חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

בלי קושיות – דבר תורה לחנוכה

שואלים בעלי התוספות: כיצד יכלו המכבים להשתמש בפך השמן שנמצא, אפילו שהיה חתום בחותמו של הכהן הגדול, שהרי כבר גזרו חכמינו שכל עובדי כוכבים ומזלות – מטמאים גם ב"הֵיסט" – ובנגיעה אחת בלבד כבר נטמא הפך הקטן?
השיב על כך בבדיחות היהודי הקדוש: הרי זהו חלק מהנס – שבשעת מעשה, לא עלה בדעתו של אף אדם לשאול את קושייתם של בעלי התוספות…

והוסיף ואמר: ידועה השאלה מדוע חוגגים חנוכה שמונה ימים, הרי ביום הראשון לחנוכת המקדש עדיין לא היה נס בשמן למנורה? אלא, ענה היהודי הקדוש, כבר ביום הראשון לא חשבו המכבים על קושיית התוספות, והרי זה נס לא קטן… ולפיכך אנחנו חוגגים שמונה ימי חנוכה תמימים ולא שבעה בלבד…

אנו רוצים לחיות בעולם של וודאות, בו נהיה בטוחים שהצעד הבא שנעשה לא יפיל אותנו, חלילה, לתהום. נבדוק היטב את מעשינו, נשאל בכל דבר וענין את רבותינו, נשלח מאות מסרונים, ונשמח מאד בידיעה שכל מעשינו, ושכל הנכנס לפינו והיוצא ממנו, כל כולו כשר למהדרין מן המהדרין. וודאות זאת נוחה מאד לאיש המאמין. כך הוא בטוח שריבונו של עולם שמח בו, ובעז"ה יזכה לנתח שמן וגדול בעולם הבא.

אך מחיר הוודאות הוא כבד. ההולך כל חייו על קרקע בטוחה אמנם לא נופל פיזית, אך נפילתו הרוחנית קשה הרבה יותר. יצר הרע איננו פועל רק במשיכת האדם לעבירות ולאיסורים, אלא אף "ההליכה על בטוח" אף היא חלק מעצת יצר הרע עצמו, כי כך ברור לו ל"יצר הרע" שאנשי אמונה יפחדו לצאת מהמסגרת הקבועה להם ומאורח חייהם השגרתי, פן, חס ושלום, יבולע להם בעולם הבא.

הצורך בתשובה הלכתית בכל פרט ופרט, נובע מרצון כן להיות מושלם ומצוין מבחינה דתית, אך טומן בחובו התמסגרות ואי יכולת לנוע בחופשיות על מנת להביא גאולה לעולם. אפשר להיות מצוין מבחינה דתית אך לפספס את כל יכולת ההתעלות הרוחנית של האדם כפרט ושל החברה כולה. אולי כך נזכה לעולם הבא, אך נפספס את התפקיד בעולם הזה. הרוצה לעסוק בתיקון עולם חייב לצאת ליוזמות חדשות למרות ההסתכנות שבדבר. היוצא אל הנהר הסוער – יתכן שיטבע, אך לפחות איננו ממשיך כל חייו לשכשך רגליו במים רדודים.

דומה הדבר לחייל הניצב מול אירוע ביטחוני המסכן אותו. יבקש נא החייל לעצור את הסיטואציה ולהקפיא את הרגע. באותו הזמן יכנס לבית המדרש, ילמד את הסוגיה היטב מכל צדדיה. לאחר מכן ימשיך ויעיין בחוקי המטכ"ל, וכמובן יטלפן למורו ורבו על מנת להיות בטוח לחלוטין שכל תכנוניו ומהלכיו נכונים. במקביל, ראוי שיצור קשר מיידי עם עורך הדין המשפחתי כדי שיהיה בטוח מבחינה משפטית. כעת הוא מוכן לגמרי לפעולה…

אלא שאת הזמן לא ניתן לעצור, והאויב שמנגד יתגבר עליו ללא כל בעיה, או יצליח להתחמק ולהמשיך בפעולותיו החבלניות. דבר לא ימנע ממנו להמשיך בדרכו.

דווקא אנשים יראי אלוקים הרוצים לעשות רק טוב בעולם למען שם ה', טוב להם, ש"בזמן אמת" לא ישאלו יותר מדי שאלות (המכונות בימינו שאלות קיטבג, או קלוצ' קאשעס בלעז…) וירשו לעצמם לסמוך על האינטואיציות האישיות שלהם.

לפעמים אי הידיעה לא רק שפוטרת מהעונש, אלא מאפשרת את קידום המטרות החשובות לנו.

אילו המכבים היו מודעים לוועדת החקירה שתקום לאחר התעוזה הדתית שלהם, אילו ידעו כמה ישאלו ויתחקרו לפני ולפנים את כל הבעיות ההלכתיות של פועלם – הם לא היו מוציאים לפועל את המהפכה הגדולה שעשו, והרי אנו ובני בנינו נתונים היינו עדיין תחת שלטון ה"שב ואל תעשה", ישובים במערות ומנסים להמשיך לשמור על דת אבותינו למרות גזירות חיצוניות המאיימות עלינו לכלותנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן