חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

כל המוסיף מוסיפים לו – הכנות לפסח

הגמרא במסכת מגילה מספרת על תלונתו של המן הרשע כנגד היהודים ש"את דתי המלך אינם עושים" דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י (שמוציאים את כל השנה בשה"י פה"י).

ופירש רש"י, שהיהודים אומרים כל הזמן "שבת היום, פסח היום ואנו אסורים במלאכה".

שאל ר' אלימלך: מדוע האשים המן את ישראל שהם משתמטים כל השנה מעבודה וממיסי המלך, רק מפני שבת ופסח בלבד?
והשיב: האמת היא, שהיה קשה בעיני הרשע וכקוץ בעיניו ההכנות שישראל עושים קודם כל מצוה. כל השנה כולה עבודתם וטרחתם רק לקיים המצוות. למשל, לפסח – כמה וכמה עבודות ויגיעות וטרחות עושה יהודי – משעת קצירת החיטים מייגע את עצמו לשמור אותם כל השנה, ובפרט קודם החג על כל דבר ודבר. כך גם בשבת קודש – כמעט כל השבוע כל יגיעתו להכין את שבת וכל המוסיף מוסיפים לו, וכך על כל מצוה ומצוה, וכמעט שכל השנה הוא מוטרד לקיים המצוות. על זה התלונן המן הרשע.

המן הרשע, באופן פשוט, קובל על ריבוי המצוות של היהודים: בכל שבוע יש להם שבת ומדי פעם שמחות ומועדים וימים טובים – פלא שלא נשאר להם זמן לעבוד למען ממלכת פרס ומדי? אך ר' אלימלך חודר עמוק יותר ללבו של הרשע. לרשעי ישראל לא הפריעו מאד המצוות השונות שיש לכל מיני דתות ברחבי הממלכה. "כקוץ בעיניו" הסביר ר' אלימלך, היו דווקא ההכנות המרובות של היהודים לכל מצווה. ר' אלימלך נוגע כאן באחד משרשי העקרונות של היהדות – ההכנה למצווה.

מה יש בה בהכנה שכל כך מאפיינת את היהודים, ומדוע היא כל כך מציקה לרשעים? ההכנה היא הציפיה לקראת הדבר הגדול המתקרב ובא. ההכנה היא ההזדהות והרצון לקיים באופן המושלם ביותר את רצון הבורא יתברך. דוגמא לדבר – ההכנות המרובות של החתן והכלה ובני משפחותיהם לקראת היום המאושר בחייהם, יום החתונה. כמה טרחות ויגיעות ציפיות והתרגשויות עוברים עליהם עד לבא היום הגדול. כך יש בהכנה לתפילה, לשבת, לחג ולכל מצווה ומצווה ציפיה ודריכות שעולים אפילו על קיום המצווה עצמה. הדרך בה ניגש אדם לתפילתו חשובה לא פחות מהתפילה עצמה (חסידים ראשונים, כידוע, היו שוהים שעה אחת קודם לתפילתם!). כך יוצא שהיהודי אכן מסובב עצמו בקדושה רוחנית של הכנות אין-סופיות למצוות ולמעשים טובים. אכן, יש להם למקטרגים על מה להתלונן. מאהבה שאוהבים היהודים את ריבונו של עולם מתקדשים הם תמידית במצוותיו.

החומרות של חג הפסח, אמר ר' שמחה בונים, אין להם שיעור, כמוהם כתכשיטי כלה אשר כל המוסיף הרי זה משובח.

אסיים בסיפור שמזכיר לי את בית סבתי, אסתר כ"ץ ז"ל: בכל שנה ושנה קודם הפסח (וכל המקדים הרי זה משובח) היו שולחן המטבח הקטן ושני כסאותיו נודדים אחר כבוד אל המסדרון הצר. שם, בחרדת קודש של ממש, היו נדחקים סבא וסבתא, אוכלים בזריזות, מנערים היטב את בגדיהם, שחס ושלום לא ידבק בהם "משהו חמץ", וחוזרים במהירות לניקיון הבית.

כשהיו מגיעים הימים שלפני פסח היתה אשתו של ר' יהושע'לי מקוטנא יראה וחרדה מאד. ממש לא היה ניתן לעמוד במחיצתה.
פעם אחת ראה אותה ר' יהושע'לי עומדת במשך שעות מרובות ומשפשפת ומקרצפת את כסאות העץ עד שזיעה ניגרה ממנה.
"מספיק מספיק", אמר לה, "לפי השולחן ערוך הרי זה כבר די והותר".
"כן, כן", השיבה לו הרבנית בכעס, "אם הייתי שומעת לך ולשולחן ערוך שלך, כבר מזמן הייתי אוכלת חמץ בפסח…"

סיפור זה, כל כמה שמשבח את ניקיונות הבית והכנתו לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, אינו חוסך גם ביקורת מסייגת ומבודחת בשבח האיזון הנכון שבין ההכנות הקדחניות לבין שמחת הלב. ותמיד כדאי לזכור, משפט שכל בעל חוזר ואומר לאשתו בימים אלו – "אבק זה לא חמץ…"

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן