שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?
הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת תצוה – השמן והחוכמה

שמן זית

העבודה הראשונה שמוזכרת בתורה, בנוגע למשכן, היא העלאת נר התמיד, והדבר הראשון שמוזכר בתוך עבודה זו הוא לקיחת השמן המובחר: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד".

נראה שעניינה של עבודה זו מרמז על כל עניין המשכן בפרט, ועבודת ישראל בכלל. מגמת עם ישראל היא להביא אור לעולם. המקדש מכונה 'אורו של עולם', שכן מגמתו היא להפיג את החשכה המצויה- את החושך שעופף את הכל (עוד טרם בריאת העולם)- ולהביא את אור ה' לכל מחשכי הארץ. כך למשל אנו רואים בברית בין הבתרים, שישנה אימה וחשיכה גדולה, ובתוך אלה עובר לפתע תנור עשן ולפיד אש, ואז נחתמת הברית עם אברהם אבינו, אביהם של ישראל.

ננסה היום להתבונן מעט בפסוק הפותח את פרשתנו, על מנת ללמוד באיזה אופן מאירים, ובמה תלויה ההארה.

התורה מצווה על שמן זית זך, כתית. השמן מכוון לחוכמה, וכמדומה שיש כאן אמירה יסודית שהארת העולם תבוא מהארת הדעת. תיקון העולם תלוי בכך שנעמיד את התפיסות הנכונות, הערכים המדויקים, והאידיאלים המכוונים, על תילם.

ללא טהרת הבית לא יוכל העולם לעלות על מסלול. יש החושבים שתיקון העולם תלוי במידות הטובות, בהעמדת הנימוסים היפים במקומם. כמדומה שהעמדת השמן כראשון במעלה מכוונת אותנו לכך שהדבר היסודי, ממנו הכל יבנה, הוא התפיסות, העמדות, האידיאלים והמחשבות.

באמצעות רעיון זה מסביר מרן הרב קוק זצ"ל את ההבדל גישתו לבין תנועת המוסר של ר' ישראל סלנט, שתנועת המוסר עובדת על המידות דרך הרגש, ואילו לדעתו של מרן הרב זצ"ל עבודת המידות צריכה להיעשות דרך הדעת והמחשבה.

"מובן הדבר שאי אפשר לברר ולהעיר ומכש"כ להשיג כ"א בהקדמת קנין הגירסא במקצועות השייכים לזה ואח"כ העומק והעיון. אבל הדבר קל מאד לכל מי שירצה באמת ליחד זמן לזה להרים קרן ביראת ה', ויותר מהכל מסוגלים לזה חכמי ישראל באה"ק, אם רק יקבע סדר ליחד זמן ג"כ לחלק העיקרי הלזה שבתורה. ובזאת תביעתי חלוקה מתביעתם של תלמידי הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל,ש הם תובעים את חלק ההתרגשות הבא מצד המוסר לפעמים, שאמנם לפעמים הוא דבר טוב, אבל רק כערך תפילה שהיא חיי שעה ושפיכת הנפש. והתולדה היוצא מזה מפני ששמים עינם רק בהעמקה ההתרגשיית ע"כ אינם מרחיבים כ"כ ידיעותיהם בבקיאות וחריפות בדרך לימוד ושינון, ומתוך כך הם עומדים על מעמד יראת העונש הנמוכה, ואינם מהירים להתרומם ליראת הרוממות ואהבת ה' יתברך ותורתו בנועם וערבות פנימית שכלית. ע"כ כרוכה בהרבה פעמים עם הדרכתם מורך לב ועצבות ויתר דברים המעיקים על כוחות הגוף והנפש…"

זך כתית

לגדולתה של המחשבה חשוב שהשמן יהיה זך (ללא שמרים), שדווקא בגלל שהכל משתלשל מהדעת, מההבנה, הרי שכל שינוי קל בדעות משפיע השפעה כבירה על כל העניינים. עוד מצווה התורה שהשמן יהיה כתית (מהטיפה הראשונה). כידוע הדעת בנויה מהנחות יסוד ראשוניות, שעל גביהם הולכת המחשבה ומשתלשלת. התורה מצווה שנזקק ונאיר את המחשבה החל מהנחות היסוד הבסיסיות ביותר (כתית), ולא נבנה את הדעת שלנו על הנחות יסוד חיצוניות.

לא לחינם נמשלה החוכמה והדעת הבהירה לשמן הזוקק להוצאתו עמל ועבודה, כתישה ולחיצה. גם החוכמה דורשת להוצאתה עמל, מאמץ ועבודה רבה.  אך לאחר העמל הגדול יוצאת החוכמה מזוככת ומאירה, והאדם יכול לפעול לאורה, כפי שאומר דוד המלך: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי"; "כי נר מצווה ותורה אור".

פשט סוף הפסוק הפותח את פרשתנו, "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד", כפי שכותב אונקלוס, הוא שהנר ידלק באופן תמידי.  כלומר, כדי לשמור כל הזמן על טהרת הדעת יש צורך להעלות, להתאמץ, להתייגע, להאיר, באופן תמידי. בכל זמן וזמן עלולות הדעות להשתבש, להיות מושפעות, להתעוות, אם לא נשקיע מאמץ תמידי להעלות את הנר.

רש"י מביא על פסוק זה, בשם חז"ל (שבת כא ע"א): "מדליק עד שתהה שלהבת עולה מאליה". בדברי חז"ל אלה יש הכוונה נוספת, שמעבר לעבודתו של האדם, אחרי העמל והיגיעה, זוכים להגיע לנקודה שממנה הדברים מאירים באופן טבעי. אחד הסימנים המובהקים לדעות ישרות הוא שאחרי שהדעה הוסברה כראוי, היא מתיישבת על לב השומעים ללא פקפוק.

עבודת ה' בכללה מתחילה בעמל גדול, אבל סופה הוא מתנת שמים (כפי שכותב הרמח"ל במידת הקדושה, שתחילתה עבודה וסופה מתנה). בתחילה צריך מאמץ כדי להאיר את העולם בדעות הנכונות, אולם לאחר המאמץ הולכת הדעת ומתרבה ומתפשטת מאליה.

יהי רצון שנזכה ללבן את המחשבות ואת הדעות ללא השפעה חיצונית, ובזכות כך להאיר את העולם כולו באור ה'.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן