חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

היום הזה – לפרשת כי תבוא

בפרשתנו מספרת התורה על הברית שכורת ה' עם ישראל, וכך אומרת התורה:

"הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ, וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְו‍ֹתָיו, וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"

ויש להתבונן בכמה וכמה עניינים:

  1. מה הכוונה 'היום הזה', מתי הוא זמן כריתת הברית? הפרשייה מופיעה מיד אחרי מקרא ביכורים, אבל זו פרשיה בפני עצמה, ומתי נכרתת ברית זו?
  2. מה פירוש הביטוי 'האמרת', 'האמירך', שהוא כפי שכותב רש"י ביטוי ייחודי בתורה?
  3. מהצד שלנו, חוץ מהביטוי האמרת, ברור מה חלקנו – לקבל על עצמנו את ה' כמלך, ללכת בדרכי ה' ולשמור את מצוותיו בכל ליבנו ונפשנו ולשמוע לקול ה'. אך בצד של הקב"ה לא ברור מה ההתחייבות – להיות לו לעם סגולה – מה הכוונה? לשמור כל מצוותיו – זה החלק שלנו ולא של הקב"ה? וגם להיות עם קדוש לה' אלוקיך – זה דבר שאנו צריכים לעשות ולא הוא.

כדי לא להאריך מדי נענה רק על השאלה הראשונה, ואי"ה ויזכנו בשנה הבאה ננסה להשלים את שאר השאלות.

מהו 'היום הזה'?

רש"י מבאר: 'היום הזה ה' אלוקיך מצווך – בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטווית עליהם', כלומר, לשיטת רש"י היום הזה, הוא כל יום ויום. כל יום הקב"ה כורת איתנו ברית מחדש, כל יום יש הזדמנות להיכנס לברית עם הקב"ה, וכל יום האדם והעם נדרשים לבחור מחדש ולהיות שייך לברית האלוקית.

הקב"ה דורש מעם ישראל לחוש יום יום את הזכות והחסד שיש להם להיות שייכים לקב"ה, להיות מחוברים לדבר ה', להיות האומה שנושאת בעצם קיומה שם שמיים.

הרמב"ן מבאר: "היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות – הנה השלים משה לבאר את התורה ולחדש כל המצות אשר צווה אותו השם לחדש להם, ולכך אמר היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, כי כבר השלמתי לך הכול", כלומר, לשיטת הרמב"ן הברית היא רק אחרי שנאמרה כל התורה כולה. הברית האלוקית עם ישראל היא על התורה כולה – רק שמירת כל התורה כולה תייצג באופן שלם את הופעת הקב"ה בעולם, רק תורת ה' תמימה היא המשיבת נפש, שלימות התורה היא המרוממת את כל המציאות. זהו עקרון יסוד חשוב מאד, ספר תורה שחסרה בו אות אחת הוא פסול.

האור החיים הקדוש מבאר: "ונראה שכונת הכתוב היא על זה הדרך לפי שכל התורה צווה אותה ה' בהר סיני בין דברים שיש בהם קום עשה באותו זמן בין דברים שאינם בקום עשה אלא לאחר זמן כאותם האמורים בפרשה זאת, בכורים ומעשרות שאינם נוהגים אלא בארץ, וצווה ה' אותם הגם שלא היה זמנם מטעם כדי ללמוד אותם ולקבל שכר על קבלתם, ואמר להם משה כי הן היום מצוה אותם לעשות החוקים האלה שהם בכורים ומעשרות שעד היום נצטווו ללמוד דיניהם לבד והיום הזה מצוה אותם לעשות כי הגיעו לארץ, ותיבת היום לאו דווקא אלא זכר זמן המוכן בשם היום הזה", כלומר, לשיטת האור החיים היום הזה הוא יום ההתחייבות שלהם במצוות התלויות בארץ, שזה אחרי ירושת הארץ וחלוקתה לשבטים – זהו יום הברית, כי אי אפשר לשמור את התורה אלא בשלימות הארץ ויישובה. הברית האלוקית עם ישראל יכולה להיות רק בארץ ישראל, הופעת דבר ה' בעולם באופן שלם יכול להתקיים ולהופיע רק בישראל.

כמו שכותב הרב באדר היקר:

"…מההרגשה הגדולה של המוסר האדיר, הנחמד והנעים, הנמצא בעומק המצות המעשיות כולן, שבאמת עיקר תעודתן הוא בארץ ישראל ובזמן התחיה הלאומית הגמורה, אבל כמה כדאי הוא התכלית הנעלה הזה לרדוף אחריו ברגש מלא עז ד' של עבודת דור דורים, 'אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוץ לארץ, היו מצויינים במצוות, ש'כשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים, … שירמיהו אמר הציבי לך ציונים אלו המצוות שישראל מצויינים בהם".

אחרי ההתבוננות בדברי המפרשים השונים, יש להעיר הערה כללית: בענייני אמונה אין צורך להפוך את הדברים למחלוקת, יש כאן צדדים שונים של אותו העניין – הברית האלוקית, איננה עניין היסטורי אלא היא דבר חי שמתחדש יום יום, כי הם חיינו ואורך ימינו, והברית החיה הזאת יכולה להתקיים באופן שלם רק בשלימות התורה והארץ, כגוף חי שכל חיתוך בו, פוגע בחיוניותו.

יהי רצון שנזכה לחיות יום יום את הברית האלוקית, להיות מחוברים לכל מרחבי התורה והארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן