שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת חוקת – מה בין פרה אדומה לאמירת הקדיש?

התרבות בימינו מאתגרת את המאמין המבקש להצדיק את מעשיו ולהסביר את אמונתו באופן עמוק וערכי. אחד מסממני התרבות הוא הרצון לרדת לעומקם של דברים ולהבין את משמעותם. האדם המודרני מבקש לפעול בחייו מתוך מודעות והבנה רציונאלית, ולהימנע מעשייה כל זמן שאינו מבין את משמעותה. למאמין קל להזדהות עם המצוות המבטאות ערכים אוניברסליים ('משפטים'), כדוגמת: איסורי גניבה ורציחה וכיבוד הורים. אולם מצוות התורה הרחוקות מהבנה אנושית ('חוקים'), כדוגמת: פרה אדומה, שעטנז ובשר וחלב משאירות את המאמין – 'בסימן שאלה'.

שלמה המלך ניסה להיכנס לעובי הקורה ולפצח את טעמי חוקי התורה, אך במצוות פרה אדומה הוא נתקל בחומה בצורה. ועל כך דרשו חז"ל: "אמר שלמה על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, 'אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי' (במ"ר יט, ג).

באופן עמוק, ניתן לראות כי מעלתה של מצוות פרה אדומה נובעת דווקא בסודה המטהר את טומאת אבי אבות הטומאה – המת. אחד מיסודות האמונה הוא שעולם החומר ועולם הרוח שזורים זה בזה, וטומאה גופנית מבטאת רובד של טומאה רוחנית-מוסרית העומדת ביסודה. התורה מסתכלת אל תוככי נפש האדם, ועל מקרה בו יכול להיוולד ספק אמוני או קלקול מוסרי תוטל טומאה. קו רעיוני מתוח בין סוג הטומאה לבין תהליך הטהרה המיועד לה, כאשר הצד המעשי בתהליך הטהרה נותן מענה גם לטהרה המוסרית הנדרשת לאדם.

לאור הנחתנו, מובן מדוע טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר. האנושות כולה עומדת בפני שוקת שבורה בהתמודדות עם המוות. מרגע שגורשו אדם וחווה מגן-עדן ירדה מיתה לעולם, ובן אנוש אינו אלא בן-מוות, "עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת" (קהלת, ג, ב). המפגש עם המת יכול להרעיד את אמות הסיפים של בניין  אמונת האדם בבוראו. השכול והצער מעוררים את האדם לשאול ולברר: "מדוע זה קרה דווקא לנפטר? האם אין צדק בעולם? האם העולם מתנהל כ'רולטה רוסית' – ולית דין ולית דיין"?

כתשובה לספקות אלו מופיעה מצוות פרה אדומה. כניסת טמא המת דווקא בשערה של היטהרות המשוללת כל טעם רציונאלי, מחזקת את יסודות בניין האמונה. בשונה מפעולות בהן האדם פועל מכוח טעמן, חוקת פרה אדומה אמורה להקנות לאדם את מידת הענווה, ומכפיפה את קומת שכלו בפני דרכי הא-ל. יכולת האדם לחקור את הנהגת ה' בעולמו מוגבלת היא, ועל בקשת משה מהאלוקים: "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ", השיב ה': "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". ראיית והבנת שיקולי הנהגת החכמה האלוקית נסתרות הן לבר אנוש כל עוד נשמת ה' באפו (ע"פ ברכות ז, א). ועל כך התנבא ישעיה באומרו: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'" (ישעיה נה, ח).

אין ביכולתנו לענות על השאלות שמתעוררות בעקבות המפגש עם המוות. אולם, ההיטהרות על ידי פרה אדומה מלמדת, שכשם שעשייה זו מתקיימת רק מכוח גזרת שמים וללא הבנת שכל אנוש, כך המוות הוא גזרת שמים ללא יכולת הבנת האדם. בקיום חוקת הפרה הטמא מעיד כי חרף המפגש עם המוות הוא נשאר נאמן לאמונתו, ועשיית גזרת הא-ל – הלא מובנת – מצהירה על הצדקת הדין: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב, ד).

רעיון זה מתבטא גם באמירת הקדיש של האבלים. באופן זה, האבלים מעידים בפרהסיה כי על אף שנמתחה עליהם מידת הדין שהטילה מוות במשפחתם, אמונתם בבורא ובהנהגתו בעולם אינה נסדקה. כהוכחה לכך הם מגדלים ומקדשים ברבים את שמו של האלוקים באומרם: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא". הגדולה של האלוקים מתבטאת גם במקומות בהם קטנה דעתנו מלהבין את דרכיו. דברינו מבררים את מעלתה של אמירת הקדיש. על ידי חיזוק אמונת האבלים בה' ובהשגחתו על ברואיו, נגרם נחת רוח לנשמת הנפטר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן