הבהרה לפתיחה: המאמר הזה מכוון בעיקר לשמיניסטים, אבל באמת, רוב הדברים מתאימים לכל התלבטות משמעותית שהאדם צריך לקבל בחיים.
אז איך בוחרים לאן להמשיך אחרי השמינית?
מידי שנה אני פוגש מאות שמיניסטים, ואני מודע לקושי שיש לקבל את ההחלטה לאן להמשיך בשנה הבאה.
מצד אחד, יש כל כך הרבה אפשרויות ומסגרות: צבא,עתודה,מכינה,ישיבת הסדר,ישיבה גבוהה ועוד. בכל אחת מהאפשרויות יש כל כך הרבה מגוון, השפע הזה מבלבל ומקשה מאד על הבחירה.
מצד שני, הבחירה הזאת היא כל כך משמעותית ובמידה רבה תקבע את הדברים החשובים ביותר בחיינו – תפיסת העולם שלנו ודרך החיים שלנו.
לפעמיים מתחשק פשוט להחליט וזהו, לגמור עם העניין ולהפסיק את הלבטים, אבל אז ייתכן שהבחירה לא תהיה הנכונה בשבילך.
אנסה להציע בחמישה צעדים קצרים את דרך הבחירה.
צעד ראשון: הצבת החזון
צעד זה הוא אולי הצעד החשוב והמשמעותי ביותר בתהליך הבחירה.
בספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" שואלת אליס את החתול – "האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?", "זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע", אמר החתול, "לא אכפת לי כל כך…" אמרה אליס. "אז לא משנה לאן תלכי," אמר החתול.
הדבר הראשון שצריך לדעת הוא לאן אתה רוצה להגיע, חשוב שתצייר לעצמך התוצאה הסופית, "סוף מעשה במחשבה תחילה".
אתה צריך לשאול את עצמך את השאלות הבאות:
מי אני רוצה להיות בעוד עשר שנים?
דמיין את עצמך בעוד עשר שנים, אילו תשובות היית רוצה לקבל על השאלות:
- אילו דברים בניתי בעצמי?
- איזה יידע קניתי?
- אילו מידות בניתי באישיותי?
- מה מוביל את חיי?
- איזה טוב אני מביא לעולם?
- איזו משפחה הקמתי?
ככל שתטיב לצייר לעצמך מי אתה רוצה להיות בכל מעגלי חייך, תוכל לדעת מה אתה מחפש לקבל במסלול שבו תבחר, ותוכל להתחיל לצעוד לבחירה מושכלת.
אני יודע, שחלק מכם אומרים – מאיפה אני יודע מה אני רוצה להיות בעוד עשר שנים?, ואני אומר לכם מתוך מאות אנשים שפגשתי גם אם אתה לא יודע, הלב שלך יודע. קח לך זמן להתבוננות, שאל את עצמך את השאלות וחכה לקבל את התשובות. אם תהיה סבלני ונינוח הם יגיעו, ואני אוסיף עוד דבר קטן לסיום, יש לנו נטייה לא להשאיר שאלות פתוחות, אבל בשאלות גדולות באמת כמו מה החזון שלי, צריך להיות אמיץ, ולהסתובב עם השאלה פתוחה יום-יומיים ולעיתים שבוע עד שהלב שלנו ייתן לנו את התשובות העמוקות לשאלות החיים.
צעד שני: הבנה למה בחירת ישיבה כל כך משמעותית?
הדבר הראשון שצריך לעשות כדי לבחור ישיבה זה לדעת מה החזון שלך, לאן אתה רוצה להגיע בחיים.
שאמרתי זאת לפני קבוצת שמיניסטים ביתק"א (ישיבה תיכונית קריית ארבע) שאל אחד התלמידים שאלה מצויינת: "הרב אומר שהבחירה תלויה בחזון, אבל אני לא מבין מה הקשר בין הישיבה שאלך לחזון, אני הולך לכמה שנים של לימוד תורה, הדברים החשובים בעייני, הם אווירה טובה, חברים שיהיה לי כייף איתם ורמי"ם שאתחבר אליהם – מה בין זה לחזון?"
ותשובתי אליו הייתה: "הליכה לישיבה איננה רק 'כמה שנים של לימוד תורה', הליכה לישיבה מטרתה לבנות דרך חיים, תפיסת עולם ובניין אישיות ומידות, מתוך לימוד התורה, הקשר שבין רב לתלמיד ודיבוק החברים, הבנייה הזאת היא שתקבע במידה רבה מאד את עתידו של האדם, אנו רואים איך כל ישיבה מצמיחה ומגדלת מתוכה אנשים שהולכים בדרך מסוימת, שמים דגשים מסוימים ופועלים על פי סולם ערכים שונה".
ואז תלמיד נוסף הרים את ידו ושאל: "מה הכוונה 'כל ישיבה מצמיחה אנשים שהולכים בדרך מסוימת', אנשים הם לא מחשבים שמתכנתים אותם, כל אחד הוא שונה ואחר?"
שמחתי מאד על השאלה, ועניתי: "נכון, כל אדם הוא עולם מלא, וכל אחד הוא ייחודי ומיוחד, ואף על פי כן, אדם שבא ללמוד תורה, הוא בא לשמוע, הוא בא לקבל, הוא בא להיות תלמיד, זה לא אומר ח"ו שהוא לא יפעיל מחשבה עצמית, לא ישאל שאלות קשות, כך היא דרכה של תורה, ובסופו של דבר יהיו וודאי דברים שלא יקבל ויסבור כרבנים אחרים, אבל יהיו גם דברים רבים שיקבל, וטוב שכך הוא בא ללמוד תורה, מפי מוסרי התורה, כך התורה עוברת מדור לדור, ממסירת רב לתלמיד, והוא בא להיות חלק מהשלשלת הזאת, ולימוד התורה משפיע כל החיים, על מקום המגורים, על המשפחה, על העבודה, על יחסו למדינה ולצבא, על הכול!"
בחירת ישיבה היא בחירת דרך חיים, כי כפי שאני מעריך שגם אתה רוצה ומתפלל, שהתורה לא תהיה רק עוד תוספת יידע, אלא תחולל מהפך נפשי, תיצור קומות חדשות של מחשבה, המטרה היא לא להסתפק בללמוד תורה, אלא לחיות תורה.
לכן החזון שלך – איך היית רוצה לראות את חייך? – הוא שאלת היסוד שאתה בא לבחור ישיבה.
הרבה מאד החלטות לא שוות את הזמן והאנרגיה שמשקיעים בהחלטה, ועדיף להחליט מהר, לא לפתוח את כל האופציות כי זה סתם יסבך, ואין לכך באמת השפעה משמעותית ששווה את המאמץ והאנרגיה של ההתלבטות, בהחלטה הזאת אני אומר לכם כמי שליווה אלפי אנשים בשנים האחרונות, שווה לבדוק הרבה מקומות, לפתוח את כל האופציות, לא לקבל החלטה פזיזה, כי אני מבטיח לכם שבעוד 20 שנה, תראו שזו הייתה החלטה מעצבת חיים.
אז תחשבו מה החזון שלכם ותפתחו את כל האופציות שנראות לכם שייכות, בלי להתעצל ולוותר לעצמכם…
צעד שלישי: התבוננות על בוגרי הישיבה – לראות את התוצאות בעיניים
עכשיו שאתה כבר עם חזון, ויודע לאן אתה רוצה להגיע ומבין את החשיבות. כעת אתה עומד לפני שאלה מורכבת: איזו ישיבה תעזור לך להגיע לאן שאתה רוצה להגיע?
זאת בהחלט שאלה קשה, ואני רוצה לתת לך דרך מצויינת – להתבונן בבוגרי הישיבה!
הדרך הטובה ביותר לבחון ישיבה זה להתבונן בבוגריה, אלו הגידולים של הישיבה, אלו האנשים שיצאו ממנה, הם המייצגים מה מקבל וקונה מי שלומד בישיבה.
על פי הפרמטרים החשובים לך תבדוק בבוגרי הישיבה:
- איפה הם מתגוררים – בקווים הראשונים של ההתיישבות? בגרעינים תורניים? בגבעת שמואל וכיו"ב? איזה שליחות יש במקום מגוריהם?
- כמה תורה הם לומדים ביום־יום? איזה סגנון של לימוד?
- האם יש משהו שמאפיין את המשפחות שהם מקימים: משפחות ברוכות ילדים? תורניות? סגנון תורני?
- מה השפעתם על החברה שסביבם? על עם ישראל?
אך כאן המקום לכמה הבהרות:
- אל תתבונן רק בבוגר אחד, תנסה להכיר לפחות שלושה או ארבעה בוגרים של הישיבה, ייתכן אחד שאיננו אופייני ומייצג.
- שים לב, אם רצונך להיות מורה או רב, התבונן במורים ורבנים שיצאו מהישיבה, אך אם רצונך להיות אדם שהולך לעסוק במגוון המקצועות האחרים, התבונן בבוגרי הישיבה שעוסקים במגוון המקצועות האחרים.
בטח אתה שואל על נקודה זו, מה ראיתי להפריד בין מורים ורבנים לבין שאר המקצועות, הסיבה היא שמורים ורבנים מעצם מקצועם קשורים יותר ללימוד התורה, לעולמות החינוך והאידאלים, אולם אתגר מורכב וגדול יותר עומד בפני מי שהולך לעסוק בשאר המקצועות, פעמים רבות הוא צריך ללמוד תקופה ארוכה באוניברסיטה, הוא נמצא בעולם החומר והחול, והאתגר שהוא עובר הוא אחר, וממילא מה הוא קנה בישיבה? ואיך זה משפיע עליו לאורך שנים? – זו שאלה אחרת ממי שממשיך בהוראה ורבנות.
- טוב להתבונן בבוגרים שעברו את גיל 30.
כיוון שהמטרה היא לראות את ההשפעה ארוכת הטווח של הישיבה, עדיף לראות את הבוגרים שכבר הקימו משפחות, נמצאים בעולם התעסוקה, התחילו להשפיע על סביבתם, ולא על בוגרים שנמצאים עדיין בישיבה, או שנמצאים בשלב לימודיהם באוניברסיטה או שנות העבודה הראשונות שלהם.
כדי להבהיר כמה הדבר חשוב אני רוצה לסיים בדוגמה מעולם בחירת המקצוע, דוגמה שאני רואה אותה כל שנה ושנה מחדש, בכל שנה רבים מבני שיעור ה' באים להתייעץ על בחירת מקצוע, ושוב ושוב אני מפנה אותם לבדוק אצל אנשים שעובדים במקצוע, לא אלו שלומדים את המקצוע, לא שעובדים שנה ראשונה, אלא אנשים שבמקצוע כמה שנים, ולברר את כל מה שמעניין אותם: מה עושים ביום יום? מה רמות השכר? מה אפשרויות הקידום? ועוד, וכל שנה רבים מחליטים לבחור מקצוע אחר מהצהרתם הראשונית בעקבות בדיקה זאת.
כולם מבינים שזו שטות לבחור מקצוע על פי מה שקורה בלימודים, אני מקווה שאתה מבין שזה ממש אותו הדבר לגבי ישיבה, בוחרים על פי הבוגרים ולא על פי האווירה הנחמדה שיש בישיבה.
אז צא והתבונן בבוגרי ישיבות.
צעד רביעי: לדעת להתמקד בעיקר
דיברנו על חזון, ההשפעה העצומה של הישיבה שתבחר על חייך ועל כך שאחת הדרכים הטובות ביותר לבדיקת ישיבה היא הכרות עם בוגריה ודרכם.
אני רוצה לדבר על אחד היסודות החשובים ביותר בבחירה, ההתמקדות בעיקר.
ברשותך אתן דוגמה מתחום אחר שגם משפיעה די הרבה על החיים – בחירת בת זוג.
מעבודתי עם רווקים רבים גיליתי שאחת הבעיות המרכזיות, שיש יותר מידי רצונות וציפיות מבת הזוג העתידית, ובחלקם אפילו סותרים: שתהיה רגועה ושלווה, אבל מתלהבת ומלאה חיוניות, שתהיה פרקטית ותקתקנית, אבל גם רוחנית וחסידית, שתהיה בעלת אידיאלים ודעה ברורה, אבל גם פתוחה ומקבלת, ועוד ועוד… נכון שברמה האידאלית זה לא סותר, אבל במציאות זה לא מסתדר…
ופה המקום לבחור מה הדברים שהכי חשובים לי, אין מישהי שלימה בכל הדברים, אין מושלמת (לא נעים להגיד אבל גם אתה לא מושלם…), ולכן צריך להתמקד ולבחור.
אותו הדבר גם בישיבה, לאור החזון, תבחר מה שלושת הדברים החשובים לך ביותר, ותתמקד בהם.
זה מורכב לבחור, אבל זה נצרך. יותר מכך, רוב האנשים שמגיעה לידם בחירה הם נאנחים חרישית, – הם נאנחים חרישית, "אוף זה קשה, לחשוב ולהתלבט…", אבל האמת היא שזו הייחודיות של האדם, זה מה שמייחד אותנו כאנשים, לעומת בעלי החיים, ולהבדיל המלאכים – יכולתנו להתלבט ולבחור, זהו לחלק מהפרשנים צלם האלוקים שניתן באדם, כלשונו של ה'משך חכמה: "הצלם האלוקי הוא הבחירה החופשית. בלתי טבע המכריח, מרצון ושכל חופשי, וזהו 'נעשה אדם בצלמנו', נניח מקום לבחירת האדם שלא יהיה מוכרח במפעליו ומחויב במחשבותיו. ויהיה בחירי חפשי לעשותו רק כאשר יחפוץ בהם".
לכן בשמחה גדולה ניגש לדבר הגדול והחשוב שנקרא: בחירה, ונכתוב לעצמנו לאור החזון, מהם שלושת הדברים החשובים לנו ביותר, ועל פיהם נמקד את חיפושינו אחר הישיבה בה נבחר.
אבל אי אפשר להסתפק בכך, ולפני סיום נעיר הערה אחת, וניקח שוב דוגמה מבחירת בת זוג (בקרוב אצלכם… אבל זה נושא אחר). אחרי שיש לנו את שלושת הדברים העיקריים, ברור שיש צורך בעוד משהו, צריך כימיה, יכול להיות שאפגש עם מישהי שיש לה את שלושת הדברים החשובים לי ביותר, באופן מושלם, אבל לא נעים לי איתה, לא בא לי להיפגש איתה, אין כימיה… זה אומר שזה לא מתאים לי…
כך גם בבחירת ישיבה, ישנם הדברים החשובים לי, אבל לא נחמד לי שם, לא מתחבר לרבנים ולחברים, אז זה לא מתאים. זה צריך להיות נחמד ונעים, וגם שיהיו שם שלושת הדברים החשובים לי.
אז זה הזמן. בחרו את שלוש הדברים החשובים לכם ביותר וצאו לישיבות שבררתם שיש בהן הדברים שחשובים לכם, והרגישו האם יש כימיה. אם יש את שניהם – מזל טוב! מצאתם את מקומכם.
איך לדעת שאני מתחבר ללימוד? – איך אדע שהלימוד בישיבה באמת יגע לי בחיים?
שהייתי בישיבת הדרום ברחובות, שאל אותי אחד התלמידים שאלה מצוינת: "הרב, אני רוצה ללכת לישיבה כדי לשנות את חיי, כדי להתעלות והתגדל, איך אני אדע שהלימוד בישיבה באמת יגע לי בחיים?"
ועניתי לו: "דבר ראשון, אני חייב להגיד שהשאלה מאד משמחת, ההבנה שאני הולך לישיבה לא לקניית יידע ומושגים בלבד, אלא לשנות את חיי, להרים אותם לגובה חדש, היא הבנה כל כך לא פשוטה, היא הבנה שרק מעטים עומדים עליה, ולכן השאלה ממש מרגשת!"
והמשכתי ואמרתי: "דבר שני, לעצם השאלה, שאתה מגיע לישיבה, המטרה היא לראות מה ההשפעה של התורה, של האווירה, של רבנים והחברים על חייך!
לכן, שאתה מגיע לבדוק ישיבה אל תבחן את הישיבה מבחוץ אלא מבפנים, כנס לישיבה, ללימוד בעיון ובבקיאות, לשיעורי ההלכה והאמונה, אתה מגיע לישיבה לכמה ימים תהיה בימים אלו בחור ישיבה לכל דבר, לאחר שתצא מהישיבה, תבדוק בתוכך, מה ההשפעה של הימים הללו, על המחשבות, הרעיונות, המעשים והרגשות, אם זו תורה שנוגעת בחייך ובליבך, אפילו בכמה ימים של לימוד אתה תזהה בעצמך תנועה פנימית!"
בשלב זה של השנה הייתם בכמה ישיבות, בדקתם, בחנתם, ואם נשארה התלבטות, ההצעה שלי היא, קחו את ההחלטה הגורלית הזאת ברצינות הראויה, לכו לישיבות שאתם מתלבטים לגביהן ותהיו בחורי ישיבה לשלושה ימים, אחרי שלושה ימים של לימוד בישיבה, אתם תזהו איזה מקום מניע אתכם יותר, נוגע בכם יותר ואז תדעו שזה מקומכם!
אם יורשה לי להשתמש במשל מעולם הספורט, אם החיים הם מגרש הכדורגל יש במגרש כמה תפקידים: שופט, צופה, פרשן ושחקן, בשלב ראשון הגעת לישיבה כשופט, אתה עומד מבחוץ ומביט מה טוב ומה פחות טוב, מה מתאים לך או ומה לא מתאים, בשלב זה אתה מוזמן לבוא כשחקן, להיכנס ללימוד, להיות חלק, זו חוויה אחרת ותחושה אחרת, שתעזור לך לדעת הרבה יותר טוב, האם זו הישיבה שלך.
כאן המקום להבהיר, איני מדבר על השאלה החיצונית באיזה מקום חשתם יותר נוח, באיזה מקום היה לכם יותר נחמד, אלא על דבר הרבה יותר פנימי, באיזה מקום חשתם שאתם מתקדמים, איזה מקום הצליח להניע אתכם, לגרום לכם שינוי מעשי, מחשבתי או רגשי, איזה מקום גרם לכם תנועה פנימית.
חשוב להדגיש נקודה מאד משמעותית, שמיניסטים רבים בוחרים ישיבה בעיקר על פי אווירה, וצריך לזכור שהאווירה היא לא העיקר, אלא רק אמצעי שמסייע לעיקר, לבניין האידאליים והערכים, בניין ההבנה והפנימיות בניין המידות והאישיות שהם הם בניין חיי התורה.
ממילא הבחינה האמיתית צריכה להיות האם אני מרגיש שבכוח הלימוד בישיבה לגרום לי לתזוזה, לתנועה, להתקדמות, להתחדשות פנימית ולבניין האישיות.
אז קדימה, תמצאו את הזמן (זה יכול להיות אחרי פורים…), לכו לישיבות שאתם מתלבטים לגביהן, ופשוט תצללו ללימוד לכמה ימים, אחריהם אתם כבר תדעו!
צעד חמישי : קבלת ההחלטה
אז איך מחליטים בסוף? קבלת החלטות זה משהו שנדרש כל החיים, איך עושים זאת נכון?
באימון מקובל לומר – כל החלטה חייבת להיות מלווה בעשייה, אז החלטת, מזל טוב, תתקשר לישיבה ותירשם, ובמקביל לכך, שלח סמסים לכל שאר אחראי השבושי"ם שהיית איתם בקשר, ותודיע להם שמצאת את מקומך. אל תשכח להודות להם… (מילה על אחראי שבושי"ם: כל ישיבה מייצגת דרך בלימוד התורה, בעבודת ה', ערכים ואידאלים, והיא מאמינה שמי שילמד בה, יזכה לגדול לצמוח ולהביא ברכה לעם ישראל ולעולם. אחראי השבושי"ם מנסים לעשות את הטוב ביותר מבחינתם בשביל השמיניסטים שהם פוגשים, שהוא לגרום להם ללמוד בישיבה שלהם. אז נכון, לפעמיים זה מעט מעיק שהם מתקשרים, אבל דעו לכם, מדובר באנשים חדורי שליחות ואידאלים, אז כבדו אותם ושלחו להם הודעה מפרגנת, יחד עם ההודעה הברורה שמצאתם ברוך ה' את מקומכם).
אם לא, מה חסר לך כדי לקבל החלטה? מה עוד אתה צריך לעשות או לדעת כדי לקבל את ההחלטה? (לדוגמא: לבקר שוב בישיבה ביום חול, לדבר עם בוגרי הישיבה…) – עשה רשימה מדויקת מה אתה צריך כדי לקבל את ההחלטה, ורשום את המעשים שנצרכים כדי שיהיה לך את כל מה שצריך כדי להחליט. ליד כל מעשה כזה תרשום תאריך מדויק מתי תעשה אותו, וקדימה, עשה זאת!
אם לא חסר לך כלום, אלא עצם הבחירה, תן לעצמך זמן, יום-יומיים, לא צריך יותר, ובחר לאיזו ישיבה ללכת. בטח עכשיו קופצות לך הרבה מחשבות: אבל איך אדע? אני מתלבט! שתי הישיבות טובות, וקשה לי לוותר על אחת… הכול נכון, אבל כאן המקום לומר שני דברים:
- כל המחשבות המתרוצצות האלה וחברותיהן, נמצאות בראשך כבר די הרבה זמן, והן לא עומדות להיעלם. להיפך ככל שזמן ההתלבטות עולה, החשש והפחד להחליט עולה, לכן, השיטה הטובה היא לקבוע זמן ולהחליט, ואחרי ההחלטה ההתלבטות הבאה בנושא תהיה בסוף זמן אלול.
- העובדה שיש לך ספק כל כך רציני, אומרת ששתי הישיבות טובות לך, מובן שלכל אחת יש יתרונות וחסרונות, אך שתיהן טובות לך, אז קדימה, בחר! אל תפחד! שתי האופציות טובות.
וחוץ מזה, הרשה לי לומר לך משהו: אתה משלם מחיר על אי ההחלטה, מחיר כבד. החלק החשוב באדם הוא הדעת, ואי ההחלטה, היא פגיעה קשה ביישוב הדעת. אדם שנמצא בתוך התלבטות משמעותית, דעתו לא מיושבת. הוא מאבד המון אנרגיה באי ההחלטה. זה כמו להשאיר את הפלאפון עם waze פתוח. אתה יודע מה זה עושה לסוללה… גם התלבטות ללא החלטה צורכת הרבה אנרגיה וחיים ממך. לכן צריך את האיזון. זו החלטה חשובה מאד, וכבר כתבנו על כך, אך מאידך אם יש בידך את כל מה שאתה צריך, אל תדחה לחינם את ההחלטה. זה לא יהפוך אותה לקלה יותר.
לסיום, בחייך תצטרך לקבל החלטות רבות. הספר הטוב ביותר שנכתב עד היום, בספרות החול, על חוקי ההצלחה של החיים, הוא לדעתי 'חשוב והתעשר' – נפוליון היל. והוא כותב שלאחר שחקר 25,000 אנשים מצליחים בעולם, מצא שמה שמאפיין אנשים מצליחים היא דרך קבלת ההחלטות שלהם. אנשים מצליחים מקבלים החלטות ומהר, ומשנים אותם לאט. על כן, הדפוס של התמהמהות בתהליך קבלת החלטות ואז לשנותן מהר – מסתמן כדפוס שגוי שאינו מקדם אותנו לעבר תוצאות רצויות.
בהצלחה גדולה,
הרב גור גלון – ראש הכולל בישיבת הר ברכה
