חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת ספירת העומר

האם מצד ר"ח מותר להסתפר בעומר (בלי קשר לההיתר של יום העצמאות)

לא.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-08 06:42:52

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

יש לך שאלה?

פרשת בהעלותך – התורה המנהיגה והלוחמת

כבר כתבנו בעבר על הפסוקים המופלאים, שנחשבים כחומש בפני עצמו –

"ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה – קומה ה', ויפוצו אוייבך, וינוסו משונאיך מפניך!

ובנוחה יאמר – שובה ה' רבבות אלפי ישראל!"

וננסה להתבונן בהם עוד קצת.

סדרי התנועה במדבר הם שהארון הוא המוביל ואחריו נוסעים – "ולפי העלות הענן מעל האהל, ואחרי כן ייסעו בני ישראל, ובמקום אשר ישכון שם הענן שם יחנו בני ישראל, על פי ה' ייסעו בני ישראל ועל פי ה' יחנו…" – וזהו סדר החיים האמיתי של עם ישראל: דבר ה' הוא המוביל את המהלכים, הוא הנותן את הכיוון.
כשמשה רבנו רואה את הארון מתחיל לנוע, הוא רואה את דבר ה' מתחיל להוביל את עם ה' ולפעול במציאות, הוא רואה את הארון שעל פי חז"ל מקדים את ישראל בשלושה ימים, את הארון שמיישר את ההרים – וכל העקוב הופך למישור, את הארון שמסלק כל מכשול והפרעה, כדברי הילקוט שמעוני:

"כשהיו ישראל נוסעין היה הארון מקדים לפניהם והיו שני ניצוצות של אש יוצאות מתוך בדי ארון והיו שורפין לפניהן את הנחשים ואת העקרבים והורג שונאיהם של ישראל". כשמשה רואה את כל זה הוא אומר: "קומה ד' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך".

התורה באה להוביל את המציאות, היא באה לשנות, וזה כרוך במלחמות, אין אפשרות אחרת, צריך ליצור סדרים חדשים, לבנות בניינים חדשים, ובשביל לעשות זאת יש צורך לבטל את הסדרים הישנים. לכן בהר סיני, החלה שנאה עזה לעם ישראל, כי הם רוצים לשנות, ליצור סדרים חדשים, וכדברי הרב קשתיאל שליט"א:

"התורה באה לסלול דרך בעולם, לעשות מהפכות, לחולל שינויים. יש בזה צד של מלחמה. יש בתורה אלמנט מלחמתי במובן הזה שהיא לא מאפשרת לאדם לשקוט על שמריו, לא מאפשרת לאנושות להיות תקועה במקום מסוים, היא רוצה ליצור שינוי, היא רוצה לגרום לזעזועים. לזעזועים ברצון, לזעזועים במחשבה, לזעזועים בעולם המעשה שלנו. יש משהו בתורה שיש בו חרב, לוחמנית. למה נקרא שמו הר חורב? שירדה ממנו חורבה לעולם, חרב לעולם . בלשון המדרש "ספרא וסיפא", הספר והסייף ירדו כרוכים יחדיו מן השמים. כשהתורה יורדת לעולם היא שולפת סייף, אצבע מאשימה או תובענית, דורשת להשתנות, לזוז, לנוע. היא יוצרת מאבק נגד העצלנות, נגד הכניעה, נגד הוותרנות. מאבק בחומרנות, מאבק באגואיזם, מאבק בשאננות".

המדרש על פרשתנו מספר שארון הברית היה הולך יחד עם מחנה ישראל וליד ארון הברית היו מוליכים את ארונו של יוסף. שני ארונות זה בצד זה ובני ישראל אומרים קִיֵים זה מה שכתוב בזה. יוסף היה דמות של הגשמת התורה, אדם שהיה מוכן להאבק על האמת שלו, מול אחיו, מול המצרים, איש שלא מוותר, שהגיע למקום זר, ולא שקט על שמריו, הביע את עצמו, עמד על עמדתו, לא ויתר, לא נכנע, חולל שינויים, שינה דפוסי חשיבה, והשפיע.

ארונו של יוסף מייצג את השפעת התורה בעולם, את הנהגת התורה את המציאות, את הטוב, השפע והברכה שהיא מביאה.

זאת תקומה- "קומה ה'". על יוסף נאמר "הנה קמה אלומתי וגם ניצבה". התקומה הזאת, העמידה הנחושה היא זו שמפיצה את אויבים, היא זאת שמחוללת שינויים.

בעזרת ה' כוח התורה יחולל עוד ועוד מהפכות תודעתיות, נפשיות ומוסריות שיובילו ברכה בחיי החברה האנושית כולה.

השבוע עברנו עוד סבב של לוחמה בעזה, שאנו יודעים שהוא רק עוד שלב במערכה הכללית (הנמצאת בראשיתה). אין מנוס, מי שרוצה לשנות את העולם צריך להיות ערוך ונכון למאבקים ומלחמות – אך אין ספק שאנו ננצח, שדבר ה' ינצח, שהקוצים והנחשים יסולקו, ועם ישראל יביא את דבר ה' לעולם.

בהוצאת ספר תורה בשבת בבוקר נוהגים בקהילות אשכנז לצטט את הפסוק "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך" אבל הוסיפו לו את הפסוק העתידי מישעיה פרק ב', "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". אנו נקראים לבשר על דבר ה' מירושלים, ולהביא תיקון לעולם כולו. יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן