חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

עליה לא חוקית – לפרשת שלח

הפעם נלמד חלק מפסקה מתוך ספר 'צדקת הצדיק' מאת ר' צדוק הכהן מלובלין העוסקת בחטא המעפילים:

"…לא לחינם כתבה תורה ענין המעפילים בפרשת שלח, אשר כבר האמינו בדברי משה, ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם אל תעלו וגו'? אלא שהם חשבו שזה בכלל חוץ מצא"

כיצד העזו המעפילים לעבור על ציווי הקב"ה שלא לעלות בהר? דברי ר' צדוק חריפים: יש ציוויים של הקב"ה שכיכול נועדו שיעברו עליהם. בבחינת מה שאמרו חכמים (פסחים פו,ב): "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא". אף אם הקב"ה מוציא אותנו "מן המשחק" – תפקידנו לא להסכים! הקב"ה גזר על בני ישראל להשאר במדבר, אבל אם נחדור לרצונו הפנימי של הקב"ה – באמת הוא רוצה שנאזור כוחות חדשים ונוכיח לו שראויים אנו לירושת הארץ. העונש הנורא שהטיל על עם ישראל נועד לזעזע את העם, לגרום לו לחשוב שנית ולהתעשת, אבל אין שום צורך להוציאו לפועל. אדרבה, רצונו הפנימי של הקב"ה שיעברו על ציוויו. יתרה מכך, הלא בכל מקרה מצפה לנו מוות במדבר, אם כן, מה יש לנו להפסיד? הבה ננסה בכל זאת, ולמרות הציווי, למות "על קידוש ה'" בעת הניסיון לכבוש את הארץ.

עולות שאלות נוקבות: מי אנו שנצא אל מול איסור מפורש של הקב"ה? מיהו שבידו להחליט לאיזה איסור הקב"ה "התכוון באמת" ואיזה איסור התכוון שנצא נגדו? דברים מסוכנים. אין אנו יכולים להשאר אדישים.

"ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון השי"ת, כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין קה,א) חוצפתא מלכותא בלא תגא… ורוצה לומר ממשלה מעצמו בלי רצון הרוצים, והתקרבות כנסת ישראל מעצמם"

מעשי המעפילים הם חוצפה שאין דומה לה. ובכל זאת, יש בה משהו בחוצפה – היא "מלכה בלי כתר", וככזו היא משיגה את מטרותיה. פעמים שבהתנהלות ממוסדת של הנהגת העם לא ניתן לקדם מהלכים. החוצפה מזעזעת את השגרה והסדר המקובלים ובכך פורצת דרכים חדשות. כוונתנו לטובה ו"למען שמו יתברך" טוענים המעפילים, ומדוע שלא נצליח?

אכן, ברצונו הגלוי של הקב"ה אין הסכמה למהלך שכזה, אך לפעמים ניתן "לעקוף סמכות". ה"מלכות", הממשות בעולם הזה, יוצרת מהלכים ויוצאת לעשיה שבדרך המסודרת לא היתה מתבצעת. וכבר מבינים אנחנו לאילו מחוזות לוקח אותנו ר' צדוק: חוצפת העת החדשה, ההתפקרות והשאיפה לעלות לארץ ישראל ללא נבואה מפורשת ובטרם התגלות המשיח. אותם רשעים התפקרו וזנחו דרך ה', ובדומה מאד לחטא המעפילים, מתחצפים ומחליטים לעלות לארץ ישראל, למרות העונש (גלות)!

וכאן יבוא ה"בן החכם" וישאל: אדרבה, פרשיית המעפילים, היא גופא ההוכחה לכשלון הרעיון! המעפילים לא הצליחו, ומכאן שלילה מוחלטת של פעילות מחוצפת. לכל דבר יש עת, והגאולה תלויה ברצון הקב"ה בלבד. לשאלה זו חיכה רבי צדוק בכליון עיניים:

"והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה, כמו שאמרו (סוטה מט,ב) בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא, שאז הוא העת לזה… ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח, נראה שעצה היא אלא שלא תצלח.
ודייק – והיא – שבכל מקום דרשו רז"ל "היא" – ולא אחרת, שיש זמן אחר שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא"

אז, כשרק יצאו ממצרים, כתינוקות של בית רבן, אסור היה להתחצף. תחילה יש להעמיד יסודות בריאים וחזקים ולבנות מערכת תורנית שלימה, בעלת היררכיה ברורה ומסגרת נוקשה. לא ניתן לפרוץ מסגרות הלכתיות נורמטיביות לפני שנוצרו… אבל, יגיע זמן, "עקבתא דמשיחא", בו "חוצפא יסגא". לא ניתן יהיה להתקדם בתהליך הגאולה ללא ההתחצפות ופריצת המסגרות. לכך משה מסכים עימם: "והיא לא תצלח". אמרתם דבר שנשמע, יסוד חשוב, אך הדבר לא יצליח בידכם. ונדייק, דווקא "היא" לא תצלח, אך בזמן אחר, העצה הזו, של עליה לארץ ישראל למרות "האיסור" ו"עונש הגלות", יעלה בידכם. אותו "אז", מסיים רבי צדוק, הוא זמנינו "שהוא עקבי משיחא".

ר' צדוק לא רוצה להפוך אותנו לחצופים, אלא ללמדנו להביט ולבחון תהליכים שעוברים על עם ישראל במבט עליון.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן