שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

על חבל דק

ישבו חסידים בשבת אחים, ובא אליהם הרב הצדיק מרוז'ין ומקטרתו בידו, ושאלו אותו החסידים: רבינו, הלא תגיד לנו איזה דרך לעבודת ה'?
ענה הרב בלשון תימא: "איך ווייס"? (אני יודע?)
ובתוך כך סיפר להם מעשה שהיה: "שני אוהבים ורעים-אהובים שנתחייבו ראשם למלכות. והנה אף שהמלך רצה לעשות להם טובה גדולה, אכן מלך במשפט יעמיד ארץ, ולא היה יכול לישא פנים נגד בני המדינה. ויצא הפסק שימשכו חבל ארוך על הנהר ואם יצליחו לעבור עליו – ישארו בחיים.
והיה אחד מהם הראשון, ועבר בשלום את הנהר על החבל, וחבירו השני עמד מרחוק וצעק אליו: "רעי אהובי, הגד נא לי איך עברת את החבל במקום סכנה כזה ואדע גם אנכי איך לעבור". השיב לו: "איך ווייס גאר ניט? (אני לא יודע כלום) רק זאת – כשהלכתי על החבל אם הייתי נוטה לצד אחד נטיתי אני לצד אחר."

התמונה הראשונה שווה אלף מילים. ר' ישראל מרוז'ין מתהלך בניחותא, מעשן להנאתו. בנוהג שבעולם, בעת שהאדמו"ר עובר ליד תלמידיו, מיד מתייראים וחוזרים ללימודם. אך תלמידי רוזי'ן,בטוחים שרבם יכעס אם יראה אותם יראים ממנו. אדרבה, הם מעוניינים לצרף אותו אל חבורתם.

לשאלתם, תדריך אותנו איך יש לעבוד את ה'? מחזיר להם הרבי שאלה: אני יודע? מה רצונכם ממני? אינכם רואים שאני מעשן עכשיו במקטרת?

החסידים בהלם. הלא אתה הרבי שאמור לדעת כיצד עובדים את ה'? איך יתכן שהרבי לא יכול להדריכנו? ומורגשת שאלה נסתרת: האם אפשר לקטר במקטרת להנאה, ולהקרא "עובד ה'"?

כאן מגיע חציו השני של הסיפור, שמנוגד בתכלית לראשיתו. אל מול הרבי "המקטר" והתלמידים הנינוחים – אנו עומדים מעל לתהום, כל נטיה – תפיל אותנו אל סופנו. אימה, רתת וזיע.

הנחת היסוד היא שכולנו חייבים. מי יכול לעמוד מול ריבונו-של-עולם ולומר "אצלי הכל בסדר"? אל מול שלימותו, אין אדם שאינו חוטא. מדוע נגזר על שני החברים עונש מוות? כנראה שעצם מציאותם בעולם היא הבעיה. ליהודים יש תפקיד בעולם. אך מי יעמוד בציפיותיו של ריבונו-של-עולם? ולכן יוצא גזר דינם למוות. הפער בין הרצוי למצוי לא יתאחד. והנה, המלך, ברחמנותו, רוצה שיהיו יהודים בעולמו… וכדי שלא יאמרו האומות 'שמא משוא פנים יש בדבר', נותן המלך אפשרות הצלה. אך הפתרון לעבור על "גשר צר מאד" הוא נפילה מן הפח אל הפחת. האם ניתן לצלוח את העולם בשלום? כישלון – ונפילה מיידית. ומי אינו נכשל? תפילת מנחה מפוספסת? אנטרסים אישיים? חוסר כיבוד הורים? ועוד.

חבר אחד הצליח! שמר על שיווי משקלו, על האיזונים הדקים שבמציאות, ידע לייצר עולם רוחני ללא נפילות. אך, כפי שלא ניתן ללמד במילים ילד לנסוע על אופניו, כך לא ניתן ללמד אדם לעבור על חבל. לכל אחד שיווי משקל ואיזונים משלו ועליו ללמוד זאת על עצמו.

אין מתכון ואין דרך סלולה, כבושה לרבים, הידועה מראש. "השביל הזה מתחיל כאן" – אבל היכן ייגמר – זהו ענין תהליכי-אישי. הרבי מרוז'ין מתנגד לחקיינות הדתית, לבניית מודל רוחני. בתוקף יטען שאין שום אפשרות להגדיר מהי "עבודת ה'". כל אחד קובע את רמתו הרוחנית. ואל לנו לחפש דמויות פלא לחקותן. מלכתחילה ברא הקב"ה בעולמו יהודים יקרים, שכל אחד צריך לעבור גשר לפי איזוניו ושיווי משקלו.

המעבר מעל לתהום מפחיד מאד. טעות קטנה – ומחיר גדול. יתרה מזאת, כל אדם הולך לבדו על החבל, ואין אפשרות לתת תשובה אישית בישיבת "שבת אחים".

ובכל זאת, ר' ישראל מעשן לו מקטרת… אולי זהו האיזון הפנימי שלו. והעיקר, הוא לא לפחד כלל. היכולת לעבור את החבל תלויה גם בנינוחות ובשלוות הנפש.

וישנה האפשרות האחרת – שלא לעבור את הגשר. יכולה להיות תנועה דתית-רוחנית כזו, שתאמר: לשם מה להסתכן בנפילה. "שב ואל תעשה עדיף" – הכלל הנורמטיבי בהלכותינו! יהודי כזה, אפילו אם המלך אוהבו, אין לו ברירה אלא להרגו. הוא משול למת-מהלך. אין לו מה לעשות בעולמו של הקב"ה…

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן