שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

אתם ניצבים

פרשתנו פותחת בפסוק "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל". ננסה היום לברר מהי ההתייצבות הזאת? מה משמעות של הביטוי 'נצבים'? ומדוע אחרי אמירת 'כולכם' צריך פירוט, ןחזרה 'כל איש ישראל'?

כשאומרים שאדם 'ניצב', אין הכוונה לעמידה סתמית המייצגת המצאות במקום מסוים, אלא התייצבות היא כשהאדם עומד בכל כוחותיו, בכל מלוא קומתו הרוחנית.

ישנם עוד שלוש מקומות בתורה שבהם מופיע הביטוי "ניצבים": אצל אברהם אבינו, כאשר נגלו אליו שלושה מלאכים "ניצבים עליו"; אצל משה ואהרון בצאתם מפרעה, כאשר התייצבו מולם שוטרי בני ישראל "ניצבים לקראתם"; ואצל דתן ואבירם, כאשר לקראת בואו של משה "יצאו ניצבים", ועמדו בפתח האוהלים שלהם. בכל המקומות הללו רואים שהם מתייצבים ועומדים ב"מלוא קומתם".

כאשר באים לעמוד ולהתמסר לאידיאל האלוקי אז יש דרישה להתייצבות- שהאדם יגייס את כל מהותו. כשבאים לעמוד לפני ה' צריך להיות ניצבים. 'בכל דרכיך דעהו'; 'כל מעשיך יהיו לשם שמיים'; 'יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו'. זוהי התייצבות, וזו הדרישה מכל אחד ואחד- להיות בכל מלוא אישיותו, לא לוותר על הכוחות הנמצאים בו, לא להתקמט, לא להתעקם.

יש החושבים בטעות שכשאדם רוצה לעשות תשובה הוא צריך להקטין את עצמו, שמי שירא שמים לא מגלה את כל כוחותיו וצריך להיות מוגבל ומצומצם. אלא שבפרשתנו אנו למדים את ההיפך – הקב"ה רוצה אותנו במלוא קומתנו הגופנית, הנפשית והרוחנית. לא לחינם בצמוד למצוות התשובה המופיעה בפרשתנו מופיע שבע פעמים, בהקשר של הקומה המלאה בעוה"ז, הביטוי 'חיים' בהטיות שונות – 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'.

ודברים אלו חלים על כולם. החל מהמנהיג שכל מחשבתו צריכה להיות לשם שמיים  ושלא להגרר לעסוק בכבודו, אלא לרתום את כל כוחותיו לעשות את רצון ה' באמת, וכלה באיש הפשוט שעלול לטעון: 'אין לי אחריות אני לא חייב להיות מגוייס בכל כוחי'. כולם צריכים להיות רתומים בכל כוחם.

בספרים הקדושים מובא שכל פעם בכתוב בתנ"ך 'היום' זה מרמז לראש השנה. היום הרת עולם- היום בו ניתנת לנו ההזדמנות לבחור מחדש למה אנחנו מתייצבים, לאיזה מגמה ותכלית אנו פונים. הדרישה היא פשוטה: להיות נצבים, מסורים ורתומים; להיות 'לפני ה'. ולא די שכל אחד ואחד יעמוד בפני עצמו, יש ציווי להיות רתומים למטרות הגדולות של עם ישראל, כפי שמופיע בפסוק "אתם נצבים היום כולכם '- ואז מתוך הכלל מגיע הפירוט 'ראשיכם, שבטיכם…',  מתוך ההבנה של מקומו של כל אדם בכלל, עליו לצאת ולפעול את פעולתו. וגם את, כשהוא ממלא את תפקידו וממוקד כולו, עליו לזכור שהוא חלק מהכלל- וכפי שבפסוק, אחרי כל הפירוט חוזרים ומכללים 'כל איש ישראל'. זוהי ההתייצבות השלימה שנדרשת מאיתנו.

לא נאריך במקורות אבל נראה שזאת כוונת הגמ' שמחד בראש השנה עוברים לפניו כבני מרון – אחד אחד, ומאידך 'נסקרין בסקירה אחת',

נסיים בדברי הזוהר שמדגיש את החיוב להיות מסור לגמרי, להכנס בכל כוחותינו לעבודת כלל ישראל שהיא לפני ה': "רבי אלעזר אמר: תא חזי בשעתא דדינא שריא בעלמא לא ליבעי ליה לאיניש דידכר שמיה לעילא (קמי דקודשא בריך הוא בעלמא), דהא אי אדכר שמיה ידכרון חובוי (כלהו) וייתון לאשגחא ביה, מנלן? – משונמית, דההוא יומא יום טוב דראש השנה הוה וקודשא בריך הוא דאין עלמא וכדין אמר לה אלישע: 'היש לדבר לך אל המלך' (מל"ב ד', יג) דא קודשא בריך הוא דכדין אקרי מלך, מלך הקדוש מלך המשפט, 'ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת' לא בעינא דידכרון לי וישגחון בי אלא בתוך עמי, מאן דעייל רישיה בין עמא (כלא) לא ישגחון עליה למידן ליה לביש בגיני כך אמרה: 'בתוך עמי'" (זוהר נ"ח, סט ע"ב).

יהי רצון שנזכה להתכונן להתייצבות השלימה לפני ה', מתוך ההבנה של תפקידנו הלאומי, ושמתוך כך ישאל כל אחד את עצמו האם אני מתייצב? האם חיי אכן מסורים למטרה האמיתית? זה הזמן לשאול – ולענות באמת!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן