שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת בלק – "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו"

תוכן עניינים

השבוע ליווינו למנוחת עולמים את סבי האהוב, סבא אריה. סבי היה מהדמויות המופלאות שעיצבו ומעצבות את עולמי הרוחני. סבא אריה היה כשמו – אריה. כאשר רצה בגיל צעיר ללמוד תורה, הוא עזב את ביתו ומשפחתו וגלה למקום תורה, עוד לפני בר המצווה, ותמיד היה מספר שבר המצווה שלו הייתה שהרב'ה מקרלין-סטולין הניח לו תפילין ושתה עימו כוס יי"ש. סבא אריה המשיך ללמוד בהתמדה גדולה בישיבתו של רבי אלחנן וסרמן, גדול תלמידי החפץ חיים, וכל כך התקרב אליו, שכאשר הרבנית נסעה לנופש סבי ישן בביתו של רבי אלחנן וסרמן ושימש אותו.

כשסבא אריה ראה ברכבת פולנים מתעמרים ביהודי ואומרים לו: "יהודי לך לפלסטינה", היה ישר וכנה, ושאל את עצמו – מדוע אכן לא נעלה לארצנו? ומאז פעל בכל כוחו לעלות לארץ, אך לא הספיק לעשות זאת לפני שגויס לצבא האדום, וגם שם, שמר על יהדותו, ולא בוש לומר שהוא יהודי. כשהסתיימה המלחמה וקיבל הצעות להמשיך בצבא האדום ולזכות לכבוד ומעמד, הוא ויתר על הכול, ואמר: אחרי שכל כך הרבה מבני עמנו הושמדו, עלינו החובה להעמיד את עם ישראל, ולכן אני רוצה רק דבר אחד לעלות לארץ ישראל, והוא עלה והקים משפחה שממשיכה את מסורת אבותינו, שמחברת אהבת תורה, אהבת הארץ ואהבת ישראל כולם.

לימים, כשהגיע לארץ וביקשו ממנו להחליף את פנקס החבר שלו בתנועה הדתית-לאומית, בפנקס של מפלגת הפועלים החילונית, כדי לקבל עבודה, הוא אמר: בצבא האדום, בסכנת המוות ובאנטישמיות לא היססתי להגיד שאני יהודי, וכאן בארץ ישראל אוותר על היותו יהודי דתי?! בשום אופן לא!

מתוך כך חשבתי לדבר על הפסוק: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו", יהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה.

חז"ל רצו לקבוע את ברכתו של בלעם יחד עם קריאת שמע, והגמרא שואלת מה הפסוק שחשיבותו כל כך גדולה שבגללו רצו שהאדם יגיד בוקר וערב את פרשת בלעם? ועונה הגמרא: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו". ויש לראות מדוע הפסוק הזה כל כך יסודי שחשוב שאדם יחזור עליו יום יום פעמיים?

ראיתי רבים שמביאים על פסוק זה את דברי חז"ל שהובאו ברש"י בפרשתנו: "כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין", וממילא מסבירים שפסוק זה מייצג את תמצית חייו של היהודי המסור והנאמן בכל ליבו למצוות ה', וזהו וודאי דבר יסוד חשוב, אך גם ברור שדבריהם בטעות יסודם, שהרי דרשה זו הובאה על פסוק אחר: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא…", שם הפסוק מדבר על הקימה, על הזריזות, על העשייה. אך הפסוק שהובא בגמרא שבשלו רצו לצרף את פרשת בלעם לקריאת שמע: "כרע שכב כארי, וכלביא מי יקימנו", ששם הדגש הוא הפוך – כאן מודגשת השכיבה, לא הקימה, ואכן הדבר תמוה, מה יש לשבח את השכיבה והכריעה?

ולדעתי כאן טמון הסוד הגדול. יש יתרון בזריזות, בפעלתנות, בהתקדמות המתמדת, בתסיסה הרוחנית, וההסתערות קדימה, אך יתרון הרבה יותר גדול וחשוב יש ביציבות, בשמירה על מסורת אבותינו, בקביעות!

לא להתפעל מההתקפות, ומהחידושים. לא לפחד. יש לנו אמת גדולה אלוקית, יש לנו את דרכנו, ואנו נלך בה, אנו לא מפחדים. מי שחש כך גם לא מרגיש צורך להסתגר ולתקוף אחרים כי הוא בטוח בדרכו, דרך גדולה שנמשכת דור אחר דור.

כשאני מתבונן בדמותו המופלאה של סבי, אני רואה לפני את 'כרע שכב כארי, וכלביא מי יקימנו', לא פורץ דרך היה, לא דברן גדול, לא נואם דגול, אבל בשקט ובעוצמה פנימית ידע מה דרכו והלך בה, לא לחם נגד אחרים, אלא פשוט הלך בדרך שהאמין בה, יום יום, עד גיל 93 – משכים ומעריב לביהכנ"ס, לומד דף יומי, עושה טוב ושמח בחלקו, ועד יומו האחרון קרוב לגיל 102, תמיד אומר ברוך ה'. זוהי העוצמה הגדולה: הקביעות, היציבות והביטחון המוחלט בדרך.

מה שאמרנו עד עתה היה במישור אישי. אך גם יש את המימד הלאומי, ועליו רש"י כותב: "יתיישבו בארצם בכוח ובגבורה", כלומר גדולתם של ישראל היא שהם באים לארצם ונאחזים בה, ושום כוח לא יכול להזיזם. אותו הכוח של הקביעות, של הנאמנות והמסירות, הוא הכוח שגורם להם לבוא ולהיאחז בארצם, בכוח ובגבורה עצומה. הוא הגורם לאנשים כמו סבי, אחרי שכל העולם שהכירו חרב, לא לרצות שום דבר אלא לעלות לארץ ישראל, ולהתיישב בה, ולהכריז שאחרי שהגענו לפה אין לנו שום סיבה לצאת!

העוצמה הזאת היא הדבר הגדול ביותר, היא המבטאת את נצחיות ישראל, כדברי הרב קוק: "…יסוד תורי (מיסודות התורה), חסנם ומעוזם ותקפם של ישראל…ומה שישראל הם חיים וקיימים ועומדים לעד, זה יוביל אל תכלית של אחדות ידיעת ה' בעולם. א"כ שייכת מאד לק"ש פרשת בלק, המדברת בנצחיותם של ישראל…", ונצחיות זו של ישראל מבוטאת בפסוק: 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו'.

מי יתן ונזכה להיות יהודים של 'כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו', יודעים בבטחה את דרכנו והולכים בה בהתמדה ובעוצמה פנימית!

אולי יעניין אותך

רביבים 1167 - דרוש חשבון נפש רב־מערכתי

דרוש חשבון נפש רב־מערכתי

ועדת חקירה ממלכתית שתתמנה על ידי בית המשפט העליון לא תועיל במאומה • עלינו לערוך חשבון נפש עמוק • המלחמה שלנו על הארץ ועל תקומת עמנו כוללת מערכות רבות מאוד • כל המערכות צריכות תיקון • ישנם כמה תיקונים כלליים שכל אחד מהם מתפרט לאלפי פרטים • הטלית מבטאת את עולם החומר על ארבע רוחותיו, שטמונים בו כוחות אדירים • חוטי הציצית רומזים למצוות התורה, שמדריכות אותנו כיצד להוציא אל הפועל את כל הכוחות הטמונים באדם ובעולם
דילוג לתוכן