שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת כי תשא* – מרכזיות וחשיבות הכיור

פרשתנו פותחת במניין, ומיד לאחר מכן משלימה עוד עניינים שקשורים לעבודת המשכן, ובתוכם הדבר הראשון שבו היא עוסקת הוא הכיור:

"ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים, ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם, בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה', ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והייתה להם חוק עולם לו ולזרעו לדורותם"

התורה מדגישה את החשיבות הגדולה של הכיור, בכך שפעמיים היא רומזת שאם הכהנים לא ירחצו את ידיהם ורגליהם הם ימותו.

במהלך הדורות, הלך הכיור ותפס מקום רחב וגדול, שלמה המלך פועל פעולות גדולות ועצומות:

"ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אותו סביב…כה עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה, ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל"

הים של שלמה, שמשמש לטהרה, הופך להיות הדבר הבולט והגדול ביותר בבית המקדש. גובהו שנים וחצי מטרים, קוטרו חמישה מטרים, כולו מנחושת, ניצב על שנים עשר שוורים מנחושת. אין ספק ששלמה המלך מציב את עבודת הטהרה כדבר מרכזי מאד.

הוא לא מסתפק בכך אלא מכפיל את הכיור פי עשר, ועושה עשרה כיורים ניידים, שיכולים להיות בכל מקום במקדש:

"ויעש עשרה כיורות נחושת, ארבעים בת יכיל הכיור האחד, ארבע באמה הכיור האחד, כיור אחד על המכונה האחת, לעשר המכונות"

ההרחבה הזאת ממשיכה בבית שני שבן קטין מגדיל את הכיור: "בן קטין עשה י"ב דד לכיור שלא היה לו אלא שנים…".

ועלינו להבין מה חשיבותו העליונה של הכיור.

עניינו של הכיור הוא הטהרה. אמנם הכוהנים כבר טהורים, אך לפני העבודה יש צורך בטהרה נוספת של כלי המעשה – של הידיים והרגלים. טהרה היא תיקון הכוונות והרצונות, הטהרה היא תיקון וכיוון הלב.

בחיינו יש הרבה עבודות, הרבה מצוות, הרבה יוזמות, הרבה פעולות טובות, אבל נדרשת גם כוונה; להתקדש, להיות מרוכז, לכוון; לקדש ידיים ורגליים, לייעד יעוד חד משמעי ועליון – את כוחות העשייה והתנועה, את המחשבות, את האישיות.

דווקא כשבאים אל עולם העשייה לא פעם מתלוות לכוונות טובות כל מיני חשבונות צדדיים. הכהנים נדרשים, וגם אנחנו בעקבותיהם, לשאת ידינו קודש, להיות ברי לבב. כך דוד המלך מתאר את מי שראוי לעלות אל הר ה': "נקי כפים ובר לבב", לא רק במובן שהוא לא עשה מעשים שליליים, אלא שכוונת ליבו שלמה, תמימה.

רחץ כפיים, אומר דוד, ורק אחר כך "אסובבה את מזבחך ה'" – כי ה' יראה ללבב ולא רק לעיניים, אומר שמואל. יש הרבה מה לנקות, לא רק במעשים, אלא בעיקר בלב.

דווקא שבאים לפעול פעולה חומרית בידיים וברגליים, להתעסק בלחם, בשר ויין, צריך להוסיף טהרה. שיורדים מעולם המחשבה, הלימוד והאידאולוגיה, לעולם הפעולה, המעשה והמציאות, חייבים לראות שיחד עם הפגישה עם היצרים והחומריות אנו ממשיכים לפעול מתוך כוונה ורצון טהורים וקדושים.

בית המקדש לא היה מקום סטרילי. בית המקדש הוא בית חיינו. מקום בו הופיעו כל החיים – בקודש. בבית המקדש הייתה אומנות, והייתה מוזיקה. בבית המקדש הייתה גם עבודת קורבנות, שכללה בשר ודם. בבית המקדש היו ריחות, הייתה הרגשה חברתית, באו המון אנשים ונשים מכל קצוות הארץ – בעת שמחה והרווחה, ובעת צער ומצוקה, להודות לה', ולהתוודות לפניו על חטאיהם. בית המקדש היה מקום חיים שלם, שוקק, שכלל בתוכו את כל רבדי חיי העם.

בכדי שהקודש יוכל להופיע באמת בכל החיים, חייבים שתהיה טהרה, חייבים להיזהר שהקודש יעלה את החול ולא להיפך, חייבים להקפיד שריבוי הפרטים, לא יסיט את הדעת ואת המיקוד.

דווקא כשרוצים שהקודש יופיע במרחבי החיים, ולא רק בפינה צרה, באיזו בועה סטרילית ומנותקת, דווקא כשרוצים שהקודש יתרחב ויתגלה בצדדים שונים של חיינו, צריך הרבה הרבה טהרה.

הכיור עשוי ממראות, מראות שהנשים יתייפו וקישטו עצמם בהם, כדי להגיע לאהבה עם בעליהם. משה רבינו לא רוצה להשתמש במראות הללו, אך הקב"ה אומר לו שאותם הוא הכי אוהב. לעשות את המעשה עם היצרים הכי גדולים מתוך כוונה עליונה טובה וישרה, זה בדיוק המודל.

הכיור הוא ממראות. תביט במראה, תתבונן בעצמך, ותוודא שאכן הכוונות שלך נכונות וישרות, תבדוק במראה את מה שאתה רואה זה מה שאתה באמת רוצה.

לעיתים אנו מפנים את עיקר תשומת הלב לעשייה, לקידום הדברים, להתרחשות בפועל: מה מקדם את העם והמדינה, מי מקדם. אך אל לנו לשכוח את הכיור, את הכוונות והרצונות, את הפנימיות.

הכהנים הם שליחי ציבור. כל שליח ציבור- ככהנים – חייב לעבוד את עבודת הקודש מתוך ניקיון כפיים. אין כאן הבעת עמדה ביחס להתרחשות כזו או אחרת, יש כאן הבעת ציפייה. הציפייה שלנו היא להעמיד שליחי ציבור, אנשי קודש, שאת כל חייהם מנהלים בטהרה.

יהי רצון שנזכה לטהרה, לעשות כל מעשינו לשם שמיים ולשליחי ציבור טהורים, שפועלים לשם שמים, מכוונת טהורות.

 

 

*הדברים מבוססים גם על דברים של הרב אליעזר קשתיאל שליט"א.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן