חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

פרשת פקודי – מחצית השקל

"וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקודש, בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקודש לכל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים, ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הכיכר כיכר לאדן, ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם"

ישנם שני סוגים של תרומות האחת על פי נדיבות הלב, והשנייה היא התרומה הקבועה לכל אחד ואחד מישראל, והיא מחצית השקל, כשמשה עורך את הסיכום הוא מגלה לנו שאת הכסף של התרומה הקבועה, הכלל ישראלית, לקחו בכדי לעשות איתה שני דברים, שהם הבסיסים למשכן האדנים, עליהם עומדים העמודים, והווים שעליהם תלויות היריעות.

במילים אחרות התשתית היא כללית, כדי שהיא תוקם צריך אחדות של כלל ישראל, נכנסנו לחודש אדר, שמשנכנס אדר משמיעים על השקלים, משנכנס אדר, צריך להזכיר לכולם את העובדה שהתשתית היא על ידי שותפות כללית, הסוד הוא 'לך כנוס את כל היהודים…".

כדברי הרב קוק: "בימי הפורים האלה, בשעות קשות הללו שייסורים מקיפים וממלאים את כלל ישראל הגוי כולו צרות רבות מבחוץ. ויותר גדולה היא הצרה מפני הצרות הפנימיות שלנו, מפני שנשבת שלום הבית אצלנו, שלום בית ישראל.
נזכר נא את הימים הללו ומאורעותיהם כמו שהם כתובים לפנינו במגילת אסתר, אשר ברוח הקודש נאמרה. ורוח הקודש עומד הוא ממעל לכל חליפות העתים ומלמעלה שלכל שינויי התכסיסים של הדורות. והאמרה הנצחית של "לך כנוס את כל היהודים" היא מוכרחת להחיות אותנו עוד הפעם, ולרוממנו מכל שפלותינו".

זוהי עבודת החודש, וזוהי השמחה הגדולה והעצומה שמחת החיבור והאחדות, לכן שולחים משלוח מנות ונותנים מתנות לאביונים.

אבל זה מתחיל מההכרה של מחצית השקל בשקל הקודש, מחצית השקל היא ביטוי להבנה שאף אחד לבד לא שלם, ויש לנו צורך בחיבור ובאיחוד, לבד אנחנו רק מחצית.

יותר מכך, מה שנותן לאדם משמעות הוא היותו חלק מהכלל, חלק מעם ישראל לדורותיו, זה המשמעות והערך, אין דבר יותר משמעותי ומשמח להיות חלק מכלל ישראל, להצטרף למהלכים הכללים.

אסתר חושבת שהיא אובדת, כאשר היא מוסרת את עצמה על כלל ישראל, אבל באמת, מאות אלפי מלכות אסתר בכל שנה מעידות שהיא הכי קיימת ונמצאת מכול מיליוני הנמצאים באותו הדור, מיליונים הקוראים בכל שנה את מגילתה מעידים שאין דבר יותר נצחי מלפעול למען הכלל.

אבל זה לא סתם מחצית, זה מחצית השקל בשקל הקודש, אנו מתחברים מתוך החיבור של כולנו אל הקודש, השיקולים-שקלים שלנו צריכים להיות שיקולים של קודש, של קידוש ה' בעולם, והדברים מחוברים זה לזה, ככל שהשיקולים הם יותר כלליים הם יותר לשם שמיים, וככל שאדם שואף יותר לקדושה כך הוא יותר מחובר לעניינים הכללים.

חז"ל אומרים שמשה רבינו נתקשה בכמה דברים והוצרך הקב"ה להראותם לו, ואחד מהם הוא מחצית השקל, ושואל המהר"ל, בספרו גור אריה: "ויש להקשות, בשלמא בכל הני היה צריך להראות, דיש חומר בהן להבין אותם, אבל במטבע, מה חומר יש בה עד שהוצרך להראות לו מטבע של אש?",
ומתרץ שם מה שמתרץ, ושמעתי פירוש נפלא, משה רבינו התקשה איך יכול להיות שהכפרה תהיה בדבר קצוב וקבוע, שאין בו ביטוי לרצון האישי, איך יכול להיות שתרומה תהיה מוכתבת מבחוץ, והיא תהיה הבסיס להכול? איך יכול להיות שבסכום כל כך קטן תהיה כפרה?

והתשובה הייתה מטבע של אש, כלומר,  זה לא הכמות אלא האיכות, באיזה אש, באיזה רצון, באיזו התלהבות אתה מביא את המחצית שלך, זאת השאלה הגדולה, איפה הרצון והתשוקה שלך.

אני רוצה להוסיף עוד הערה קטנה לקראת ימי הפורים הבעל"ט, יש מצוות חביבה עד מאד והיא משלוחי המנות, אך גם המצוות המתוקה והאהובה הזאת עלולה להפוך לבעיה, כי ב"ה יש לנו הרבה משפחה, חברים, שכנים…ואז יוצא שיש רצון להביא עשרות משלוחי מנות, וזה יקר ומכביד…בעייני הפתרון הוא מחצית השקל, כלומר, משלוח פשוט, זול וקל, אבל עם אש, עם אהבה, עם מילים טובות, עם חיבוק, עם לשתות משהו ביחד, העיקר הוא לא המשלוח אלא פתק, תכתבו מילים טובות מהלב, תשקיעו זמן, להבעיר אש של אהבה וחיבור, זה שווה, המשלוח כמה שיהיה יפה ומושקע נגמר אחרי כמה דקות/שעות/ימים, אבל המילים הטובות ילוו אותנו לכל השנה.

יהי רצון שנזכה להתאחד באש קודש, שבת שלום וחודש מלא שמחה!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן