חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

אנו באנו ארצה – לפרשת ויחי

פעם אחת ניגש אל רבי מנחם מנדל מקוצק יהודי אחד שרצה מאד ליסע לארץ ישראל.
שאל אותו הרבי מקוצק מהי הסיבה שממריצה אותו לנסוע.
השיב היהודי: הלא כתוב כי יעקב אבינו רצה להקבר בארץ ישראל משום צער גלגול מחילות.
אמר לו רבינו בלשון תמיהה: כל כך אתה אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה?

אכן יעקב אבינו רצה בכל מאודו להיקבר בארץ ישראל ולשם כך הטריח את יוסף ואחיו לצאת למסע ארוך ומייגע. אך הבה ננסה לדמיין מה היתה תשובתו של יעקב אבינו לאותה שאלה בדיוק אותה שאל הרבי מקוצק את היהודי – מה ממריץ אותך, יעקב אבינו, להיקבר דווקא בארץ ישראל? כמדומה שהתשובה היתה שונה בתכלית. לא יעקב, האיש הפרטי, הוא המרכזי כאן. המוטיבציה של יעקב אבינו ורצונו להקבר בארץ ישראל איננה נובעת מיצר אגואיסטי או מפחד לצער הגוף כזה או אחר. יעקב סבל מספיק בחייו, ולא נראה שגלגול המחילות הוא זה שישבור אותו…

יעקב הוא ראש המשפחה הגדולה, שאוטוטו הופכת לעם. פועלו נובע מתוך תפיסת עולם של אב אומה, והוא יודע היטב שמקום קבורת האבות הוא גם מקום ההשתוקקות והכיסופים. על מנת לחזק את הקשר של בניו, יורדי מצרים, אל החזון והמטרה – לשם כך מצווה הוא את בניו לקברו במקום בו קבר הוא את אבותיו.

שתי טעויות טעה אותו יהודי. האחד הוא פירוש הצוואה של יעקב אבינו. גם אם אכן הנקבר בארץ ישראל ניצל מגלגול מחילות – אין זו המוטיבציה שמניעה את יעקב אבינו. עם כל הכבוד למחילות, הרי שטענה זו שמה במרכז הקשר שלנו לארץ ישראל את הסיבות השוליות ביותר. ויש בכך סכנה אידיאולוגית. כי במקום לעסוק ברעיונות המרכזיים של התורה, אנו נצמדים לרעיון אחד קטן ושולי. לכן, ראוי לבסס כל רעיון ופעולה חשובים על הטיעון המרכזי והאידיאולוגי ביותר. השיקול של אותו יהודי נוטש את פירוש התורה כפשוטה ועובר למיסטיקה, לגביה אין לנו ידיעה וחצי ידיעה. ופשוטה של תורה – כולה שואפת לארץ ישראל. כל הדינמיקה של חמשת חומשי התורה סובבים סביב היציאה מארץ ישראל והחזרה אליה.

הטעות השניה של אותו יהודי היא ראיית העליה לארץ ישראל כענין פרטי, אישי ותועלתני בלבד. הרבי מקוצק מתבדח על היהודי שאוהב כל כך את גופו, ורק לשם כך הוא מוכן לעלות לארץ ישראל. מן הסתם תגובתו של הרבי היתה אחרת לגמרי לוּ השיב היהודי על הצורך בהתעוררות לאומית, בכבוד ישראל, ביכולת לקיים מצוות ואורח חיים יהודי נכון יותר, ובבניית יהודי שלם יותר. או אז, יש מטרה עליונה בעליה לארץ.

אין לנו דבר נגד ההנאה הפרטית, שנילוות לעליה לארץ ישראל. שמחים אנו בשמחתם של היהודים שסוף סוף מצאו מנוח לכף רגלם. ואדרבה, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", המנוחה והשלווה המגיעות ליהודים, הן הן מסימני המשיח. אך כל אלו צריכים להיות כמטרה לאומית, ולא כאדם פרטי ששואף לחיים קלים יותר.

יעקב אבינו מבקש "אל נא תקברני במצרים", לא למען עצמו, אלא למען המשכיות הציפיה והקשר לארץ ישראל.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן