שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?
הרב בראל שבח

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שתי מגמות בלימוד תורה – בעיה ופתרון

מצוות לימוד תורה כוללת שני חלקים עיקריים.

האחד, לימוד התורה המעשי. מתוך הבנה שהחיים המעשיים, בין חיי הכלל ובין חיי הפרט, מוכרחים להיות מבוססים על פי הדרכת התורה – מתעורר באדם רצון לדעת את המצוות המעשיות כולן.

השני, לימוד התורה הרוחני. הרצון להתעלות ולהתקשר ע"י הלימוד אל הראשית, אל העיוניים העליונים, אל הנאצל והנשגב, אל עולם הנצח.

שני החלקים הנזכרים מולידים באדם רצונות מנוגדים. הלימוד המעשי מוליד באדם רצון להשקיע בלימוד הלכה לפרטיה. ולברר ולדעת מהו המעשה המותר, ומהו המעשה האסור, ומתוך כך לחיות על פי הדרכתה של תורה. ואילו הלימוד הרוחני מוליד באדם רצון להתעלות ללימוד תורה עמוק שהוא למעלה מהביטוי המעשי המשתלשל מלימוד זה לעולם הנגלה.

יש מי שגובר בקרבו אחד הרצונות, ומבטל את הרצון השני.

אם הרצון לידיעה המעשית הוא שגבר, יתבטל בכך הרצון להעמיק בידיעת ה'. מציאות זו עלולה להוביל לכך שהמצוות לא נלמדות ולא מובנות בצורה ישרה. כיוון שהמצוות נעשות ללא התבוננות והעמקה, הן נתפסות כחוק של מלך גדול ומפחיד שאין לעבור על דבריו, גם אם כרוך הדבר בפגיעה בדרך ארץ, ובמוסר האנושי הטבעי. מצינו בחז"ל סיפורים מזעזעים הממחישים עד לאן יכולים הדברים להגיע. "ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים, יותר משפיכות דמים" (יומא כג, ב. ע"ש במעשה כולו).

מאידך, יש והרצון ללימוד התורה הרוחני הוא שגובר על הרצון לידיעה המעשית, וע"י התגברותו מתבטל הרצון לדעת את המצוות המעשיות לפרטן. מציאות זו יכולה להביא את האדם לשקוד באהלה של תורה ימים ולילות מתוך כיסופים לחיים מלאי אידיאלים מופשטים. הרצון הוא להגיע "לאור היותר בהיר" ולא להסתפק "באותו האור הנמצא מהצדק גם במעשים היותר טובים". השתוקקות היא להגיע אל "האלהות העליונה… להבלע בקרבה, להאסף אל אורה" (צמאון לא-ל חי).

אלא שאף רצון זה לחיים בעולם הנצח בעוד האדם בעולם הזה, מוליד משברים וקלקולים. העולם המצומצם והמוגבל מתנוול, מחניק. "על כן יחלש לפעמים כח הרצון וכל עז החיים באנשים אשר דרישת אלהים היא מגמתם הפנימית". "על כן ימצאו על פי רוב תלמידי חכמים מבקשי אלוהים יגעים ועיפים ברוח" (שם).

מהו א"כ הפתרון? כיצד יש להתמודד עם שני הכוחות המתנגשים? התשובה היא שצריך לשמור על שני הכוחות בצורה מאוזנת, כך שאף כח לא יבטל את השני. השמירה על האיזון יכולה להיתפס כפשרנות, תורתו אינה רוחנית לגמרי שהרי מחובר הוא לתחום המעשי, ומנגד אינו לגמרי בתורה המעשית שכן מחובר הוא תורה הרוחנית. אך לאמיתו של דבר כאשר שני הכוחות באים לידי ביטוי בצורה מאוזנת – נוצר משהו חדש בעל תכונות חדשות שלא היו בכוחות המקור.

"מתוך ההתנגשות של אלה שתי התשוקות הבוערות, יצא אור מבהיק, כולל בקרבו עושר ספון, קלוע משני הכחות יחדיו, הרוחני והמעשי, ומשניהם יבנו נשמות שוממות, ויתכונן עם עולם, ההולך לחדש את נעוריו על ארץ מטעתו" (אורות התורה ו, יד)[1].

השילוב מוליד אור שיש בו איזון אמיתי. אור שיש בו פתרון לנשמות שוממות, נשמות הצמאות מחד לרומם את החיים הגשמיים ולקדשם, ועם זאת אינם חפצים שהשאיפה לקודש תבטל את העולם הזה.

כדי שנגיע למטרה זו עלינו ללמוד תורה בצורה שמשלבת את חיי הרוח וחיי המעשה; ללמוד סוגיות הנוגעות לחיי היומיום – לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא; לברר היטב את הסברה שבכל שיטה, ואת הבסיס הרחב המוסכם על כולם. מתוך כך נזכה בעז"ה להאיר אור מבהיק, שיביא לרצון אמיתי גם אצל רחוקים להתקרב ולשמור תורה ומצוות – טעמו וראו כי טוב ה'.

[1] מעניין לציין שבמקור פסקה זו מופיע בשמונה קבצים, קובץ ג, פסקה רס. הפסקה הקודמת, פסקה רנט, היא רשימה אישית של הרב, בה מתואר אותו המתח בין הרצונות אצל הרב קוק עצמו.

"לא לחנם נטע בי, אלו-ה כל הנפשות, את התשוקה התדירית לכל נסתר, לכל נאצל ונשגב. ולא לחנם הביאני לארץ ישראל… כל אלה נטעו בקרבי כדי להשתמש בהם להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושוה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה, חמושה בשכל טוב ובביקורת נאמנה, להרים קרן לעם ד', ולתשועת עולם אשר החלה לזרוח לו בארץ ישראל".

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן