חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת ספירת העומר

האם מצד ר"ח מותר להסתפר בעומר (בלי קשר לההיתר של יום העצמאות)

לא.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-08 06:42:52

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

יש לך שאלה?

פרשת תצווה – לא הבניין עיקר – אלא החיים שמתנהלים בתוכו!

לב עבודת המקדש הוא קורבן התמיד, שמופיעה גם בפרשה שלנו:

וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד, אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם…וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה', עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם, וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי,  וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹוקים,  וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹוקיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹוקיהֶם!

 

הופעת קורבן התמיד בפרשתנו היא לכאורה שלא במקומו, אנו נמצאים לאחר השלמת הציווים על הקמת המשכן וחנוכתו, וכניסת אהרן ובניו לכהונתם, וכאן מופיעה פרשת התמיד. אך נשאלת השאלה, מדוע כאן? למה לא לדחות פרשה זו לספר ויקרא או ספר במדבר שבו נידונה העבודה במשכן? ואכן פרשת התמיד מופיעה גם בספר במדבר.

 

הרש"ר הירש מציין שבקיום הציוויים שנזכרו מתחילת פרשת תרומה עד פרשת התמיד שבפרשתנו אין "כדי לממש את התכלית המובטחת של השכנת שכינת ה' בקרב העם". תכלית זו צויינה בתחילת פרשת תרומה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", אבל העשייה עצמה אין בה די כדי להשרות שכינה. השראת השכינה תלויה דווקא בפרשת התמיד:

…רק התמסרות העם יום יום אל חזון התעודה היהודית המתגלם במקדש, התמסרות הבאה לידי ביטוי על-ידי עבודת התמיד של הכהנים בתוך המקדש, משיגה את התכלית הזאת ועושה את המקדש למעון השכינה…

מטרה זו לא הושגה אחת לתמיד על-ידי הקמת המקדש, היא רק נתאפשרה על-ידי כך. המטרה תושג רק אם המקדש יתמלא חיים ויעשה את פעולתו על-ידי מעשי ההתמסרות התמידיים של העם, כביכול נשימתו הלאומית של העם. זה טעם קרבן התמיד: התמסרות עולם של העם אל חזון תורת ה', שלשמו הוקם המקדש, חזון אשר הוא מטרת המקדש. משום כך בא הציווי על קרבן התמיד בהקשר ישיר עם קורבנות המילואים ובסמיכות הדוקה אליהם…

על פי הסברו של הרש"ר הירש מובן היטב מדוע שהשראת השכינה נזכרת רק אחר הציווי על התמיד, המשכן הוקם לשם השראת שכינה בישראל כפי שנאמר בתחילת פרשת תרומה. מטרה זו חוזרת שוב בפרשתנו: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹוקים", אולם, מציין הרש"ר הירש, אין השראת השכינה תוצאה של בניית המשכן – "מטרה זו לא הושגה אחת לתמיד על-ידי הקמת המקדש, היא רק נתאפשרה על-ידי כך". ברור שלצורך השראת השכינה צריך לבנות משכן אבל אין הבנין הגורם העיקרי להשראת שכינה אלא רק מאפשר אותה. ההגשמה של המטרה תלויה ב"התמסרות העם יום יום אל חזון התעודה היהודית המתגלם במקדש". רק עבודה יומיומית תגרום להשראת השכינה עבודת התמיד היא "התמסרות עולם של העם אל חזון תורת ה', שלשמו הוקם המקדש", והיא זו שגורמת להשראת השכינה.

 

גם בימינו לעיתים מקימים בניינים גדולים ומפוארים, למוסדות חינוך, בתי מדרש ובתי כנסת, אבל אסור לשכוח, הבניין וכל המערכת הגדולה שנבנית היא רק הפלטפורמה, והעיקר תלוי בתוכן הפנימי שיוכנס לפלטפורמה, אם עוסקים במוסדות חינוך, הקשר היום יומי בין המורה לתלמיד, הלמידה היום יומית, בסוף כל הבניין הגדול נועד לאפשר, את הרגעים הקטנים, אלפי רגעים קטנים שבונים אדם, שמצמיחים תלמיד, אם עוסקים בבית הכנסת, כל הבניין היפה והמפואר, נועד לאלפי רגעים של התייחדות של האדם מול קונו, של שפיכת הלב מול הבורא, של חוויות של תפילה יחד, עוד ועוד חוויות של התרוממות רוח ואמונה, וכך גם בבית מדרש, הבניין הגדול, נועד לרגעים של הבנה והתמדה, של התעלות והתקדשות על ידי חיבור לדבר ה' שמאיר את חיינו.

 

לפני חורבן המקדש הראשון, יזעק הנביא ירמיהו באחת הנבואות הידועות ביותר בתנ"ך:

אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה!

ומסביר המלבי"ם

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר, אל תאמרו, כי היכל ה' הוא היכל ה', רצה לומר, אל תחשבו שמצד שהוא היכל ה' ונבנה לשם ה' על ידי כך הוא היכלו, רצה לומר שעל ידי כך ישכון בו, לא כן. כי 'היכל ה' המה', רצה לומר דרכיכם ומעלליכם הטובים הם היכל ה'! – ועל ידם ישכן שם בקודש!

היכל ה', זה המעשים הטובים, היום יומיים, אלפי מעשים קטנים שבונים את השראת השכינה בישראל.

אנו בעת מלחמה, וב"ה אנו מנצחים, יום יום, אך הניצחון הזה בנוי על מאות אלפי מעשים קטנים של אלפי חיילנו, שיום יום ושעה שעה עושים את תפקידם, בגבורה ובאומץ, בהתמדה ובמסירות, ומשפחתם התומכת שיום יום מתפללת ופועלת לתמיכה ועידוד, להמשך החיים והחינוך, להמשך הצמיחה והשמחה.

כל ניצחון גדול וכל הצלחה משמעותית, בנויה על אלפי מעשים יום יומיים של מסירות, והפלטפורמות הגדולות, צבא, ישיבה, בית כנסת, ואפילו מדינה, הם המאפשרים למעשים הקטנים האלה הממלאים את הפלטפורמות תוכן להתקיים, להתגבש ולהצטרף לבניין גדול ונצחי!

יהי רצון שנזכה לפעול יום יום למילוי התוכן, בכל הכלים הגדולים שנבנו במסירות גדולה!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן