חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בהר – צורת המערכת הכלכלית לפי התורה

בפרשת בהר אנו עוסקים בין השאר במערכת הכלכלית, הכוללת שמיטה ויובל, ואני רוצה להיכנס היום לעניין כללי שקשור למבט הנכון על העולם הכלכלי שאנו חיים בתוכו.

התורה מצווה "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו…ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך כי אני ה' אלוקיכם". "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך, את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים". "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבודת עבד".

העולם בנוי כך שאדם לא יכול לחיות לבד, האנשים זקוקים זה לזה. האדם לא יודע הכל ולא יכול לעשות הכל לבד. כדי להתקיים יש לי צורך לקשרים עם עוד אנשים, בכל הרמות. מדוע יצר הקב"ה כך את העולם?

הרמח"ל מסביר שמטרת כל הבניין הכלכלי הוא לחבר ביננו, ליצור קשרים, חברויות וחיבור בין האנשים. מטרת העולם הכלכלי הוא להרבות חיבורים וקשרים, להרבות אהבה ואחווה.

מי שמגיע לעולם הכלכלי ומטרתו להרוויח את הרווחים הגדולים ביותר, לקחת כמה שיותר, הוא לא מבין את עניינו של העולם הכלכלי. מי שמטרתו הגדולה ביותר היא להרוויח כמה שיותר, ואין זה משנה אם הוא רוצה לתת את כל רווחיו לצדקה וחסד, כמעט וודאי שהוא יגיע להונאה.

צריך להיזהר, התורה בפרשתנו מזהירה אותנו, לא להונות. וכך כותב רש"י על הונאת דברים: "כאן הזהיר על אונאת דברים שלא יקניט איש את חבירו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ". רשי מזכיר שתי דוגמאות: האחת, שלא יקניט איש את חבירו. כשאדם רוצה לבנות את מעמדו החברתי, אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הקנטת החברים שלו, להיות זה שזורק בדיחה והלצה. והתורה מזהירה אותנו שזו הונאת דברים, שלא ככה בונים מעמד חברתי. מטרת החברה היא חיבור, אהבה ואחווה, חסד וטוב.

הדוגמא השניה שמביא רש"י היא של אדם המבקש עצה. אדם זה מגיע ובענווה מבין שהוא לא יודע הכול ולכן בא לשמוע את חברו. זהו דבר נפלא שנותן הזדמנות לתת עצה מכול הלב, אך מצד שני גם נותן מקום לנצל את האמון, את החסרון של השני, את ה'מעמד' שלי כמומחה, ולתת עצה מתוך נגיעה ואינטרס – וזוהי הונאה.

כל כך חשוב שאנשים נותנים אמון, וצריך להיזהר שלא לשבור אותו, לא להוביל אחרים לאשליות, לא לבנות דמיונות, כי בכך הורסים את היכולת ליצור קשרים, אהבה ואחווה, ולמעשה הורסים את העולם.

איזה כאב נורא הוא לחיות בעולם בו אי אפשר לתת אמון, עולם בו אי אפשר לסמוך, עולם בו אנשים לא יודעים אם מה שנאמר להם הוא אמיתי או נובע מתוך אינטרסים.

זה כל כך חשוב שבזה תלויה גאולה העולם וירושלים: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

השפת אמת מעמיק עוד בהבנה ומבאר:

"בפסוק וכי ימוך כו' והחזקת בו כו' וחי אחיך עמך…וזה הענין נוהג הן בעשיר הן בחכם (כל מי שיש לו מה לתת מחויב לתת משלו, הן אדם שיש לו חוכמה והן אדם שיש לו עושר), וממשמע שנאמר 'והחזקת בו' שיש בכוח איש להחזיק ביד חבירו שמטה ידו 'וחי עמך' – כי הנקודה חיות יכול להתפשט עד אין שיעור".

כלומר, לכל אדם שיש שפע, הן שפע של חוכמה והן שפע כלכלי, יכול להחיות מהשפע שלו את הנזקקים, וכיוון שהשפע הוא אלוקי, ללא שיעור וגבול, הרי שכל זמן שישתמש האדם בשפע לנתינה – השפע ילך ויתרבה.

אבל השפת אמת לא מסתפק בדברים אלו ואומר: "והקדוש ברוך הוא וברוך שמו משפיע בכל יום לכלל הבריאה כל הצטרכות שלהם הן בנפש הן בגוף ועל זה מברכין 'הזן את העולם כולו' דייקא. רק שהמקבלים צריכין להתאחד ולתת זה לזה באחדות אחד. ואז אין מחסור דבר. וכיון שימוך אחיך ומטה ידו עמך בוודאי נמצא העזר אצלך. ואם כי אינו רואה שיהיה בכוחו כל כך. על זה נאמר 'מאיר עיני שניהם ה', שעל ידי התאחדות ישרה עליהם ברכה".

זהו דבר מופלא מאד שמתחבר באופן ישיר לדברינו, הקב"ה שולח לאחד שפע והשני נזקק, המטרה היא שיתאחדו, באמת יש מספיק לכולם, יש שפע לזון את כל העולם בחסד. אבל כדי שיהיה לכולם אנו נדרשים להיות המעבירים, בחסד ובמסחר צודק וישר, וכך השפע עובר ונוצרת אחדות.

כשנבין היטב את המטרה האלוקית שלשמה נוצרה צורת הכלכלה שמלווה את חיינו, נוכל ממילא לכוון את הדברים כראוי. יהי רצון שנזכה לכך.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן