חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת חוקת – מה בין פרה אדומה לאמירת הקדיש?

התרבות בימינו מאתגרת את המאמין המבקש להצדיק את מעשיו ולהסביר את אמונתו באופן עמוק וערכי. אחד מסממני התרבות הוא הרצון לרדת לעומקם של דברים ולהבין את משמעותם. האדם המודרני מבקש לפעול בחייו מתוך מודעות והבנה רציונאלית, ולהימנע מעשייה כל זמן שאינו מבין את משמעותה. למאמין קל להזדהות עם המצוות המבטאות ערכים אוניברסליים ('משפטים'), כדוגמת: איסורי גניבה ורציחה וכיבוד הורים. אולם מצוות התורה הרחוקות מהבנה אנושית ('חוקים'), כדוגמת: פרה אדומה, שעטנז ובשר וחלב משאירות את המאמין – 'בסימן שאלה'.

שלמה המלך ניסה להיכנס לעובי הקורה ולפצח את טעמי חוקי התורה, אך במצוות פרה אדומה הוא נתקל בחומה בצורה. ועל כך דרשו חז"ל: "אמר שלמה על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, 'אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי' (במ"ר יט, ג).

באופן עמוק, ניתן לראות כי מעלתה של מצוות פרה אדומה נובעת דווקא בסודה המטהר את טומאת אבי אבות הטומאה – המת. אחד מיסודות האמונה הוא שעולם החומר ועולם הרוח שזורים זה בזה, וטומאה גופנית מבטאת רובד של טומאה רוחנית-מוסרית העומדת ביסודה. התורה מסתכלת אל תוככי נפש האדם, ועל מקרה בו יכול להיוולד ספק אמוני או קלקול מוסרי תוטל טומאה. קו רעיוני מתוח בין סוג הטומאה לבין תהליך הטהרה המיועד לה, כאשר הצד המעשי בתהליך הטהרה נותן מענה גם לטהרה המוסרית הנדרשת לאדם.

לאור הנחתנו, מובן מדוע טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר. האנושות כולה עומדת בפני שוקת שבורה בהתמודדות עם המוות. מרגע שגורשו אדם וחווה מגן-עדן ירדה מיתה לעולם, ובן אנוש אינו אלא בן-מוות, "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת" (קהלת, ג, ב). המפגש עם המת יכול להרעיד את אמות הסיפים של בניין  אמונת האדם בבוראו. השכול והצער מעוררים את האדם לשאול ולברר: "מדוע זה קרה דווקא לנפטר? האם אין צדק בעולם? האם העולם מתנהל כ'רולטה רוסית' – ולית דין ולית דיין"?

כתשובה לספקות אלו מופיעה מצוות פרה אדומה. כניסת טמא המת דווקא בשערה של היטהרות המשוללת כל טעם רציונאלי, מחזקת את יסודות בניין האמונה. בשונה מפעולות בהן האדם פועל מכוח טעמן, חוקת פרה אדומה אמורה להקנות לאדם את מידת הענווה, ומכפיפה את קומת שכלו בפני דרכי הא-ל. יכולת האדם לחקור את הנהגת ה' בעולמו מוגבלת היא, ועל בקשת משה מהאלוקים: "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ", השיב ה': "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". ראיית והבנת שיקולי הנהגת החכמה האלוקית נסתרות הן לבר אנוש כל עוד נשמת ה' באפו (ע"פ ברכות ז, א). ועל כך התנבא ישעיה באומרו: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'" (ישעיה נה, ח).

אין ביכולתנו לענות על השאלות שמתעוררות בעקבות המפגש עם המוות. אולם, ההיטהרות על ידי פרה אדומה מלמדת, שכשם שעשייה זו מתקיימת רק מכוח גזרת שמים וללא הבנת שכל אנוש, כך המוות הוא גזרת שמים ללא יכולת הבנת האדם. בקיום חוקת הפרה הטמא מעיד כי חרף המפגש עם המוות הוא נשאר נאמן לאמונתו, ועשיית גזרת הא-ל – הלא מובנת – מצהירה על הצדקת הדין: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב, ד).

רעיון זה מתבטא גם באמירת הקדיש של האבלים. באופן זה, האבלים מעידים בפרהסיה כי על אף שנמתחה עליהם מידת הדין שהטילה מוות במשפחתם, אמונתם בבורא ובהנהגתו בעולם אינה נסדקה. כהוכחה לכך הם מגדלים ומקדשים ברבים את שמו של האלוקים באומרם: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא". הגדולה של האלוקים מתבטאת גם במקומות בהם קטנה דעתנו מלהבין את דרכיו. דברינו מבררים את מעלתה של אמירת הקדיש. על ידי חיזוק אמונת האבלים בה' ובהשגחתו על ברואיו, נגרם נחת רוח לנשמת הנפטר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן