חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

פרשת כי תשא – שבירת הלוחות

בפרשתנו מתחולל אחד המשברים הגדולים בתנ"ך: חטא העגל. בעוד הכלה נכנסת לחופה, עם ישראל מקבל את דבר ה' ממרומים, בעת המעלה העליונה והנשגבה ביותר, אנו נפגשים עם החטא הנורא והאיום. בדברינו היום לא נדון בחטא עצמו, אלא בתגובה הלא צפויה של משה רבנו:

"ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות… ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת וייחר אף משה וישלך מידו מידיו את הלוחות וישבר אתם תחת ההר, וייקח את העגל אשר עשו ויישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים ויישק את בני ישראל"

התורה מדגישה את גדולת לוחות הברית, לוחות העדות, מעשה אלוקים המה. ומשה זורק את הלוחות – מעשה נורא ואיום, ולא מובן. אם ישראל לא ראויים ללוחות, אז שיחזיר אותם לקב"ה או יגנזם באוהלו, אבל משה שובר אותם. מדוע?

החזקוני כל כך נחרד מהמעשה שהוא כותב: "וישלך מידו – תשש כוחו כשראה את העגל ולא היה בו כוח לסבלם והשליכם רחוק ממנו קצת כדי שלא ייזוק ברגליו בנפלם". כלומר, החזקוני לא יכול לקבל שמשה יזרוק את הלוחות, ולכן מפרש שתשש כוחו ולא יכל יותר להחזיקם, ומה שכתוב 'וישלך' הכוונה שהרחיקם מעט שלא יפגעו ברגליו. אלא שפשט הפסוקים, אצלנו ובספר דברים, שונים, וכן דברי חז"ל שנביא להלן.

התורה רואה במעשה שבירת הלוחות אחד מהשיאים העליונים בהנהגת משה את ישראל – שהרי בפסוק החותם את התורה כתוב: "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל", ומהי היד החזקה והמורא הגדול – כותב רש"י: "לעיני כל ישראל – שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר  'ואשברם לעיניכם', והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר 'אשר שברת', יישר כחך ששברת!". מעשה שבירת הלוחות הוא המעשה החותם את התורה שבכתב – ויש להבין מה הגדולה האדירה במעשה הזה, שנמצא בל"ב התורה (בפרק ל"ב).

חטא העגל הגיע כי משה בושש לבוא ועם ישראל נחרד והתמלא פחד – "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו". תליית ההנהגה האלוקית במשה – באיש, באדם גדול וענק ככל שיהיה – היא הגשמה. המציאות האלוקית חיה בעולם בלא תלות בשום אדם – קדוש ועליון, נשגב ונערץ ככל שיהיה. המציאות האלוקית גם לא תלויה בשום חפץ עליון ונשגב – לא בבית המקדש, לא בלוחות הברית, ולא בשום חפץ אחר.

משה שהבין את הטעות הנוראה שטעו ישראל, לתלות את המציאות האלוקית בעולם, את השראת השכינה בישראל, באדם, בו. הוא הזדעזע ורצה ללמד את ישראל שהשראת השכינה לא תלויה אפילו בלוחות האלוקים, ושאפילו אם ישברו הלוחות הקב"ה לא יעזוב את ישראל. גם אם כל החפצים שדרכם מתגלה השכינה ישברו ה' לא יעזוב את ישראל, וכל התפיסה התולה את השראת השכינה בחפצים ובאנשים היא טעות ביסודה.

לכן משה שובר את הלוחות ומיד את העגל, ללמדם שה' שורה בישראל בלא תלות בחפצים. הגשמת השראת השכינה בישראל היא טעות נוראה, שעלולה לפגוע בישראל לדורי דורות. משה ראה את הדורות, ראה בעיניי רוחו את הסתלקותו מן העולם, ראה את הדורות שבהם לא יהיו גדולים ואדירים, נביאים ששכינה מדברת מתוך גרונם, ומה יהיה אז? מה יהיה בחורבן המקדש, בדורות הרבים שנהיה בגלות? לתלות את השראת השכינה בחפצים או אנשים היא טעות נוראית, שלא תאפשר המשכת האמונה והקדושה בישראל לדורות עולם.

שבירת הלוחות מגלה שהקדושה האמיתית נמצאת בתוכנו, בתוך האומה הישראלית, בתוך נצח ישראל. לכן בצמוד לשבירת הלוחות מתרחש הבירור העליון, שאפילו שחטאו חטא נורא, לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב!

הפסוקים שהבאנו הם המשך ישיר של הפסוקים על בירור קדושתם ובחירתם הנצחית של ישראל:

"ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא, ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול, ויחל משה את פני ה' אלוקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכוח גדול וביד חזקה, למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך, זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם, וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו"

גם במצב הנורא הזה ישראל הם עמו ונחלתו של ה' לעד ולעולמי עולמים. ישראל קודמים לתורה. קדושת ישראל לא תלויה בדבר – זה הבירור החשוב ביותר. משה שובר את הלוחות ואומר לישראל שהכל יכול להישבר, אך לא עם ישראל, לא עם הנצח!

יהי רצון שנזכה לראות את עם הנצח, הולך וחושף את השכינה בתוכו, הולך ומגלה את קדושתו, עם ארצו ונחלתו, ויחזור בית המקדש להתנוסס בראש הר הבית, בקרוב בימינו אמן ואמן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן