חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת נח -בין צדיק גמור לצדיק יחסי

רש"י בפרשה מביא מחלוקת חכמים בהשוואת נח לאברהם:

"יש מרבותינו דורשים אותו לשבח – כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"

השוואה זו מעלה שאלה:

מה זה בכלל משנה אם היה נחשב צדיק בדורו של אברהם או לא?

למה להמעיט במעמדו ביחס לדור אחר? מה אנו מרוויחים בזה?

אכן, בקריאה חיצונית ההשוואה נראית  סתמית ולא במקום. אולם, כאשר מעיינים ביסוד המחלוקת נוכל לגלות כי ההשוואה צמחה מתוך רצון לברר מהי צדיקות אמיתית.

תיקון עולם

דעה אחת סוברת לגנאי.  נח אינו צדיק אמיתי, אלא צדיק יחסי. אדם שנשמר מלחטוא ומצליח לשרוד בדור חטאים הוא אכן בעל מעלה, ואין להתכחש לכך. אולם, צדיקות אינה שרידות, ושמירה על ד' אמותיך. הצדיק האמיתי הוא זה שיוצא מן התיבה מבלי שיאמרו לו לעשות זאת! אדם שיוצא מהמרחב הפרטי אל העולם בשביל לתקן!  נח בנה תיבה בשביל לשמור על הגרעין של הבריאה, ויצא מן התיבה רק לאחר שהקב"ה ציווה אותו לכך – וזאת הוכחה למהות שרידותו.

לפי דעה זו, אין פלא שהוא נפל וחטא לאחר יציאתו מהתיבה. בנקודה זו התגלה שלנח היה 'שכפ"ץ' להתגונן מתרבות אנשים חטאים. וכאשר, הוא 'לבד' ואין ממה להתגונן, אז טבעו האמיתי יצא החוצה. כי אם אתה מתעסק רק בשרידות – סופך ליפול.

ה'משך חכמה' מתייחס לכך בכיוון אחר ומשלים:

"חביב משה מנח, שנקרא איש האלקים. שהיינו חושבים שהמתבודד יעלה יותר, ובכל זאת, נח שהתבודד ולא הוכיח דורו ירד ממדרגתו, ומשה שמסר נפשו על ישראל להרג המצרי, שזו פחיתות, נתעלה ונקרא איש האלקים". (שם ט כ)

שב ואל תעשה עדיף

מנגד, הדעה השנייה סוברת כי די לאדם לשמור על הקיים בשביל להיקרא צדיק גמור. 'והווי מחשב שכר מצווה כנגד הפסדה' – ישנם מספיק אתגרים בחוץ העלולים להכשיל את האדם, ואז מה הואילה היציאה החוצה!! אם ישנם אנשי מעלה שיכולים לצאת החוצה ו'כל הכבוד להם', אך מכאן לפגוע  בצדיקים שמסתתרים בתיבה – זה רחוק מאד.

אז מהי ההכרעה?

הרב קוק מספק את התשובה:

" כמו שנתקן העולם כולו על ידי גידול בעלי חיים והספקת מזונם, בתוך התיבה, רק לא היה אפשר להתפשט בעולם מצד שמידת הדין גרמה שיהיה מבול על פני כל הארץ, לכלות פשע ולהתם חטאת. וכמו-כן התיקונים הגדולים של מאורות הקדושה לא היה אפשר שיתפשטו בעולם, מפני טפשות לב אנשי העולם על ידי זוהמת מעשים רעים ותשוקות דמיוניות. אבל כשישלם העולם יצאו חפשי מהמאסר, וכן כשישלם הגוף יצאו חפשי אותם הכחות… והוא ענין שילוח העורב והיונה, שימצא האדם בנפשו דרכים, שיוכל לנסות כחותיו בדבר שלא יהיה חשש הפסד וסכנה, כמו נח ששלח מעופפים שכנפיהם מגינות עליהם ממי המבול, וכשיראה שהקלקול לא נתקן לגמרי יאסוף אותם אל תיבתו, עד שידע כי חרבה פני הארץ, ואז יתישב הרבה עד שימצא בעצמו שמצד כבודו של הקב"ה וקיום תורתו ראוי לו להחפש, וזהו דוגמת מאמר השי"ת לנח צא מן התבה".

(מוסר אביך ב,א)

אכן ישנם מצבים בחיים המצריכים מהאדם להיכנס לתיבה ולהתגונן. וכשם שנח שלח את העורב והיונה בשביל לבדוק האם מסוכן מחוץ לתיבה, כך מוטל על האדם. אבל בשונה מנח – על האדם לצאת מהתיבה בעצמו! כי התיקון העצמי יתקיים רק בתיקון האחר, תיקון העולם.

לכן נח מתואר כי 'התהלך עם האלוקים', כלומר הלך יחד עם האלוקים, 'עשה מה שצריך לעשות' בשביל להישמר מלחטוא.

אולם, את אברהם הקב"ה מצווה "התהלך לפני והיה תמים". צא להיות בראש המחנה, תוביל ותתקן את העולם כי לכך נבחרת. ואכן אברהם עשה זאת מעל המצופה, והוא היחיד שהעיד עליו הקב"ה 'זרע אברהם אוהבי'.

יהי רצון שנזכה לדעת מתי להיכנס לתיבה ולאגור כוחות לקראת היציאה לתיקון עולם

שבת שלום

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן