתו, וכניסת אהרן ובניו לכהונתם, וכאן מופיעה פרשת התמיד. אך נשאלת השאלה, מדוע כאן? למה לא לדחות פרשה זו לספר ויקרא או ספר במדבר שבו נידונה העבודה במשכן? ואכן פרשת התמיד מופיעה גם בספר במדבר.

 

הרש"ר הירש מציין שבקיום הציוויים שנזכרו מתחילת פרשת תרומה עד פרשת התמיד שבפרשתנו אין "כדי לממש את התכלית המובטחת של השכנת שכינת ה' בקרב העם". תכלית זו צויינה בתחילת פרשת תרומה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", אבל העשייה עצמה אין בה די כדי להשרות שכינה. השראת השכינה תלויה דווקא בפרשת התמיד:

…רק התמסרות העם יום יום אל חזון התעודה היהודית המתגלם במקדש, התמסרות הבאה לידי ביטוי על-ידי עבודת התמיד של הכהנים בתוך המקדש, משיגה את התכלית הזאת ועושה את המקדש למעון השכינה…

מטרה זו לא הושגה אחת לתמיד על-ידי הקמת המקדש, היא רק נתאפשרה על-ידי כך. המטרה תושג רק אם המקדש יתמלא חיים ויעשה את פעולתו על-ידי מעשי ההתמסרות התמידיים של העם, כביכול נשימתו הלאומית של העם. זה טעם קרבן התמיד: התמסרות עולם של העם אל חזון תורת ה', שלשמו הוקם המקדש, חזון אשר הוא מטרת המקדש. משום כך בא הציווי על קרבן התמיד בהקשר ישיר עם קורבנות המילואים ובסמיכות הדוקה אליהם…

על פי הסברו של הרש"ר הירש מובן היטב מדוע שהשראת השכינה נזכרת רק אחר הציווי על התמיד, המשכן הוקם לשם השראת שכינה בישראל כפי שנאמר בתחילת פרשת תרומה. מטרה זו חוזרת שוב בפרשתנו: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹוקים", אולם, מציין הרש"ר הירש, אין השראת השכינה תוצאה של בניית המשכן – "מטרה זו לא הושגה אחת לתמיד על-ידי הקמת המקדש, היא רק נתאפשרה על-ידי כך". ברור שלצורך השראת השכינה צריך לבנות משכן אבל אין הבנין הגורם העיקרי להשראת שכינה אלא רק מאפשר אותה. ההגשמה של המטרה תלויה ב"התמסרות העם יום יום אל חזון התעודה היהודית המתגלם במקדש". רק עבודה יומיומית תגרום להשראת השכינה עבודת התמיד היא "התמסרות עולם של העם אל חזון תורת ה', שלשמו הוקם המקדש", והיא זו שגורמת להשראת השכינה.

 

גם בימינו לעיתים מקימים בניינים גדולים ומפוארים, למוסדות חינוך, בתי מדרש ובתי כנסת, אבל אסור לשכוח, הבניין וכל המערכת הגדולה שנבנית היא רק הפלטפורמה, והעיקר תלוי בתוכן הפנימי שיוכנס לפלטפורמה, אם עוסקים במוסדות חינוך, הקשר היום יומי בין המורה לתלמיד, הלמידה היום יומית, בסוף כל הבניין הגדול נועד לאפשר, את הרגעים הקטנים, אלפי רגעים קטנים שבונים אדם, שמצמיחים תלמיד, אם עוסקים בבית הכנסת, כל הבניין היפה והמפואר, נועד לאלפי רגעים של התייחדות של האדם מול קונו, של שפיכת הלב מול הבורא, של חוויות של תפילה יחד, עוד ועוד חוויות של התרוממות רוח ואמונה, וכך גם בבית מדרש, הבניין הגדול, נועד לרגעים של הבנה והתמדה, של התעלות והתקדשות על ידי חיבור לדבר ה' שמאיר את חיינו.

 

לפני חורבן המקדש הראשון, יזעק הנביא ירמיהו באחת הנבואות הידועות ביותר בתנ"ך:

אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה!

ומסביר המלבי"ם

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר, אל תאמרו, כי היכל ה' הוא היכל ה', רצה לומר, אל תחשבו שמצד שהוא היכל ה' ונבנה לשם ה' על ידי כך הוא היכלו, רצה לומר שעל ידי כך ישכון בו, לא כן. כי 'היכל ה' המה', רצה לומר דרכיכם ומעלליכם הטובים הם היכל ה'! – ועל ידם ישכן שם בקודש!

היכל ה', זה המעשים הטובים, היום יומיים, אלפי מעשים קטנים שבונים את השראת השכינה בישראל.

אנו בעת מלחמה, וב"ה אנו מנצחים, יום יום, אך הניצחון הזה בנוי על מאות אלפי מעשים קטנים של אלפי חיילנו, שיום יום ושעה שעה עושים את תפקידם, בגבורה ובאומץ, בהתמדה ובמסירות, ומשפחתם התומכת שיום יום מתפללת ופועלת לתמיכה ועידוד, להמשך החיים והחינוך, להמשך הצמיחה והשמחה.

כל ניצחון גדול וכל הצלחה משמעותית, בנויה על אלפי מעשים יום יומיים של מסירות, והפלטפורמות הגדולות, צבא, ישיבה, בית כנסת, ואפילו מדינה, הם המאפשרים למעשים הקטנים האלה הממלאים את הפלטפורמות תוכן להתקיים, להתגבש ולהצטרף לבניין גדול ונצחי!

יהי רצון שנזכה לפעול יום יום למילוי התוכן, בכל הכלים הגדולים שנבנו במסירות גדולה!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן